לנכרי תשיך | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

בית המדרש

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שלמה בן יעקב

8584

2 דק' קריאה

בתוך מכלול המצוות בפרשתנו, שיש בהם גוון של תמיכה סוציאלית ועזרה הדדית, מציבה התורה את איסור ריבית כגבול שיש לשמור עליו במסגרת העזרה הפיננסית לזולת.
קל לומר שאיסור ריבית מטרתו להגן על הלווה, העני, קשה היום. אך אם נתבונן בהלכות ריבית נגלה שהגבלות אלו אינם חלק מ"חוק הגנת הצרכן". הלוואה בריבית היא איסור שעליו עוברים כל הצדדים המעורבים בה - הלווה המלווה וכל המתווכים (רמב"ם הלכות מלווה ולווה ד.ב).
גם אם שני הצדדים מעוניינים בכל לבם לקיים את הלוואה בריבית – דהיינו שהלווה נותן את הריבית כמתנה גמורה למלווה, התורה מתערבת ביחסי אנוש אלו ומגבילה אפשרות כזו לחלוטין (שם ד.יג).

אם איסור ריבית לא בא להגן על החלש, מהו הרעיון שעומד ביסוד הלכות ריבית אם כן?
כדי לבאר זאת, נגע בעניין תמוה נוסף בהלכות ריבית. ידועה ההלכה שמותר להלוות בריבית לגוי. אלא שלדעת הרמב"ם, בניגוד לכל שאררבותינו הראשונים, לא מדובר בהיתר בלבד. לדעתו קיימת מצוות עשה לה לוות בריבית לגוי! (ספר המצוות עשה קצח).
כלומר, על בן ישראל לחפש לו איזה "גוי של ריבית" על מנת לקיים מצוות עשה מהתורה. הלכה זו מחדדת עוד יותר את דברינו לעיל, ריבית אינה מצווה סוציאלית גרידא שהרי גזל הגוי אסור! (גזילה ואבידה א.א-ב; גניבה א.א) אם כן, ברור שיש איסור מוחלט הוא לפגוע בגוי ממונית ולגזול את כספו, מדוע מותר להלוות לו בריבית? האם יש כאן ערך חיובי של נזק לגוי?

אכן כך הסביר את שיטת רבנו, הרב מאירקצנ לנבוגן - המה"רם פדובה (ה.א). מכיוון שהסברתו מתנגשת עם איסור גזל הגוי, מסייג המהר"ם מצווה זו דווקא כלפי עובד עבודה זרה שיש מצווה להזיקו, כעין מצוות חינוך העוברת דרך כיסו של הרשע.

אמנם קיימת אפשרות נוספת. כותב הרמב"ם: "כל הכותב שטר ריבית, הרי זה ככותב ומעיד עליו עדים שכפר בה' אלהי ישראלוכפרו ביציאת מצריים..." (שם ד.ז). איסור הריבית הוא חלק מביסוס חברת צדק המתקיימת מכח יציאה ממצריים.
הצדק בחברה הישראלית, אינו צדק אנושי גרידא. שהרי כאמור, התורה לא מאפשרת את קיום ההלוואה למרות רצונם של הצדדים. הצדק החברתי מבוסס על מידותיו של ה' – אלהי ישראל.

לכן למרות שבשביל הגוי, הלוואה בריבית אינה אלא דרך מסחר לגיטימית, כאילו אומר: בזמן שכספי אצלך הייתי יכול לסחור בו ולהרוויח משהו. אם כן. לפחות פצה אותי באיזו תמורה על מניעת הרווח האפשרית. זו סברה ישרה ופשוטה. לכן יש צדק מסוים בהלוואה בריבית. אלא שלישראל, המאמינים באל מוציאם ממצריים, עסקי ממון גופם אינם אלא אמונה. אמונה שמבטלת גם סברה כלכלית אנושית נורמטיבית ומעמידה את כלכלת החברה באור ה'.