גינוני (וניגוני) שלטון ראויים | הרב יוסף כרמל | בית המדרש

מדורים
פרשת שבוע

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שירה קופרמן ז"ל

565

2 דק' קריאה

החצוצרות המופיעות בפרשת בהעלותך נועדו לשלשה שימושים:
א. כסממן שלטוני. ב. לשמש כסימן התראה וכקריאה לתיקון כדי להינצל מצרה. ג. לצורך הודאה על שפע והצלה.
"וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת:... וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם"
(במדבר י' א-י)
ננסה להעמיק יותר בשלשת חלקי הפרשיה.
א. סממני שלטון
כל בר דעת מבין כי מנהיג מדיני חייב להשתמש בסמלים שיסמנו אותו כמורם מעם וכמי שהכוח בידיו בתחומים רבים. אכן, רש"י בעקבות חז"ל, מעיר: "שיהיו תוקעין לפניך כמלך"! יחד עם זאת, התורה מגבילה - שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף! וחז"ל דורשים ולמה של כסף? ועונים: התורה הקדושה חסה על ממונם של ישראל! בעבור זה לא עשו אותם של זהב!!! (מדרש אגדה במדבר פרשת בהעלותך פרק י).
הזהירות הנדרשת בכספי ציבור, גם כשההוצאה מותרת ונדרשת, היא כפולה ומכופלת. בגמרא במסכת יומא (דף ג ע"ב) מצינו שיש שדרשו זהירות עוד יותר מופלגת "ועשה לך – משלך". גם אם לא נפסק כך להלכה, הרף המוסרי הועלה כאן לגובה עצום, לפחות כשאיפה אידאלית.

ב. סימן התראה וכקריאה לתיקון כדי להינצל מצרה
החצוצרות אמורות לשמש לא רק לתקיעה אלא גם לתרועה: וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם. תרועה היא מלשון רעוע, שבור. לכן, גם בראש השנה תוקעים שברים-תרועה, שברים גדולים ושברים קטנים. צפירות של שברים, עולות ויורדות הן לעולם בבחינת אזעקה. כאשר יש בעיות ביטחוניות יש צורך בהשמעת קול, שמטרתה קריאה לחשבון נפש ואזהרה מפני זחיחות ושאננות, היכולות להביא לאסון נורא.

ג. הודאה על שפע והצלה
התקיעה הנזכרת בסיום הפרשיה: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת, היא תקיעה של תודה והכרת הטוב שיש להביע כלפי מעלה, לאחר הישועה. אבן עזרא מחדש שבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם פירושו: "ששבתם מארץ אויב, או נצחתם האויב הבא עליכם וקבעתם יום שמחה כימי פורים וחנוכה".
למעלה מאלפיים שנה לא זכה עם ישראל להודות הודאה מסוג זה. רק בדורנו זכינו לקיבוץ גלויות-שיבה מארץ אויב, שלא היה כמותו מעולם. כל כך הרבה שנים לא זכינו לניצחונות צבאיים, שלא ארעו לעם ישראל באף דור וגם לא לעם אחר, אחרי אלפיים שנות גלות.

הבה נתפלל כי נזכה למנהיגות, שגם אם היא זכאית לסממני שלטון, היא נזהרת וחסה על ממונם של ישראל. נשכיל לשמוע את קולות האזהרה מפני הסכנות הסובבות אותנו ולא ניפול בחטא הגאווה והזחיחות. נזכה לכך שכל חלקי החברה בישראל וכל חלקי העם היהודי באשר הוא, הנהנים כולם מהנסים הגדולים והטוב שהקב"ה משפיע עלינו, ידעו גם להודות ולהלל את הקב"ה על כך.