- מדורים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
126
מול המאגיה השחורה מוצבת דמותו הטהורה, יסוד האמונה – משה רבנו, שהאמונה לדורות שהשריש בעם ישראל מבוססת על שמיעת דבר ד': "וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם" (שמות י"ט ט) (עיינו גם רמב"ם הלכות יסודי התורה פ"ח ה"א: "ומנין שמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו שהיא אמת שאין בו דופי שנאמר הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם").
לכן, אין זה פלא, כפי שהערנו בשבוע שעבר, כי המילה המנחה של פרשיה זו היא דבר.
לעומת זאת, הפרשיה הנוספת העוסקת בנביא (המופיעה בספר דברים י"ג ב-ו), עוסקת אומנם בנביא, אבל נביא זה מוכיח את אמיתות דבריו באמצעות אותות ומופתים (המילה המנחה בפרשיה זו היא "אות ומופת").
פעמים רבות קשה מאוד להבחין בין כישוף לאות ומופת. כך מגדיר את הדברים הרמב"ם (שם): "שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף", המרחק יכול להיות כחוט השערה ומי יכול להבטיח כי ימצא את ההבדלים.
כשמשה רבנו נשלח לעשות אותות ומופתים התורה מגדירה זאת כך: "כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין" (שמות ז' ט), וכבר דייקו חכמים לָכֶם ולא לו.
פרעה לא התרשם כלל וכלל מן המופת שהרי גם מכשפיו ביצעו את אותם "קונצים". כך מסכמם הכתוב: "וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן" (שם יא).
חרטומים ולהטוטנים הופיעו פעמים רבות (רבות מידי!) בדברי ימי עמנו. רובם הגדול (הגדול מידי!) היו קשורים לעניינים שבטומאה, מסוגים רבים. לכן, חובה עלינו להזהיר ולחזור ולהזהיר, כמו שלמדנו מתורת משה, כי יש להתרחק כמה שיותר מדרך זו. הדרך היחידה המומלצת היא, דרך התמימות - אמונה תמימה בבורא עולם ששלח לנו תורה תמימה משיבת נפש. תורה שניתן להשיגה רק בחיים של טהרה, שמביאה לידי קדושה. "תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְקֹוָק אֱלֹהֶיך". כך לימדנו מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל - אין לנו חלק בנסתרות.
כך מסיים משה רבנו את ספרו: "הַנִּסְתָּרֹת לַיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת"
(דברים כ"ט כח).
דווקא בשבוע של בחירות, נזכיר את דבריו של החכם מכל אדם: "כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר: שָׁמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעֹמֶק וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר" (משלי כ"ה ב-ג) ונזכור כי: "פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד יְקֹוָק עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ" (שם כ"א א).
תפקידנו הוא להתאחד, שהרי כבר לימדנו הנביא הושע: "חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ" (ד' יז) ופירש רש"י (שם י' ב): "לפי מדרש אגדה, גדול השלום אפילו ישראל עבדו ע"ז ושלום ביניהם אין השטן מקטרג ביניהם", אבל "ושנואה המחלוקת שנאמר: "חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ" (שם), ח"ו יש פתחון פה לשטן לקטרג".
נאחל לכל עם ישראל הצלחה בבחירות ובעיקר למפלגות שירבו בינינו אהבה ורעות.
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד אמונה?
'לדוד ה' אורי וישעי' מה הקשר לאלול?
אוצרות בלב הים
האם מותר לפנות למקובלים?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
לאן נעלמה האמת?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הרב יהושע שפירא | אייר תשפ"ה

"אחרי מות" התשע"ט מדברי הרב אליהו זצוק"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | ניסן תשע"ט

מנהגי אבלות בספירת העומר
הרב אליעזר מלמד | אייר התשס"א

פרשת אחרי מות – יודע את הדרך
הרב יצחק חי זאגא | ט' אייר תשפ"ה

הקדושה - ההתאחדות עם כלל ישראל
הרב יאיר פרנק | י' אייר תשפ"ה

פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אחרי מות-קדושים
רבנים שונים | אייר תשפ"ה
