- ספריה
- דרך עץ חיים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
1265
נמשיך בתיאור החטא. לאחר שהנחש מוטט את אמון האשה בה', קצרה הדרך לחטאה המעשי:
וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל:
תיאור החטא רווי בתיאורים המבטאים את התעוררות נפש האדם, התעוררות שבסופו של דבר הביאה גם לאכילה בפועל. והנה, ביום הכיפורים אנו מענים את נפשותינו ונמנעים מאכילה ושתיה, ובכך מתקנים את החטא. ביחס לכך נשים לב שהנפש היא המילה המנחה בפסוקי יום הכיפורים שבפרשת אמור 1 , וממקורות רבים אנו למדים שמקום התאווה אשר הובילה לחטא ("וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם") הוא בנפש. כך לדוגמה בהקשר לפדיון מעשר שני "וְנָֽתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּֽשְׁאָֽלְךָ נַפְשֶׁךָ..." (פרשת ראה), בהקשר לאכילת בשר "כִּֽי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶֽת גְּבֻֽלְךָ כַּֽאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְאָֽמַרְתָּ אֹֽכְלָה בָשָׂר כִּֽי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶֽאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָֽׂר" (פרשת ראה), ביחס לתיאור האדם העצל "מִתְאַוָּה וָאַיִן נַפְשׁוֹ עָצֵל" (משלי יג ג), ועוד. משמעות הדברים היא שמשמעות עינוי הנפש היא אי מתן מקום לתאווה, אשר הובילה לחטא.
אחריות
תיקון נוסף המתרחש ביום הכיפורים קשור לדברים שהתרחשו אחרי החטא. לאחר שפנה ה' לאדם ולאשתו ושאלם האם אכלו מהעץ, הם התכחשו לאחריותם לכך: "וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל, וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים לָאִשָּׁה מַה זֹּאת עָשִׂית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל". הכחשה זו הינה מרכזית בתיאור החטא, כפי שניתן ללמוד מכך שרק לאחריה זו מתואר עונשו של האדם. הדבר אף עשויה לרמז שאילו האדם ואשתו לא היו מכחישים את אחריותם, הייתה ניתנת להם הזדמנות נוספת 2 .
ההתכחשות לאחריות האדם על החטא מקבלת את תיקונה ביום הכיפורים, במצוות הוידוי 3 . הוידוי מהווה מרכיב מרכזי הן בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, והן בעבודתו של כל אדם פרטי, במצוות התשובה המיוחדת ליום זה 4 .
הכפרה והלבוש
נמשיך בתיאור הסיפור בגן עדן. לאחר החטא, הצורך בלבוש מהווה נושא מרכזי: "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת"; "וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם". שני קשרים קושרים בין עניין זה לבין יום הכיפורים.
ראשית, המועד היחיד שבו יש התייחסות ללבוש הוא יום הכיפורים. עניין הלבוש ביום הכיפורים אינו עניין צדדי והוא מהווה נושא מרכזי בתיאור עבודת הכהן הגדול, וכך כבר בתחילת הפרשה " כְּתֹֽנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִֽכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָֽׁם " (פרשת אחרי מות). בפסוק זה מוזכרים גם הכתונת והחגורה, המוכרים לנו מסיפור גן עדן, וחז"ל אף זיהו את כתנות העור עם בגדי הכהן הגדול 5 .
שנית, פעולת הכפרה עצמה דומה לפעולת ההלבשה, שכן עניין שתי הפעולות הוא כיסוי והסתרה 6 . נראה שהדמיון בין הלבשת האדם לכפרה אינו רק בעצם הפעולה אלא גם במטרתה, שכן ההקשר בו מתוארת הלבשת ה' את האדם מלמד שמטרת הלבוש היא לכסות את תוצאות החטא 7 .
יחד עם הדמיון בין פעולות הכפרה וההלבשה, בהיות שתיהן פעולות של כיסוי, הכפרה הינה פעולה מעמיקה יותר מהלבשה. ההלבשה היא חיצונית ומתייחסת לגוף, בעוד שהכפרה היא פנימית יותר ומתייחסת לנפש. נראה שהבדל זה נובע מהתשובה הנוכחת ביום הכיפורים. הקשר בין הכפרה לתשובה הינו פשוט לדעת חכמים, לפיהם כפרת יום הכיפורים מותנית בתשובה; אולם גם לדעת רבי, שסובר שהכפרה אינה תלויה בתשובה, מסתבר שעומק הכפרה ואיכותה כן תלויים בתשובה. ואכן תלות זו מפורשת בדברי ראשונים ואחרונים, וכך לדוגמה כתב הרא"ש שבכוחה של כפרה ללא תשובה 'למעט העונש', אך רק כפרה עם תשובה היא כפרה גמורה 8 .
הצורך בכפרת ביום הכיפורים לאחר ראש השנה מובן: בראש השנה בחר האדם מחדש במלכות ה', ובכך תיקן את בחירתו השלילית שהייתה בגן עדן. אולם, לצורך התיקון השלם לא די בשינוי הדרך מכאן ולהבא, אלא יש צורך גם בתיקון נזקי החטא שהיה בעבר – ותיקון זה אין האדם מסוגל לבצע לבדו, שכן יד האדם אינה מגעת לכל עומקי הנפש והמציאות. על כן ביום הכיפורים הקב"ה מכפר על עוונותינו, כלומר מנקה גם את תוצאות החטא שאין יד האדם מגעת אליו ומסוגלת לתקנם 9 .
הכתיבה בספר החיים – היקבעות בגן עדן
נראה שבראש השנה ויום הכיפורים מתרחש גם המשך תהליך השיבה לגן עדן, שכן בימים אלו האדם נכתב ונחתם בספר החיים, ומבואר במקורות כי ספר החיים הוא גן עדן 10 . אמנם כבר בחג השבועות האדם נכנס לארץ ישראל – היא מקומו של הגן, אך כניסה זו היא שלב ראשוני בלבד. בראש השנה וביום הכיפורים ייקבע כי הכניסה לגן עדן תקבל מעמד של קבע, ולא תישאר ארעית.
לאחר סדרת הפעולות המתקנות שנערכו בפסח, בשבועות, בראש השנה וביום הכיפורים, הגיעה העת לשוב ולשבת בגן עדן. ישיבה זו מתרחשת בחג הסוכות.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך מותר להכין קפה בשבת?
סוד ההתחדשות של יצחק
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
למה משווים את העצים לצדיקים?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
ראיית המבט השלם
איך ללמוד גמרא?
