- ספריה
- דרך עץ חיים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
424
סיפור החטא פותח בתיאורו של הנחש אשר החטיא את האדם:
וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן:
הנחש אינו רק דמות מרכזית בסיפור, אלא גם שותף באחריות לחטא. על כך מעיד ה' עצמו, שהרי מיד לאחר דברי האשה "הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל" אומר ה' לנחש " כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת ...".
והנה, המקום הבא בתורה לאחר פרשת גן עדן שבו מופיע הנחש הוא בפתח תהליך יציאת מצרים, באות המטה והנחש: "וַיֹּאמֶר הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיַּשְׁלִכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ וַיָּנָס מֹשֶׁה מִפָּנָֽיו. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה שְׁלַח יָֽדְךָ וֶֽאֱחֹז בִּזְנָבוֹ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּֽחֲזֶק בּוֹ וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּֽוֹ" (פרשת שמות). ואכן ידוע הדבר כי הנחש הוא מקור כוחם של מצרים, בעוד שמטה האלהים של משה מבטא את הנהגת ה' 1 .
המשמעות הבסיסית ביותר של הקשר בין מצרים לנחש היא שהיציאה משעבוד מצרים מהווה גם שחרור משעבודו של הנחש, כמבואר במקורות רבים 2 . נתבונן מעט בדבר.
כפי שמפורש בפרשה, אחריות הנחש לחטאו של האדם אינה פוטרת את האדם מאחריותו שלו. וכאן נשאלת השאלה מדוע חשוב לתורה לספר לנו על כך שהנחש הוא זה שהביא את האשה לחטוא? מהו בכלל תפקידו של הנחש בסיפור?
לדברי הרב קוק, משמעות תיאור זה היא ששורש החטא נעוץ בהליכה אחרי קולות חיצוניים, וחוסר נאמנות לקול הפנימי שבאדם:
חטא האדם הראשון, שנתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של נחש, ואבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת איך, מפני שלא ידע נפשו, מפני שהאניות האמיתית נאבדה ממנו, בחטא ההשתחואה לאל זר" (אורות הקודש ג סעיף צז 'בקשת האני העצמי') 3 .
דברים אלו נכונים בין אם נניח שמדובר בפרשה על נחש פיזי כפשוטו, ובין אם נניח שהנחש הוא משל 'ליצר הרע' – אשר אמנם מצוי בנפש האדם, אך נחשב ככוח חיצוני ביחס לעצם האישיות, או ביחס לרצונו האותנטי של האדם.
כיון שהנחש הוא מקור כוחם של מצרים, ניתן לומר שהיציאה משעבוד מצרים אינה רק שחרור משעבוד פיזי, אלא גם שיבה לעצמיות ושחרור מהשפעה רוחנית זרה. העצמאות המדינית היא המאפשרת גם את חרותו הרוחנית של העם. השחרור משעבוד הנחש התאפשר בזכות השעבוד הארוך למצרים 4 , שהציב את עם ישראל באתגר האם להיכנע לטומאת מצרים-הנחש או לפתח זהות וחוט שדרה עצמי. ואכן, חז"ל אמרו שעם ישראל היה שקוע במ"ט שערי טומאה אך בסופו של דבר נגאל בזכות ש"לא שינו את שמם, לשונם ולבושם", כלומר למרות הניסיון הגדול בו עם ישראל היה נתון הוא הצליח לעמוד בו ולשמור על זהותו הישראלית. השחרור הרוחני מתבטא גם באיסורי החמץ, ובעניין זה האריכו, כידוע, חכמי ישראל רבות. החמץ רומז ליצר הרע, ואיסורי החמץ מהווים את השחרור ממנו.
הנחש ומצרים המבטאים את אי הכרת ה'
מעבר למשמעותם הבסיסית של הנחש ומצרים כגורמים זרים לאדם, אשר מבקשים להשפיע עליו, הם מבטאים את אי הכרת ה'. הנחש מסית את האשה לסור מעבודת ה', הוא מייצג את העולם הטבעי כשהוא מנותק ממקורו 5 , ולמעשה הוא מכיר רק את שם 'אלהים' ולא את 'ה' אלהים'. בדומה לנחש, גם פרעה אינו יודע את ה' ומסרב לשלוח את ישראל לעבוד את ה', באומרו "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל, לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּֽחַ" (פרשת שמות) 6 .
כמפורש בתורה לאורך סיפור היציאה, מטרה מרכזית של אירועים שונים בתהליך יציאת מצרים היא להביא לידיעת ה', ונתייחס בקצרה למקצתם. כפי שראינו, המקום הבא בתורה בו מוזכר הנחש לאחר פרשת גן עדן הוא באות המטה שהופך לנחש. נראה שאות זה מרמז שכוחם של הנחש ומצרים ניתנו מאת ה'. נראה שזהו גם פשר הדגשת התורה "וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהִים ..." – למרות שהנחש פועל לכאורה להיפך מרצון ה', גם לו יש תפקיד בתוכנית הא-להית. בליעת הנחש על ידי המטה מרמזת שבמציאות המתוקנת כח הנחש לא יעמוד עוד בפני עצמו, אלא יתגלה כיצד הוא כלול בתוכנית הא-להית בעולם, ותפקידו להביא את האדם לכך שההליכה בדרך ה' תבוא מתוך בחירה עצמית 7 .
התרחשות נוספת שנעשתה לצורך הכרת ה' היא עשרת המכות. תפיסתם של הנחש ופרעה, הכבולה בכבלי הטבע ללא יכולת להשתחרר ממנו, התמוססה במהלך עשרת המכות, שגילו את שליטתו המוחלטת של ה' בכוחות הטבע 8 .
כמו כן, קרבן פסח, סמל יציאת מצרים, היה כרוך בזביחת "תועבת מצרים". נראה שמטרת פעולה זו לא הייתה רק שחרור נפשי מהמצרים, אלא גם בניית תודעה אמונית לפיה גם אלילי מצרים כפופים להנהגת ה'.
ביטול הגירוש מגן עדן
כפי שנבאר מיד, בפסוקים נרמז כי תוצאת השחרור משעבוד הנחש היא ביטול הגירוש מגן עדן. יציאת ישראל ממצרים מוגדרת בתורה פעמים רבות כגירוש או שילוח, לדוגמה "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶֽעֱשֶׂה לְפַרְעֹה, כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָֽרְשֵׁם מֵֽאַרְצֽוֹ" (פרשת שמות). והנה, ההקשר הראשון בתורה בו מופיעות כל אחת מפעולות אלו הוא גלות האדם מגן עדן: " וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם, וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים". כיון ששורש כל הגלויות הוא בגלות האדם מגן עדן 9 , יש לראות בלשון המשותפת של תיאורי השילוח ממצרים והשילוח מגן עדן רמז לקשר ביניהן, כך שהשילוח ממצרים מתחיל את התהליך ההפוך לשילוח מגן עדן.
התובנה שהשילוח ממצרים מהווה פתח לביטול הגירוש מגן עדן עולה בקנה אחד עם העובדה שיציאת מצרים – המבטאת את ביטול הגלות מהגן – מתוארת בתורה כהכנה לכניסה לארץ ישראל, שהיא מקומו של הגן (בסעיף הבא, העוסק בחג השבועות, יפורטו קשרים רבים הקיימים בתורה בין ארץ ישראל לבין גן עדן).
השחרור מכוח הנחש וביטול השילוח מגן עדן פותחים אפוא את הפתח לשלב הבא, התחלת תיקון החטא בפועל והשיבה לגן עדן. זאת נראה בסעיף הבא.
סוד ההתחדשות של יצחק
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
איך עושים קידוש?
איך ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה הייעוד של תורת הבנים?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
למה הכל אסור בתשעה באב?!
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד