נתיב העבודה - המשך פרק י"ד | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

קטגוריה משנית

3 דק' קריאה • 12 דק' האזנה

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

עוד שם אמר רב פפא בר חנינא כל הנהנה מן עולם הזה בלא ברכה כאלו גוזל הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל שנאמר גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר לאיש משחית אין אביו אלא הקדוש ברוך הוא שנאמר הלא הוא אביך ואין אמו אלא כנסת ישראל דכתיב ואל תטוש תורת אמך מאי חבר לאיש משחית אמר רבי חנינא בר פפא חבר הוא לירבעם בן נבט שהשחית את ישראל לאביהם שבשמים. ור"ל כי הוא גוזל את הקדוש ברוך הוא שברא את הכל, וכאשר ברא הנבראים כלם סדר את הנבראים תחת כנסת ישראל עד שהכל הוא תחת כנסת ישראל, ולפיכך הנהנה מן עוה"ז בלא ברכה גוזל להקב"ה שהרי הכל שלו וגוזל לכנסת ישראל שהכל נתן הש"י תחת כ"י. ואל תקשה הרי האוכל הוא ג"כ מן ישראל, דבר זה אינו, כי לכך אמר כנסת ישראל ר"ל כל ישראל מצד שהם כלל לא האדם הזה שהוא אדם פרטי בלבד. ולא ברא השם ית' את הכל רק בשביל כנסת ישראל שהם הכלל. ואמר שהוא חבר לאיש משחית הוא ירבעם בן נבט שהשחית את ישראל לאביהם שבשמים, כלו' שהוציא את ישראל מן השם יתב' עד שהם עובדין לע"ז, וכן זה שנהנה מן העולם בלא ברכה מוציא את הנבראים מן הקדוש ברוך הוא כי לה' הארץ ומלואה, ולכך הוא חבר לאיש משחית הוא ירבעם בן נבט שהשחית את ישראל לאביהם שבשמים. ויש לך להבין עוד מה שאמר כאן שנעשה חבר לאיש משחית, כי הגוזל את חבירו לא גזל רק ממונו, דהיינו מה שהיה קודם ממון ראובן ועתה הוא ממון שמעון, אבל לא נקרא שהשחית עצם אותו הדבר שגזל, ואפילו אכלו הרי לא היה לחבירו בו רק שהוא ממונו ולא זולת זה, ולזה יש תשלומין שכל ממון יש לו תשלומין וכאשר אכלו אז ממון נתחייב לו ולא יותר, וזה שנהנה מן העולם בלא ברכה השחית העולם בעצמו, כי הכל הוא אל השם יתב' מצד עצמו לא מצד שהוא ממון של הקדוש ברוך הוא וקנינו בלבד, ודבר זה נקרא משחית כאשר משחית הדבר בעצמו, כי לא יתכן בזה תשלומין כי התשלומין הוא שייך אל הממון לא אל דבר שהוא בעצמו של השם יתב' רק השחתה הוא. וזה שאמר שהוא חבר לירבעם בן נבט שהשחית את ישראל, שהדבר שהוא עושה לרבים נקרא השחתה, כי חטא היחיד אין נחשב השחתה שאפשר בתשובה, אבל המחטיא את הרבים אין תשובה ואין תיקון לו ודבר זה השחתה נקרא בודאי דבר שאין לו חזרה ותשובה. ואם תבין הדברים שבארנו (אבות פ"ה) אצל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה, ואז תבין לגמרי מה שמדמה אותו לירבעם שהחטיא הרבים, שמי שהוא נהנה מן העולם בלא ברכה הרי הוא משחית את הדבר בעצמו, כי הכל הוא אל הקדוש ברוך הוא מצד עצמו, ולפיכך נקר' השחתה ומפני זה הוא חבר לירבעם בן נבט שהשחית את ישראל בעצמם מצד שהם ישראל וכמו שבארנו שם, ופשט הכתוב גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר לאיש משחית, כך פירושו ג"כ, מי שגוזל אביו ואמו ואומר אין פשע לפי שאומר כי לסוף יורש אותו וא"כ אין פשע כאשר יגזול את אביו, ועל זה אמר כי הפך הוא מה שחשב, כי יותר חטא הוא זה כי חבר הוא לאיש משחית כי אביו ואמו נחשבים אליו כמו כבוד שמים, ולכך דבר זה שגוזלו נחשב השחתה אשר משחית הדבר בעצמו כאשר גוזל אביו ואמו, כמה שהוא אצל השם ית' כאשר גוזלו שהוא ג"כ נחשב משחית הדבר, ולא שנחשב כאלו נוטל ממונו בלבד רק שהשחית ואבד את הדבר שלוקח ממנו, כי לממון יש השבה אבל כאשר גוזל אביו ואמו אין השבה לדבר זה והדבר הזה עמוק, ולכך הנהנה מן העולם בלא ברכה עליו נאמר גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע: