אמירת פסוקים בסיום קריאת ספר תהלים

ספריה
שף ויתיב - הלכות קריאת תהילים

קטגוריה משנית

2 דק' קריאה

אחר סיום קריאת ספר תהלים יחתום בג’ פסוקים: ״מי ייתן מציון ישועת ישראל, בשוב ה’ שבות עמו, יגל יעקב ישמח ישראל: ותשועת צדיקים מה’, מעוזם בעת צרה: ויעזרם ה’ ויפלטם, יפלטם מרשעים ויושיעם, כי חסו בו״. ומיד יקרא ג’ פסוקים מהמזמור הראשון (תהלים א) אשרי האיש אשר לא הלך וגו’.

הרה״ג פנחס זביחי בספר תהלים ’עטרת פז’ כתב שכן הוא מנהג העולם שבעת שמסיימים את ספר התהלים, תיכף ומיד מתחילים מפרק ראשון עד הפסוק ’וכל אשר יעשה יצליח’, וכן נמצא ברוב ספרי תהלים המודפסים.
והביא שם את טעם הדבר שלא לתת פתחון פה לשטן לומר שסיימו לקרוא ואין הם חפצים לקרוא עוד, וכשם שכתב הב״י (סי’ רפב) בסיום התורה של שמיני עצרת: ״קרינן פרשת בראשית, והוא כדי שלא ליתן פתחון פה לשטן לומר סיימו את התורה ואינם חפצים לקרות עוד״.
וכן הוא בספר האשכול (ח״ב עמוד סה), ובספר המנהיג (הל’ סוכה אות נח), ובאבודרהם (דף פא,ב) ובשבולי הלקט השלם (סי’ שעב), וברדב״ז (ח״א, אלף רעט), ובברכי יוסף (או״ח סי’ תרסט סק״א). ובספר אליה רבה (או״ח סי’ קלב סק״ו) כתב כשיוצא מבית הכנסת בסיום התפלה נוהגים לומר קודם לכן ’אדון עולם’ אחר הקדיש. והטעם כתב בספר מטה משה כיון שמתחילים בו את התפלה, לכן מיד כשמסיימים מתחילים וחוזרים כדי שלא יקטרג השטן כנ״ל.
טעם שקוראים רק ג’ פסוקים ולא מסיימים המזמור הראשון, כתב שם בספר עטרת פז, כיון שפסוק אחרון הוא ’ודרך רשעים תאבד’ (תהלים א,ו), ויש תמיד לסיים בטוב, וכשם שכתב הרמ״א (או״ח סי’ קלח ס״א) גבי קריאת התורה שיכוון תמיד לסיים בדבר טוב. וכן כתב הש״ע (סי’ תכח ס״ו) שקללות שבתורת כהנים אין מפסיקים בהם אלא אחד קורא את כולם ומתחילים בפסוקים שלפניהם ומסיימים בפסוקים שלאחריהם וכו’, והיינו כדי להתחיל בדבר טוב ולסיים בדבר טוב. וראה תוס’ (כתובות קיב,ב ד״ה עתידין) על דברי הגמ’ שם עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות שכתבו: ״לפי שרוצה לסיים בדבר טוב נקט לה הכא״.