- שבת ומועדים
- עניני החג
6
הרבה שנים, הוא היה כקול קורא במדבר, כולם חשבו שהוא הזוי, אבל מהרגע שטראמפ, נשיא המעצמה הגדולה בעולם התחיל לדבר על הגירת הערבים מרצועת עזה, כולם מבינים שהוא ריאלי!
ממש 'ימות המשיח', הוא מלמל לעצמו בסיפוק.
'ימות המשיח'? הגיב לעברו מרדכי בן יאיר, עוזרו הנאמן, נו, נו! אני יודע שיש משיח בן דוד, משיח בן יוסף, אבל אף פעם לא שמעתי על משיח בן טראמפ... רק אנשים בודדים בתולדות ישראל זכו להימשח בשמן למלכים על ישראל – שאול, דוד, שלמה, יהוא. כולם היו מעם ישראל. אבל משיח גוי?
תתפלא, קפץ אריאל במקומו ושלף את התנ"ך האישי שלו, כבר היה פעם משיח גוי. הנה, תסתכל בספר ישעיהו (מה, א) "כה אמר ה' למשיחו, לכורש אשר החזקתי בימינו...". הנה, כורש מלך פרס, גוי גמור, נקרא כאן משיח!
ידעתי שזה מה שתגיד, חייך מרדכי, ושלף קלף מגולגל מכיסו. זאת ההזדמנות לחשוף לפניך את המגילה העתיקה, שירשתי מסב סבי. אומרים שהוא היה מתלמידי המהרש"א. יש שם גילויים מדהימים על נס פורים, והקמת בית המקדש השני.
אריאל החל לעיין במגילה, ולפתע חש סחרחורת הולכת וגוברת... היו שם גילויים מדהימים, שהאירו את מגילת אסתר ונס פורים באור חדש. וכך נכתב במגילה:
כולם יודעים, שאסתר המלכה הייתה במשך כמה שנים, 'סוכנת סמוייה'. היא לא הגידה את עמה ומולדתה, ושמרה בקנאות על סודה. כשהגיע הרגע הקריטי, היא נחשפה, והצילה את עמה.
אך האמת היא, שהיא הייתה חלק ממשפחת סוכנים, שהיה לה תפקיד נוסף חשוב וקריטי בתולדות ישראל. חלק מהדברים נודעו כבר למקצת העם, וחלקם נותרו סמויים עד שגילה אותם מורי ורבי המהרש"א הקדוש, ובאתי לאחוז בשיפולי גלימתו ולהעמיק בדבריו.
הדברים הידועים למקצת העם, שמאחורי המאבק של המן ומרדכי על המשכיות העם היהודי, הסתתר גם מאבק סמוי על בניין בית המקדש השני. באותה תקופה, שמע כורש מלך פרס לנבואת ישעיהו (מד, כח) "האומר לכורש רועי... ולאמור לירושלים תבנה והיכל תיווסד". הוא פרסם קריאה לעם היהודי לשוב לירושלים ולבנות בה את בית ה' (ספר עזרא). לצערנו רק מקצת מהעם נענה לקריאתו, והם עלו לארץ ישראל.
כשניגשו העולים לבנות את המקדש, והחלו לייסד אותו, התנכלו להם הגויים שהתגוררו בארץ, והפריעו להם לבנות. וכך כשמת כורש ואחשוורוש מלך במקומו, שלחו הגויים את המן ועשרת בניו ומכתב שטנה בידיהם, שבו שכנעו את המלך להפסיק את הבניה (עזרא ד, ספרי דאגדתא אסתר פרשה א). היהודים שעלו לארץ, לא טמנו ידיהם בצלחת, ושלחו את אחד מראשי העולים הלא הוא מרדכי היהודי, לשכנע את המלך לבנות את בית המקדש.
השניים התמודדו על ליבו של המלך. בתחילה גברה ידו של המן, שאף הצליח לגזור גזירת הרג על כל היהודים, אולם כאן נכנסה לתמונה, בסייעתא דשמיא מופלאה, אחייניתו של מרדכי, אסתר המלכה, הצילה את העם, והביאה לתלייתם של המן ועשרת בניו.
אך כאן נותרה בעיה קשה. למרדכי הייתה מטרה נוספת – להביא לבניין המקדש, ואחשוורוש סירב בתקיפות להיענות לבקשה זו, באומרו לאסתר: "עד חצי המלכות ותעש – לא דבר שחוצץ למלכות... בניין בית המקדש" (מגילה טו:). אחשוורוש גם הוכיח שבית המקדש לא אמור להיבנות, שהרי ישעיהו התנבא שכורש יבנה את המקדש, ובפועל המקדש לא נבנה בימיו.
אחשוורוש היה בטוח, שהוא מנע ממרדכי ואסתר את בניין המקדש, אך המהרש"א (מגילה יג:) מגלה לנו שאחשוורוש טעה בגדול. מלכו של עולם ניצח את אחשוורוש, והביא דרכו את בניין בית המקדש.
למדונו חז"ל (שם) שאסתר הייתה גם אשתו של מרדכי. כל זמן שהיא הייתה אצל אחשוורוש באונס, הייתה עדיין מותרת למרדכי, ושמרה על עצמה שלא תתעבר ותוליד. אולם כשבאה לאחשוורוש מרצונה בבקשה שיבטל את הגזירה, נאסרה על מרדכי, ומיד התעברה ונולד לה ילד, הלא הוא דריווש, המלך הפרסי הבא.
בתוך שנים מעטות, נפטר אחשוורוש, ובנו דריווש מלך במקומו. דריווש היה יהודי, בנה של אסתר היהודייה, וכשבקשו ממנו לאשר את בניין המקדש, הוא אישר את הבקשה.
כעת התבררה נבואת ישעיהו (מהרש"א שם). הפסוק שקורא לכורש 'רועי', דיבר על כורש, ומנבא שכורש ייסד את המקדש בלבד, "והיכל תיווסד". הפסוק השני שקורא לכורש 'משיח', מדבר על כורש אחר הלא הוא דריווש בן אסתר, שהיה יהודי מצאצאי שבט בנימין, ונרמז הדבר במילה 'ימינו' בפסוק "לכורש אשר החזקתי בימינו", והוא המלך שאישר את השלמת בניין המקדש.
ו"מאת ה' הייתה זאת.. שיוולד ממנה ומאחשוורוש דריווש, שהוא היה הנותן רישיון לגמור בניין בית המקדש" (חת"ס יו"ד עב)!
נו? חייך מרדכי, יש משיח גוי?
מהי עיקרה של הגאולה?
איך עושים קידוש?
איך נראית נקמה יהודית?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
איך ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
האם מותר לפנות למקובלים?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
סוכת עראי דיגיטלית
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
סיכום משמעותו של חג פורים
הרב הלל מרצבך | אדר תשס"ט
