גיוס בני הישיבות ב' | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
מצוות השירות

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל

2 דק' קריאה

לפני שנים התקיימה פגישה בין ועדת שרים לענייני בטחון אשר בראשה עמד שר הבטחון דאז משה דיין, ואתו כמה משרי הממשלה, ובין כמה מראשי הישיבות. הימים היו ימי מתח בטחוני, והיה חוסר ממשי בחיילים.

באו אנשי הממשלה וטענו: העומס המוטל על החיילים הוא גדול ומן הראוי שהכל ישאו בעומס הבטחוני בשווה, ומדוע בני הישיבות לא ישתתפו גם הם בעול הבטחון? ועוד אמרו: הרי יש כאן שאלה של פיקוח נפש, ופיקוח נפש דוחה כל המצוות שבתורה. מדוע בני ישיבות לא ישרתו בצבא ככל האחרים?

לעומתם טענו ראשי הישיבות: מבחינה הלכתית בני ישיבות אינם צריכים לשרת בצבא בזמן לימודם. אין תלמוד תורה כשאר הלימודים. בלימוד התורה צריך לשקוע ובלי מסירות מלאה ללימוד התורה אי אפשר לקנות את התורה. כמו שאמרו חכמים: "זאת התורה: אדם כי ימות באהל" - אין התורה נקנית אלא במי שממית את עצמו באהלה של תורה. ולכן בלתי אפשרי מבחינת לימוד התורה להתנתק מהתורה למשך שלוש שנים בשנות הלימודים העיקריות. זה יפגע פגיעה כזו בלימוד התורה שאי אפשר יהיה לתקנה. כך טענו ראשי הישיבות.

הדיון היה פנימי, לא לפרסום, בלי תקשורת והוא היה ענייני. מומחים לענייני בטחון וצבא מצד אחד ומומחים לענייני לימודה של תורה מצד שני. המומחים לענייני בטחון הסבירו את הצורך בחיילים והקושי שנגרם ע"י דחיית הגיוס של בני הישיבות. ולעומתם, ראשי הישיבות שהשתתפו בפגישה, והיו אלה גדולי ראשי הישיבות, הם הסבירו את חשיבות לימוד התורה ברציפות ובהתמסרות, ואת הפגיעה הקשה שיכולה להיות ללימוד התורה אם יצטרכו בני הישיבות להתגייס לצבא.

באותה פגישה השתתף גם הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, שהיה ראש ישיבת מרכז הרב. והוא אמר שהוא אינו מרוצה מצורת הדיון, כאילו יש כאן שני צדדים שעומדים זה מול זה משני צידי המתרס, וכי אין הדבר צריך להיות כך. לדעתו ראשי הישיבות צריכים להיות מעוניינים בחיזוק הצבא לא פחות משרי הממשלה, ושרי הממשלה צריכים להיות מעוניינים בחיזוק התורה בישראל לא פחות מראשי הישיבות. שתי המשימות הללו חשובות לכולם. עם-ישראל צריך תלמוד תורה וגדולי תורה שלמים, ועם ישראל צריך צבא גדול וחזק. וכולנו ביחד, האחראים על הבטחון והאחראים על לימוד התורה, צריכים לדון ביחד איך להתמודד עם שתי המשימות הללו.

באותה פגישה השתתף גם הרב יחזקאל אברמסקי, והוא שמח מאד על דברי הרב צבי יהודה הכהן קוק.
אילו היו כולם מאמצים את גישתו של הרב צבי יהודה זצ"ל, כל הויכוח הקשה והכאוב היה נעשה ענייני, האוירה העכורה היתה נעלמת והיה נמצא פתרון מוסכם איך לבנות את התורה באופן השלם ואיך לחזק את הצבא בצורה הטובה ביותר, את התורה ואת הצבא כאחד, שהרי הם משלימים זה את זה.

"אמר רבי אבא בר כהנא: אלמלא דוד לא עשה יואב מלחמה". אלמלא דוד שהיה עוסק בתורה, לא עשה יואב מלחמה. זכותו של דוד עומדת לו ליואב במלחמותיו. "ואלמלא יואב שעשה מלחמה לא עסק דוד בתורה". הווי אומר: אחד תלוי בשני, הצבא והתורה. מפני שיואב על הצבא יכול היה דוד לעסוק בתורה, ומפני שדוד עסק בתורה, יכול היה יואב לעשות מלחמה.