1יש אומרים בשם החת"ס, שהטעם לכך הוא, מפני שר' יהודה הנשיא, מזרע דוד המלך, הביע בכך את מחאתו על כך שמשפחת החשמונאים נטלו לעצמם את המלוכה, ועברו על "לא יסור שבט מיהודה וגו'". לע"ד לא נראה לתלות בחת"ס סברא כזאת, שנראת "חיצונית" ולא ממקום קדוש תהלך, שכן חטא זה של החשמונאים התחיל רק כעבור כמה דורות כאשר מינו "מלך בן מלך" (רמב"ן פר' ויחי "לא יסור שבט מיהודה), נוסף לכך, הואיל וחז"ל לא בטלו את ימי החנוכה מטעם זה, אין הם מתכחשים להלכותיהם, ואין סיבה שלא לכתוב את הלכותיהם במשנה.
^ 2 ר"ה י"ח:
^ 3 מהגמ' משמע שמצוות הדלקת הנרות טפילה לתקנת ימי החנוכה כיו"ט, ולכן אומרת "תיבטיל איהי ותיבטיל מצותה", ואעפ"כ כיון שהמצוות הנרות היתה חביבה עליהם, ולא יכלו לבטלה, הרי שמצוות הנרות, שהיא טפלה לקביעות הימים של חנוכה, הכריעה את הכף גם לא לבטל את ימי החנוכה. ולמדנו מכאן עד כמה קבעה ההשפעה הרוחנית של נס פך השמן, שמסמל את הניצחון הרוחני על גזירות היונים, את נצחיות החנוכה לדורות.
^ 4 סוף הלכות חנוכה
^ 5 לפי הדברים הנ"ל, שחנוכה התגבש כחג לדורות במשך שנים רבות, אפשר שגם תקנת הדלקת נר חנוכה עברה שינוים והתפתחויות. כי אם מצוות הדלקת נרות על כל פרטיה נתקנה בימי החשמונאים, קשה א. איך חלקו ב"ש וב"ה אם פוחת והולך או מוסיף והולך, ונשכחה המסורת של תקנת החשמונאים? ב. לפי שיטת התוספות שהמהדרין מן המהדרין "אנר איש וביתו קאי", קשה מדוע נקבע המהדרין הראשון? ג. מדוע השו"ע לא הזכיר את שלבי ההדור במצווה, וכתב רק דין מהדרין מן המהדרין? והתשובה לכל השאלות הנ"ל, שבתחילה תקנו נר אחד לכל בני הבית, ואח"כ רצו להרבות בנרות ותקנו נר לכל אחד ואחד, ולבסוף מוסיף והולך. ולכן השו"ע לא הזכיר רק את תקנה אחרונה, מפני שמאז שתקנו אותה היא המחייבת אותנו, וכולם מקיימים אותה כך.
^ 6 תהילים כ"ב, א'
^ 7 יומא כ"ט.
^ 8 ויש להעיר שבסוגית חנוכה שאלו איך מברכים "אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר חנוכה" והיכן צונו? מלא תסור. מפני שבחנוכה מתברר היסוד שעלינו לשמוע בקול חכמים.
^ 9 דף ל:
^ 10 כל בו-מובא בתיקוני יששכר סימן ת"ק ילקוט שמעוני מלכים בשפ פסיקתא
^ 11 תוספות ר"ה כ"ז:
^ 12 פרק א' משנה ו'
^ 13 ס"ב:
^ 14 ע"ז ח.
^ 15 שבת י"ג: