טעם הניצחון | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

שבת ומועדים
שיחות לחג החנוכה

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

2461

2 דק' קריאה

מעניין הדבר, שעם ישראל חגג את חג החנוכה לא רק בהיותו בארץ-ישראל, אלא גם לאחר החורבן בכל הגלות הארוכה. מה טעם לחגוג ניצחון שהיה פעם בעבר הרחוק לאחר שערכּוֹ אבד, שניצחו אותנו אויבים ואנו שוב בגלות משועבדים לאחרים? איזה טעם יש לחגוג ניצחון בחנוכה בימי האינקוויזיציה והשואה? אז מה אם ניצחנו פעם לפני 2200 שנה, על מה יש לחגוג בגלות בימי הצרות? לכאורה לא חגים יש לעשות, אלא אֵבל, כבתשעה באב ולהצטער על החורבן. אכן עם ישראל מעולם לא איבד את אמונתו ואת תקוותו. תמיד האמין שישוב לארצו ולחירותו ויבנה מחדש את בית-המקדש ומפני כך חגג את חנוכה בהרגשה שכמו שניצחנו את היוונים, כן ננצח את אויבינו ונשוב לארצנו. והאמונה הוּכחה כצודקת! אנו שבים לארץ, חג החנוכה כאן בארצנו מקבל משנה תוקף. התקווה ממלאה את הלב שבע"ה בקרוב יתקבצו הגלויות ונשוב להר הבית ולבית-המקדש. בעבר נפגשנו עם מצבים שלכאורה היו חסרי תקווה ולפתע נתהפכו ונשתנו. עם ישראל רגיל להפתעות. הוא נפגש פעמים רבות בהפתעות מהפכניות. המדרש בפרשת "וישב" מספר על הפתעות בלתי צפויות שהיו בעבר: מי היה מחכה לאברהם ושרה שהיו זקנים שייוולד להם בן? מי מחכה ליעקב שעבר במקלו את הירדן שיפרוץ ויעשיר? מי מחכה ליוסף שעברו עליו כל הצרות האלו שיהיה מלך? אלו היו בודאי הפתעות בלתי צפויות. מי מחכה למשה שהושלך ליאור שיהיה מה שנהיה? מי מחכה לרות שהיתה גרה, שחזרה למלכות ישראל? מי מחכה לדוד שיהיה מלך עד סוף כל הדורות? מי מחכה לישראל בימי המן שיצילם הקב"ה? זו היתה הפתעה מהפכנית ממש.והיינו מוסיפים על דברי המדרש: מי מחכה שבימי היוונים ינצחו מעטים את הרבים? חלשים את הגיבורים? ובראשם מתתיהו ובניו? ומי מחכה ומי חשב לפני קום המדינה שתהיה לנו מדינה? ומי חשב לפני מלחמת ששת-הימים, בעוד כמה שבועות נכבוש בע"ה את העיר העתיקה, הר-הבית, יהודה ושומרון? ונשוב לדברי המדרש המסיים: מי מחכה לגלויות שיהיו לשם ולתהילה? מי מחכה לסוכת דוד הנופלת שיקימנה הקב"ה, שנאמר: "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת", שיהיו כל העולם לאגודה אחת, שנאמר: "כי אז אהפֹך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ד' ולעובדו שכם אחד".