בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • מצוה גדולה
קטגוריה משנית
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • צדקה והלואה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

3 דק' קריאה
מצות לא תעשה שלא ללוות בריבית מישראל, שנאמר: "לא תשיך לאחיך" (דברים כ"ג).


סיפורה של מצוה
תור ארוך השתרך לפני דלת חדרו של החזון אי"ש, זה לבקש עצה על קרוב משפחה חולה, לידו תלמיד חכם המבקש עזרה בפסק הלכה קשה שבא לפניו וכן הלאה. לפתע נשמע קולו של החזון אי"ש צועק בקולי קולות: "הצילו! הצילו!" שניים מקרובי משפחתו של הרב נכנסו בבהלה לחדרו. הם ראו את הרב הישיש עומד באמצע החדר, חיוור כסיד, רועד בכל גופו כשבידו מעטפה. הרב סיפר להם כי לפני מספר ימים הלווה סכום כסף לאדם נזקק, והלה בא קודם לכן להחזיר את ההלוואה. "כשבא, הייתי טרוד בלימודי ולא ספרתי את הכסף שהביא. אולם כעת ספרתי את הכסף ונחרדתי לראות כי החזיר סכום הגדול ממה שלווה. אנא...", התחנן הרב, "רוצו וחפשו את האיש והצילו אותנו מהאיסורים החמורים שבנתינת ולקיחת ריבית". השניים קראו לכמה מחבריהם והחלו לחפש את האיש בכל רחבי העיר. כל אותה השעה, החזון אי"ש הסתובב בחדרו קורא פרקי תהילים בדמעות, בתפילה שיימצא הלווה. לאחר שעה קלה נמצא האיש שרץ במהירות לביתו של הרב, על מנת להתנצל על האיסור שכמעט הביא על הרב, ועל עוגמת הנפש. החזון אי"ש קיבל את פניו בשמחה והשיב לו את הכסף הנוסף. לאחר שהלך התיישב החזון אי"ש על כסאו למשך שעה ארוכה עד שנרגע לחלוטין.

כשנכנסה השכנה לביתה, קידמה את פניה בשמחה הרבנית שך, אשתו של ראש ישיבת פוניבז'. "נו, איך ההכנות לחתונה המתקרבת? מה שלום ביתך הכלה? האם יש משהו שאוכל לעזור"? וכך התגלגלה השיחה בין שתי השכנות האהובות, על החתונה הקרבה ובאה. השכנה אמרה כי באה על מנת לבקש מהרב כי יערוך את החופה. הרבנית הביעה את דעתה כי הרב ודאי יאות לבקשה זו הבאה מהשכנים הקרובים. אולם כששמע הרב את הבקשה סירב בתקיפות להיות עורך החופה ואמר לשכנה כי עליה לפנות לרב אחר.
לאחר שיצאה השכנה התרעמה הרבנית: "הלוא שכנה זו היא ידידתנו הקרובה! למי הולכת אני לבקש קמח בשעה שאזל אצלי והמכולת סגורה? הרי לא פעם ולא פעמיים בשעה שהמשכורת מהישיבה התעכבה הלוו לנו היא ובעלה סכומי כסף, עד שהמשכורת תגיע, וכי לא ראוי כי נשיב להם מעט על עזרתם לנו? הרב חייך ואמר כי זוהי בדיוק הסיבה שבגללה לא הסכים לבקשה: "הרי החתן איננו תלמיד שלי, כך שלא הייתי מגיע לחתונה וודאי שלא הייתי נאות לערוך את החופה. נמצא אם כן, כי הייתי בא רק בגלל הלוואותיה לנו, ואם כך הרי זו ריבית".


מצוה להורות
איסור ריבית חמור הוא ביותר עד שאמרו חכמים כי כל ממונו של אדם אובד לו בשל עבירה זו, וכי המלווה בריבית אינו קם בתחיית המתים. איסור ריבית הינו 'מסוכן' במיוחד שכן לכאורה הלווה נותן מרצונו את הכסף כך שאין כאן מעשה גניבה וכדומה.
באיסור ריבית לאווים רבים, המלווה עובר בששה לאווים(!), הלווה עובר בשלושה, כותב השטר, העדים והמלווה עוברים אף הם כל אחד על איסור.
הלכות ריבית מורכבות הן וכוללות פרטים רבים. לכן בכל מקרה של ספק כל שהוא, יש לגשת למורה הוראה על מנת שיתיר את העסקה/הלוואה במידה וישנו חשש כל שהוא שעלולים להגיע לכדי איסור ריבית.
אסור ללווה לתת מאומה למלווה, ואפילו ריבית בדברים, כגון אמירת תודה רבה ושלום ברחוב מעבר למה שהיה רגיל ליתן קודם ההלוואה.
בימינו מצוי כי משלמים לחברות ולספקים בתשלומים תמורת סכום גבוה יותר מהסכום המקורי, דבר שלשיטות רבות כרוך בריבית ממש, ויש להיזהר ולשקול היטב בכל מקרה עם תלמיד חכם את צדדי המקרה. משיכת יתר מחשבון הבנק (אוברדראפט) כרוכה אף היא בריבית שלדעת רבים מהפוסקים אסורה, ואינה נכללת בתוך 'היתר עסקה', המצוי בבנקים. לכן לכתחילה נכון הוא שלא להגיע למצבים של משיכת יתר.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il