^ 1. לדעת חמודי דניאל (הובא בפת"ש רפו, יא), חדר שלא נועד לשינה אלא לבית שער, מרפסת ומחסן, אם הוא ממלא את ייעודו גם אם יהיה קטן מד' אמות - חייב במזוזה. ורוה"פ חולקים ופוטרים, ולכתחילה יקבע שם מזוזה בלא ברכה. ואם אפילו אינו נחשב כמחסן אלא רק לתליית מעילים וכדומה, כתב במנח"י ג, קג, שלא יקבע שם מזוזה שהוא כמו חור ולא כחדר (שנחשב כבית).
^ 2. פתח מורכב משתי מזוזות ומשקוף מעליהם, והם בולטים מהקיר והתקרה. כשיש שלושה קירות והקיר הרביעי פרוץ לגמרי, לדעת הרא"ש והטור, סופי הכתלים והמשקוף נחשבים כמזוזות, וחייב במזוזה, וכך נפסק בט"ז רפז, א. וי"א שהרמב"ם סובר שפטור, וכן דעת ריא"ז. ועל כן יקבע בלא ברכה. וע' קונטרס המזוזה רפז, ד, ושכל טוב רפז, ט.
לעיתים יש מזוזה בצד אחד של הפתח, ובצד השני הקיר נמשך. אם המזוזה בצד ימין, יקבע שם מזוזה בלא ברכה. ואם הכותל הימני שבצד המעבר נמשך, כיוון שאין מזוזה בצד ימין, הרי הוא פטור ממזוזה. ועיין ט"ז רפז, א, ו, וקונטרס המזוזה רפז, ג.
כאשר אין משקוף לפתח, אם הוא בפתח הבית, י"א שסוף התקרה נחשבת כמזוזה, ולכן יקבע בלא ברכה. אבל כאשר יש מעבר בין סלון למטבח, אף שיש כתלים בשני צידי המעבר, אם אין שם משקוף - פטור ממזוזה. ועיין בקונטרס המזוזה רפז, ה, ושכל טוב רפז, כ.
^ 3. כתבתי למעלה, לפי הפירוש העיקרי, שהטעם שאסור ליטול את המזוזות שלא ליתן למזיקים מקום (תוס'), או שהואיל וכבר חלה בבית קדושה מהמזוזה - אין לבטלה. לפי"ז גם כאשר אין לאדם מזוזות לביתו החדש, לא יטול את המזוזות מהבית שהוא עוזב. אולם לדעת רב אחאי גאון ורב האי גאון (הובאו בחידושי הריטב"א ב"מ קב, א), האיסור מפני ביזוי המזוזה, אבל אם יקחנה ויקבענה במקום אחר, אין לה ביזיון. ולמעשה אין סומכים על דעה זו, אבל בשעת הדחק כאשר אין לו מזוזה לביתו החדש, וקשה לו מאוד להשיגה, כתבו האחרונים שאפשר לסמוך על דעת הגאונים ליטול את המזוזות מהבית הישן ולהעבירן לחדש (ברכי יוסף רצא, ב, פת"ש ז, פמ"ג משב"ז או"ח טו, ב). עוד הוסיף בברכ"י, והובא בפת"ש רצא, ז, שגם אם היוצא והנכנס מוכנים, זה להוציא את מזוזותיו וזה לקבוע את שלו, אין לחלק ולהתיר זאת. אמנם לשוכר שנכנס, אחר שיכנס מותר להסיר את מזוזות חבירו ולקבוע את שלו. וכמובן יחזיר לחבירו את המזוזות שהוציא (שכל טוב רצא, כז, בשם מור ואהלות).