- שבת ומועדים
- שמחת החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
4912
על אף שמזג האוויר לא תמיד משתף פעולה, - ובסוכות איננו נהנים מהנוחות של הבית ושל חדר האוכל שלנו - היהודים תמיד שמחים לשבת בסוכה. תחושה של שמחה וסיפוק לא תמיד קשורה לנוחות של הגוף או למותרות. מטרת החג היא לגרום לנו לחוש שמחה פנימית, לשמוח בחלקנו ולשים את מבטחנו בשנה הבאה עלינו לטובה ובכל ברכותיה.
יהודים גדולים ישבו בסוכות אפילו במזג אוויר קר מאוד, על אף שעל פי ההלכה מי שסובל מהישיבה בסוכה בגלל תנאי מזג האוויר פטור מהמצווה. הם אמרו שלא חשו שום סבל בישיבה בסוכה. עד כדי כך עזה הייתה תחושת הסיפוק שחשו על קיום מצוות הישיבה בסוכה בחג. מזג האוויר יכול להשפיע על מצב רוחנו, אך אין הוא מעכיר את נשמתנו או מונע מאתנו לחוש סיפוק ושמחה פנימית.
כשהייתי ילד, הוריי גרו בשיקגו בבניין דירות שלא הייתה בשום פנים ואופן אפשרות להקים סוכה בתחומו. שירכתי רגליים עם אבי לסוכה גדולה שהישיבה בנתה בשכונה שלנו. נוכחותה של אמי בשולחן החג חסרה לי, והאוכל תמיד היה כבר קר כשהגענו לסוכה. תמיד תהיתי מדוע, למרות כל זאת, אבי חש שלווה ושמחה בסוכה הגדולה של הישיבה כשהוא מוקף אנשים זרים ואוכל קר. הבטחתי לעצמי, הבטחה של ילד, שכאשר אגדל תהיה לי סוכה משלי.
כמה שנים אחרי שנישאתי, הצלחתי לקנות בית עם חצר אחורית, והתחלתי להקים שם סוכה בשמחה. השכן היהודי שלי מיד דיווח למחלקת הבנייה של עיריית שיקגו שאני בונה מבנה בלי רישיון. למחרת היום הלכתי למחלקת הבנייה והשגתי את הרישיון הנחוץ, שאותו הצגתי לעין כול. השכן צעק לעברי שכל השטויות האלה הן מטרד. אני, בקור רוח, הזמנתי אותו לבוא לאכול אתנו בסוכה. הוא פלט משהו, עזב ולא דיבר אתי שוב לעולם. התקרית רק חיזקה את הנחישות שלי להקים תמיד סוכה משלי בסוכות. הקב"ה שמע לתפילתי, וכבר יותר מחמישים שנה ברציפות יש לי בחג סוכה משלי לשמוח בה. הלוואי שזה יימשך גם בעתיד.
חג הסוכות מסתיים ביום שמח במיוחד, שמחת תורה. אולי אין עוד יום בשנה שמאפיין כל כך את היחסים של העם היהודי עם התורה כמו היום הזה. צעירים וזקנים, תלמידי חכמים ותלמידים מתחילים, אדוקים בדתם ואדוקים פחות - כולם מתאחדים ביום הזה ושמחים על הייחודיות שהתורה העניקה לעם ישראל. היום הזה מחזק את הדעה של רבנו סעדיה גאון (שכתב בבבל לפני 1200 שנה ש"אין אומתנו אומה אלא בתורותיה". אנחנו עם אחד ומאוחד רק בזכות התורה. התורה מעניקה לחיינו מיקוד ומצפן מוסרי. היא מבטיחה לעם עתיד ונצחיות. היא קושרת יחד קבוצות אתניות שונות ומגשרת על פערי הזמן והדורות. משום כך אין פלא שהיהודים שמחים בשמחת התורה וחשים התעלות פנימית שלא מצריכה שום גירוי חיצוני.
יום שמחת תורה הוא לא רק השיא של חג הסוכות אלא גם הסיכום הסופי של חודשי אלול ותשרי שקדמו לו. יום שמחת תורה משמש ניגוד לימים הרציניים ומעניק משמעות ברורה ותכלית לימים השמחים. אשרינו שזכינו לקבל אוצר כזה, הנגיש לכולם ונצחי במשמעותו ובמסריו. אני מאחל לכולנו ששמחת החג תלווה אותנו בכל השנה החדשה.
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
סודה של ברכה
איך עושים קידוש?

הבדלה למוצאי יום טוב
נוסחים שונים
הסידור המהיר | סיון תשפ"ב

מצבים מיוחדים בטבילה – חלק א
באדיבות מכון התורה והארץ
רבנים שונים | תשע"ד

הילולא של רבי מאיר בעל הנס
מתוך "קול צופייך" גיליון 400
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אייר תשס"ז

הבדלה ומוצאי שבת
הרב אליעזר מלמד | שבט תשע"א
מכות דף י"ט
הרב אלי סטפנסקי | כ"ט ניסן תשפ"ה
המצוות פועלות ואינן כ'סמלים'
אורות, זרעונים, מעשי יצירה, עמ' קכג
הרב הראל כהן | א' אייר תשפ"ה
