- ספריה
- נטילת ידים, סעודה וברכת המזון
21420
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
בימים קדושים שהיו מקריבים בהם קרבן מוסף, תקנו חכמים להזכיר בברכת המזון את קדושת היום, שאין האכילה בימים אלו כאכילה של ימי חול, אלא יש בה תוספת מצווה וקדושה, וצריך לתת לכך ביטוי בברכה. בשבת אומרים: 'רצה והחליצנו'; וביום טוב, חולו של מועד וראש חודש אומרים: 'יעלה ויבוא'. ותקנו לומר את ההוספה בברכת 'בונה ירושלים' מפני שיש בה בקשת רחמים, ואף האזכרה שתקנו חכמים יש בה בקשת רחמים. ב'רצה והחליצנו' מבקשים שנזכה לקדושת יום השבת, לשבות ולנוח בו, ולראות בנחמת ציון וירושלים. וב'יעלה ויבוא' מבקשים שיזכרנו ה' לטובה וירחם עלינו ויושיענו (ברכות מט, א, שבת כד, א, תוס' שם).
וכשחל יום טוב או ראש חודש בשבת, אומרים תחילה 'רצה והחליצנו' כי השבת תדירה וקדושה יותר, ואח"כ אומרים 'יעלה ויבוא' (שו"ע קפח, ה, מ"ב יג).
בחנוכה ופורים שתקנו חכמים להודות בהם על הנס, מוסיפים בברכת הארץ, שהיא ברכת הודאה, נוסח 'על הניסים'.
מי שהתחיל לאכול סעודה שלישית של שבת לפני שקיעת החמה וסיימה לאחר צאת הכוכבים, אומר בברכת המזון 'רצה והחליצנו'. שהואיל ותחילת אכילתו היתה בשבת, כבר בשבת התחייב בברכת המזון, וממילא התחייב להזכיר בה 'רצה והחליצנו'. וכן הדין בשאר ימים, שאם התחיל את הסעודה בזמן שהיה צריך להוסיף דבר בברכת המזון, למרות שסיים את סעודתו אחר צאת הכוכבים, עליו להוסיף ולהזכיר את מה שכבר התחייב להוסיף בתחילת הסעודה. וכן להיפך, אם התחיל את סעודתו ביום רגיל והמשיך בסעודתו אחר צאת הכוכבים ביום שהוא ראש חודש, למשל, כיוון שהמשיך לאכול אחר צאת הכוכבים, עליו להוסיף בברכת המזון 'יעלה ויבוא'. 1
ואם חל ראש חודש במוצאי שבת, והמשיך לאכול אחר צאת הכוכבים, ישנו ספק גדול מה יאמר בברכת המזון, האם יזכיר רק את ראש חודש (מ"א, מ"ב קפח, לג), או רק את השבת (בא"ח, יחו"ד ג, נה), או שיזכיר את שניהם (ט"ז, שועה"ר), או שלא יזכיר דבר מהם (ישכיל עבדי ז, כז). כדי לצאת מהספק, טוב להימנע באותה שבת מאכילת פת אחר צאת הכוכבים, וכך יאמר 'רצה והחליצנו' בלבד.
ח - שכח לומר 'רצה' או 'יעלה ויבוא'
השוכח לומר בברכת המזון 'רצה' או 'יעלה ויבוא', דינו תלוי בחובת הסעודה, שאם זו סעודה שחובה לאכול בה לחם, ממילא נמצא שהיה חייב לברך ברכת המזון ולהזכיר את היום, וכיוון ששכח, עליו לחזור ולברך ברכת המזון. ואם זו סעודה שאין חובה לאכול בה לחם, אינו חוזר. לפיכך, אם שכח לומר 'רצה' בשתי הסעודות הראשונות של השבת, הואיל והיה חייב לאכול בהן לחם, צריך לשוב ולברך את ברכת המזון. אבל אם שכח להזכיר 'רצה' בסעודה שלישית, שבדיעבד אפשר לקיימה בלא לחם, או ששכח לומר 'יעלה ויבוא' בראש חודש וחול המועד, שאין חובה לאכול בהם לחם, אינו צריך לחזור ולברך את ברכת המזון (ברכות מט, ב, שו"ע קפח ו-ח, פניני הלכה שבת ו, ב, זמנים א, יא).
לגבי סעודות יום טוב, הכל מסכימים שאם שכח להזכיר 'יעלה ויבוא' בסעודת ליל ראשון של פסח וליל ראשון של סוכות, חייב לחזור, הואיל ולכל הדעות חייבים לאכול בהם מצה או לחם. אולם נחלקו לגבי שאר סעודות ימים טובים, שכן יש סוברים שאין חובה לאכול בהם לחם. למעשה, למנהג כל האשכנזים ומקצת ספרדים, אם לא הזכיר 'יעלה ויבוא' בסעודות יום טוב חוזר, ולמנהג רוב ספרדים, אינו חוזר. 2
בסעודות שצריך לחזור, אפילו אם רק התחיל בברכת 'הטוב והמטיב', עליו לחזור לתחילת ברכת המזון כדי לאומרה כהלכה. ואין להסתפק בחזרה לתחילת ברכת 'רחם', מפני שאחר שהתחיל בברכת 'הטוב והמטיב' נחשב כמי שסיים לגמרי את ברכות המזון מהתורה, ואם לא יצא ידי חובתן מפני ששכח להזכיר את מה שהיה חייב להזכיר, צריך לחזור לתחילתן (שו"ע קפח, ו, באו"ה 'לראש').
ואם נזכר ששכח לומר 'רצה' או 'יעלה ויבוא' לפני שהתחיל בברכת 'הטוב והמטיב', תקנו לו חכמים נוסח ברכת השלמה שיאמר לפני שיתחיל בברכת 'הטוב והמטיב'. ואפילו במצב שהשוכח אינו חייב לחזור על ברכת המזון, תקנו חכמים לומר את ברכת ההשלמה. ומי שאינו יודע את נוסח ברכת ההשלמה, אינו יוצא באמירת 'רצה' או 'יעלה ויבוא' לפני ברכת 'הטוב והמטיב', וכשהאזכרה מעכבת יחזור לראש (ט"ז מ"ב יז, וע' בבאו"ה). 3
כאשר שכח לומר 'רצה' או 'יעלה ויבוא' וכבר התחיל 'הטוב והמטיב', ומצד הדין אינו צריך לחזור על ברכת המזון, כתבו כמה פוסקים, שמוטב שיזכיר את מה ששכח בתוך אמירת 'הרחמן'. וכן מי ששכח לומר 'על הניסים', שאין אמירתו מעכבת, נכון שיאמרו בתוך אמירת "הרחמן", ששם יכול אדם להוסיף הודאות כרצונו (רמ"א תרפב, א, מ"ב ד, פניני הלכה זמנים יא, 7).
אלו מאכלים נפטרים בברכת המוציא
הרב אליעזר מלמד
היסח הדעת ושינוי מקום בסעודה
הרב אליעזר מלמד | ב' תמוז תשס"ז
נטילת ידיים - חלק ג'
פניני הלכה ברכות פרק ב' "נטילת ידיים לסעודה"
הרב אליעזר מלמד | ז' אדר א' תשס"ח
דרך ארץ בסעודה חלק ג'
מתוך פניני הלכה ברכות פרק יג "דרך ארץ"
הרב אליעזר מלמד | אייר תשס"ח
למה משווים את העצים לצדיקים?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הכל מתחיל בפנים
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
איך נכון לציין את יום הזיכרון לחללי צה"ל?
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' אייר תשפ"א
דין דימום שנגרם מהנחת התקן תוך־רחמי
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"א

ברכות השחר - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

הלכות ראש חודש
גליון 413 תשס"ז
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אב תשס"ז
יום העצמאות- החזרה לארץ קודשינו בחודש אייר, מדוע?
הרב מאיר גולדויכט | ב' אייר תשפ"ה
יום העצמאות תשפ"ה – העתיד של מדינת ישראל
הרב שמואל אליהו | א' אייר תשפ"ה
