הקדושה בחלוציות ובטבע

פסקה ל

הרב כותב על החלוציות שכל השאיפה שלה מלאה באש פנימי, אע"פ שכרגע זה לא בא לידי ביטוי | כל דבר טוב שיש בעולם יונק מהקודש, וככל שהוא יותר טוב מופיע בו יותר קודש | החלוצים באו לבנות את הבניין הלאומי של עם ישראל, והדבר דומה לתינוק קטן שרק מלכלך, אבל כשמסתכלים על העתיד רואים שיצא ממנו איש גדול

הלימוד מתחיית השפה לתחיית התורה

אורות ישראל פרק ז' פסקה יא

השפה נובעת מהיחודיות של האומה, וגם מגלה את היחודיות של האומה. וכך גם כל מה ששייך לרוח הכללי של האומה, ככל שיגדל ויתבסס כך רוח האומה תגדל ותתבסס. התורה היא צורת הביטוי הכי גדולה לרוח האומה.

תפקידו של עם ישראל – לתת תוכן לברואים

אורות ישראל פרק ז' פסקאות ט-י

התפקיד של עם ישראל למציאות הוא לתת תוכן פנימי לכל המציאות, אך אין זה סותר את המשמעות של הצד החיצוני של המציאות, כמו צורת הלבוש והדיבור

טל של חיים

פרק ו' פסקאות י"ד - ט"ו

פרק ו' פסקאות י"ד - ט"ו

חיים כערך עצמי

עין איה שבת א פרק שני פסקאות סא-סג

ערך עצי גדול מערך נלווה. עילוי נשמה אינו הנצחה. הבחירה החופשית היא חלק קטן מתוכן חייו של האדם.

ההבדל בין האמונה לחוכמה

אורות הקודש ג' פסקה עה

האמונה אינה מוגבלת לעומת החוכמה שמוגבלת | האמונה שייכת לכל האנשים לעומת החוכמה ששייכת רק לחכמים ולפילוסופים

החינוך שמחבר הכל לאור ה', ולימוד תורה של תינוקות של בית רבן

אורות ישראל פרק ז' פסקאות ז-ח

בחינוך בדור הגאולה צריך להבהין שיש שורש אלוקי אחד לכל ההופעות בארץ, ולא להצטמצם לצד אחד. את תינוקות של בית רבן צריך ללמד מתוך רצון ושאיפה להופעת הטוב, ולא כהכנה לאתגרים שהחיים מזמנים.

הדרך לגילוי עצמי ?

פרק ו' פסקאות י"ב - י"ג

פרק ו' פסקאות י"ב - י"ג

המשמעות העצמית של מעשי המצוות

אורות, זרעונים, מעשי יצירה, עמ' קכג

הרחבה והעמקה בכך שמעשי המצוות אינם "סימבוליים", כלומר מעשים ריקים שכל עניינם הוא רק לבטא ולהזכיר רעיונות רוחניים, אלא הם מעשים אלוקיים, הפועלים ומשפיעים מצד עצמם.

היחס בין עבודה מאהבה לעבודה מיראה

פסקאות כח-כט

בחו"ל עבודת ה' היא מיראת העונש , ובארץ ישראל במצב הבריא העבודה היא מאהבה| עבודת ה' שנלחמת בטבע היא לא שלמה, אבל היא נצרכת כשהאדם בנפילה | עניין 'עין רואה ואוזן שומעת' | כשעם ישראל בגלות גם הטבע לא בשלמותו, וכשעם ישראל שב לארצו אפשר להבין לאן הטבע הולך

שלמות אור האמונה והמצוות תלויים בשלמות הופעת כנסת ישראל

אורות ישראל פרק ז' פסקה ו'

שלמות האמונה והמצוות היא כשעם ישראל בשלמות. במצב החסר של עם ישראל האור של האמונה והמצוות חסר, וצריך ל'צפות לישועה'- היינו לחבר אותם לעבר הגדול ולעתיד הגדול

המצוות פועלות ואינן כ'סמלים'

אורות, זרעונים, מעשי יצירה, עמ' קכג

המצוות פועלות ומשפיעות גם על האדם הפרטי וגם על האומה בכלל. יש למצוות כוח לפעול, והן אינן רק כסמלים וסימנים לרעיונות רוחניים. שיטת מרן הרב בזה- עומדת לעומת שיטתו של הרש"ר הירש שהמצוות כסמלים. הרב עם כל הערכתו לרש"ר הירש, חולק עליו בנושא זה פעמים רבות בכתביו.

שלמות האומה מורכבת מארץ ועם

אורות ישראל פרק ז' פסקה ו'

אורות ישראל פרק ז' פסקה ו'

להעיר את החיים

פרק ו' פסקאות י' - י"א

פרק ו' פסקאות י' - י"א

עסק התורה- שורש כל המעלות

עין איה שבת א פרק שני פסקאות נו-סא

לימוד התורה מחייה את האדם, מצד חידוש כוחות הגוף ומצד שכלול ייעודו של האדם. בתורה לא פוגעים אך התרוממות עוה"ב גבוהה יותר. הכרת כל הערכים כפי מעלתם בלי להתעלם אף מאחד מהם.

הסגולה המיוחדת בכנסת ישראל – איחוד של האור הכללי עם הפרטים

אורות ישראל פרק ז' פסקה ה'

האור האלוקי מופיע בקב"ה, אורייתא וישראל. היחודיות של ישראל זה החיבור בין הרעיונות המהותיים הגדולים לפרטי הפרטים של ההלכות.

סיכום הרחבות והשלמות ל"נשמות של עולם התוהו"

אורות, זרעונים, הנשמות של עולם התוהו, עמ' קכב - קכג

פסקאות משלימות והרחבות לעקרונות שלמדנו במאמר "נשמות של עולם התוהו" - מדברי מרן הרב והרב משה צבי נריה.

גאולה ותשובה

תשובה היא שיבה למקור, כנסת ישראל חוזרת מן הגלות למקור חייה ואז מופיע עליה רוח הטהרה | תשובה היא תהליך לאומי היסטורי | הגלות היא חילול ה' שדורש מענה

אל תהיה מנותק!

פרק ו' פסקאות ח' - ט'

פרק ו' פסקאות ח' - ט'

הקדושה עליונה

פסקאות כז-כח

בניגוד להסתכלות הפשוטה, העיסוק בחומר לא מפריע לרוח, אלא התגברות רוחנית עליונה מחזקת את המעשים | כך גם העניינים הציבוריים והמדיניים נחשבים בחלק מהתורה