תורה-אמונה

כמו שאדם בריא בנפשו לא מחפש סיבות לחיים, כך ישראל שיש לו בריאות רוחנית אוהב את התורה בלי הסברים. כשאוהבים את התורה בגלל משהו, זה מביא לכך שיאמרו 'שמועה זו נאה'. ההבדל בין המדרגה של ישראל לגויים הוא במדרגה של החיות שיש בהם, ולימוד התורה מיוחד לישראל בגלל זה, שרק להם הוא נותן מזון רוחני מתאים.

לדאבוננו, יש חוקרים ומפרשים מבני ישראל שרחקו מאמונה והם עוסקים בתנ"ך כספר שנכתב על ידי בשר ודם, שאין בו קדושה, שאינו דבר ה'.

הרב אומר שלפעמים אדם צריך תפילה כדי שיוכל ללמוד. הרב מסביר את זה על ידי המשלה של התורה לאוכל ואת התפילה לשתייה. התורה היא כמו האוכל שהוא בונה את הגוף, והתפילה היא כמו השתייה שעוזרת לאוכל להיכנס. כך התפילה עוזרת לנו להפנים את התורה, להתחבר אליה ולהרגיש

התפילה הכרחית ללימוד, אבל אם נשארים רק בתפילה ומוותרים על התורה מפספסים את העיקר. אמנם גם לתפילה יש חשיבות בפני עצמה אבל יחסית לתורה היא לבוש לעומת העצם. ללימוד פרטי ההלכות יש תפקיד חשוב כי זה מאפשר לעסוק ברעיונות הגדולים והמופשטים בלי 'ללכת לאיבוד'. הגדולה של התורה שגם לרעיונות הכי מופשטים יש ביטוי העולם הזה בהלכות.

הפרטים של ההלכה מקבלים גדרים, אבל עניינים רוחניים באופן טבעי לא מקובעים במסלולים מסויימים, וזה החידוש של דואג ואחיתופל שגם בדברים מופשטים קבעו גבולות. החולשה שלהם הייתה, שידעו רק לשאול בעיות ולא להגיע למסקנות.

לעומת סעיף ג' שעוסק בחידושים בתורה, סעיף ד' מדבר על 'תורתם משתמרת'. ע"י התרוממות לרעיונות העמוקים שבשורש התורה, אפשר להבין את כל פרטי הדינים באופן כזה, שהם לא חידוש אלא כמו הזכרה של דבר שנשכח. זה לימוד שמתאים לצדיק, לעומת הלימוד של חידושים שמתאים לבעל תשובה.

סעיף ה': עיקר התורה הוא בשביל הרעיונות הרוחניים שבאדם ולכן כל חלק שבה- מרומם את האדם. אבל לגביי החלקים שבסוף שעוסקים בחומר של האדם- בזה יש הבדלים בין חלקי התורה. סעיף ו': יש בתורה חלקים שעוסקים בדברים רוחניים, ויש חלקים שעוסקים בדברים שבעולם הזה, אבל שניהם מחיים את הנשמה. החלקים המעשיים בונים את האדם לחיות כמו הטבע של נשמתו, והחלקים הרוחניים נותנים את ההשראה לבניה הרוחנית של האדם.

חזרה התשובה לפני הלימוד גורמת לכך שהאדם מתחבר בלימודו לרוח החיה שבתורה ואף מצליח להוריד אותה להבנה פשוטה שכולם יבינו. חזרה בתשובה מביאה את האדם להתחדשות בתורה שהולכת ומתרבה. כמו שבעל התשובה מחדש מתחדש כל הזמן, כך גם תורתו.

בלימוד בקדושה מתגברים על ההפרעה של הגוף הגשמי לקלוט את אור התורה. ההבדל בין לימוד תורה ללימוד דברי חול, הוא לא רק הבדל איכותי אלא גם הבדל כמותי, כי התורה קשורה לכל החכמות.