הרב אליה טואף

הרב אליהוא טואף במושבו בבית הכנסת ברומא - מקור הצילום: אתר le nostre radici "שימוש הוגן"

אליהוא טואף (Elio Toaff) נולד בט"ז אייר ה'תרע"ה (30 אפריל 1915 למניינם) בליבורנו נפטר (19 באפריל 2015). הוא נחשב לסמכות הרבנית העליונה של הקהילות היהודיות באיטליה מאז תום מלחמת העולם השנייה ועד 2006. הוא נבחר לנשיא מוסדות הרבנות באיטליה. בשנים 1957-1988 היה בנשיאות איגוד רבני אירופה. אליה טואף קיים מגעים חיוביים עם האפיפיורים ברומא.

תולדות חייו[עריכה]

בשנת 1939 הוא סיים את לימודיו במשפטים ובדתות באוניברסיטה של פיזה. במקביל סיים את לימודיו בסמינר לרבנים בקהילת יהדות ליבורנו ( לא קיים היום). היה הרב של הקהילת היהודית באנקונה בין השנים 1941 עד 1943. בשנות הכיבוש הגרמני הוא נטל חלק בפעולות גרילה באזור הרי וורסליה (Versilia). בשנת 1947 נבחר לרבה של יהודי קהילת היהודים בונציה . בונציה הוא לימד את השפה העברית ואת ספרותה באוניברסיטה המקומית, אוניברסיטת דה-פוסקרי (Università degli studi "Ca' Foscari" di Venezia) ובשנת 1951 היה לרבה של רומא עד לשנת 2002.

יחסו לאפיפיורים[עריכה]

ב-10 אוקטובר 1958 הוא הספיד את האפיפיור פיוס ה-12 ואמר: " יותר מאיזה הזדמנות אחרת, הייתה לנו הזכות מהנסיון הרב, מהסימפטיה הרחבה ומהחביבות של אפיפיור זה במרוצת השנים של רדיפת היהודים והאלימות שנהגו נגדתם, מתי שהיה נדמה שאבדה כל תקוה"

ב-13 אפריל 1986 קבל את פני האפיפיור בבית הכנסת הגדול ברומא במה שהראה כמחווה של פיוס בין היהדות לבין הנצרות. את היהודים כינה בהזדמנות זו "אחינו הבכורים והאהובים".

אליה טואף נטל חלק בפעילות הציבורית האיטלקים ויצג את יהודי איטליה וקהילת רומא באמצעי התקשורת.

בנו הוא אריאל טואף הוא היסטוריון, ומונה לפרופסור באוניברסיטת בר-אילן. הוא כיהן עד לשנת 2007 כראש המחלקה לתולדות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. הוא נחשב למומחה בינלאומי ליהדות איטליה בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת. בתו היא מרים דלה-פרגולה, עורכת בטאון יהודי איטליה קול �איטלקים. בעלה הוא פרופ' סרג'ו דלה-פרגולה מהמכון ליהדות זמננו על שם אברהם הרמן באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא גם עמית בכיר וראש הפרויקט הדמוגרפי במכון לתכנון מדיניות עם יהודי, (JPPPI).

ספריו - באיטלקית[עריכה]