הרב משה שטרנבוך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←חייו) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (8 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''הרב משה שטרנבוך''' הוא | '''הרב משה שטרנבוך''' הוא רב ופוסק וראש ישיבה המכהן כראב"ד העדה החרדית בירושלים. | ||
==חייו== | ==חייו== | ||
נולד בלונדון בשנת תרפ"ו לאביו ר' אשר, ממנו התייתם בגיל צעיר. אמו היתה מצאצאי [[הגר"א]]. למד בישיבת תורת אמת בלונדון אצל [[הרב משה שניידר]], ולאחר מכן עלה ארצה ולמד ב[[ישיבת חברון]], וכן למד אצל [[הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] מבריסק ואצל [[הרב דב בעריש וידנפלד]] מטשיבין. נשא לאשה את יפה שכטר, שאביה היה מבאי ביתו של ה[[חזון איש]]. תקופה קצרה לאחר נישואיו שהה בירושלים ולימד ב[[ישיבת המתמידים]], ולאחר מכן עבר ל[[בני ברק]] והחל לעמוד בראשות "[[כולל]]" בראש העין. בהמשך כיהן במשך שנים רבות כרבה של יוהנסבורג שבדרום אפריקה. כיום, מתגורר בשכונת הר נוף שבירושלים, שם מכהן כראש "מוסדות הגר"א". החל משנת תשמ"ט מונה לחבר בד"צ העדה החרדית וכסגן הנשיא שלה ובשנת תשס"ג מונה לראש בית הדין של העדה. בשנת תשע"ג פתח הרב ישיבה גדולה בראשותו השוכנת כיום ברמת בית שמש. | |||
== השקפותיו == | == השקפותיו == | ||
כתלמידו של הגרי"ז מבריסק זצ"ל, נוקט הרב שטרנבוך עמדה חרדית אנטי-ציונית מובהקת. בתשובותיו הוא מסביר את הפסול שבציונות, ומראה כי אין חובה כיום לעלות ל[[ארץ ישראל]], וכי יש לחשוב על כל השיקולים לפני שמחליטים לעלות לארץ (ח"א סי' תתק וח"ד סי' שכח). הוא אף כתב תשובה כנגד ספר "[[קול התור]]" (ח"ד סי' שכח), בה מפקפק במהימנותו של הספר וביחוסו ל[[רבי הלל משקלוב]], וטוען כי אף אם הספר אכן אמיתי, ודאי קיימות בו הטיות רבות כתוצאה מהשקפתו של עורך הספר, ר' ש"ז ריבלין שהיה ציוני נלהב. | |||
== ספריו == | == ספריו == | ||
;ספרי הלכה: | ;ספרי הלכה: | ||
* [[שו"ת]] '''תשובות והנהגות''', | * [[שו"ת]] '''תשובות והנהגות''', שבעה כרכים. שו"ת זה מאופיין גם בעדויות רבות שראה ושמע מתלמידי חכמים וגדולי תורה בצלם הסתופף בצעירותו. | ||
* '''מועדים וזמנים''' - דיונים בהלכות ה[[מועדים]]. הסדרה מכילה שמונה כרכים: | * '''מועדים וזמנים''' - דיונים בהלכות ה[[מועדים]]. הסדרה מכילה שמונה כרכים: | ||
::'''א.''' ענייני [[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]] ו[[סוכות]]. | ::'''א.''' ענייני [[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]] ו[[סוכות]]. | ||
| שורה 22: | שורה 20: | ||
::'''ז.''' (הוספות לחלקים ג-ה) ענייני [[יום טוב]], חול המועד, חמץ, מצה, ליל הסדר, ספירת העומר, חג השבועות, [[ארבעת הצומות]] ותשעה באב. וכן שיעורים על [[מסכת ביצה]], מסכת חגיגה ומסכת פסחים. | ::'''ז.''' (הוספות לחלקים ג-ה) ענייני [[יום טוב]], חול המועד, חמץ, מצה, ליל הסדר, ספירת העומר, חג השבועות, [[ארבעת הצומות]] ותשעה באב. וכן שיעורים על [[מסכת ביצה]], מסכת חגיגה ומסכת פסחים. | ||
::'''ח.''' ליקוטי הערות ומכתבים על כל חלקי מועדים וזמנים, ומפתחות מפורטים | ::'''ח.''' ליקוטי הערות ומכתבים על כל חלקי מועדים וזמנים, ומפתחות מפורטים | ||
::בנוסף, כרך (תשיעי) של מפתחות לסידרה, עפ"י סדר ה[[ש"ס]], [[הרמב"ם]], ה[[שולחן ערוך]], | ::בנוסף, כרך (תשיעי) של מפתחות לסידרה, עפ"י סדר ה[[ש"ס]], [[הרמב"ם]], ה[[שולחן ערוך]], גדולי ישראל שדבריהם נזכרים בספר, וכן מפתח עניינים. | ||
*'''[[הגדה של פסח]]''' עם ביאור '''מועדים וזמנים'''. | *'''[[הגדה של פסח]]''' עם ביאור '''מועדים וזמנים'''. | ||
* '''[[שמיטה]] כהלכתה''' - הלכות [[שביעית]]. | * '''[[שמיטה]] כהלכתה''' - הלכות [[שביעית]]. | ||
* '''רשימות בשמעתא''' - הערות על ספר [[שב שמעתתא]]. | * '''רשימות בשמעתא''' - הערות על ספר [[שב שמעתתא]]. | ||
* '''הדרך ל[[תשובה]]''' - פירוש ל[[הלכות תשובה]] ברמב"ם, מלווה במאמרי חיזוק בענייני [[יסודות האמונה]], בצירוף | * '''הדרך ל[[תשובה]]''' - פירוש ל[[הלכות תשובה]] ברמב"ם, מלווה במאמרי חיזוק בענייני [[יסודות האמונה]], בצירוף קונ��רס '''[[תקיעת שופר|תקיעות]] כהלכה וב[[הידור]]'''. | ||
* '''הלכות [[הגר"א]] ו[[מנהג|מנהגיו]]''' - בענייני [[ברכות השחר]], [[ציצית]], [[תפילין]], [[קריאת שמע]], [[ברכות]], [[מילה]], [[פדיון הבן]] ועוד. | * '''הלכות [[הגר"א]] ו[[מנהג|מנהגיו]]''' - בענייני [[ברכות השחר]], [[ציצית]], [[תפילין]], [[קריאת שמע]], [[ברכות]], [[מילה]], [[פדיון הבן]] ועוד. | ||
::בסופו נדפס '''מעשה רב החדש''' (עם הוספות מתלמידיו). | ::בסופו נדפס '''מעשה רב החדש''' (עם הוספות מתלמידיו). | ||
| שורה 42: | שורה 40: | ||
כמו כן, יצאו ספרים רבים המביאים פסקי הלכות בשמו. | כמו כן, יצאו ספרים רבים המביאים פסקי הלכות בשמו. | ||
{{מיון רגיל:שטרנבוך משה}} | {{מיון רגיל:שטרנבוך משה}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
| שורה 50: | שורה 47: | ||
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]] | [[קטגוריה:רבני העדה החרדית]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי הגרי"ז מבריסק]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:29, 17 בפברואר 2019
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
הרב משה שטרנבוך הוא רב ופוסק וראש ישיבה המכהן כראב"ד העדה החרדית בירושלים.
חייו[עריכה]
נולד בלונדון בשנת תרפ"ו לאביו ר' אשר, ממנו התייתם בגיל צעיר. אמו היתה מצאצאי הגר"א. למד בישיבת תורת אמת בלונדון אצל הרב משה שניידר, ולאחר מכן עלה ארצה ולמד בישיבת חברון, וכן למד אצל הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק ואצל הרב דב בעריש וידנפלד מטשיבין. נשא לאשה את יפה שכטר, שאביה היה מבאי ביתו של החזון איש. תקופה קצרה לאחר נישואיו שהה בירושלים ולימד בישיבת המתמידים, ולאחר מכן עבר לבני ברק והחל לעמוד בראשות "כולל" בראש העין. בהמשך כיהן במשך שנים רבות כרבה של יוהנסבורג שבדרום אפריקה. כיום, מתגורר בשכונת הר נוף שבירושלים, שם מכהן כראש "מוסדות הגר"א". החל משנת תשמ"ט מונה לחבר בד"צ העדה החרדית וכסגן הנשיא שלה ובשנת תשס"ג מונה לראש בית הדין של העדה. בשנת תשע"ג פתח הרב ישיבה גדולה בראשותו השוכנת כיום ברמת בית שמש.
השקפותיו[עריכה]
כתלמידו של הגרי"ז מבריסק זצ"ל, נוקט הרב שטרנבוך עמדה חרדית אנטי-ציונית מובהקת. בתשובותיו הוא מסביר את הפסול שבציונות, ומראה כי אין חובה כיום לעלות לארץ ישראל, וכי יש לחשוב על כל השיקולים לפני שמחליטים לעלות לארץ (ח"א סי' תתק וח"ד סי' שכח). הוא אף כתב תשובה כנגד ספר "קול התור" (ח"ד סי' שכח), בה מפקפק במהימנותו של הספר וביחוסו לרבי הלל משקלוב, וטוען כי אף אם הספר אכן אמיתי, ודאי קיימות בו הטיות רבות כתוצאה מהשקפתו של עורך הספר, ר' ש"ז ריבלין שהיה ציוני נלהב.
ספריו[עריכה]
- ספרי הלכה
- שו"ת תשובות והנהגות, שבעה כרכים. שו"ת זה מאופיין גם בעדויות רבות שראה ושמע מתלמידי חכמים וגדולי תורה בצלם הסתופף בצעירותו.
- מועדים וזמנים - דיונים בהלכות המועדים. הסדרה מכילה שמונה כרכים:
- א. ענייני ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות.
- ב. ענייני סוכות, חנוכה, ט"ו בשבט, ארבע פרשיות, מחית עמלק ופורים
- ג. שיעורים על מסכת פסחים, וכן ענייני ליל הסדר, חמץ ומצה
- ד. ענייני פסח (חמץ), מנחת העומר וספירת העומר, חול המועד, חג השבועות ושיעורים על מסכת חגיגה
- ה. ענייני תעניות, תשעה באב, קדושת ארץ ישראל, ירושלים והכותל המערבי, קורבנות בזמן הזה, משיח ועוד
- ו. (הוספות לחלקים א-ב) ענייני ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, חנוכה ופורים
- ז. (הוספות לחלקים ג-ה) ענייני יום טוב, חול המועד, חמץ, מצה, ליל הסדר, ספירת העומר, חג השבועות, ארבעת הצומות ותשעה באב. וכן שיעורים על מסכת ביצה, מסכת חגיגה ומסכת פסחים.
- ח. ליקוטי הערות ומכתבים על כל חלקי מועדים וזמנים, ומפתחות מפורטים
- בנוסף, כרך (תשיעי) של מפתחות לסידרה, עפ"י סדר הש"ס, הרמב"ם, השולחן ערוך, גדולי ישראל שדבריהם נזכרים בספר, וכן מפתח עניינים.
- הגדה של פסח עם ביאור מועדים וזמנים.
- שמיטה כהלכתה - הלכות שביעית.
- רשימות בשמעתא - הערות על ספר שב שמעתתא.
- הדרך לתשובה - פירוש להלכות תשובה ברמב"ם, מלווה במאמרי חיזוק בענייני יסודות האמונה, בצירוף קונ��רס תקיעות כהלכה ובהידור.
- הלכות הגר"א ומנהגיו - בענייני ברכות השחר, ציצית, תפילין, קריאת שמע, ברכות, מילה, פדיון הבן ועוד.
- בסופו נדפס מעשה רב החדש (עם הוספות מתלמידיו).
- פשט ועיון - הערות, בירורי הלכה, חידושים, שיעורים וביאורים על המסכת. הסידרה מכילה ארבעה כרכים, על המסכתות: ברכות, חולין (חלק א'), כתובות ופסחים.
- זבחי קודש - שיעורים על מסכת זבחים
- מצות שביעית כהלכתה
- אורחות הבית - הספר כולל שני חלקים: (א) הלכות הבית היהודי: הדלקת הנר, הפרשת תרומות ומעשרות, בשר בחלב, מליחה, כשרות, הגעלת כלים וטבילתם, ייחוד, נישואין, מילה ופדיון הבן, ריבית, חינוך. (ב) התנהגות בעל ואשתו: נדה, חתן וכלה, צניעות וקדושת הבית. כולל הדרכות בעניינים אלו.
- ספרים בענייני הגות והשקפה
- טעם ודעת - באורים ודברי חיזוק שנאמרו לפי סדר פרשת השבוע. בסדרה שלושה כרכים: לחומש בראשית, חומש שמות וחומש דברים.
- חכמה ודעת - פשט מוסר והלכה על סדר הפרשיות. בסדרה שני כרכים: לחומש בראשית ולחומש שמות.
- ביאור על אורחות חיים להרא"ש
- אמונה ותורה - ביאור על הלכות יסודי התורה והלכות דעות ברמב"ם
- דע מה שתשיב- שאלות ושיחות באמונה.
כמו כן, יצאו ספרים רבים המביאים פסקי הלכות בשמו.