ישיבת הר ברכה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(13 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Har bracha.jpg|200px|ימין|ממוזער|מראה הישיבה מבחוץ]]
{{ישיבות|
'''ישיבת הר ברכה''' היא [[ישיבה]] גבוהה השוכנת בישוב [[הר ברכה]] שב[[שומרון]], בראשות [[הרב אליעזר מלמד]]. הישיבה מונה כיום כ-320 תלמידים בכל המסגרות.   
|שם=ישיבת הר ברכה
|תמונה=[[תמונה:Har bracha.jpg|200px]]
|כתובית=מראה בית המדרש מבחוץ
|סוג=[[ישיבת הסדר]]
|תאריך יסוד=תשנ"א
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[הר ברכה]]
|השתייכות=הציונות הדתית
|מייסדים=הרב אליעזר מלמד
|ראש הישיבה=הרב אליעזר מלמד
|מספר תלמידים=כ- 320 תלמידים ואברכים.
|ספרים= סדרת [[פניני הלכה]]; סדרת "רביבים"; ועוד.
}}
'''ישיבת הר ברכה''' היא [[ישיבת הסדר]] השוכנת בישוב [[הר ברכה]] שב[[שומרון]]. בראשות הישיבה עומד [[הרב אליעזר מלמד]], רב הישוב. הישיבה מונה כיום כ-320 תלמידים בכל המסגרות.   
==תולדות הישיבה==
==תולדות הישיבה==
הישיבה הוקמה בשנת תשנ"א ע"י הרב מלמד. עד שנת תש"ע, היתה הישיבה [[ישיבת הסדר]], אולם בעקבות תמיכה ב[[סירוב פקודה]] של תלמידי וראשי הישיבה, ולאחר שראש הישיבה סרב להתייצב לשימוע, הלחיט שר הבטחון אהוד ברק להפסיק את מסלול ההסדר בישיבה. ב[[ניסן]] של אותה שנה, הכריזה הישיבה על הפכיתה לישיבה גבוהה.
הישיבה הוקמה בשנת תשנ"א ע"י הרב מלמד. כנשיא הישיבה כיהן [[הרב שלמה גורן]]. בראשית ימי הישיבה, סרב "איגוד ישיבות ההסדר" לצרפה לאיגוד. לבסוף, בעקבות לחצים שהפעיל הרב גורן על שר הבטחון דאז, יצחק רבין, צורפה הישיבה למסגרת ההסדר. במסגרת זו פעלה הישיבה עד לשנת תש"ע, במהלכה הופסק ההסדר עם הישיבה בעקבות תמיכה ב[[סירוב פקודה]] של רבני הישיבה ותלמידיה, ולאחר שראש הישיבה סרב להתייצב לשימוע. בשנת תשע"ג, חזרה הישיבה לתפקד כישיבת הסדר.  
 
== דרך הלימוד==
== דרך הלימוד==
===גמרא בעיון===
===גמרא והלכה===
דרך לימוד העיון בישיבה היא בשיטת [[אליבא דהלכתא]], כאשר הסוגיות נלמדות מן הגמרא וה[[ראשונים]] עד לפסק ההלכה למעשה. בלימוד מושם דגש על ההבנה של טעמי המצוות והמקור האמוני שלהן. לימוד זה מעניק היקף בלימוד תורה שבעל פה, וכן מאפשר לתלמיד להמשיך את חייו לפי ההלכה.
דרך לימוד העיון בישיבה היא בשיטת [[אליבא דהלכתא]], כאשר הסוגיות נלמדות מן הגמרא וה[[ראשונים]] עד לפסק ההלכה למעשה. בלימוד מושם דגש על ההבנה של טעמי המצוות והמקור האמוני שלהן. לימוד זה מעניק היקף בלימוד תורה שבעל פה, וכן מאפשר לתלמיד להמשיך את חייו לפי ההלכה.
===הלכה, גמרא בבקיאות ותנ"ך===
===לימודי אמונה===
בישיבה מתקיים שיעור הלכה יומי עם ראש הישיבה.
{{להשלים|כל הפרק=כן}}
 
בישיבה ישנה תכנית לימוד גמרא בבקיאות, במטרה להקיף את לימוד הש"ס בשנים ספורות.
 
הישיבה מכוונת את תלמידיה ללמוד את התנ"ך כולו במסגרת שיעורי העיון בתנ"ך, וכך רוכש התלמיד בקיאות מקיפה והבנה עמוקה בכל ספרי התנ"ך.
שיבת הר ברכה שואפת להגשמת חזונו של הרב קוק בלימוד האמונה.
 
'''אמונה'''
 
מעבר לספרי היסוד במחשבת ישראל דוגמת ה[[כוזרי]] , [[מהר"ל]] , [[ספר העקרים]], ספרי הרמב"ם ועוד, נלמדים בישיבה גם ספרי חסידות קלאסיים כגון, [[תניא]],[[ליקוטי מוהר"ן]],ספרי [[ר' צדוק הכהן מלובלין  ]] (אותם ההדירה הישיבה במפעל בו התחיל ראש הישיבה [[הרב אליעזר מלמד]]).
כתבי הרב קוק נלמדים בישיבה בעומק וישנו דגש על הבנת תורתו של הרב לאור תורת הסוד וחכמת הפילוסופיה.
הרב [[זאב סולטנוביץ]] מעביר בישיבה שיעורים בספר "[[אורות]]" ובספר [[אורות הקודש]] , שיעורים המשוכתבים ונערכים ע"י תלמידיו לספרים. (כבר יצאו ביאורים ל[[אורות ישראל]](ר' דוד ויצ'נר) ו[[למהלך האידיאות]](הרב יגאל ללום).)
בישיבת הר ברכה מלומדת בידי הרב זאב סולטנוביץ סדרת שיעורי מבוא לתורת הרב קוק,
תוכנית השיעורים שנערכה בידי הרב זאב בעצמו כוללת תוכנית עצומת היקף של לימוד מעמיק בספרי הראשונים,ספרי פילוסופיה וכן קבלה. זוהי תוכנית המזכירה מאוד את התוכנית אשר נערכה בידי [[הרב הנזיר]] לבקשתו של [[הראי"ה]] עבור תוכנית הלימודים של ישיבת מרכז הרב.
לצורך הבנת השיעור יש צורך בהכנת מקורות וכן רקע מתאים.
 
==מסלולי לימוד ושירות צבאי==
==מסלולי לימוד ושירות צבאי==
חלק מתלמידי הישיבה רשומים במסגרת של ישיבה גבוהה וחלק משרתים בצה"ל במסלול הסדר, ביחידות השונות בצה"ל. למרות ההתנגדות הברורה לתוכנית ההתנתקות, והמעשה הברור שלסרב לפקודות שמנוגדות לתורה ולהלכה, הישיבה נוקטת בגישה שמצווה לשרת בצה"ל , ותהליך הגיוס נמשך, וכמעט בכל מחזור גיוס יש מצטיין פלוגתי או גדודי מהישיבה.
למרות הסרת ההסדר מהישיבה, רואה הישיבה חובה ומצווה בשירות הצבאי, ולכן תלמידי הישיבה מתגייסים לצבא (לרוב בגיל 22) ודוחים את שירותם הצבאי במסגרת "תורתו אומנותו".  
== מסלולי ההמשך==
== מסלולי ההמשך==
*'''[[כולל]] רבנות'''- הכולל מונה קבוצת אברכים, כשהוא מתמקד בלימודי ההלכה, לצורך קבלת סמיכה מ[[הרבנות הראשית לישראל]].  
*'''[[כולל]] רבנות'''- הכולל מונה קבוצת אברכים, כשהוא מתמקד בלימודי ההלכה, לצורך קבלת סמיכה מ[[הרבנות הראשית לישראל]].  
*'''מכון הוראה'''- המכון מקנה אפשרות לתעודת הוראה ואפשרות להרחבה לתואר ראשון בתחומי תנ"ך ותושב"ע.  
*'''מכון הוראה'''- המכון מקנה אפשרות לתעודת הוראה ואפשרות להרחבה לתואר ראשון בתחומי תנ"ך ותושב"ע.  
*'''תוכנית שילובים'''- המאפשרת ללומדים, שסיימו את מסלול ההסדר, ללמוד מקצוע אקדמי במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ובאוניברסיטת בר אילן, תוך כדי לימוד בישיבה. הלומדים בתכנית זו, זוכים למלגה ללימודיהם האקדמיים.  
*'''תוכנית שילובים'''- המאפשרת ללומדים, שסיימו את מסלול ההסדר, ללמוד מקצוע אקדמי במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ובאוניברסיטת בר אילן, תוך כדי לימוד בישיבה. הלומדים בתכנית זו, זוכים למלגה ללימודיהם האקדמיים וכן למגורים בישיבה במחיר זול יחסית.
== הבוגרים==
== הבוגרים==
בוגרי הישיבה משתלבים בעשיה התורנית, החינוכית והלאומית. בישיבות, בבתי ספר, בבנין הארץ, בצבא ובתחומי התקשורת והמקצועות החופשיים. לישיבה בהר-ברכה חלק מרכזי בפיתוח היישוב, אחוזים גבוהים מבוגריה קובעים בו את ביתם, ביניהם רבנים, מחנכים, מהנדסים בתחומים שונים ופעילי ציבור.
בוגרי הישיבה משתלבים בעשיה התורנית, החינוכית והלאומית. בישיבות, בבתי ספר, בבנין הארץ, בצבא ובתחומי התקשורת והמקצועות החופשיים. לישיבה חלק מרכזי בפיתוח היישוב, אחוזים גבוהים מבוגריה קובעים בו את ביתם, ביניהם רבנים, מחנכים, מהנדסים בתחומים שונים ופעילי ציבור, ובכך נוצרת קהילה במושתת על הישיבה וקושורה אליה, גם בגילאים מבוגרים יותר.
==צוות הישיבה==
*הרב יעקב חביב- סגן רה"י ורב שיעור א'.
*הרב שלומי בדש
*[[הרב זאב סולטנוביץ']]- מגיע לישיבה מדי שבוע ליום אחד ובמהלכו מעביר שיעורים במגוון ספרים
*הרב יונדב זר- ר"מ שיעורים ד-ה. בוגר המחזור הראשון של הישיבה. 
*הרב בועז הוטרר- מלמד גמרא בעיון ותנ"ך.
*הרב גור גלון. בוגר הישיבה.
*הרב גד אלואי- ראש הכולל לרבנות. בוגר המחזור הראשון של הישיבה.
*הרב אבינח ברנר- ר"מ שיעור ב'. בוגר המחזור הראשון של הישיבה
*הרב יזהר אשור- ראש תכנית שילובים. בוגר המחזור הראשון של הישיבה.
 
==מכון הספרים==
==מכון הספרים==
לצד הישיבה פועל מכון למחקר ולהוצאת ספרים. בהוצאת המכון יצאה לאור סדרת הספרים '[[פניני הלכה]]' מאת ראש הישיבה הרב מלמד. מדברי הרב מלמד יצאו גם שלושת ספרי 'רביבים' שלוקטו מטורי רביבים שמפרסם הרב מלמד בעיתון "בשבע", בתוספת הרחבות.  
לצד הישיבה פועל מכון למחקר ולהוצאת ספרים. בהוצאת המכון יצאה לאור סדרת הספרים '[[פניני הלכה]]' מאת ראש הישיבה הרב מלמד. מדברי הרב מלמד יצאו גם שלושת ספרי 'רביבים' שלוקטו מטורי רביבים שמפרסם הרב מלמד בעיתון "בשבע". מכון הר ברכה הוציא לאור את סדרת ספרי [[רבי צדוק הכהן מלובלין]] במהדורה חדשה ונאה, עם מראי מקומות, מפתחות ותוכן מפורט.{{ש}}  
מכון הר ברכה הוציא לאור את סדרת ספרי [[רבי צדוק הכהן מלובלין]] במהדורה חדשה ונאה, עם מראי מקומות, מפתחות ותוכן מפורט.{{ש}}  
המכון פועל גם להוצאה לאור של ספרי [[הרב זאב סולטנוביץ']]. בסדרת 'בינה לעיתים', עיון בזהות ובהיסטוריוסופיה יהודית, פורסמו עד כה שני כרכים, העוסקים בתקופה שמ[[בריאת העולם]] ועד ל[[גירוש ספרד]]. בסדרת ביאורים לכתבי הרב קוק, פורסמו ביאורים לחלקים מספר [[אורות]]: 'אורות ישראל' ו'למהלך האידיאות בישראל'.  
המכון פועל גם להוצאה לאור של ספרי הרב זאב סולטנוביץ'. בסדרת 'בינה לעיתים', עיון בזהות ובהיסטוריוסופיה יהודית, פורסמו עד כה שני כרכים, העוסקים בתקופה שמ[[בריאת העולם]] ועד ל[[גירוש ספרד]]. בסדרת ביאורים לכתבי הרב קוק, פורסמו ביאורים ל'אורות ישראל' ול'למהלך האידיאות בישראל'.  


כמו כן, בהוצאת המכון יצא הספר [[גאולת ישראל]] מאת [[רבי אברהם יעלין]], העוסק בחיזוק בוני הארץ, חשיבות מצוות [[ישוב ארץ ישראל]] ובחישובי הקץ.  
כמו כן, בהוצאת המכון יצא הספר [[גאולת ישראל]] מאת [[רבי אברהם יעלין]], העוסק בחיזוק בוני הארץ, חשיבות מצוות [[ישוב ארץ ישראל]] ובחישובי הקץ, הספר "חיבת ציון" המלקט מכתבים מגדולי ישראל בשבח ישוב ובנין הארץ, כתבי עמנואל וליקובסקי, הספר "מרוז'ין לציון" העוסק בחייו של [[רבי חיים מאיר יחיאל שפירא]] מדרוהוביטש]] ועוד.


החוקרים במכון הר ברכה שוקדים על יצירתם של ספרים נוספים בסדרות השונות.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.yhb.org.il/page.aspx?id=1| אתר הישיבה]
*[http://www.yhb.org.il/page.aspx?id=1| אתר הישיבה]
*{{ויקיפדיה}}
*{{ויקיפדיה}}
 
{{ישיבות גבוהות}}
{{מיון רגיל:הר ברכה}}
{{מיון רגיל:הר ברכה}}
[[קטגוריה:ישיבות]][[קטגוריה:ישיבות הסדר]]
[[קטגוריה:ישיבות הסדר]]

גרסה אחרונה מ־15:01, 4 באוגוסט 2022

ישיבת הר ברכה
Har bracha.jpg
מראה בית המדרש מבחוץ
סוג ישיבת הסדר
תאריך יסוד תשנ"א
מיקום הר ברכה
השתייכות (זרם) הציונות הדתית
מייסדים הרב אליעזר מלמד
ראש הישיבה כיום הרב אליעזר מלמד
מספר תלמידים כ- 320 תלמידים ואברכים.
ספרים סדרת פניני הלכה; סדרת "רביבים"; ועוד.

ישיבת הר ברכה היא ישיבת הסדר השוכנת בישוב הר ברכה שבשומרון. בראשות הישיבה עומד הרב אליעזר מלמד, רב הישוב. הישיבה מונה כיום כ-320 תלמידים בכל המסגרות.

תולדות הישיבה[עריכה]

הישיבה הוקמה בשנת תשנ"א ע"י הרב מלמד. כנשיא הישיבה כיהן הרב שלמה גורן. בראשית ימי הישיבה, סרב "איגוד ישיבות ההסדר" לצרפה לאיגוד. לבסוף, בעקבות לחצים שהפעיל הרב גורן על שר הבטחון דאז, יצחק רבין, צורפה הישיבה למסגרת ההסדר. במסגרת זו פעלה הישיבה עד לשנת תש"ע, במהלכה הופסק ההסדר עם הישיבה בעקבות תמיכה בסירוב פקודה של רבני הישיבה ותלמידיה, ולאחר שראש הישיבה סרב להתייצב לשימוע. בשנת תשע"ג, חזרה הישיבה לתפקד כישיבת הסדר.

דרך הלימוד[עריכה]

גמרא והלכה[עריכה]

דרך לימוד העיון בישיבה היא בשיטת אליבא דהלכתא, כאשר הסוגיות נלמדות מן הגמרא והראשונים עד לפסק ההלכה למעשה. בלימוד מושם דגש על ההבנה של טעמי המצוות והמקור האמוני שלהן. לימוד זה מעניק היקף בלימוד תורה שבעל פה, וכן מאפשר לתלמיד להמשיך את חייו לפי ההלכה.

לימודי אמונה[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

מסלולי לימוד ושירות צבאי[עריכה]

למרות הסרת ההסדר מהישיבה, רואה הישיבה חובה ומצווה בשירות הצבאי, ולכן תלמידי הישיבה מתגייסים לצבא (לרוב בגיל 22) ודוחים את שירותם הצבאי במסגרת "תורתו אומנותו".

מסלולי ההמשך[עריכה]

  • כולל רבנות- הכולל מונה קבוצת אברכים, כשהוא מתמקד בלימודי ההלכה, לצורך קבלת סמיכה מהרבנות הראשית לישראל.
  • מכון הוראה- המכון מקנה אפשרות לתעודת הוראה ואפשרות להרחבה לתואר ראשון בתחומי תנ"ך ותושב"ע.
  • תוכנית שילובים- המאפשרת ללומדים, שסיימו את מסלול ההסדר, ללמוד מקצוע אקדמי במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ובאוניברסיטת בר אילן, תוך כדי לימוד בישיבה. הלומדים בתכנית זו, זוכים למלגה ללימודיהם האקדמיים וכן למגורים בישיבה במחיר זול יחסית.

הבוגרים[עריכה]

בוגרי הישיבה משתלבים בעשיה התורנית, החינוכית והלאומית. בישיבות, בבתי ספר, בבנין הארץ, בצבא ובתחומי התקשורת והמקצועות החופשיים. לישיבה חלק מרכזי בפיתוח היישוב, אחוזים גבוהים מבוגריה קובעים בו את ביתם, ביניהם רבנים, מחנכים, מהנדסים בתחומים שונים ופעילי ציבור, ובכך נוצרת קהילה במושתת על הישיבה וקושורה אליה, גם בגילאים מבוגרים יותר.

צוות הישיבה[עריכה]

  • הרב יעקב חביב- סגן רה"י ורב שיעור א'.
  • הרב שלומי בדש
  • הרב זאב סולטנוביץ'- מגיע לישיבה מדי שבוע ליום אחד ובמהלכו מעביר שיעורים במגוון ספרים
  • הרב יונדב זר- ר"מ שיעורים ד-ה. בוגר המחזור הראשון של הישיבה.
  • הרב בועז הוטרר- מלמד גמרא בעיון ותנ"ך.
  • הרב גור גלון. בוגר הישיבה.
  • הרב גד אלואי- ראש הכולל לרבנות. בוגר המחזור הראשון של הישיבה.
  • הרב אבינח ברנר- ר"מ שיעור ב'. בוגר המחזור הראשון של הישיבה
  • הרב יזהר אשור- ראש תכנית שילובים. בוגר המחזור הראשון של הישיבה.

מכון הספרים[עריכה]

לצד הישיבה פועל מכון למחקר ולהוצאת ספרים. בהוצאת המכון יצאה לאור סדרת הספרים 'פניני הלכה' מאת ראש הישיבה הרב מלמד. מדברי הרב מלמד יצאו גם שלושת ספרי 'רביבים' שלוקטו מטורי רביבים שמפרסם הרב מלמד בעיתון "בשבע". מכון הר ברכה הוציא לאור את סדרת ספרי רבי צדוק הכהן מלובלין במהדורה חדשה ונאה, עם מראי מקומות, מפתחות ותוכן מפורט.
המכון פועל גם להוצאה לאור של ספרי הרב זאב סולטנוביץ'. בסדרת 'בינה לעיתים', עיון בזהות ובהיסטוריוסופיה יהודית, פורסמו עד כה שני כרכים, העוסקים בתקופה שמבריאת העולם ועד לגירוש ספרד. בסדרת ביאורים לכתבי הרב קוק, פורסמו ביאורים לחלקים מספר אורות: 'אורות ישראל' ו'למהלך האידיאות בישראל'.

כמו כן, בהוצאת המכון יצא הספר גאולת ישראל מאת רבי אברהם יעלין, העוסק בחיזוק בוני הארץ, חשיבות מצוות ישוב ארץ ישראל ובחישובי הקץ, הספר "חיבת ציון" המלקט מכתבים מגדולי ישראל בשבח ישוב ובנין הארץ, כתבי עמנואל וליקובסקי, הספר "מרוז'ין לציון" העוסק בחייו של רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביטש]] ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכה]