רבי חיים יוסף דוד אזולאי: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ספריו) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
מספרים שכאשר נולד היה בן 7 חודשים, חשבו אותו למת ועזבו אותו וזקנתו הצילה אותו. למד תורה יומם ולילה, בעוני רב ואכל "רק לחם נקודים כל ימי החול". בן 17 כתב את ספרו הראשון "שער יוסף" על מסכת הוריות. | מספרים שכאשר נולד היה בן 7 חודשים, חשבו אותו למת ועזבו אותו וזקנתו הצילה אותו. למד תורה יומם ולילה, בעוני רב ואכל "רק לחם נקודים כל ימי החול". בן 17 כתב את ספרו הראשון "שער יוסף" על מסכת הוריות. | ||
להרב חיד"א היו שני בנים ושתי בנות. כאשר היה בשליחות מצווה ב[[טוניס]], בשנת תקל"ד (1774), קבל אגרת מ[[ליוורנו]] ובה נמסר לו על פטירת רעייתו. בספר תולדות החיד"א כתוב ש"היתה יחידה בדורה בחכמה בצניעות נקיות וכ"ו". | להרב חיד"א היו שני בנים ושתי בנות. כאשר היה בשליחות מצווה ב[[טוניס]], בשנת תקל"ד (1774), קבל אגרת מ[[ליוורנו]] ובה נמסר לו על פטירת רעייתו. בספר תולדות החיד"א כתוב ש"היתה יחידה בדורה בחכמה בצניעות נקיות וכ"ו". רצונו היה שאיש לא ידע על כך כדי שלא יציעו לו אישה משם. | ||
בנו בכורו היה הרב אברהם, גדול בתורה ובחכמה, יצא בשליחות למדינות [[אשכנז]] ו[[פולין]] ונפטר בחיי אביו. בנו של רבי אברהם, רבי נסים זרחיה היה רב ב[[צפת]]. אף הוא מת, תחת מפולת מרעידת האדמה בשנת תקצ"ו (1837). | בנו בכורו היה הרב אברהם, גדול בתורה ובחכמה, יצא בשליחות למדינות [[אשכנז]] ו[[פולין]] ונפטר בחיי אביו. בנו של רבי אברהם, רבי נסים זרחיה היה רב ב[[צפת]]. אף הוא מת, תחת מפולת מרעידת האדמה בשנת תקצ"ו (1837). | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
נפטר ממחלה בשבת [[פרשת זכור]] י"א ב[[אדר]] תקס"ו (1806) והוא בן 83 ונקבר בליוורנו. | נפטר ממחלה בשבת [[פרשת זכור]] י"א ב[[אדר]] תקס"ו (1806) והוא בן 83 ונקבר בליוורנו. | ||
===העלאת עצמותיו לירושלים=== | ===העלאת עצמותיו לירושלים=== | ||
בשנת תשט"ז, במלאות מאה וחמישים שנה לפטירתו, הועלו עצמותיו ארצה והוא נקבר בהר המנוחות ביום כ' באייר. היתה זו יוזמתו של הרב הראשי לישראל, [[הרב יצחק נסים]] שהייתה לו חיבה מיוחדת לפועלו ולכתביו. שותף ליוזמתו היה שלמה אומברטו נכון נשיא ארגון יוצאי איטליה בישראל, אשר העלה קרוב לארבעים [[ארון קודש|ארונות קודש]] מבתי כנסת עזובים באיטליה לבתי כנסת בישראל. את עצמותיו העלה [[הרב מרדכי אליהו]] (בהוראת הרב נסים), אשר ביקש להקבר על ידו. מסופר, כי הרב אליהו בעזרת מופת חיבר את עצמותיו של החיד"א שהיו מפוזרות בארונו<ref>מופיע למשל בס' "דורש טוב לעמו" מאת [[הרב שמואל זעפרני]], ועוד. | בשנת תשט"ז, במלאות מאה וחמישים שנה לפטירתו, הועלו עצמותיו ארצה והוא נקבר בהר המנוחות ביום כ' באייר. היתה זו יוזמתו של הרב הראשי לישראל, [[הרב יצחק נסים]] שהייתה לו חיבה מיוחדת לפועלו ולכתביו. שותף ליוזמתו היה שלמה אומברטו נכון נשיא ארגון יוצאי איטליה בישראל, אשר העלה קרוב לארבעים [[ארון קודש|ארונות קודש]] מבתי כנסת עזובים באיטליה לבתי כנסת בישראל. את עצמותיו העלה [[הרב מרדכי אליהו]] (בהוראת הרב נסים), אשר ביקש להקבר על ידו ואכן נקבר בסמיכות אליו. מסופר, כי הרב אליהו בעזרת מופת חיבר את עצמותיו של החיד"א שהיו מפוזרות בארונו<ref>מופיע למשל בס' "דורש טוב לעמו" מאת [[הרב שמואל זעפרני]], ועוד. | ||
ועיין כאן לצפות בסיפור הדברים מפי הרב מרדכי אליהו זצ"ל - http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/?id=15682.</ref>. | ועיין כאן לצפות בסיפור הדברים מפי הרב מרדכי אליהו זצ"ל - http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/?id=15682.</ref>. | ||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34278&st=&pgnum=1 סנסן ליאיר]''' | * '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34278&st=&pgnum=1 סנסן ליאיר]''' | ||
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19580&st=&pgnum=1&hilite= דבש לפי]'''- עניינים ומערכות ע"פ א'-ב' | * '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19580&st=&pgnum=1&hilite= דבש לפי]'''- עניינים ומערכות ע"פ א'-ב' | ||
* '''[[מדבר קדמות]], מערכות לפי סדר א' ב'. | * '''[[מדבר קדמות]]''', מערכות לפי סדר א' ב'. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 74: | שורה 74: | ||
* [http://www.daat.ac.il/daat/vl/shemhagdolim/shemhagdolim02.pdf תולדות חיד"א] - בספר שם גדולים | * [http://www.daat.ac.il/daat/vl/shemhagdolim/shemhagdolim02.pdf תולדות חיד"א] - בספר שם גדולים | ||
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%99 הרב חיים יוסף דוד אזולאי] - הויקיפדיה העברית | * [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%99 הרב חיים יוסף דוד אזולאי] - הויקיפדיה העברית | ||
* [https://www.youtube.com/watch?v=ONVK0YWIqtc ערב לימוד לזכר החיד"א ביום השנה ה216 שלו] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מפרשי השולחן ערוך}} | {{מפרשי השולחן ערוך}} | ||
גרסה אחרונה מ־15:21, 27 באוגוסט 2023
|
|
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: סגנון לא אנציקלופדי. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
הרב חיים יוסף דוד ב"ר רפאל יצחק זרחיה אזולאי (החיד"א), היה שד"ר - שְׁלוּחָא דְּרַבָּנָן [1] . מגדולי הפוסקים ומקובל. העתיק ספרים וכתבי יד עתיקים ונמנה עם ראשוני הביבליוגרפים העברים.
תולדות חייו[עריכה]
החיד"א נולד בירושלים בתחילת שנת תפ"ד (1724) לאביו הרב רפאל יצחק זרחי', ממשפחת רבי אברהם אזולאי, מחבר חסד לאברהם מחכמי קשטיליא שבאו מגרוש ספרד והתיישב בחברון ואשר נפטר בשנת ת"ד (1643) שם קבור אביו במערה אחת עם הרב ר"א ארחא.
מספרים שכאשר נולד היה בן 7 חודשים, חשבו אותו למת ועזבו אותו וזקנתו הצילה אותו. למד תורה יומם ולילה, בעוני רב ואכל "רק לחם נקודים כל ימי החול". בן 17 כתב את ספרו הראשון "שער יוסף" על מסכת הוריות.
להרב חיד"א היו שני בנים ושתי בנות. כאשר היה בשליחות מצווה בטוניס, בשנת תקל"ד (1774), קבל אגרת מליוורנו ובה נמסר לו על פטירת רעייתו. בספר תולדות החיד"א כתוב ש"היתה יחידה בדורה בחכמה בצניעות נקיות וכ"ו". רצונו היה שאיש לא ידע על כך כדי שלא יציעו לו אישה משם.
בנו בכורו היה הרב אברהם, גדול בתורה ובחכמה, יצא בשליחות למדינות אשכנז ופולין ונפטר בחיי אביו. בנו של רבי אברהם, רבי נסים זרחיה היה רב בצפת. אף הוא מת, תחת מפולת מרעידת האדמה בשנת תקצ"ו (1837).
בנו השני, הרב רפאל ישעי' היה הרב של יהדות אנקונה.
השליחות הראשונה שבצע הייתה מחברון בשנת תקט"ו (1755) והיה ב"אפריקא, ממצרים, וטוניס ואגפיה". בפעם השנייה "סבב שליחותו גם ברוב מדינת פרנקיה, צרפת, אנגילטירה, הולאנדי, אשכנז ואגפיה".
נפטר ממחלה בשבת פרשת זכור י"א באדר תקס"ו (1806) והוא בן 83 ונקבר בליוורנו.
העלאת עצמותיו לירושלים[עריכה]
בשנת תשט"ז, במלאות מאה וחמישים שנה לפטירתו, הועלו עצמותיו ארצה והוא נקבר בהר המנוחות ביום כ' באייר. היתה זו יוזמתו של הרב הראשי לישראל, הרב יצחק נסים שהייתה לו חיבה מיוחדת לפועלו ולכתביו. שותף ליוזמתו היה שלמה אומברטו נכון נשיא ארגון יוצאי איטליה בישראל, אשר העלה קרוב לארבעים ארונות קודש מבתי כנסת עזובים באיטליה לבתי כנסת בישראל. את עצמותיו העלה הרב מרדכי אליהו (בהוראת הרב נסים), אשר ביקש להקבר על ידו ואכן נקבר בסמיכות אליו. מסופר, כי הרב אליהו בעזרת מופת חיבר את עצמותיו של החיד"א שהיו מפוזרות בארונו[2].
ספריו[עריכה]
רבים מספריו מכילים בשמותיהם מאיברי הגוף.
- ספרי הלכה
- ברכי יוסף (ח"א; ח"ב)- על ארבעת חלקי השולחן ערוך
- טוב עין - שו"ת
- מחזיק ברכה- על אורח חיים, ובמיוחד בענייני תפלה על פי מנהגי המקובלים
- שיורי ברכה- השלמות ל"מחזיק ברכה"
- מורה באצבע - הנהגות כלליות, הנהגות לשבתות ולמועדים
- קשר גודל- סיכום הלכות מספרי האחרונים
- חיים שאל - שו"ת (שני חלקים)
- יוסף אומץ- שו"ת
- סידור החיד"א - ליקוט מכל ספרי החיד"א הלכות ופירושים על התפילה
- זכרון משה (ח"א; ח"ב; ח"ג) - על ש"ס ופוסקים (שני חלקים), יצא לאור על ידי נכדו הרב משה אזולאי
- פירושים תלמודיים
- שפה אחת - פירוש על הגדה של פסח
- שמחת הרגל על הגדה של פסח
- פתח עינים (ח"א; ח"ב) - פירוש על אגדות התלמוד (נספח בחלק מהמהדורות של עין יעקב)
- אחורי תרעא - פירוש על מסכת הוריות
- כסא רחמים - על מסכתות קטנות
- מראית העין - חידושים ובאורים על הש"ס
- זרוע ימין - פירוש על מסכת אבות
- ככר לאדן- על אבות דרבי נתן
- תנ"ך, מוסר ודרושים
- חדרי בטן- על התורה
- אהבת דוד- דרשות
- צפורן שמיר- ענייני מוסר, הנהגות ותפילות
- לחם מן השמים - על התורה
- אהל יוסף - על תהלים
- יוסף תהלות - על תהילים
- חומת אנ"ך (ח"א; ח"ב; ח"ג; ח"ד)- פירוש על "אוריתא, נביאי, כתובי" (תנ"ך)
- כף אחת- תפילות
- יוסף בסדר- תפילות
- שומר ישראל- תפילות והנהגות
- כסא דוד- דרשות מוסר
- ספרים אחרים
- שם הגדולים- מעין אנציקלופדיה הכוללת שתי מערכות: "מערכת גדולים"- ביוגרפיות של חכמים ומחברים ע"פ סדר הא'-ב' ו"מערכת ספרים" תיואר ספרים וחיבורים ע"פ הא'-ב'. רשימת המחברים כוללת יותר מ- 1300 שמות, ורשימת הספרים יותר מ- 2200. לתולדות הוסיף אגדות-עם שאין לסמוך עליהם. יצחק אייזיק בן-יעקב ערך מחדש את "שם הגדולים".
- העלם דבר- בחיבור זה עסק בכמה השגות על גדולי ישראל שנעלמו מהם ידיעת סדר הזמנים ותולדות החכמים, ולכן הקשו על הרב מדברי תלמידו ומסברת אחרון על קדמון וכד'. מחברת זו היותה בסיס לחבורו "שם הגדולים".
- זעיר שם- תוספת ל"שם הגדולים". כולל גם פירוש למדרש רבה.
- מעגל טוב - יומן מסעותיו למדינות הים התיכון ואירופה, כולל חידושים שאסף בהם.
- אגרות והסכמות רבינו חיד"א
- בית מנוחה- סדר לימוד ליארצייט
- סנסן ליאיר
- דבש לפי- עניינים ומערכות ע"פ א'-ב'
- מדבר קדמות, מערכות לפי סדר א' ב'.
לקריאה נוספת[עריכה]
- מאיר בניהו, רבי חיד"א, (שני כרכים)
קישורים חיצוניים[עריכה]
- תולדות חיד"א - בספר שם גדולים
- הרב חיים יוסף דוד אזולאי - הויקיפדיה העברית
- ערב לימוד לזכר החיד"א ביום השנה ה216 שלו
הערות שוליים
- ↑ שליח ואוסף תרומות
- ↑ מופיע למשל בס' "דורש טוב לעמו" מאת הרב שמואל זעפרני, ועוד. ועיין כאן לצפות בסיפור הדברים מפי הרב מרדכי אליהו זצ"ל - http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/?id=15682.