יהדות איטליה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}
[[תמונה:Claudia Aster Hierosolymitana.jpg|left|thumb|250px|מצבה של Claudia Aster Hierosolymitana, שבויה יהודיה משוחררת בת 25 שנה מירושלים - נמצאה ליד נפולי - מהמאה הראשונה לספירה - משבויי טיטוס - השריד העתיק ביותר של יהודי איטליה,  מקור התמונה הוא באתר [http://selectitaly.com/newsletters/NLSept03.pdf] והוא נחשב לשימוש הוגן]]
[[תמונה:Claudia Aster Hierosolymitana.jpg|left|thumb|250px|מצבה של Claudia Aster Hierosolymitana, שבויה יהודיה משוחררת בת 25 שנה מירושלים - נמצאה ליד נפולי - מהמאה הראשונה לספירה - משבויי טיטוס - השריד העתיק ביותר של יהודי איטליה,  מקור התמונה הוא באתר [http://selectitaly.com/newsletters/NLSept03.pdf] והוא נחשב לשימוש הוגן]]
[[תמונה:Claudia Aster Hierosolymitana.jpg|left|thumb|250px|מצבה של Claudia Aster Hierosolymitana, שבויה יהודיה משוחררת בת 25 שנה מירושלים - נמצאה ליד נפולי - מהמאה הראשונה לספירה - משבויי טיטוס - השריד העתיק ביותר של יהודי איטליה,  מקור התמונה הוא באתר [http://selectitaly.com/newsletters/NLSept03.pdf] והוא נחשב לשימוש הוגן]]


שורה 14: שורה 15:
==תחת שלטון רומא==
==תחת שלטון רומא==


יהודים התיישבו באיטליה כבר במאה ה-2 לפנה"ס. תחילה התיישבו בעיקר באזור רומא העתיקה : ליד הנמל בנהר הטיבר בעיר עצמה, אוסטיה - הנמל לחוף [[ים תיכון|הים התיכון]] וקפואה (היום מצפון ל[[נפולי]].  יש גם עדויות על ביקורי חכמים בקפואה ועך התרשמותם מהתלמידים היהודים בעיר.
יהודים התיישבו באיטליה כבר במאה השנייה לפנה"ס, בתקופה שבה שלטו במקום ה[[רומא העתיקה|רומאים]]. תחילה התיישבו היהודים בעיקר בסביבת [[רומא]]: רומא גופא, "אוסטיה" ו"קפואה".


בשנת [[161 לפנה"ס]] נוצר הקשר הראשון בין היהודים לבין [[רומא]] כאשר הגיעו לרומא שליחי [[החשמונאים]]. מאוחר יותר הגיעו לרומא [[סוחר|סוחרים]] יהודים מ[[אלכסנדריה]] שב[[מצרים]] ויסדו את הקהילה. החל משנת [[69 לפנה"ס]] החלו להגיע לרומא גלי [[שבוי מלחמה|שבויים]] מ[[ממלכת יהודה|יהודה]] הכבושה שנפדו על ידי יהודי העיר. מעריכים את מספרם של יהודי רומא בתקופת זו ב-50,000, כעשירית מאוכלוסיית העיר, ולפי כתובות שנמצאו ב[[קטקומבה|קטקומבות]] היו ברומא 12 [[בית כנסת|בתי כנסת]].


כמו כן התיישבו בדרום הארץ, באזור המכונה "יוון הגדולה" (Magna Greca ), בין [[טורונטו]] ו[[בארי]] .<ref>בישוב Vanusa באזור זה התגלו מאות [[קטטומבות]] של יהודים, אשר נשמרו בצורה מעולה ופתוחים לביקור הקהל</ref> וב[[סיציליה]]. במקורות תלמודיים מסופר על [[רבי עקיבא]] שהגיע לאזור זה, בדרכו לרומא.
רומא קלטה את מרבית המהגרים , בעיקר עבדים משוחררים שהובאו לאיטליה על ידי "טיטוס" ואדריאנוס קיסר<ref>האומדנים אינם נמוכים: טיטוס -90,000 ואצל אדריאנוס נאמר שמחיר עבד עברי היה בשפל</ref>. העבדים העבריים לא היו נוחים לרומאים ולכן היו לבני חורין, תוך פרק זמן קצר. הסיבות לכך היו : שומרי שבת, אוכלי שחיטה כשרה ופדיונם על ידי אחיהם. אך היו גם יהודים אשר התיישבו לאורך נתיבי המסחר ובנמלים שמהם נערך המסחר עם ארצות אגן [[הים התיכון]].


==חכמי איטליה==
היהודים הגיעו לאיטליה דרך העיר פּ‏וּ‏טיאוֹ‏לי ( היום פוצואלי (Pozzuoli) צפונית מנפולי). פאולוס התרסי מספר כי בשנת 63 לספירה מצא שם מספר רב של '''אחים''' - הכינוי שייחד ליהודים, אוהדי הנצרות <ref>After one day, the south wind blowing, we came the second day to '''Puteoli''', Where, finding brethren. המקור: "(Acts 28:13, 14)"</ref>. בסביבות נפולי התגלתה אנדרטה שהוקמה על ידי אַ‏סְטֶ‏ר מירושלים ( ראה המצבה משמאל) <ref>מצויה היום the NationalArchaeological Museum in Naples</ref>ואפילו בחורבות פומפי נמצא כתובת בפחם " סדום ועמורה".
 
בדרום איטליה התיישבו בקצה ה"מגף" האיטלקי, באזור המכונה מַ‏גְנָ‏ה גְרֵצִ'יָ‏ה (Magna Grecia)<ref>האזור בו הוקמו מושבות של יוצאי [[יוון]] החל מהמאה ה-8 לפני הספירה - באזורים [[בזיליקטה]] (Basilicata), [[קלבריה]] (Calabria), [[קמפניה]] (Campania), [[פוליה]] (Puglia).</ref>
 
ישוב יהודי עתיק היה בברינדיזי, עיר הנמל אליה הגיעו מארץ ישראל. העיר הייתה התחנה הראשונה של '''ויה אפייה''' (Via Appia) - ראה מפה משמאל - ממנה הגיעו הנוסעים לרומא דרך העיר פּ‏וּ‏טיאוֹ‏לי ( המוזכרת לעיל) וממנה הגיעו אחרי 171 מיילס ל[[רומא]]. בדרך עברו גם את העיר ונוזה (Venosa) באזור זה התגלו מאות [[קטקומבה|קטקומבות]] של יהודים, שנשתמרו היטב ופתוחות לביקור הקהל.
 
היהודים התיישבו בעיקר בערים [[טרנטו]] ו[[בארי]]. על אחת המשלחות החשובות מארץ ישראל, בראשות רבי עקיבא, שהגיעה לפּ‏וּ‏טיאוֹ‏לי, לפי המשוער בשנת 95, מסופר כי לאור דחיפות הנסיעה הם נסעו באוניה בסוכות. על כך אנו מוצאים דיון במסכת סוכה כ"ג,א': "מני מתניתין רבי עקיבא היא דתניא העושה סוכתו בראש הספינה". כאשר ירדו לחוף ופגשו את יהודי המקום, הזדמנו לפניהן תינוקות ( תלמידים) עושים גבשושין ( מצאו אותם עושים ערמות של פירות) ואומרים "כן בני ישראל עושים - זה תרומה וזה מעשר" וסיכמו '''מסתבר שיש כאן יהודים''', רק יהודים יכולים לעשות משחק סימולציה של הפרשת מתנות כהונה.
 
להלן הציטוט מ[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת סנהדרין]]:
 
"דילמא רבי ליעזר ורבי יהושע ורבן גמליאל סלקון לרומי עלון לחד אתר ואשכחין מיינוקיא עבדין גבשושין ואמרין הכין בני ארעא דישראל עבדין ואמרי ההן תרומה וההן מעשר. אמרין מסתברא דאית הכא יהודאין עלון לחד אתר ואקבלון בחד. " (פרק ז' הלכה י"ג)<ref>התרגום וההשלמות ממאמרו של מאיר בר אילן על משחקי ילדים בעת העתיקה [http://www.faculty.biu.ac.il/~barilm/bengame.html כותרת]</ref>
 
הישוב היהודי באיטליה הגיעה בסיום העידן הרומאי לפריסה מלאה בכל רחבי האימפריה. בחמישים ישובים נמצאו שרידים אלה או אחרים, בינהם: סיציליה, סרדיניה, מילאנו וברישה בצפון, בבולוניה, אולי אפילו בפירנצה. פרנסתם הייתה על רוכלות, שכן רובם היו עבדים משוחררים ללא אמצעים כספיים. מכל מקום, הפרנסות היו בסולם החברתי הנמוך ביותר. מתקופה זו לא נמצאו שרידי בתי כנסת, חוץ מאחד ב[[אוסטיה]] שהיה בבעלות סוחרים. היהודים המשיכןו לשלם את המס המיוחד ל"אוצר היהודי" שנכפה עליהם לאחר חרבן הבית. אבל היה להם פטור מקבלת פולחן המדינה.
 
==ימי הביניים==
 
'''ימי הביניים''' הוא העידן שבין נפילתה של האימפריה הרומית בהמאה ה-5 ועד המאה ה-15 באיטליה.
עם התפשטות ה[[נצרות]] בשטחי איטליה הורע מצב היהודים באחדים מהאזורים. מצבם היה טוב יחסית במדינת ה"אפיפיור" שהעניק להם את חסותו.
 
בדרך כלל נהנו היהודים באיטליה בכלל ובמדינת האפיפיור בפרט עד המאה ה-12 מחופש דת (למעט האשמה בגידופים כנגד הנצרות בשנת 1021) וזאת בניגוד לגזרות ולפוגרומים מהם סבלו קהילות יהודיות במקומות אחרים באירופה הנוצרית. עם זאת נאסר על היהודים לכהן במשרות ציבוריות או להיות בעלי קרקעות ולכן נדחקו היהודים לעסוק במסחר, במיוחד ב[[אבן חן|אבנים יקרות]]. האפיפיור [[אלכסנדר השלישי]], הפגין רגשות ידידות כלפי היהודים כשהצליח להביס תוכניות של אנשי כמורה עוינים ב[[ועידת הלטרן השלישית]] (1179) שהטיפו לחקיקה אנטי יהודית מגבילה.
 
החל מסוף המאה ה-12 החלו האפיפיורים בסדרת צעדים שמטרתם הרשמית הייתה להפריד בין הנוצרים ליהודים. בפועל הטילו הגבלות כלכליות ופיזיות על הקהילות היהודיות שבחלקן היו משפילות. כבר בויעוד האקומני שאחרי [[ ועדת הלטרן הרביעית]] (1215), הוטלה על היהודים חובת נשיאת [[אות קלון]] ונאסר על יהודים להסתובב בחוץ ב"שבוע הקדוש" (מיום ראשון של כפות התמרים ועד [[פסחא]]). במאה ה-13 התנהל מסע תעמולה כנגד ה[[תלמוד]] בטענה שהתלמוד מצווה על כפירה ועל איבה כלפי הנוצרים, ומתיר ליהודי לרמות את הגוי, לגזול אותו וגם להרגו. שיאו של מסע זה היה [[משפט פריז]] וכמו במקומות אחרים באירופה ניתנה ההוראה לשריפת התלמוד גם ברומא.
 
הגבלות אלה שחלו על היהודים במדינת האפיפיור הקרינו על התנהגות השליטים בשאר הארצות בהן היה ציבור קתולי. ברם, היישום של פעולותיו בכל מדינה, אפילו בתוך איטליה, היה תלוי בכל מדינה ומדינה בהתאם לשיקוליה הפנימיים. לדוגמא:מדיניות שליטי טוסקנה ביהודיה הייתה פעמים רבות שונה מהתנהגות מדינת הכנסייה ולעיתים, מתוך שיקוליים כלכלים ומדיניים בדיוק הפוכה.
 
באזורי איטליה השונים היו הבדלים במגמות ההתפתחות:
 
* [[יהדות דרום איטליה]] התחזקה במהלך [[המאה ה-9]]. הוקמו בה מרכזי [[תלמוד]], עד שהיה מקובל לומר "כי מטרנטו תצא תורה ודבר ה' מבארי"<ref>, [[פרפראזה]] על המשפט הידוע "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" </ref>.<br /> הייתה ישיבה חשובה ב[[לוקה]], שמשם הביאו בני משפחת קלונימוס את התורה ל[[מגנצה]].כן היתה ישיבה ב[[אוריה]].
* בצפון איטליה, בעיקר ב[[פדואה]] וב[[מנטובה]] סייעו להתפשטות [[התלמוד הירושלמי]] ו[[התלמוד הבבלי]] לרחבי אירופה וכן הוקמו בשטחיה מספר [[מדרש|מדרשים]] יהודיים.בערים אלה הוקמו בתי [[דפוס]]. ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] התחזקה תופעת ה[[בנקאות]] היהודית, בעיקר בצפון איטליה ובמרכזה. באותה התקופה הוקמו הקהילות בוונציה, בפירנצה, ב[[פררה]] וב[[מנטובה]].<br />
*  ב[[רפובליקת ונציה]] נדחקו רגלי היהודים מה[[מסחר]] ב[[משי]].<br />
*  ב[[בסיציליה]] וב[[סרדיניה]]  סבלו היהודים מרדיפות קשות. בשנת [[1514]] גורשו כל ניהודים מהתומים שהיו תחת  שלטון [[ספרד]] באותה עת.
 
==מרכז תרבותי יהודי==  


במהלך המאה ה-9 הקימו יהודי איטליה מספר מרכזי [[תלמוד]], בעיקר על ידי [[יהדות דרום איטליה]], עד שהיה מקובל לומר " כי מטורונטו תצא תורה ודבר ה' מבארי" <ref> על משקל המשפט הידוע כי מציון תצא תורה ודבר ה מירושלים </ref>( . חכמי איטליה, בצפון - בפדואה בעיקר, ברומא ובדרומה - בארי וסביבותיה עזרו להתפשטות [[התלמוד הירושלמי]] ו[[התלמוד הבבלי]] לרחבי אירופה וכן הוקמו בשטחיה מספר [[מדרש|מדרשים]] יהודיים.  
במהלך המאה ה-9 הקימו יהודי איטליה מספר מרכזי [[תלמוד]], בעיקר על ידי [[יהדות דרום איטליה]], עד שהיה מקובל לומר " כי מטורונטו תצא תורה ודבר ה' מבארי" <ref> על משקל המשפט הידוע כי מציון תצא תורה ודבר ה מירושלים </ref>( . חכמי איטליה, בצפון - בפדואה בעיקר, ברומא ובדרומה - בארי וסביבותיה עזרו להתפשטות [[התלמוד הירושלמי]] ו[[התלמוד הבבלי]] לרחבי אירופה וכן הוקמו בשטחיה מספר [[מדרש|מדרשים]] יהודיים.  


איטליה היתה אחד המרכזים החשובים בעולם היהודי במאות ה-16 עד ה-18.  גדולה היתה היצירה הרוחנית שנעשתה : חיבורים שנתחברו, ספרים שנדפסו, תלמידי חכמים בולטים שפעלו בקהילות אלו ועוד. כן נעשתה בה ההדפסה הראשונה של התנ"ך, מקראות גדולות, סידורו התלמוד. פעלו באיטליה תלמידי חכמים כמו : הרמ"ע מפאנו, רמח"ל, החיד"א, הרב אליהו בן אמוזג ועוד .
במאה ה-15 ו ה-16 באו לאיטליה מגורשים מגרמניה וצרפת. בעזרתם החל עידן חדש בעולם הישיבות של צפון איטליה. ידוע הישיבה ב[[פביה]] (Pavia della Lombardia)- ישיבת המהרי"ק. ב[[קרימונה]] (Cremona), הייתה קהילה אשכנזית וישיבה שבראשה עמד ר' יוסף אוטולנגי. היה בה היה גם דפוס עברי. ב[[מצ'רטה]](Macerata) היתה ישיבה בראשות ר. יחיאל טרבוט בן הזקן.
==הגטאות באיטליה==
[[תמונה:Antico ghetto di firenze before 1885.jpg|left|thumb|250px|הגטו של פירנצה , מקור התמונה: ויקישיתוף, התמונה היא בשימוש הוגן]]
[[גטאות באיטליה]] הוקמו במאה ה-16 בערים רבות באיטליה. הגטאות העיקריים הוקמו בערים ונציה, רומא ופירנצה. ב[[פיימונטה]] הונהגו השכונות המיוחדות ליהודים אך לתקופה מצומצת יותר - כמאה שנה בלבד. גטאות נוספים הוקמה גם בערים: [[אנקונה]], [[סיינה]], [[סניגאליה]], [[אורבינו]], [[פרארה]], [[פדואה]] ועוד.


==יהדות סיציליה==
על הסיבות להקמתן להלן:


עם התפתחות [[רפובליקת ונציה]] נדחקו רגלי היהודים מה[[מסחר]] ב[[משי]]. באותה העת החלו יהודים להתגורר בסיציליה השכנה, שהייתה בשליטת איטליה. בעוד שבצפון איטליה הייתה התפתחות רבה בחיי היהודים והם אף הקימו בתי [[דפוס]] רבים, הרי בדרום איטליה וב[[סיציליה]] סבלו היהודים מרדיפות קשות. בשנת [[1514]] גורשו כל יהודי [[ממלכת סיציליה]], שהייתה תחת שלטון [[ספרד]] באותה עת.
==עד איחוד איטליה== 


== בתקופת הרנסאנס ==
תקופת הקונטרה רפורמציה חפפה בחלקה את תקופת '''הרנסאנס ''' שהחלה באיטליה בהמאה ה-14 ונמשכה עד המאה ה-17. ליהדות איטליה הייתה שותפות מעטה בהתהוות האומנות בתקופת ה[[רנסאנס]] באיטליה.
במאה ה-13התחזקה תופעת ה[[בנקאות]] היהודית, בעיקר בצפון איטליה ובמרכזה. באותה התקופה הוקמו הקהילות בוונציה, בפירנצה, ב[[פררה]] וב[[מנטובה]].


==גטאות איטליה==
"הרפורמציה" הפרוטסטנטית שהחלה באמצע המאה ה-16 היוותה איום ישיר על הכנסייה הקתולית וכחלק מתגובת הנגד לרפורמציה הופעלו גם אמצעים נגד היהודים . ב-[[14 ביולי]] [[1555]], חודשיים לאחר שנבחר לתפקידו, פרסם האפיפיור [[פאולוס הרביעי]] את ה[[בולה]] [[Cum nimis absurdum]] שבה נקבע כי היהודים חייבים להתגורר בנפרד משכניהם הנוצרים. גזרה אחרונה זו הביאה להקמת [[גטו רומא]].


בשנת 1516 הוקם ה[[גטו]] הראשון הוקם ב[[ונציה]] ומשם גם שמו. גטו היה שמה של השכונה בה רוכזו היהודים לפי פקודת מיממשל העיר. בשנת 1555 רוכזו היהודים  בגטאות. תחילה ב[[רומא]] ו[[אנקונה]],  לפי גזירה של בפקודת האפיפיור. לאחר מכן הוקמו גטאות במרכז איטליה: [פירנצה]] ו[[סיינה]]. ולבסוף הגיעו גם לצפון-מערב במדינה לאזור [[טורינו]]. חומות הגו הוסרו עם כיבוש איטליה על ידי [[נפוליאון בונפרטה]] בסוף המאה ה-18.
שנה אחר־כך 1556 נידונו למוות והוצאו להורג בשריפה עשרים [[אנוסים]] מ[[יהדות אנקונה]] שניסו לחזור ליהדות בעיר הנמל אנקונה. בתגובה נעשה ניסיון לארגן חרם כלל־יהודי על העיר. הניסיון שזכה לשם [[חרם אנקונה]]


==מרכז יהודי חשוב==
האפיפיור הבא "פיוס הרביעי" אכף הקמת גטאות ברוב ערי איטליה. יורשו "פיוס החמישי" המליץ על הקמתם במדינות השכנות, וב-[[1569]] הורה על גרוש כל היהודים ממדינת האפיפיור למעט מאנקונה ומרומא (כ-1,000 משפחות). .
כבר  בשנת 1516 הוקם ה[[גטו]] הראשון הוקם ב[[ונציה]] ומשם גם שמו. גטו היה שמה של השכונה בה רוכזו היהודים לפי פקודת מיממשל העיר. כאמור לעיל, בשנת 1555 רוכזו היהודים  בגטאות. תחילה ב[[רומא]] ו[[אנקונה]] . לאחר מכן הוקמו גטאות במרכז איטליה: [פירנצה]] ו[[סיינה]]. ולבסוף הגיעו גם לצפון-מערב במדינה לאזור [[טורינו]]. חומות הגו הוסרו עם כיבוש איטליה על ידי [[נפוליאון בונפרטה]] בסוף המאה ה-18.


איטליה היתה אחד המרכזים החשובים בעולם היהודי במאות ה-16 עד ה-18.  גדולה היתה היצירה הרוחנית שנעשתה : חיבורים שנתחברו, ספרים שנדפסו, תלמידי חכמים בולטים שפעלו בקהילות אלו ועוד. כן נעשתה בה ההדפסה הראשונה של התנ"ך, מקראות גדולות, סידורו התלמוד. פעלו באיטליה תלמידי חכמים כמו : הרמ"ע מפאנו, רמח"ל, החיד"א, הרב אליהו בן אמוזג ועוד .
שלטון [[נפוליון]] באיטליה הביא ליהודים לשוויון זכויות. אך בעקבות "קונגרס וינה" הוחזר האפיפיור לשלטון ועמו חודשו חלק מההגבלות על היהודים. עם איחוד איטליה ב-1870 והגבלת תחום מדינת האפיפיור לשטח מצומצם ברומא, זכתה יהדות איטליה לשוויון זכויות מלא.


==בעת החדשה==
==בעת החדשה==
שורה 48: שורה 92:
בשנת 1797 היתה האות לפריחתה של יהדות איטליה. בתנועת השחרור, אשר הונהגה על ידי ג'וספה גריבלדי, מייסד הרפובליקה האיטלקית, בלטו יהודים רבים, הן בתור מצביאים והן בתור מדינאים . בשנת [[1848]] זכו היהודים באיטליה ל"אמנסיפציה"  אך בכך פחתה התודעה היהודית שלהם.
בשנת 1797 היתה האות לפריחתה של יהדות איטליה. בתנועת השחרור, אשר הונהגה על ידי ג'וספה גריבלדי, מייסד הרפובליקה האיטלקית, בלטו יהודים רבים, הן בתור מצביאים והן בתור מדינאים . בשנת [[1848]] זכו היהודים באיטליה ל"אמנסיפציה"  אך בכך פחתה התודעה היהודית שלהם.


יהודי רומא, תחילה, ושאר יהודי איטליה הצטרפו אליהם בהדרגה, זכו לשיויון זכויות אזרחיות רק בשנת 1870 בזכות משאל העם שהחליט על הצטרפותה של רומא לממלכה האיטלקית. שמואל אלטרי, מנכבדי הקהילה היהודית ברומא, זכה לכבוד של הגשת תוצאות משאל העם לידי מלך איטליה. בשנת 1871 היו כבר 11 חברי פרלמנט באיטליה, מעל לשיעורם המשוער באוכלוסייה - 1 לאלף. ההתפעמות של יהודי איטליה באותם הימים היתה אדירה. החל משנת 1900 הרגשות היהודיים באו לידי ביטוי בהקמת בתי הכנסת המפוארים של [[פירנצה]], [[טורינו]],ו[[ורונה]] ועוד, אבל החשוב ביותר עבורם היה [[בית הכנסת הגדול של רומא]] שנחנך בשנת 1904. המעבר מחיי המצוקה של מגורים כפויים בגטו (עד 1870 תחת שלטון האפיפיורים) לחיי חרות מלאים היא מרגש ביותר. חלק מיהודי איטליה, אשר היגרו לארצות אגן הים התיכון, כמו תורכיה, מצרים ותוניס, כדי למצוא פרנסה בכבוד, חזרו לרומא, אשר קבלה אותם כאזרחים שווי זכויות. יהודי איטליה הפנימו את ערכי המולדת החדשה וחינכו את ילדיהם, לרוב בבתי הספר הממלכתיים של המדינה <ref>חינוך עברי ניתן בצורה מצומצמת בלימודי יום הראשון במסגרת הקהילות היהודיות</ref> לאהבת המולדת ולכיבוד חוקי המדינה. זאת הייתה הסיבה של הדיכאון הגדול יהודי איטליה בכלל ואלה שהיו במשרות ממשלתיות, כולל בתחום ההוראה, כאשר נחקקו חוקי הגזע בשנת 1938. במרוצת השנים היהודים באיטליה הגיעו לידי איוש עמדות רמות. היו בהם שני [[ראש ממשלה|ראשי ממשלה]]: לואיג'י לוצאטי וסידני סונינו. בין היהודים היו מפקדי צבא ואדמירלי צי. משקל בולט היה להם גם ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]].  
יהודי רומא, תחילה, ושאר יהודי איטליה הצטרפו אליהם בהדרגה, זכו לשיויון זכויות אזרחיות רק בשנת 1870 בזכות משאל העם שהחליט על הצטרפותה של רומא לממלכה האיטלקית. שמואל אלטרי, מנכבדי הקהילה היהודית ברומא, זכה לכבוד של הגשת תוצאות משאל העם לידי מלך איטליה. בשנת 1871 היו כבר 11 חברי פרלמנט באיטליה, מעל לשיעורם המשוער באוכלוסייה - 1 לאלף. ההתפעמות של יהודי איטליה באותם הימים היתה אדירה.  
 
===המאה ה-20===
 
החל משנת 1900 הרגשות היהודיים באו לידי ביטוי בהקמת בתי הכנסת המפוארים של [[פירנצה]], [[טורינו]],ו[[ורונה]] ועוד, אבל החשוב ביותר עבורם היה [[בית הכנסת הגדול של רומא]] שנחנך בשנת 1904. המעבר מחיי המצוקה של מגורים כפויים בגטו (עד 1870 תחת שלטון האפיפיורים) לחיי חרות מלאים היא מרגש ביותר. חלק מיהודי איטליה, אשר היגרו לארצות אגן הים התיכון, כמו תורכיה, מצרים ותוניס, כדי למצוא פרנסה בכבוד, חזרו לרומא, אשר קבלה אותם כאזרחים שווי זכויות. יהודי איטליה הפנימו את ערכי המולדת החדשה וחינכו את ילדיהם, לרוב בבתי הספר הממלכתיים של המדינה <ref>חינוך עברי ניתן בצורה מצומצמת בלימודי יום הראשון במסגרת הקהילות היהודיות</ref> לאהבת המולדת ולכיבוד חוקי המדינה. זאת הייתה הסיבה של הדיכאון הגדול יהודי איטליה בכלל ואלה שהיו במשרות ממשלתיות, כולל בתחום ההוראה, כאשר נחקקו חוקי הגזע בשנת 1938. במרוצת השנים היהודים באיטליה הגיעו לידי איוש עמדות רמות. היו בהם שני [[ראש ממשלה|ראשי ממשלה]]: לואיג'י לוצאטי וסידני סונינו. בין היהודים היו מפקדי צבא ואדמירלי צי. משקל בולט היה להם גם ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]].  
 


==השלטון הפשיסטי==
==השלטון הפשיסטי==
שורה 72: שורה 121:
הריכוז במחנות מיוחדים הייתה הדרך המעשית לאפשר לגרמנים להוציא לפועל את מדיניותם כלפי היהודים. ואכן, במחנה פוסולי, כל עוד היהודים הוכרו כאסירים פוליטיים, כמקובל במחנה זה משנות הארבעים, הסוהרים היו איטלקים והיחס היה הוגן למדי. כאשר ניהול המחנה עבר לידי הגרמנים המצב הורע ובסופו של דבר נשלחו יושביו למחנה ההשמדה ב[[אושוויץ]].  
הריכוז במחנות מיוחדים הייתה הדרך המעשית לאפשר לגרמנים להוציא לפועל את מדיניותם כלפי היהודים. ואכן, במחנה פוסולי, כל עוד היהודים הוכרו כאסירים פוליטיים, כמקובל במחנה זה משנות הארבעים, הסוהרים היו איטלקים והיחס היה הוגן למדי. כאשר ניהול המחנה עבר לידי הגרמנים המצב הורע ובסופו של דבר נשלחו יושביו למחנה ההשמדה ב[[אושוויץ]].  


מספר זכרון לשואה, שחובר על ידי ליליאנה פיצ'יוטו פרג'ון (Liliana Picciotto Fargion) עולה כי יהודי איטליה שנספו בשואה הגיעו לגורלם באמצעות הגורמים הבאים:
מספר זכרון לשואה, שחובר על ידי ליליאנה פיצ'יוטו פרג'ון (Liliana Picciotto Fargion) עולה כי יהודי איטליה שנספו בשואה הגיעו לגורלם באמצעות הגורמים הבאים:
 
* 35.49% - נעצרו על ידי עובדי מדינה וחיילים של ממשלת סאלו.  
* 35.49% - נעצרו על ידי עובדי מדינה וחיילים של ממשלת סאלו.  
* 4.44% - גרמנים ואיטלקים.  
* 4.44% - גרמנים ואיטלקים.  
שורה 78: שורה 128:
* 35.49% - מהגרמנים.  
* 35.49% - מהגרמנים.  
* 32.99% - לא ידוע.  
* 32.99% - לא ידוע.  
המבצעים העיקרים היו ב[[הגטו היהודי בוונציה]] של נלקחו להשמדה 150 זקנים וחולי נפש ומ[[יהדות רומא]] יותר מ-2,000 איש.  
המבצעים העיקרים היו ב[[הגטו היהודי בוונציה]] של נלקחו להשמדה 150 זקנים וחולי נפש ומ[[יהדות רומא]] יותר מ-2,000 איש.  


שורה 84: שורה 135:
יש גם נתונים על הפרסים ששולמו ל"ציידי" היהודים: 5,000 לירות איטלקיות לגבר<ref>משכורת חודשים ממוצעת</ref>, 3,000 לאישה ו-1,000 לילד. יש הטוענים כי התשלום בפועל היה נמוך יותר כי חלק הלך על ה"תיווך".  
יש גם נתונים על הפרסים ששולמו ל"ציידי" היהודים: 5,000 לירות איטלקיות לגבר<ref>משכורת חודשים ממוצעת</ref>, 3,000 לאישה ו-1,000 לילד. יש הטוענים כי התשלום בפועל היה נמוך יותר כי חלק הלך על ה"תיווך".  


מתוך כ-45,000 יהודים ששהו באיטליה וב[[רודוס]] עם הכרזת הרפובליקה של סאלו, גורשו למעלה מ-8,000, ומספר הנספים היה 7,682. על אף שנודעו מקרים רבים של סיוע ליהודים, הרי שלהשתתפותה הפעילה של הרפובליקה של סאלו, שוטריה ופקידיה, באיתור היהודים, ריכוזם ומשלוחם למזרח, חלק משמעותי בגורלם של היהודים שנרצחו.
מתוך כ-45,000 יהודים ששהו באיטליה וב[[רודוס]] עם הכרזת הרפובליקה של סאלו, גורשו למעלה מ-8,566
יהודים, חזרו - 989 , נהרגן בדרך אחרת - 303 , וכך ניספו בשואה : 7,880 יהודים '''ה' יקום דמם'''
<ref>המקור '''ספר הזכרון''' של הדר' ליליאנה פיצ'וטו פרג'יון. המביא פירוט שמי של הניספים ופרטים עך תולדות חייהם ועל נסיבות גירושם והסיום</ref>7,900.


אך רוב בני העם האיטלקי לא נטלו חלק בפעילות נגד היהודים. לאחר [[קום המדינה]] בשנת 1948 עלו כ-3,000 יהודים ל[[מדינת ישראל]].
על אף שנודעו מקרים רבים של סיוע ליהודים, הרי שלהשתתפותה הפעילה של הרפובליקה של סאלו, שוטריה ופקידיה, באיתור היהודים, ריכוזם ומשלוחם למזרח, חלק משמעותי בגורלם של היהודים שנרצחו.  
 
כשני-שלישים מיהודי איטליה ניצלו מהשואה ולאחר [[קום המדינה]] מאז בשנת 1948 עלו כ-3,000 יהודים ל[[מדינת ישראל]].


==יהדות איטליה בהווה==
==יהדות איטליה בהווה==
שורה 117: שורה 172:


בתי כנסת של [[חב"ד]] יש במילאנו ובונציה. מנהג מיוחד הוא של יהודי ורונה בנוסח אשכנזי-איטלקי. בעבר היה גם נוסח נוסף, נוסח של יהודי צרפת אשר הונהג בשלוש ערים באיטליה, אצל [[יהדות פיימונה]] המכונה "מחזור אפ"ם" (ראשי תיבות של שלוש הערים בהם היה קיים המנהג).
בתי כנסת של [[חב"ד]] יש במילאנו ובונציה. מנהג מיוחד הוא של יהודי ורונה בנוסח אשכנזי-איטלקי. בעבר היה גם נוסח נוסף, נוסח של יהודי צרפת אשר הונהג בשלוש ערים באיטליה, אצל [[יהדות פיימונה]] המכונה "מחזור אפ"ם" (ראשי תיבות של שלוש הערים בהם היה קיים המנהג).
===הנצחת השואה===
ה[[שואה]] הביאה חורבן על יהדות איטליה. יחד עם ה[[התבוללות]] יהדות זו הייתה מגיעה לסוף דרכה. גלי ההגירה לאיטליה הביאו יהודים רבים למדינה זו וכך מספר יהודי איטליה מגיע היום לשני- שליש ממספרם לפני [[מלחמת העולם השנייה]] - 30,000 לעומת 45,000.
זכרון השואה חרות היטב בקרב יהודי איטליה. גם רשויות המדינה נוטלות חלק בפעולות הזכרון. המטרה אינה רק לזכור אלה גם להפיק לקחים שתופעה כזו לא תחזור על עצמה. 
כיום הנצחת השואה נעשית בדרכים הבאות:
* נקבע יום זכרון לשואה, 18 באוקטובר, מועד בו יהודי רומא, בשנת 1943, נשלחו למחנות ההשמדה.
* ברומא מבוצעות [[יהדות רומא#הנצחת השואה|פעולות הנצחה לשואה ]]
:  אזכרה ב [[הטבח בפוסה ארדיאטינה|בפוסה ארדיאטינה]] ומתוכנן [[מוזיאון השואה (רומא)|מוזאון שואה ]] שאמור להיפתח בשנת 2008. 
* במילאנו פועל משנת 1955 [[המכון המרכזי לדוקומנטציה יהודית בת זמננו]] (La Fondazione Centro di Documentazione Ebraica Contemporanea CDEC) בראשות מיכֶ‏'ל צרפתי (Michele Sarfatti). המכון עוסק בתיעוד, חינוך ומאבק באנטישמיות. 
* ב [[פררה]] עומד לקום מוזיאון איטלקי לאומי לפי חוק משנת [[2001]]. למטרה זו הוקצבו 15 מיליון אירו.
* ב[[אלסנדריה]] שב[[פיימונטה]] 2007 החליטה העיריה בשנת [[2007]] להקים 
[http://www.comune.alessandria.it/flex/cm/pages/ServeBLOB.php/L/IT/IDPagina/1410 אתר זכרון לשואה.] האתר הוקם באמצעות שיחזור פנים קרון רכבת, אשר שימש להובלת יהודים למחנות ההשמדה. העירייה מקיימת יום זכרון שנתי לשואה בנוכחות ראשי הדתות בעיר.
<gallery>
צילם: דניאל ונטורה
תמונה:Mazevet zocaronB.jpg|לוח זיכרון לנספים בשואה מ[[יהדות פירנצה]] בכניסה ל[[בית הכנסת הגדול של פירנצה]]
תמונה:Mazevet zocaronC.jpg|לוח זיכרון לנספים בשואה מ[[יהדות רומא]] בכניסה הצדדית [[בית הכנסת הגדול של רומא]]
תמונה:Mazevet zocaronD.jpg|לוח זיכרון לנספים בשואה מ[[מילאנו#יהדות מילאנו|יהדות מילאנו]] בכניסה לבית הכנסת במילאנו
תמונה:DCP 0096.JPG|קיר להנצחת השואה ב[[הגטו היהודי בוונציה]]
</gallery>


===יהדות איטליה בישראל===  
===יהדות איטליה בישראל===  
 
[[תמונה:Arkfrn1.jpg|left|thumb|250px|ארון הקודש של קוניליאנו ויניטו]]
יוצאי איטליה בישראל מונים כ-3,000 איש. יש להם ארגון בשם '''ארגון יוצאי איטליה''' ובטאון בשפה האיטלקית בשם '''Kol Ha Italkim''' או בעברית קול האיטלקים. מתקיים מפגש שנתי ב[[יד ושם]] ביום 16 באוקטובר, היום בו  החלו, בשנת 1943, הגרמנים ועוזריהם הפשיסטים את להוציא לפועל את הגזרות על יהודי רומא , שהסתיימו בגירושם. קיימים בארץ שני בתי כנסת שבהם מתפללים בנוסח יהודי איטליה, המכונה '''מנהג איטלקי''' בירושלים וברמת גן. בבתי הכנסת האלה נוהגים להקריא את שמות קורבות השואה האיטלקים ביום הזכרון לשואה ולגבורה. כן מתקיים מפגש בפסח ובו נוהגים לערות את הסדר כמנהג יהודי איטליה.
יוצאי איטליה בישראל מונים כ-3,000 איש. יש להם ארגון בשם '''ארגון יוצאי איטליה''' ובטאון בשפה האיטלקית בשם '''Kol Ha Italkim''' או בעברית קול האיטלקים. מתקיים מפגש שנתי ב[[יד ושם]] ביום 16 באוקטובר, היום בו  החלו, בשנת 1943, הגרמנים ועוזריהם הפשיסטים את להוציא לפועל את הגזרות על יהודי רומא , שהסתיימו בגירושם. קיימים בארץ שני בתי כנסת שבהם מתפללים בנוסח יהודי איטליה, המכונה '''מנהג איטלקי''' בירושלים וברמת גן. בבתי הכנסת האלה נוהגים להקריא את שמות קורבות השואה האיטלקים ביום הזכרון לשואה ולגבורה. כן מתקיים מפגש בפסח ובו נוהגים לערות את הסדר כמנהג יהודי איטליה.
בשנים האחרונות, יוצאי איטליה שהם אזרחי איטליה התבקשו לבחור מבינהם נציגות מקומית. הם גם משתתפים בבחירת נציג לבית הנבחרים ברומא - נציג אחד מיבשות אסיה,אפריקה ואוסטרליה.  
בשנים האחרונות, יוצאי איטליה שהם אזרחי איטליה התבקשו לבחור מבינהם נציגות מקומית. הם גם משתתפים בבחירת נציג לבית הנבחרים ברומא - נציג אחד מיבשות אסיה,אפריקה ואוסטרליה.  
שורה 125: שורה 204:
קיימים בארץ שני בתי כנסת שבהם מתפללים בנוסח יהודי איטליה בירושלים וברמת גן.  
קיימים בארץ שני בתי כנסת שבהם מתפללים בנוסח יהודי איטליה בירושלים וברמת גן.  


===בית הכנסת כמנהג בני רומא===  
===בית הכנסת כמנהג בני רומא===
[[תמונה:Jerusalem bne roma.jpg|left|thumb|250px|חזית בית הכנסת - באירוע 100 שנה לחנוכת בית הכנסת הגדול ברומא - צילם: דניאל ונטורה]]
בית הכנסת האיטלקי בירושלים ממוקם במרכז ירושלים בבית שמידט ( Schmidt Compound’s building ). ארון הקודש שבו והריהוט הובא בשנת 1952 על ידי [[שלמה אומברטו נכון]] שהיה אז נשיא ארגון יוצאי איטליה, מבית הכנסת של קוניליאנו ויניטו (Veneto Conegliano) מצפון לוונציה. זמן קצר, עוד בזמן המנדט הבריטי<ref>בריטניה הייתה במצב מלחמה עם איטליה והבריטיים חשדו בכל מוסד שנשא את השם רומא. כידוע בנין בנקו דה רומא ( היכן שהיה ברחוב יפו - בנק ישראל ) הוחרם על ידי הבריטיים בזמן המלחמה</ref> הוא כונה "בני רומי".
ליד בית הכנסת קיים '''מוסיאון לאומנות יהודית על שם אומברטו נכון'''. הוא נוסד בשנת 1981 וכולל אוספים של יודייקא איטלקית, מאז ימי הביניים ועד היום. במקום מתקיימות גם תערוכות זמניות העוסקות בנושאים הקשורים ליהודי איטליה. במסגרת המוסיאון מתקיימות פעולות תרבות ופעולות לנוער, בדרך כלל לקראת החגים היהודיים.
 
===בית הכנסת ע"ש רבי עובדיה מברטינורו===
[[תמונה:IMG 0746.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת ע"ש רבי עובדיה מברטינורו, צילם Radato]]


בית הכנסת האיטלקי בירושלים ממוקם במרכז ירושלים בבית שמידט ( Schmidt Compound’s building ). ארון הקודש שבו והריהוט הובא בשנת 1952 על ידי [[שלמה אומברטו נכון]] שהיה אז נשיא ארגון יוצאי איטליה, מבית הכנסת של קוניליאנו ויניטו( Veneto Conegliano) מצפון לונציה. זמן קצר, עוד בזמן המנדט הבריטי<ref>בריטניה הייתה במצב מלחמה עם איטליה והבריטיים חשדו בכל מוסד שנשא את השם רומא. כידוע בנין בנקו דה רומא ( היכן שהיה ברחוב יפו - בנק ישראל ) הוחרם על ידי הבריטיים בזמן המלחמה</ref> הוא כונה "בני רומי".
בית הכנסת האיטלקי ברמת-גן ממוקם בשדרות האחות נחמה, ליד מגדל המים (גן הקופים). התפילה הינה כמנהג בני ליבורנו, וארון הקודש שבו הובא לישראל מהעיירה מונקאלוו (Moncalvo) שבחבל פיאמונטה (Piemonte). בית הכנסת הוקם ע"י יוצאי יהדות איטליה שהתרכזו ברמת-גן באיזור בית הכנסת, וגברת נאמנה(ג'רמנה) סיניגליה היתה הרוח החיה מאחורי הקמתו.
   
ליד בית הכנסת קיים '''מוסאון לאומנות יהודית על שם אומברטו נכון'''. הוא נוסד בשנת 1981 וכולל אוספים של יודיקא איטלקית, מאז ימי הביניים ועד היום. במקום מתקיימות גם תערוכות זמניות העוסקות בנושאים הקשורים ליהודי איטליה. במסגרת המוסאון מתקיימות פעולות תרבות ופעולות לנוער, בדרך כלל לקראת החגים היהודיים


===קווי אופי===  
===קווי אופי===  


יוצאי איטליה השתלבו בנוף האנושי של החברה הישראלית. עם זאת הם שומרים על קווי אופי מיוחדים גם אחרי שנים רבות מעלייתם וקליטתם. הם נמצאים גם בעיר וגם בקיבוצים, כמו רוחמה, קבוצת יבנה, קבוצת יבנה ורגבים. יהיוצאי איטליה ממשיכים להיות קשורים לתרבות האיטלקית וחברים באגודות [[דנטה אלגיירי]] בירושלים ובחיפה. אשר למנהגי הדת, חלקם דתיים, ליברלית למדי , לפי מינהג יהודי איטליה) וחלקם חילוניים. רובם נוטים פוליטית שמאלה, כיוון שאיטליה היא "ממציאת ה[[פשיזם]]" והתוצאות ידועות.  
יוצאי איטליה השתלבו בנוף האנושי של החברה הישראלית. עם זאת הם שומרים על קווי אופי מיוחדים גם אחרי שנים רבות מעלייתם וקליטתם. הם נמצאים גם בעיר וגם בקיבוצים, כמו רוחמה, קבוצת יבנה, קבוצת יבנה ורגבים. יהיוצאי איטליה ממשיכים להיות קשורים לתרבות האיטלקית וחברים באגודות [[דנטה אלגיירי]] בירושלים ובחיפה. אשר למנהגי הדת, חלקם דתיים, ליברלית למדי , לפי מינהג יהודי איטליה) וחלקם חילוניים. רובם נוטים פוליטית שמאלה, כיוון שאיטליה היא "ממציאת ה[[פשיזם]]" והתוצאות ידועות.  


===בטאון '''איטליה''''===  
===בטאון '''איטליה''''===  


הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס ליד האוניברסיטה העברית בירושלים נוהגת להוציא לאור כתב עת לחקר תולדותיהם, תרבותם וספרותם של יהודי איטליה בשם '''איטליה'''. העורך הוא ראובן בונפיל, פרופ' להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירולשים. עד כה הוצאו 17 כרכים. מלבד זה פורסמו חיבורים על ה[[רמח"ל]] רבי [[יהודה ליאונה די מודינה]]. לדוגמא, בגיליון האחרון פורסם מאמר של מיכאל ר'יז'יק בנושא: " הקווים הלשוניים בתרגום הסידור לאיטלקית היהודית לפי דפוס פאנו רס"ו: עיון ראשוני". בו הוא דן בשימוש בניב האיטלקי בבוא המתרגם לתת ביטוי לפרקי תפילה בעברית.
הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס ליד האוניברסיטה העברית בירושלים נוהגת להוציא לאור כתב עת לחקר תולדותיהם, תרבותם וספרותם של יהודי איטליה בשם '''איטליה'''. העורך הוא ראובן בונפיל, פרופ' להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירולשים. עד כה הוצאו 17 כרכים. מלבד זה פורסמו חיבורים על ה[[רמח"ל]] רבי [[יהודה ליאונה די מודינה]]. לדוגמא, בגיליון האחרון פורסם מאמר של מיכאל ר'יז'יק בנושא: " הקווים הלשוניים בתרגום הסידור לאיטלקית היהודית לפי דפוס פאנו רס"ו: עיון ראשוני". בו הוא דן בשימוש בניב האיטלקי בבוא המתרגם לתת ביטוי לפרקי תפילה בעברית.


===הקשר עם איטליה===  
===הקשר עם איטליה===  
שורה 157: שורה 239:
* אתר [http://www.jewishitaly.org/ איטליה היהודית] - מידע על השירותים הדתיים באיטליה
* אתר [http://www.jewishitaly.org/ איטליה היהודית] - מידע על השירותים הדתיים באיטליה
* [http://jija.org/ENGLISH/JIJA/Links/Links.html דף הכולל קישורים לאתרי על יהודי איטליה בכל העולם - מתוך אתר בית הכנסת האיטלקי בירושלים]
* [http://jija.org/ENGLISH/JIJA/Links/Links.html דף הכולל קישורים לאתרי על יהודי איטליה בכל העולם - מתוך אתר בית הכנסת האיטלקי בירושלים]
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/hagai.htmהישיבות בארצות המזרח שמואל חגי דעת ]


[[קטגוריה:יהדות איטליה]]
<div style="direction: ltr;">
* IL LIBRO DELLA MEMORIA Gli ebrei deportati dall' Italia (1943-1945) ricerca di Liliana Picciotto Fargion, Edizione Gruppo Ugo Mursia Editore
</div>

גרסה מ־15:18, 29 באוגוסט 2008
Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית


מצבה של Claudia Aster Hierosolymitana, שבויה יהודיה משוחררת בת 25 שנה מירושלים - נמצאה ליד נפולי - מהמאה הראשונה לספירה - משבויי טיטוס - השריד העתיק ביותר של יהודי איטליה, מקור התמונה הוא באתר [1] והוא נחשב לשימוש הוגן
מצבה של Claudia Aster Hierosolymitana, שבויה יהודיה משוחררת בת 25 שנה מירושלים - נמצאה ליד נפולי - מהמאה הראשונה לספירה - משבויי טיטוס - השריד העתיק ביותר של יהודי איטליה, מקור התמונה הוא באתר [2] והוא נחשב לשימוש הוגן

יהדות איטליה נחשבת לאחת הקהילות העתיקות מבין ההקהילות באירופה. הקהילות החשובות הן ברומא, במילאנו, בפירנצה ובטורינו. יסודה הוא מימי החשמונאיים אשר בקשו לכרות ברית עם רומא נגד יוון.

באיטליה היה אחד המרכזים החשובים של העולם היהודי בתקופת ימי הביניים. היה בה ריכוז של ישיבות והתפרסמו רבנים ידועים מארץ זו. בשנת 1492 גורשו היהודים מדרום איטליה, כמו בספרד ומרכזה של יהדות איטליה עבר לרומא, למרכז המדינה ולצפונה. בשנת 1516 החלה תקופת הגטאות, היהודים חוייבו לגור בשכונות מיוחדות. המאות ה-16 עד ה-18 היו שנות פריחה רוחנית ליהדות איטליה. בסוף המאה ה-18, נפוליאון כבש את איטליה, "חומות הגטו" נפלו והיהודים היו לאזרחים שווי זכויות. בשנת 1870 איטליה הייתה לרפובליקה והיהודים זכו לייצוג במערכות השלטון. בשנת 1938 הונהגה חוקה מפלה על היהודים. בשנת 1943הגרמנים כבשו את איטליה. כרבע מיהודי איטליה נרצחו בשואה, 7,880 איש[1]

לאחר המלחמה הגירת יהודים מלוב, ממצרים ומאיראן הביאה לשמירת גודלה של יהדות איטליה. יהודי איטליה מונים יום כ-38,000 איש. לפי הגדרה כוללנית יותר "popolazione ebraica allargata" מגיע מספר היהודים ליותר מ-45,000 ‏‏[2]

הקהילות היהודיות הגדולות באיטליה מצויות בערים: רומא מילאנו, פירנצה וטורינו. ארגון היהודים בקהילות הוא ולונטרי .מימון צרכי הקהילות בא מהשתתפות החברים, אך גם מהממשלה, המקציבה לקהילה סכומים, הנקבעים לפי משלמי המס המביעים את רצונם להשתתף במימון הקהילות.

יחד עם זאת, אחזקת בתי הכנסת העתיקים יקרה על הקהילות. בתי הכנסת ברומא, פירנצה וונציה שופצו במימון נדיב של הממשלה. בתוכניות הרשויות לשפץ מספר נוסף של בתי כנסת, כאתרי תיירות, בעיקר בצפון המדינה.

תחת שלטון רומא

יהודים התיישבו באיטליה כבר במאה השנייה לפנה"ס, בתקופה שבה שלטו במקום הרומאים. תחילה התיישבו היהודים בעיקר בסביבת רומא: רומא גופא, "אוסטיה" ו"קפואה".

בשנת 161 לפנה"ס נוצר הקשר הראשון בין היהודים לבין רומא כאשר הגיעו לרומא שליחי החשמונאים. מאוחר יותר הגיעו לרומא סוחרים יהודים מאלכסנדריה שבמצרים ויסדו את הקהילה. החל משנת 69 לפנה"ס החלו להגיע לרומא גלי שבויים מיהודה הכבושה שנפדו על ידי יהודי העיר. מעריכים את מספרם של יהודי רומא בתקופת זו ב-50,000, כעשירית מאוכלוסיית העיר, ולפי כתובות שנמצאו בקטקומבות היו ברומא 12 בתי כנסת.

רומא קלטה את מרבית המהגרים , בעיקר עבדים משוחררים שהובאו לאיטליה על ידי "טיטוס" ואדריאנוס קיסר[3]. העבדים העבריים לא היו נוחים לרומאים ולכן היו לבני חורין, תוך פרק זמן קצר. הסיבות לכך היו : שומרי שבת, אוכלי שחיטה כשרה ופדיונם על ידי אחיהם. אך היו גם יהודים אשר התיישבו לאורך נתיבי המסחר ובנמלים שמהם נערך המסחר עם ארצות אגן הים התיכון.

היהודים הגיעו לאיטליה דרך העיר פּ‏וּ‏טיאוֹ‏לי ( היום פוצואלי (Pozzuoli) צפונית מנפולי). פאולוס התרסי מספר כי בשנת 63 לספירה מצא שם מספר רב של אחים - הכינוי שייחד ליהודים, אוהדי הנצרות [4]. בסביבות נפולי התגלתה אנדרטה שהוקמה על ידי אַ‏סְטֶ‏ר מירושלים ( ראה המצבה משמאל) [5]ואפילו בחורבות פומפי נמצא כתובת בפחם " סדום ועמורה".

בדרום איטליה התיישבו בקצה ה"מגף" האיטלקי, באזור המכונה מַ‏גְנָ‏ה גְרֵצִ'יָ‏ה (Magna Grecia)[6]

ישוב יהודי עתיק היה בברינדיזי, עיר הנמל אליה הגיעו מארץ ישראל. העיר הייתה התחנה הראשונה של ויה אפייה (Via Appia) - ראה מפה משמאל - ממנה הגיעו הנוסעים לרומא דרך העיר פּ‏וּ‏טיאוֹ‏לי ( המוזכרת לעיל) וממנה הגיעו אחרי 171 מיילס לרומא. בדרך עברו גם את העיר ונוזה (Venosa) באזור זה התגלו מאות קטקומבות של יהודים, שנשתמרו היטב ופתוחות לביקור הקהל.

היהודים התיישבו בעיקר בערים טרנטו ובארי. על אחת המשלחות החשובות מארץ ישראל, בראשות רבי עקיבא, שהגיעה לפּ‏וּ‏טיאוֹ‏לי, לפי המשוער בשנת 95, מסופר כי לאור דחיפות הנסיעה הם נסעו באוניה בסוכות. על כך אנו מוצאים דיון במסכת סוכה כ"ג,א': "מני מתניתין רבי עקיבא היא דתניא העושה סוכתו בראש הספינה". כאשר ירדו לחוף ופגשו את יהודי המקום, הזדמנו לפניהן תינוקות ( תלמידים) עושים גבשושין ( מצאו אותם עושים ערמות של פירות) ואומרים "כן בני ישראל עושים - זה תרומה וזה מעשר" וסיכמו מסתבר שיש כאן יהודים, רק יהודים יכולים לעשות משחק סימולציה של הפרשת מתנות כהונה.

להלן הציטוט מתלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין:

"דילמא רבי ליעזר ורבי יהושע ורבן גמליאל סלקון לרומי עלון לחד אתר ואשכחין מיינוקיא עבדין גבשושין ואמרין הכין בני ארעא דישראל עבדין ואמרי ההן תרומה וההן מעשר. אמרין מסתברא דאית הכא יהודאין עלון לחד אתר ואקבלון בחד. " (פרק ז' הלכה י"ג)[7]

הישוב היהודי באיטליה הגיעה בסיום העידן הרומאי לפריסה מלאה בכל רחבי האימפריה. בחמישים ישובים נמצאו שרידים אלה או אחרים, בינהם: סיציליה, סרדיניה, מילאנו וברישה בצפון, בבולוניה, אולי אפילו בפירנצה. פרנסתם הייתה על רוכלות, שכן רובם היו עבדים משוחררים ללא אמצעים כספיים. מכל מקום, הפרנסות היו בסולם החברתי הנמוך ביותר. מתקופה זו לא נמצאו שרידי בתי כנסת, חוץ מאחד באוסטיה שהיה בבעלות סוחרים. היהודים המשיכןו לשלם את המס המיוחד ל"אוצר היהודי" שנכפה עליהם לאחר חרבן הבית. אבל היה להם פטור מקבלת פולחן המדינה.

ימי הביניים

ימי הביניים הוא העידן שבין נפילתה של האימפריה הרומית בהמאה ה-5 ועד המאה ה-15 באיטליה. עם התפשטות הנצרות בשטחי איטליה הורע מצב היהודים באחדים מהאזורים. מצבם היה טוב יחסית במדינת ה"אפיפיור" שהעניק להם את חסותו.

בדרך כלל נהנו היהודים באיטליה בכלל ובמדינת האפיפיור בפרט עד המאה ה-12 מחופש דת (למעט האשמה בגידופים כנגד הנצרות בשנת 1021) וזאת בניגוד לגזרות ולפוגרומים מהם סבלו קהילות יהודיות במקומות אחרים באירופה הנוצרית. עם זאת נאסר על היהודים לכהן במשרות ציבוריות או להיות בעלי קרקעות ולכן נדחקו היהודים לעסוק במסחר, במיוחד באבנים יקרות. האפיפיור אלכסנדר השלישי, הפגין רגשות ידידות כלפי היהודים כשהצליח להביס תוכניות של אנשי כמורה עוינים בועידת הלטרן השלישית (1179) שהטיפו לחקיקה אנטי יהודית מגבילה.

החל מסוף המאה ה-12 החלו האפיפיורים בסדרת צעדים שמטרתם הרשמית הייתה להפריד בין הנוצרים ליהודים. בפועל הטילו הגבלות כלכליות ופיזיות על הקהילות היהודיות שבחלקן היו משפילות. כבר בויעוד האקומני שאחרי ועדת הלטרן הרביעית (1215), הוטלה על היהודים חובת נשיאת אות קלון ונאסר על יהודים להסתובב בחוץ ב"שבוע הקדוש" (מיום ראשון של כפות התמרים ועד פסחא). במאה ה-13 התנהל מסע תעמולה כנגד התלמוד בטענה שהתלמוד מצווה על כפירה ועל איבה כלפי הנוצרים, ומתיר ליהודי לרמות את הגוי, לגזול אותו וגם להרגו. שיאו של מסע זה היה משפט פריז וכמו במקומות אחרים באירופה ניתנה ההוראה לשריפת התלמוד גם ברומא.

הגבלות אלה שחלו על היהודים במדינת האפיפיור הקרינו על התנהגות השליטים בשאר הארצות בהן היה ציבור קתולי. ברם, היישום של פעולותיו בכל מדינה, אפילו בתוך איטליה, היה תלוי בכל מדינה ומדינה בהתאם לשיקוליה הפנימיים. לדוגמא:מדיניות שליטי טוסקנה ביהודיה הייתה פעמים רבות שונה מהתנהגות מדינת הכנסייה ולעיתים, מתוך שיקוליים כלכלים ומדיניים בדיוק הפוכה.

באזורי איטליה השונים היו הבדלים במגמות ההתפתחות:

מרכז תרבותי יהודי

במהלך המאה ה-9 הקימו יהודי איטליה מספר מרכזי תלמוד, בעיקר על ידי יהדות דרום איטליה, עד שהיה מקובל לומר " כי מטורונטו תצא תורה ודבר ה' מבארי" [9]( . חכמי איטליה, בצפון - בפדואה בעיקר, ברומא ובדרומה - בארי וסביבותיה עזרו להתפשטות התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי לרחבי אירופה וכן הוקמו בשטחיה מספר מדרשים יהודיים.

איטליה היתה אחד המרכזים החשובים בעולם היהודי במאות ה-16 עד ה-18. גדולה היתה היצירה הרוחנית שנעשתה : חיבורים שנתחברו, ספרים שנדפסו, תלמידי חכמים בולטים שפעלו בקהילות אלו ועוד. כן נעשתה בה ההדפסה הראשונה של התנ"ך, מקראות גדולות, סידורו התלמוד. פעלו באיטליה תלמידי חכמים כמו : הרמ"ע מפאנו, רמח"ל, החיד"א, הרב אליהו בן אמוזג ועוד .

במאה ה-15 ו ה-16 באו לאיטליה מגורשים מגרמניה וצרפת. בעזרתם החל עידן חדש בעולם הישיבות של צפון איטליה. ידוע הישיבה בפביה (Pavia della Lombardia)- ישיבת המהרי"ק. בקרימונה (Cremona), הייתה קהילה אשכנזית וישיבה שבראשה עמד ר' יוסף אוטולנגי. היה בה היה גם דפוס עברי. במצ'רטה(Macerata) היתה ישיבה בראשות ר. יחיאל טרבוט בן הזקן.


הגטאות באיטליה

הגטו של פירנצה , מקור התמונה: ויקישיתוף, התמונה היא בשימוש הוגן

גטאות באיטליה הוקמו במאה ה-16 בערים רבות באיטליה. הגטאות העיקריים הוקמו בערים ונציה, רומא ופירנצה. בפיימונטה הונהגו השכונות המיוחדות ליהודים אך לתקופה מצומצת יותר - כמאה שנה בלבד. גטאות נוספים הוקמה גם בערים: אנקונה, סיינה, סניגאליה, אורבינו, פרארה, פדואה ועוד.

על הסיבות להקמתן להלן:

עד איחוד איטליה

תקופת הקונטרה רפורמציה חפפה בחלקה את תקופת הרנסאנס שהחלה באיטליה בהמאה ה-14 ונמשכה עד המאה ה-17. ליהדות איטליה הייתה שותפות מעטה בהתהוות האומנות בתקופת הרנסאנס באיטליה.

"הרפורמציה" הפרוטסטנטית שהחלה באמצע המאה ה-16 היוותה איום ישיר על הכנסייה הקתולית וכחלק מתגובת הנגד לרפורמציה הופעלו גם אמצעים נגד היהודים . ב-14 ביולי 1555, חודשיים לאחר שנבחר לתפקידו, פרסם האפיפיור פאולוס הרביעי את הבולה Cum nimis absurdum שבה נקבע כי היהודים חייבים להתגורר בנפרד משכניהם הנוצרים. גזרה אחרונה זו הביאה להקמת גטו רומא.

שנה אחר־כך 1556 נידונו למוות והוצאו להורג בשריפה עשרים אנוסים מיהדות אנקונה שניסו לחזור ליהדות בעיר הנמל אנקונה. בתגובה נעשה ניסיון לארגן חרם כלל־יהודי על העיר. הניסיון שזכה לשם חרם אנקונה

האפיפיור הבא "פיוס הרביעי" אכף הקמת גטאות ברוב ערי איטליה. יורשו "פיוס החמישי" המליץ על הקמתם במדינות השכנות, וב-1569 הורה על גרוש כל היהודים ממדינת האפיפיור למעט מאנקונה ומרומא (כ-1,000 משפחות). .

כבר בשנת 1516 הוקם הגטו הראשון הוקם בונציה ומשם גם שמו. גטו היה שמה של השכונה בה רוכזו היהודים לפי פקודת מיממשל העיר. כאמור לעיל, בשנת 1555 רוכזו היהודים בגטאות. תחילה ברומא ואנקונה . לאחר מכן הוקמו גטאות במרכז איטליה: [פירנצה]] וסיינה. ולבסוף הגיעו גם לצפון-מערב במדינה לאזור טורינו. חומות הגו הוסרו עם כיבוש איטליה על ידי נפוליאון בונפרטה בסוף המאה ה-18.

שלטון נפוליון באיטליה הביא ליהודים לשוויון זכויות. אך בעקבות "קונגרס וינה" הוחזר האפיפיור לשלטון ועמו חודשו חלק מההגבלות על היהודים. עם איחוד איטליה ב-1870 והגבלת תחום מדינת האפיפיור לשטח מצומצם ברומא, זכתה יהדות איטליה לשוויון זכויות מלא.

בעת החדשה

בשנת 1792 נכנסו צבאות הרפובליקה הצרפתית, בראשות המצביא , נפוליון בונפארטה, לעיר ניצה, בקרבת הגבול הצרפתי-איטלקי. ניצה הייתה העיר האיטלקית הראשונה שנכבשה על ידי הצרפתים. ואז, כביטוי של אחד מאנשי הדור החלו קומות הגטו מרקדות. היהודים היו לצד הצרפתים ולכן במקומות שבהם הייתה נסיגה, אפילו זמנית של הצרפתים, הם נדרשו לשלם עבור הנזקים שגרם הצבא הצרפתי. בשנת 1796 הושלם כיבוש צפונה של איטליה על ידי הצרפתים. הממשלה החדשה פירסמה את ההצהרה הבאה:

כל אדם נולד ונשאר בן חורין ורשאי להינות מכל הזכויות במלואן. היהודים הם אזרחים וחובה להכיר בהם בתור שכאלה בחברה (לפי בצלאל רות, עמוד 251)

בשנת 1797 היתה האות לפריחתה של יהדות איטליה. בתנועת השחרור, אשר הונהגה על ידי ג'וספה גריבלדי, מייסד הרפובליקה האיטלקית, בלטו יהודים רבים, הן בתור מצביאים והן בתור מדינאים . בשנת 1848 זכו היהודים באיטליה ל"אמנסיפציה" אך בכך פחתה התודעה היהודית שלהם.

יהודי רומא, תחילה, ושאר יהודי איטליה הצטרפו אליהם בהדרגה, זכו לשיויון זכויות אזרחיות רק בשנת 1870 בזכות משאל העם שהחליט על הצטרפותה של רומא לממלכה האיטלקית. שמואל אלטרי, מנכבדי הקהילה היהודית ברומא, זכה לכבוד של הגשת תוצאות משאל העם לידי מלך איטליה. בשנת 1871 היו כבר 11 חברי פרלמנט באיטליה, מעל לשיעורם המשוער באוכלוסייה - 1 לאלף. ההתפעמות של יהודי איטליה באותם הימים היתה אדירה.

המאה ה-20

החל משנת 1900 הרגשות היהודיים באו לידי ביטוי בהקמת בתי הכנסת המפוארים של פירנצה, טורינו,וורונה ועוד, אבל החשוב ביותר עבורם היה בית הכנסת הגדול של רומא שנחנך בשנת 1904. המעבר מחיי המצוקה של מגורים כפויים בגטו (עד 1870 תחת שלטון האפיפיורים) לחיי חרות מלאים היא מרגש ביותר. חלק מיהודי איטליה, אשר היגרו לארצות אגן הים התיכון, כמו תורכיה, מצרים ותוניס, כדי למצוא פרנסה בכבוד, חזרו לרומא, אשר קבלה אותם כאזרחים שווי זכויות. יהודי איטליה הפנימו את ערכי המולדת החדשה וחינכו את ילדיהם, לרוב בבתי הספר הממלכתיים של המדינה [10] לאהבת המולדת ולכיבוד חוקי המדינה. זאת הייתה הסיבה של הדיכאון הגדול יהודי איטליה בכלל ואלה שהיו במשרות ממשלתיות, כולל בתחום ההוראה, כאשר נחקקו חוקי הגזע בשנת 1938. במרוצת השנים היהודים באיטליה הגיעו לידי איוש עמדות רמות. היו בהם שני ראשי ממשלה: לואיג'י לוצאטי וסידני סונינו. בין היהודים היו מפקדי צבא ואדמירלי צי. משקל בולט היה להם גם באוניברסיטאות.


השלטון הפשיסטי

לאחר מלחמת העולם הראשונה עלה לשלטון בניטו מוסוליני והיה למנהיגה עד מלחמת העולם השנייה. בשנים הראשונות לשלטונו של מוסוליני באיטליה זכו היהודים לחופש מלא ושיוויון זכויות ואף הגיעו למעמדים גבוהים ואיטליה אף ראתה בעין יפה את הציונות. מעט היו היהודים שהצטרפו למפלגה הפשיסטית בימיה הראשונים. היו גם כאלה שהשתתפו במצעד על רומא (אשר ביסס את שלטונו של מוסוליני באיטליה) - בעיקר, חיילים וקצינים שהשתתפו במלחמת העולם הראשונה ועוד קבוצות יהודים מיוחסות. ליוזמה הפשיסטית, לצרוף היהודים לתנועתם, היו שתי מטרות: האחת, היתה לנטרל את הביקורת של אלה שטענו שלא יתכן להאשים יהודים נאמנים לאיטליה ולפשיזם בצורה כל כך ברורה בחוסר נאמנות לאיטליה, והשניה, ללא ספק הייתה לפצל את הכוחות של היהדות האיטלקית מאותו יום כל יהודי "רציני" היה עסוק יותר בשתדלנות לקבל את סיווג המיוחס הזה, חבר המפלגה מאשר במאבק על ביטול הגזרות --דבר שהיה בלתי אפשרי על כל פנים.

בשנת 1924 התקיים בליבורנו כנס הקמה של ארגון ציוני איטליה. היתה פעילות ענפה של התנועות הציוניות. בין השאר, תנועת "ביתר" הקימה בית ספר להכשרה ימית בציויטהוקיה לחוף ימה של רומא. אחדים מקברטיני הצי הישראלי קבלו את הכשרתם באקדמיה זו.

בשנת 1938, עם הידוק הקשרים בין איטליה לגרמניה הנאצית התעקש היטלר כי חוקי נירנברג יחולו גם על יהודי איטליה. ואכן, חוקי גזע הוחלו על יהדות איטליה. החקיקה גובשה רק לאחר הכנת דעת הקהל לכך. קדם לגזרות פירסום הצהרה מדעית על טיבו של הגזע היהודי. ב-15 ביולי 1938, אשר יהודי איטליה נוהגים לכנות "הידוע לשימצה", פורסם בעיתונים באותיות של קידוש לבנה הצהרת הגזע שהיה גילוי דעת של מדענים ידועים שקבע כי היהודים היום אינם היהודים בני-שם מהעבר ולכן הם שונים הגזע האיטלקי . סעיף 9 להצהרה קבע:

"מבני שם אשר הגיעו במרוצת ההיסטוריה לחופי מולדתנו הקדושה, לא נותר כמעט זכר. כיבוש סיציליה בידי הערבים גרם לכך שתהליך התבוללותם היה מהיר. רק קומץ מהם, היהודים, מייצגים את אוכלוסיה שלא התבוללה באיטלקים. מקורם בגזעים לא אירופים ולכן הם שונים לגמרי מאיתנו" מתוך [[חוקי הגזע באיטליה . יהודי איטליה אינם איטלקים ולכן יש לבודדם.

חוקי הגזע קבעו כי יש לפטר את עובדי המדינה היהודיים (חוץ מחברי המפלגה הפשיסטית שגוייסו לצבא והמשיכו בעבודם עם מדי צבא - בהמשך גם הם פוטרו). תלמידים יהודיים יגורשו מבתי ספר ממלכתיים - בתי ספר יהודיים כמעט לא היו ובתי ספר תיכוניים יהודיים לא היו כלל. עוזרות הבית הלא-יהודיות שראו את בית המעביד כביתם גורשו חזרה לכפריהם. כמובן נאסר כל מגע מיני בין יהודים ללא יהודים.ואחרון, היהודים נדרשו לרשום את רכושם כדי למנוע מכירתו והברחת תמורתו לארצות חו"ל . ( היה בזה יתרון שכן על סמך רישום זה ניתן היה לתבוע חזרה את הרכוש אחרי המלחמה.

היציאה מהגטאות ו הביאה לשילובם של יהודי איטליה באוכלוסייה המקומית. הם הצטרפו לתנועת התחייה האיטלקית והשתתפו בבנית המדינה האיטלקית החדשה. כאשר חוקקו חוקי הגזע נגד יהודים פוטרו אלפי יהודים ממישרות מפתח בממשלה, בצבא ובצי האיטלקי ובמוסדות להשכלה גבוהה. עבורם הייתה זו טרגדיה חזקה. הם לא האמינו כי כך תפעל נגדם המדינה שהיו שותפים להקמתה.

רדיפת היהודים

מצבם של היהודים, שהיה קשה וחסר ודאות בשל חוקי הגזע באיטליה החמיר עם הקמת הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית המכונה הרפובליקה של סאלו. הרפובליקה הוקמה בעקבות הכיבוש הגרמני של צפון איטליה ומרכזה למחרת חתימה הכסם שביתת הנשק של ממשלת איטליה עם בעלות הברית ביום 8 בפסטמבר 1943. המינשר של הרפובליקה שפורסם בורונה הכריז כי אלה הקשורים לגזע היהודי הם זרים, ובמהלך המלחמה הם נחשבים לנתיני מדינות אוייב. לפי-כך יש לרכז את היהודים במחנות מיוחדים עד לתום המלחמה. ב-1 בדצמבר 1943 פירסמה ממשלת סאלו צו לפיו נדרשו היהודים להגיע לתחנות המשטרה עם ציוד כנדרש. משם הם הוסעו לבתי כלא מרכזיים, ובסופו של דבר הגיעו למחנות ריכוז. המחנה העיקרי היה במחנה הריכוז בפוסולי ליד העיר קארפי (Carpi) ליד צומת הרכבות החשוב של העיר מודנה (Modena). אלה אשר לא הגיעו לתחנות המשטרה, בחלקם נתפסו על ידי המשטרה האיטלקית אשר בידה הייתה רשימת היהודים וכתובותיהם. פרטים אלה היו במשרדי הקהילות היהודיות בהתאם לחוק. רבים מיהודים הצליחו להמלט מבתיהם ולהסתתר בכפרים, במנזרים וחלקם אפילו הצליחו לעבור את הגבול השווצרי.

הריכוז במחנות מיוחדים הייתה הדרך המעשית לאפשר לגרמנים להוציא לפועל את מדיניותם כלפי היהודים. ואכן, במחנה פוסולי, כל עוד היהודים הוכרו כאסירים פוליטיים, כמקובל במחנה זה משנות הארבעים, הסוהרים היו איטלקים והיחס היה הוגן למדי. כאשר ניהול המחנה עבר לידי הגרמנים המצב הורע ובסופו של דבר נשלחו יושביו למחנה ההשמדה באושוויץ.

מספר זכרון לשואה, שחובר על ידי ליליאנה פיצ'יוטו פרג'ון (Liliana Picciotto Fargion) עולה כי יהודי איטליה שנספו בשואה הגיעו לגורלם באמצעות הגורמים הבאים:

  • 35.49% - נעצרו על ידי עובדי מדינה וחיילים של ממשלת סאלו.
  • 4.44% - גרמנים ואיטלקים.

ובשאר :

  • 35.49% - מהגרמנים.
  • 32.99% - לא ידוע.

המבצעים העיקרים היו בהגטו היהודי בוונציה של נלקחו להשמדה 150 זקנים וחולי נפש ומיהדות רומא יותר מ-2,000 איש.

לפי מקור אחר: 1,898 נעצרו על ידי עובדי מדינה וחיילים של ממשלת סאלו. 2,489 - הגרמנים, 312 - פעולה משותפת ו- 2,314 לא ידוע.

יש גם נתונים על הפרסים ששולמו ל"ציידי" היהודים: 5,000 לירות איטלקיות לגבר[11], 3,000 לאישה ו-1,000 לילד. יש הטוענים כי התשלום בפועל היה נמוך יותר כי חלק הלך על ה"תיווך".

מתוך כ-45,000 יהודים ששהו באיטליה וברודוס עם הכרזת הרפובליקה של סאלו, גורשו למעלה מ-8,566 יהודים, חזרו - 989 , נהרגן בדרך אחרת - 303 , וכך ניספו בשואה : 7,880 יהודים ה' יקום דמם [12]7,900.

על אף שנודעו מקרים רבים של סיוע ליהודים, הרי שלהשתתפותה הפעילה של הרפובליקה של סאלו, שוטריה ופקידיה, באיתור היהודים, ריכוזם ומשלוחם למזרח, חלק משמעותי בגורלם של היהודים שנרצחו.

כשני-שלישים מיהודי איטליה ניצלו מהשואה ולאחר קום המדינה מאז בשנת 1948 עלו כ-3,000 יהודים למדינת ישראל.

יהדות איטליה בהווה

ארגון הקהילות

יהודי איטליה מאורגנים במסגרת איחוד הקהילות האיטלקיות (L'Unione delle Comunità Ebraiche Italiane) המייצג את יהודי איטליה כלפי המיממשל האיטלקי וכלפי גורמי חוץ. ה"איחוד" הוקם בהתאם לחוק, שהתקבל על ידי המיממשל הפשיסטי בשנת 1930. בשעתו, חוייבו כל יהודי איטליה להשתייך לאחת הקהילות ולשלם את המיסים הנדרשים מהם. מאז תחילת שנות הששים בוטלה חובה זו. מימון צרכי הקהילות בא מהשתתפות החברים אך גם מהממשלה, המקציבה לקהילה סכומים הנקבעים לפי משלמי המס המביעים את רצונם להשתתף במימון צרכי הדת של היהודים (מהם גם לא-יהודים). התשלום הוא בשיעור של 0.008% מתקבולי המיסים. כן מקבלת הקהילה את חלקה מאלה שלא מצהירים למי יש להעביר את ההקצבה לגוף דתי נבחר. ( בדומה לתשלום אצלנו לקופות החולים).

מוסדות הקהילה פועלים בהתאם לחוק האיטלקי:

  • הקונגרס כולל נציגים של כל הקהילות ומתכנס אחת לארבע שנים.
  • הנשיא הנוכחי (2006) הוא רנצו גטנייה (Renzo Gattegna) הוא מייצג את הקהילה ומנהל את מוסדותיה.
  • המועצה המבצעת (giunta)- כעין "ממשלה" נבחרת על ידי המועצה המייעצת ומורכבת מחברים בה, ראשי ארגון הקהילות, רבנים ויועצים
  • המועצה מייעצת כוללת 18 יועצים שנבחרו על ידי הקונגרס ורבנים
  • אסיפת רבנים כוללת את רבני קהילות איטליה ואחרים.
  • מועצה רבנית כוללת שלושה רבנים שנבחרו על ידי הקונגרס.

בכנס האחרון של הקונגרס, בשנת 2006, הוחלט על הקמת משרד מיוחד לעניני צעירים מתוך דאגה לירידה במספרם בקהילות.

באיטליה מתקיים כל שנה יום התרבות העברית. שותפים לאירוע הקהילות היהודיות הנמצאות בקהילה האירופאית. כל קהילה מכינה אירוע חברתי. אירוע מרכזי מתקיים באחת הקהילות. בשנת 2006, האירוע התקיים במוסאון היהודי בעיר מודנה (Modena ) ובטקס חנוכת בית כנסת ברג'יו אמיליה (Regio Emilia).


מצב בתי הכנסת

מצבם של בתי הכנסת העתיקים, הזקוקים לשיפוצים יקרים, מחייב אותם לפנות למקורות ציבוריים וממלכתיים. בתי הכנסת ברומא[13], בפירנצה ובוונציה שופצו במימון נדיב של הממשלה ולדוגמא, שיפוץ בית הכנסת בפיזה, בוצע במימון בנק מסחרי. המימשל לזרועותיו - מרכזי, מחוזי ומקומי, וכן רשויות התיירות, מתכננים לפתוח לקהל התיירים בתי כנסת ברחבי איטליה. על הפרק עכשיו פתיחת 16 בתי הכנסת בצפון המדינה. חלקם זקוקים לשיפוץ, ובהעדר קהילות במקומות אלה יהיה המימון ציבורי.

נוסח התפילה

יהודי איטליה נוהגים להתפלל בנוסחים אחדים, העיקריים הם: נוסח אשכנז - בתי כנסת בנוסח זה יש רק ברומא ובמילאנו, ובהנוסח האיטליאני ונוסח הספרדים, המקובל בבתי הכנסת העיקריים באיטליה. יש השערה כי נוסח התפילה הנוסח האיטליאני משמר יותר מהנוסחים האחרים את הנוסח ארץ ישראלי הקדום. כן נפוצה ההשערה כי חלק מניגוני התפילה מקורם ממנגינות הלווים בבית המקדש. בין אם יש יסוד לדבר או לא, כנראה מדובר בנוסח תפילה מהעתיקים של עם ישראל.

בתי כנסת של חב"ד יש במילאנו ובונציה. מנהג מיוחד הוא של יהודי ורונה בנוסח אשכנזי-איטלקי. בעבר היה גם נוסח נוסף, נוסח של יהודי צרפת אשר הונהג בשלוש ערים באיטליה, אצל יהדות פיימונה המכונה "מחזור אפ"ם" (ראשי תיבות של שלוש הערים בהם היה קיים המנהג).

הנצחת השואה

השואה הביאה חורבן על יהדות איטליה. יחד עם ההתבוללות יהדות זו הייתה מגיעה לסוף דרכה. גלי ההגירה לאיטליה הביאו יהודים רבים למדינה זו וכך מספר יהודי איטליה מגיע היום לשני- שליש ממספרם לפני מלחמת העולם השנייה - 30,000 לעומת 45,000.

זכרון השואה חרות היטב בקרב יהודי איטליה. גם רשויות המדינה נוטלות חלק בפעולות הזכרון. המטרה אינה רק לזכור אלה גם להפיק לקחים שתופעה כזו לא תחזור על עצמה.

כיום הנצחת השואה נעשית בדרכים הבאות:

  • נקבע יום זכרון לשואה, 18 באוקטובר, מועד בו יהודי רומא, בשנת 1943, נשלחו למחנות ההשמדה.
  • ברומא מבוצעות פעולות הנצחה לשואה
אזכרה ב בפוסה ארדיאטינה ומתוכנן מוזאון שואה שאמור להיפתח בשנת 2008.

אתר זכרון לשואה. האתר הוקם באמצעות שיחזור פנים קרון רכבת, אשר שימש להובלת יהודים למחנות ההשמדה. העירייה מקיימת יום זכרון שנתי לשואה בנוכחות ראשי הדתות בעיר.


יהדות איטליה בישראל

ארון הקודש של קוניליאנו ויניטו

יוצאי איטליה בישראל מונים כ-3,000 איש. יש להם ארגון בשם ארגון יוצאי איטליה ובטאון בשפה האיטלקית בשם Kol Ha Italkim או בעברית קול האיטלקים. מתקיים מפגש שנתי ביד ושם ביום 16 באוקטובר, היום בו החלו, בשנת 1943, הגרמנים ועוזריהם הפשיסטים את להוציא לפועל את הגזרות על יהודי רומא , שהסתיימו בגירושם. קיימים בארץ שני בתי כנסת שבהם מתפללים בנוסח יהודי איטליה, המכונה מנהג איטלקי בירושלים וברמת גן. בבתי הכנסת האלה נוהגים להקריא את שמות קורבות השואה האיטלקים ביום הזכרון לשואה ולגבורה. כן מתקיים מפגש בפסח ובו נוהגים לערות את הסדר כמנהג יהודי איטליה. בשנים האחרונות, יוצאי איטליה שהם אזרחי איטליה התבקשו לבחור מבינהם נציגות מקומית. הם גם משתתפים בבחירת נציג לבית הנבחרים ברומא - נציג אחד מיבשות אסיה,אפריקה ואוסטרליה.

קיימים בארץ שני בתי כנסת שבהם מתפללים בנוסח יהודי איטליה בירושלים וברמת גן.

בית הכנסת כמנהג בני רומא

חזית בית הכנסת - באירוע 100 שנה לחנוכת בית הכנסת הגדול ברומא - צילם: דניאל ונטורה

בית הכנסת האיטלקי בירושלים ממוקם במרכז ירושלים בבית שמידט ( Schmidt Compound’s building ). ארון הקודש שבו והריהוט הובא בשנת 1952 על ידי שלמה אומברטו נכון שהיה אז נשיא ארגון יוצאי איטליה, מבית הכנסת של קוניליאנו ויניטו (Veneto Conegliano) מצפון לוונציה. זמן קצר, עוד בזמן המנדט הבריטי[14] הוא כונה "בני רומי".

ליד בית הכנסת קיים מוסיאון לאומנות יהודית על שם אומברטו נכון. הוא נוסד בשנת 1981 וכולל אוספים של יודייקא איטלקית, מאז ימי הביניים ועד היום. במקום מתקיימות גם תערוכות זמניות העוסקות בנושאים הקשורים ליהודי איטליה. במסגרת המוסיאון מתקיימות פעולות תרבות ופעולות לנוער, בדרך כלל לקראת החגים היהודיים.

בית הכנסת ע"ש רבי עובדיה מברטינורו

קובץ:IMG 0746.jpg
בית הכנסת ע"ש רבי עובדיה מברטינורו, צילם Radato

בית הכנסת האיטלקי ברמת-גן ממוקם בשדרות האחות נחמה, ליד מגדל המים (גן הקופים). התפילה הינה כמנהג בני ליבורנו, וארון הקודש שבו הובא לישראל מהעיירה מונקאלוו (Moncalvo) שבחבל פיאמונטה (Piemonte). בית הכנסת הוקם ע"י יוצאי יהדות איטליה שהתרכזו ברמת-גן באיזור בית הכנסת, וגברת נאמנה(ג'רמנה) סיניגליה היתה הרוח החיה מאחורי הקמתו.

קווי אופי

יוצאי איטליה השתלבו בנוף האנושי של החברה הישראלית. עם זאת הם שומרים על קווי אופי מיוחדים גם אחרי שנים רבות מעלייתם וקליטתם. הם נמצאים גם בעיר וגם בקיבוצים, כמו רוחמה, קבוצת יבנה, קבוצת יבנה ורגבים. יהיוצאי איטליה ממשיכים להיות קשורים לתרבות האיטלקית וחברים באגודות דנטה אלגיירי בירושלים ובחיפה. אשר למנהגי הדת, חלקם דתיים, ליברלית למדי , לפי מינהג יהודי איטליה) וחלקם חילוניים. רובם נוטים פוליטית שמאלה, כיוון שאיטליה היא "ממציאת הפשיזם" והתוצאות ידועות.

בטאון איטליה'

הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס ליד האוניברסיטה העברית בירושלים נוהגת להוציא לאור כתב עת לחקר תולדותיהם, תרבותם וספרותם של יהודי איטליה בשם איטליה. העורך הוא ראובן בונפיל, פרופ' להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירולשים. עד כה הוצאו 17 כרכים. מלבד זה פורסמו חיבורים על הרמח"ל רבי יהודה ליאונה די מודינה. לדוגמא, בגיליון האחרון פורסם מאמר של מיכאל ר'יז'יק בנושא: " הקווים הלשוניים בתרגום הסידור לאיטלקית היהודית לפי דפוס פאנו רס"ו: עיון ראשוני". בו הוא דן בשימוש בניב האיטלקי בבוא המתרגם לתת ביטוי לפרקי תפילה בעברית.

הקשר עם איטליה

שגרירות איטליה בתל אביב שומרת על קשרים עם יוצאי איטליה. בשנים האחרונות, יוצאי איטליה שהם אזרחיה התבקשו לבחור מבינהם נציגות מקומית. הם גם משתתפים בבחירת נציג לבית הנבחרים ברומא - נציג אחד מהיבשות אסיה,אפריקה ואוסטרליה. הם גם משתתפים במשאלי עם הנערכים באיטליה. לשם כך הם מקבלים מעטפה, עם כל החומר הדרוש לשם קבלת ההחלטה וביצוע ההצבעה. לפני פתיחת משאל העם באיטליה, הם מתבקשים לשלוח את פתק ההצבעה לשגרירות איטליה בתל אביב. בעת מלחמה השגרירות נוהגת לייצור קשר עם אזרחיה. בשנים האחרונות נחקק באיטליה חוק שאיפשר ליוצאי איטליה, נפגעי רדיפות הפשיזם לקבל קיצבה חודשית. השגרירות פועלת בתחום זה ובהתאם לחוק אינה גובה עמלה עבור טיפולה בנושא. קיימת גם קונסוליה איטלקית בירושלים לשרות תושבי ירושלים ולערביי יהודה ושומרון.

לקריאה נוספת

  • בצלאל רות, תולדות היהודים ברומא, הוצאת מסדה, תל אביב, 1962
  • לוצ'אנו טאס, יהודי איטליה, ספריית מעריב, תל אביב, 1978.


קישורים חיצוניים

  • IL LIBRO DELLA MEMORIA Gli ebrei deportati dall' Italia (1943-1945) ricerca di Liliana Picciotto Fargion, Edizione Gruppo Ugo Mursia Editore
  1. ↑ לפי ספר הזיכרון של ד"ר ליליאן פיצ'וטה פרג'יון
  2. ↑ ‏MOSAICO - בטאון יהודי מילאנו.‏
  3. ↑ האומדנים אינם נמוכים: טיטוס -90,000 ואצל אדריאנוס נאמר שמחיר עבד עברי היה בשפל
  4. ↑ After one day, the south wind blowing, we came the second day to Puteoli, Where, finding brethren. המקור: "(Acts 28:13, 14)"
  5. ↑ מצויה היום the NationalArchaeological Museum in Naples
  6. ↑ האזור בו הוקמו מושבות של יוצאי יוון החל מהמאה ה-8 לפני הספירה - באזורים בזיליקטה (Basilicata), קלבריה (Calabria), קמפניה (Campania), פוליה (Puglia).
  7. ↑ התרגום וההשלמות ממאמרו של מאיר בר אילן על משחקי ילדים בעת העתיקה כותרת
  8. ↑ , פרפראזה על המשפט הידוע "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"
  9. ↑ על משקל המשפט הידוע כי מציון תצא תורה ודבר ה מירושלים
  10. ↑ חינוך עברי ניתן בצורה מצומצמת בלימודי יום הראשון במסגרת הקהילות היהודיות
  11. ↑ משכורת חודשים ממוצעת
  12. ↑ המקור ספר הזכרון של הדר' ליליאנה פיצ'וטו פרג'יון. המביא פירוט שמי של הניספים ופרטים עך תולדות חייהם ועל נסיבות גירושם והסיום
  13. ↑ בית הכנסת נסגר, לפני שנים אחדות לתקופה ארוכה, בשל החשש לקריסת הגג
  14. ↑ בריטניה הייתה במצב מלחמה עם איטליה והבריטיים חשדו בכל מוסד שנשא את השם רומא. כידוע בנין בנקו דה רומא ( היכן שהיה ברחוב יפו - בנק ישראל ) הוחרם על ידי הבריטיים בזמן המלחמה
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=יהדות_איטליה&oldid=2673"