סדר קודשים: הבדלים בין גרסאות בדף

סדר קדשים הוא הסדר החמישי בששת סדרי המשנה. הסדר עוסק בדיני בית המקדש ועבודתו, קרבנות וקודשים, ובדיני כשרות המאכלים.

הסדר נקרא גם סדר חכמה (בבלי שבת לא, א), כחלק מן הפסוק "והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת" (ישעיהו לג ו) הנדרש על ששת סדרי המשנה.

המסכתות בסדר ונושאיהן

• מסכת זבחים - כל ענייני הקרבנות: סוגי קרבנות, דרך הקרבתם, זריקת הדם, זמנם וכו'.
• מסכת מנחות - ענייני קרבן מנחה, וכן עניינים רבים נלווים (תפילין, ציצית, ספר תורה ועוד).
• מסכת חולין - ענייני כשרות המאכלים: שחיטה, כיסוי הדם, בשר בחלב, מינים טמאים וטהורים, איסור חלב, וכן ענייני מתנות כהונה ושילוח הקן.
• מסכת בכורות - ענייני הבכורות: פטר חמור, בכור בהמה (כולל דיני המומים הפוסלים בו - דינים הנוגעים גם לשאר הקרבנות), פדיון הבן וכן מעשר בהמה.
• מסכת ערכין - דיני ערכים (האומר ערכי עלי וכד'), וכן ענייני לשון הרע ונגינה בבית המקדש.
• מסכת תמורה - דיני המרת קדשים.
• מסכת כריתות - חיובי כרת, מחוסרי כפרה, קרבן חטאת, קרבן אשם, קטורת ועוד.
• מסכת מעילה - דיני מעילה.
• מסכת תמיד - דיני קרבן התמיד.
• מסכת קינים - קרבנות הבאים מן העוף (למשל: קיני זבים ועוד).
• מסכת מידות - בנין בית המקדש והר הבית.

סה"כ 11 מסכתות

בתלמוד הבבלי יש את כל המסכתות בסדר קדשים, אולם בנוסח התלמוד הירושלמי שלפנינו אין גמרא על סדר קדשים, וכך היה כבר בתקופת הראשונים. אמנם רוב הראשונים והאחרונים כתבו שהיה ירושלמי גם על קדשים, אלא שהוא אבד במשך הדורות (רמב"ם, רשב"ץ, המאירי, ר' ורטנר בעל אהבת ציון וירושלים, ר' זאב וולף רבינוביץ מחבר שערי תורת ארץ ישראל, מבוא הירושלמי).

לעומתם מהרי"ן אפשטיין כתב שמעולם לא נכתב ירושלמי על קודשים, והראשונים שכתבו שכן היה - דבריהם אינם בדווקא (פרקי מבוא לספרות התלמוד עמוד 511. וכן אוצרי ישראל ערך תלמוד דן האם היה ירושלמי על קודשים).