רבי אליעזר בן הורקנוס: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 51: | שורה 51: | ||
* מפני מה גרים בזמן הזה מעונים, לפי שאין עושים מאהבה אלא מיראה {{מקור|בבלי:יבמות מח ב$יבמות מח:|כן}}. | * מפני מה גרים בזמן הזה מעונים, לפי שאין עושים מאהבה אלא מיראה {{מקור|בבלי:יבמות מח ב$יבמות מח:|כן}}. | ||
* רבי אליעזר הגדול אומר מפני מה הזהירה תורה בגרים, מפני שסורו {{מקור|- יצר ליבו|כן}} רע {{מקור|בבלי:ב"מ נט א$בבא מציעא נט.|כן}}. | * רבי אליעזר הגדול אומר מפני מה הזהירה תורה בגרים, מפני שסורו {{מקור|- יצר ליבו|כן}} רע {{מקור|בבלי:ב"מ נט א$בבא מציעא נט.|כן}}. | ||
מעניש, מדבר בלשון תקיפה | |||
כבית שמאי, שהרי הוא מתלמידיהם {{מקור|"שמותי"}} . ודומה לסעיף הקודם, שהיה תקיף. | |||
* אמר ל[[רבי עקיבא]] משחיטה הקשית, בשחיטה תהא מיתתך {{מקור|פסחים סט.}}. | |||
* נפל על פניו אחרי שנידוהו ו[[רבן גמליאל]] מת {{מקור|בבא מציעא נט:}}. | |||
* הוי זהיר בגחלתן {{מקור|של חכמים}} שלא תיכווה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב וכל דבריהם כגחלי אש {{מקור|אבות ב-טו}}. | |||
* אמר לפני מותו לתלמידיו שימותו מיתה משונה משום שלא למדו ממנו {{מקור|סנהדרין סח.}}. | |||
* לא מעביר על מידותיו {{מקור|תענית כה:}}. | |||
* הללו בעלי מארה {{מקור|ביצה טו:}}. | |||
* צא ובדוק בתועבות אימך {{מקור|מגילה כה:}}. | |||
* אמרו לו והלא אנשי כפר תמרתא שביהודה היו אוכלין אותן {{מקור|את הזרזיר}}. אמר להם אף הן עתידין ליתן את הדין וכו'. אמרו לו והלא אנשי גליל העליון אוכלין אותו {{מקור|את סנונית לבנה}}. אמר להם אף הן עתידין ליתן את הדין {{מקור|חולין סב.}}. | |||
* יקוב הדין את ההר ותביא חטאת שמינה {{מקור|אשה שניסת ע"פ בית דין}} {{מקור|יבמות צב.}}. | |||
* ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים {{מקור|ירושלמי סוטה ג-ד}}. | |||
==תורתו== | ==תורתו== | ||
גרסה מ־11:59, 19 בינואר 2012
|
|
רבי אליעזר בן הורקינוס היה תנא מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי (אבות ב, ח).
תולדותיו
שמותי
בגמרא (שבת קל:) מסופר:
- "אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי יהודה הנשיא: פעם אחת שכחו ולא הביאו איזמל (- סכין לברית מילה) מערב שבת (- יום שישי), והביאוהו בשבת, והיה הדבר קשה לחכמים: היאך מניחין דברי חכמים (- שאמרו שמכשירי מילה אינם דוחים את השבת) ועושין כרבי אליעזר, חדא - דרבי אליעזר שמותי הוא, ועוד - יחיד ורבים הלכה כרבים."
מבואר שאין נכון לפסוק הלכה כרבי אליעזר, כי "רבי אליעזר שמותי הוא".
במקום נוסף בתלמוד (נדה ז:) מסופר:
- "כל ימיו של רבי אליעזר היו עושין כרבי יהושע (שרק בתולה 'דיה שעתה'), לאחר פטירתו של רבי אליעזר החזיר רבי יהושע את הדבר ליושנו (שגם מעוברת, מניקה וזקנה דיין שעתן).
- כרבי אליעזר בחייו מאי טעמא לא (- למה לא עשו כרבי אליעזר כבר בחייו)?
- משום דרבי אליעזר שמותי הוא, וסבר (רבי יהושע): אי עבדינן כוותיה (- נעשה כמותו) בחדא (בהלכה אחת) - עבדינן כוותיה באחרנייתא (יבואו לעשות כמותו גם בדברים אחרים), ומשום כבודו דררבי אליעזר לא מצינן מחינן בהו (לא נוכל למחות בהם). לאחר פטירתו של רבי אליעזר, דמצינו מחינן בהו (שאנו יכולים למחות בהם), החזיר (רבי יהושע) את הדבר ליושנו."
גם כאן מבואר שאין נכון לפסוק כרבי אליעזר, מפני שהוא "שמותי" (מלבד לגבי דין אחד - איזה נשים דיין שעתן, ששם הלכה כמותו).
וישנם שני הסברים לביטוי "שמותי":
- יש המסבירים שהכוונה "שמותי" מלשון "שמתא" (- נידוי), כלומר: היות ונידו את רבי אליעזר מפני שחלק על חכמים ולא קיבל את הכרעת הרוב (ב"מ נט:), לכן אין לפסוק כמותו (רש"י שבת שם).
- יש המסבירים שהכוונה שרבי אליעזר היה מבית שמאי (רש"י הנ"ל בשם הירושלמי; תוס' שבת שם). וכידוע נפסקה הלכה כבית הלל (עירובין יג:).
- בתבנית:הידעת?/י"ב חשוון ה'תשס"ט מובא: יש דעה שאין כוונת הגמרא שאין הלכה כמותו, אלא רק שאינו עדיף משאר התנאים.
שיטתו כבית שמאי (בניגוד לרבי יהושע)
יש מהאחרונים שטענו שכלל זה ("רבי אליעזר שמותי הוא" - דהיינו מבית שמאי) מהוה מפתח להבנת שיטתו של רבי אליעזר במקומות רבים. ניתן למצוא הקבלות רעיוניות בין שיטתם העקרונית של בית שמאי בפסקיהם לפסקיו ואמרותיו של רבי אליעזר. כגון[1]: שיטתם להחמיר, לפסוק רק על פי הסברא (גם כשהמציאות כעת נראית שונה), להעדיף את האיכות על הכמות ואת הבכח על הבפועל. לעומתו, רבי יהושע, שהיה מתלמידי בית הלל, חלק עליו ברבים ממקומות אלו.
מצאנו כמה מקומות בהם רבי אליעזר פוסק על פי הסברא, הבכח והאיכות (ולא אחר המציאות הפשוטה בפועל ואחר הריבוי הכמותי) ורבי יהושע נחלק עליו:
- אמר: "בו ביום (שחכמים גזרו שלא לטלטל פחות פחות מארבע אמות ברשות הרבים בשבת) גדשו סאה" (שבת קנג:), כלומר: יפה עשו שהכריעו כבית שמאי (רש"י שם, עפ"י שבת יז:), שפוסקים על פי חשש שיקרה בעתיד, שעלול אדם לטלטל ארבע אמות ברשות הרבים. ואילו רבי יהושע אמר "בו ביום מחקו סאה", כלומר "הרבו לגזור יותר מדאי" (רש"י שם).
- חלק על הרוב בתנורו של עכנאי (בבא מציעא נט:), ולא התחשב בכמות הדעות, אלא באיכות של עצמו כבית שמאי (עי' עירובין יד. שבית שמאי היו מחודדים יותר מבית הלל שהיו רבים יותר). ואילו רבי יהושע סבר כדעת הרוב.
- משגיח בבת קול - פוסק על פי הוכחות מהשמים (בבא מציעא שם), ומעדיף את האמת האבסולטית על ההכרעה האנושית.ואילו רבי יהושע אמר שם: "לא בשמים היא" (דברים ל, יב) - "אין אנו משגיחין בבת קול". כלומר: יש להעדיף את ההכרעה האנושית על האמת האבסולוטית, ר' דרשות הר"ן, דרוש שלישי, מובא בהקדמת קצות החושן; ספר החינוך מצוה תצו; ועוד).
- אמר "העולם נברא בתשרי" ראש השנה י:, דהיינו שדנים לפי הבכח, שעלה במחשבה להיברא בתשרי (ותוס' שם כז.). ואילו רבי יהושע אמר (שם יא.) בניסןנברא העולם.
- אסר הערמה (שבת קיז:), כי התכוון לאיסור (אע"פ שבפועל עשה מעשה מותר, כשיטתו ללכת אחרי הכוונה והבכח, ולא אחר המציאות המעשית). ואילו רבי יהושע שם התיר הערמה באיסור דרבנן.
- אומרים "הואיל", ולא מסתכלים על המציאות העכשווית - בכח (פסחים מו:). ואילו רבי יהושע שם סבר שלא אומרים "הואיל".
- סבר שבלילה החמה למעלה, שלא כדעת רבי יהושע (ב"ב כה:).
- סבר שהעננים באים מהאוקיינוס שלא כדעת רבי יהושע (תענית ט:).
- אמר: "מה ראתה אסתר שקראה להמן אל המשתה? - פחים טמנה לו" (מגילה טו:), כלומר: רצתה להכשילו. כשיטתו שמבונן על המזימות והמחשבות, ואילו לדעת רבי יהושע שם קיימה בו "אם רעב שֹנאך האכִלהו לחם" (משלי כה, כא).
הליכתו בדרכי שמאי הזקן
להרחיק גרים ושלא להעביר על המידות.
- מה זה עקיבא, אין דנים כאן קל וחומר. וכוונתו כרבי יהושע, אלא בלשון תקיפה יותר (נזיר פ"ז מ"ד והר"ב שם).
- אינו מעביר על מידותיו, כבית שמאי (תענית כה:).
מרחיק גרים, כשמאי (א. ארזי בספר שנה בשנה תשמ"ו)
- נזף באישה שבאה להתגייר, משום שהיא היתה חוטאת (קהלת רבה א, כה).
- נזף בעקילס שבא להתגייר (בראשית רבה ע, ה).
- מפני מה גרים בזמן הזה מעונים, לפי שאין עושים מאהבה אלא מיראה (יבמות מח:).
- רבי אליעזר הגדול אומר מפני מה הזהירה תורה בגרים, מפני שסורו (- יצר ליבו) רע (בבא מציעא נט.).
מעניש, מדבר בלשון תקיפה כבית שמאי, שהרי הוא מתלמידיהם "שמותי" . ודומה לסעיף הקודם, שהיה תקיף.
- אמר לרבי עקיבא משחיטה הקשית, בשחיטה תהא מיתתך פסחים סט..
- נפל על פניו אחרי שנידוהו ורבן גמליאל מת בבא מציעא נט:.
- הוי זהיר בגחלתן של חכמים שלא תיכווה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב וכל דבריהם כגחלי אש אבות ב-טו.
- אמר לפני מותו לתלמידיו שימותו מיתה משונה משום שלא למדו ממנו סנהדרין סח..
- לא מעביר על מידותיו תענית כה:.
- הללו בעלי מארה ביצה טו:.
- צא ובדוק בתועבות אימך מגילה כה:.
- אמרו לו והלא אנשי כפר תמרתא שביהודה היו אוכלין אותן את הזרזיר. אמר להם אף הן עתידין ליתן את הדין וכו'. אמרו לו והלא אנשי גליל העליון אוכלין אותו את סנונית לבנה. אמר להם אף הן עתידין ליתן את הדין חולין סב..
- יקוב הדין את ההר ותביא חטאת שמינה אשה שניסת ע"פ בית דין יבמות צב..
- ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים ירושלמי סוטה ג-ד.
תורתו
עקרונות עִקביים במשנתו
מתרחק מהגויים (א. ארזי בספר שנה בשנה תשמ"ו)
- וחסד לאומים חטאת - כל צדקה וחסד שעושים אומות העולם חטא הוא להם, שאינם עושים אלא להתגדל בו בבא בתרא י:.
- כל הגויים אין להם חלק לעולם הבא סנהדרין קה..
- טוב עשו בית שמאי שגזרו י"ח דבר, שחלק מהם הוא התרחקות מהגויים שבת קנג:.
- פרת חטאת אינה נלקחת מן הגויים, וכן היה פוסל בכל הקורבנות פרה - פרה ב-א, שאר קורבנות - עבודה זרה כג..
- ספר תורה שכתבו נכרי ישרף גיטין מה..
- קנסו את מי שנעשה אריס לגוי, שיתחייב במעשרות ובשביעית ירושלמי חלה ד-ד .
מכשירי הדבר האמצעים נחשבים כמו הדבר בעצמו
- מכשירי מילה דוחים את השבת שבת קל..
- מכשירי לולב, שופר וכו' דוחים את השבת שבת קלב..
- מכשירי קורבן דוחים את השבת פסחים סט..
- מכשירי אוכל נפש נעשים ביום טוב שבת קלז:.
חשיבות הלימוד מרב
- מעולם לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו, כרבו רבן יוחנן בן זכאי סוכה כז: כח. .
- חייב אדם לשנות לתלמידו ארבע פעמים ערובין נד:.
- "סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם" צא ואמור להם אל תחושו למניינכם מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו עד הלכה למשה מסיני" וכו' ידיים ד-ג.
- אמר ליה לא שמעתי. אמר ליה וכו'. אמר ליה ברית הן הן הדברים שניתנו מסיני לאחת הגרסאות פסחים לח:.
- לא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת סנהדרין סח..
- אמר לרבי עקיבא: שלך קשה משלהן המיתה שלך תהיה קשה משל חברך, מפני שלבך פתוח כאולם ואילו שימשתני היית למד תורה הרבה סנהדרין סח. ורש"י.
- הוי מתחמם כנגד אורן של תלמידי חכמים אבות ב-טו.
מפרש פסוקים כפשוטם ודומה לסעיף הקודם, שמחשיב את הלימוד מהרב, ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם פרקי דרבי אליעזר עם פירוש הרד"ל, קונטרס מבוא לפרקי דרבי אליעזר, אות ד.
- אביה ואמה ממש יבמות מח..
- זונה כשמה יבמות סא:.
- כסותה כמשמע כתובות מג..
- רפידים כשמה סנהדרין קו..
- ראשו יהיה פרוע - כפשוטו, גידול שער מועד קטן טו..
- ועשתה את ציפורניה - תקוץ, כמשמעו יבמות מח..
- דברה תורה כלשון בני אדם יבמות עא..
עונה בלשון חיובית במקום שלילית
- פלוני מהו לעוה"ב. שמא לא שאלתוני אלא על וכו' יומא סו:.
- מהו שאפרוש סדין. אין לך כל שבט ושבט שלא העמיד וכו' סוכה כז:.
- שמא לא שמעת אלא לעניין שבת שבת נב:.
לא מחלק (- השווה את מידותיו) (אוצר כתבי האדר"ת, קונטרס ענייני ביקורת לסדרי הדורות)
- זכרים ימכרו לצרכי עולות ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים וכו' אמר רבי עקיבא רבי אליעזר השווה את מידותיו שקלים יב. במשנה.
- אמר רבי: רבי אליעזר השווה את מידותיו לגבי קטנה שנישאה (יבמות קח.).
- ארבע נשים דיין שעתן: בתולה, מעוברת, מניקה וזקנה (נידה ז. במשנה).
הדברים נוצרים מהמרכז (משך חכמה בראשית א, ה)
- עולם מאמצעיתו נברא (יומא נד:).
- העננים באים מהאוקיינוס אמצע (תענית ט:).
- הוולד נוצר מטיבורו (סוטה מה:).
ואילו רבי יהושע
מחלק אוצר כתבי האדר"ת בקונטרס ענייני ביקורת לסדרי הדורות
- זכרים עצמם יקרבו עולות ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים וכו' אמר רבי עקיבא רבי יהושע חילק שקלים יב.
- אמר רבי: רבי יהושע חילק לגבי קטנה שנישאה (יבמות קח.).
- אני לא שמעתי אלא בתולה (נידה ז. במשנה).
הדברים נוצרים מהצד (משך חכמה בראשית א, ה)