שמעון הצדיק: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
ב[[מסכת אבות]] מובא בשמו: "שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר על שלושה דברים העולם עומד: על התורה; ועל העבודה; ועל גמילות חסדים" {{מקור|משנה אבות א ב|כן}}. | ב[[מסכת אבות]] מובא בשמו: "שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר על שלושה דברים העולם עומד: על התורה; ועל העבודה; ועל גמילות חסדים" {{מקור|משנה אבות א ב|כן}}. | ||
{{סדרה|הקודם=אנשי [[כנסת הגדולה]]|הבא=[[אנטיגנוס איש סוכו]]|רשימה=מעתיקי השמועה}} | |||
{{תנאים}} | {{תנאים}} | ||
[[קטגוריה:אנשי כנסת הגדולה]] | [[קטגוריה:אנשי כנסת הגדולה]] | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים]] | ||
[[קטגוריה:כהנים]] | [[קטגוריה:כהנים גדולים]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:37, 9 במאי 2012
|
|
| שמעון הצדיק | |
|---|---|
 קבר שמעון הצדיק בירושלים | |
| תקופתו | ימי בית שני, ראשית תקופת הזוגות |
| רבותיו | אנשי כנסת הגדולה |
| תלמידיו | אנטיגנוס איש סוכו |
| מקום קבורתו | ירושלים, שכונת שמעון הצדיק (שייח ג'ראח) |
שמעון הצדיק היה אחרון אנשי כנסת הגדולה, כהן גדול במשך ארבעים שנה ומנהיג העם בדור שלאחר עזרא. בגמרא מסופר על מעשה בו הציל את עם ישראל ממות: יום שבקשו כותיים את בית אלהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו ונתנו להם. באו והודיעו את שמעון הצדיק. מה עשה? לבש בגדי כהונה, ונתעטף בבגדי כהונה, ומיקירי ישראל עמו, ואבוקות של אור בידיהן, וכל הלילה הללו הולכים מצד זה והללו הולכים מצד זה עד שעלה עמוד השחר. כיון שעלה עמוד השחר אמר להם: מי הללו? אמרו לו: יהודים שמרדו בך. כיון שהגיע לאנטיפטרס זרחה חמה, ופגעו זה בזה. כיון שראה לשמעון הצדיק, ירד ממרכבתו והשתחוה לפניו. אמרו לו: מלך גדול כמותך ישתחוה ליהודי זה? אמר להם: דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי. - אמר להם: למה באתם? - אמרו: אפשר בית שמתפללים בו עליך ועל מלכותך שלא תחרב יתעוך גויים להחריבו? - אמר להם: מי הללו? - אמרו לו: כותיים הללו שעומדים לפניך. - אמר להם: הרי הם מסורים בידיכם. מיד נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם, והיו מגררין אותן על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גריזים. כיון שהגיעו להר גריזים חרשוהו, וזרעוהו כרשינין. כדרך שבקשו לעשות לבית אלהינו. ואותו היום עשאוהו יום טוב (כ"ה בטבת, לפי האמור במגילת תענית)" (יומא סט ע"ב). לאחר מכן כרת עמו המלך ברית, ושמעון הצדיק הביאו למעלות בית המקדש, עד שהגיע למקום אליו אף גוי לא יכול להכנס, ושם ביקש המלך לעשות אנדרטה בדמותו וליתנו בין האולם למזבח, והשיבו שמעון הצדיק כי לא ניתן לעשות פסל בבית המקדש, אולם במקום זה הציע לו שכל הילדים שיולדו באותה שנה יקרא שמם אלכסנדר.
בארבעים השנים בהן שימש ככהן גדול, תמיד עלה גורל השעירים ביום הכיפורים תמיד בימין, ולשון של זהורית היתה מלבינה והיה הנר המערבי שבמנורה דולק כל הזמן ואש המערכה היתה מתגברת (יומא לט ע"א).
במסכת מנחות (קט ע"ב) מסופר כי בשנה בה מת אמר לתלמידיו: שנה זו אני מת, אמרו לו" מנין אתה יודע? אמר להם: כל יום הכיפורים נזדמן לי זקן אחד לבוש לבנים ונתעטף ונכנס עמי ויצא עמי. לאחר חג הסוכות, חלה שבעה ימים ונפטר, בכ"ט בתשרי. על פי המסורת קבור בירושלים על יד שכונת שייח ג'ראח.
במסכת אבות מובא בשמו: "שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר על שלושה דברים העולם עומד: על התורה; ועל העבודה; ועל גמילות חסדים" (משנה אבות א ב).
| הקודם: אנשי כנסת הגדולה |
מעתיקי השמועה | הבא: אנטיגנוס איש סוכו |