הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף

הדף "הרב סולובייצ'יק" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו הרב סולובייצ'יק (פירושונים).

ערך זה עוסק בנִינו של בעל הספר בית הלוי ומנהיג רוחני של יהדות ארה"ב. אם התכוונתם לבעל הספר בית הלוי, עיינו בערך רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק.

הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק
תמונת הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק (ברקע מוסתרת קמעא תמונתו של הרב קוק)
תאריך לידה	י"ב באדר תרס"ג
תאריך פטירה	י"ח בניסן תשנ"ג
מקום פעילות	בוסטון, ארה"ב
השתייכות	הציונות הדתית, משפחת סולובייצ'יק
נושאים שבהם עסק	תלמוד, פילוסופיה
תפקידים נוספים	ראש ה"ישיבה יוניברסטי", ראש ועדת ההלכה של ועד רבני אמריקה, נשיא לשם כבוד של תנועת המזרחי
רבותיו	אביו הרב משה סולובייצ'יק, הרב חיים הלר
תלמידיו	ראה להלן
חיבוריו	איש ההלכה- גלוי ונסתר, איש האמונה הבודד, שיעורים לזכר אבא מארי, ימי זכרון ועוד

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (הגרי"ד) היה רב, ראש ישיבה, והוגה דעות משושלת משפחת סולובייצ'יק, מראשי תנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.

תולדות חייו

ראשית ימיו

נולד בפרוז'ני, חבל גרודנו, (כיום בלארוס) בי"ב באדר תרס"ג לרב משה סולובייצ'יק, בנו של רבי חיים מבריסק ובן-נינו של הנצי"ב מוולוז'ין. מצד אימו היה נכדו של ר' אליהו פיינשטין, הרב של פרוז'ן, ומחבר הספר "הליכות אליהו".

בצעירותו גדל בעיירה חסלוביץ, שהיתה בה קהילה גדולה של חסידי חב"ד. בתקופה זו החל אביו ללמדו באופן אישי, לאחר שמלמדו, שהיה חסיד חב"ד, הרבה ללמד אותו את ספר התניא והזניח את לימודי הגמרא. השינוי אירע לאחר שאמו הבחינה שבנה איננו מתקדם בלימודו, וקבלה על כך לחמיה, ר' חיים.

בסביבות גיל עשרים רכש השכלה ברמת גימנסיה ובגיל 22 החל ללמוד באוניברסיטת פרידיך ווילהלם בברלין פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה, ופסיכולוגיה (לפי עדות גיסו פרופ' הנרי ליסמן). אולם, בעיקר למד פילוסופיה, תוך התמקדות בניאוקנטיאניזם, ובשנת תרצ"ב קיבל את הדוקטורט, אותו כתב על משנתו של הפילוסוף היהודי-הגרמני הרמן כהן. שנה אחת למד גם בבית המדרש לרבנים בברלין, בו התוודע לשיטת "תורה עם דרך ארץ" של יהדות גרמניה אותה טווה הרש"ר הירש. הוא פיתח יחס חם לראש הסמינר, הרב יחיאל יעקב ויינברג, בעל שו"ת שרידי אש. הרי"ד התקרב התקרב גם אל ההרב חיים הלר, בו ראה את אחד מרבותיו המובהקים.

פועלו כרב ומנהיג

בסביבות שנת תרצ"א נישא לטוניה לוויט ושנתיים לאחר מכן היגר לארצות הברית והתגורר בבוסטון, שם התמנה לרב. בבוסטון נתקל בנושאים הדתיים הבוערים של אותה תקופה, כגון בעית הכשרות הבורות הדתית של יהודי אמריקה ועוד. בניסיון לפתור בעיה זו הקים הרב בית ספר יהודי ראשון- "הרמב"ם" ("מיימונידס") הקיים עד היום. בשנת תרצ"ה ביקר בארץ ישראל, נפגש עם הרב קוק, והעביר שיעור בישיבת מרכז הרב שאליו הגיעו ותיקי ישיבת וולוז'ין ואפילו תלמידים מישיבת חברון. הרב משה צבי נריה תיאר שיעור זה: "זכרה של וולוז'ין קם וניצב לנגד עינינו במלוא יפעתו והודו... ברחבות, בביטחון, התחיל את קושיותיו על הגמרא, על הרמב"ם... אכן 'בית הלוי' לא איכזב".

בעת מסע זה היה מועמד להיות רבה הראשי של תל אביב, אך לבסוף נבחר הרב משה אביגדור עמיאל, שהיה אחד האידאולוגים של הציונות הדתית. היה זה ביקורו היחיד של הגרי"ד בארץ, ובשנת תשי"ט סרב להתמודד על משרת הרב הראשי לישראל, למרות שבחירתו היתה מובטחת. לימים הסביר זאת כך: "אחת הסיבות... חששתי מפני היותי פקיד המדינה... אני מעריך את רבני ארץ ישראל על האומץ שהם מגלים ועל הגבורה הכמעט בלתי אנושית שהם מגלים. אולם, עצם העובדה שמפעם לפעם נדונות בעיות הלכתיות בנושאים פוליטיים בישיבות הממשלה - הסגה על ריבונותה של הרבנות".

לאחר פטירת אביו בג' בשבט תש"א, ירש את מקומו כראש ישיבת רבי יצחק אלחנן, למרות התנגדות כמה גורמים, בתמיכתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר מחב"ד. במהשך הפך לאחד ממנהיגיה של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית, ורבים מרבניה היו תלמידיו. היה ער לשינויים שחלו בחברה היהודית ובשנת תש"כ שינה את שפת הרצאותיו ושיעוריו מיידיש לאנגלית.

היה פעיל מאוד ב'הסתדרות הרבנים של אמריקה' (ה-RCA) ובתשי"ג התמנה לוועדת ההלכה שלה. בתפקיד זה השפיע רבות לכיוונים שונים. בין השאר פסק שעדיף לא לשמוע תקיעת שופר בראש השנה מאשר לשמוע בבית כנסת שישיבתו מעורבת בין גברים לנשים. לעומת זאת, בניגוד לרבנים אחרים הנחה את הארגון שלא לנתק את הקשרים עם הקבוצות הלא אורתודוקסיות במה שכינה "ענייני חוץ", אלא רק במה שקשור להלכה.

בשנת תשי"ח ייצג הרב סולובייצ'יק את הקהילה היהודית ב"ועדה המייעצת לשחיטה אנושית" ובעקבות אישור לשני מכשירים חדשניים צומצמה מאוד התנגדותם של ארגוני "צער בעלי חיים" לשחיטה היהודית.

בתחילה היה חבר ב"אגודת ישראל דאמריקה" ואף נתמנה ליו"ר הוועד הפועל הארצי, ולחבר מועצת גדולי התורה של אמריקה, ולמרות שפרש ממנה בהמשך, שמר על קשרים טובים עם הארגון ותמך ברשת "החינוך העצמאי" בישראל. ב-1956 קיבל את הזמנתו של הרב אהרון קוטלר, ראש ישיבת לייקווד והדמות המרכזית ביהדות החרדית בארצות הברית, לשאת את הדרשה המרכזית בסעודה החגיגית לכבוד "החינוך העצמאי".

לאחר השואה והקמת המדינה הצטרף לתנועת המזרחי בהשפעת דודו הרב מאיר בר אילן והיה "נשיא לשם כבוד" בתנועה. ביום העצמאות תשט"ז נשא נאום שהתפרסם אחר כך בשם "קול דודי דופק" והפך לאחד מניירות העמדה של הציונות הדתית, בו קרא להפנות תשומת לב לנסים שהתחוללו עם הקמת המדינה, שאותם כינה "דפיקותיו" של ה' על הדלת, להודות לו על הטובה, ולא להחמיץ את השעה. את הצטרפותו לתנועה הסביר בדרשותיו המפורסמות ("חמש דרשות"), בכך שהשווה בין המזרחי ליוסף שסלל את הדרך לחיי ישראל במצב החדש שפגשו במצרים. הוא עודד את הציונות הדתית להדגיש את החינוך ולא את החקיקה הדתית.

ביחס לשאלות המדיניות סבר שצריך לפעול בהן על פי חוות הדעת של מומחים, ויש מקום לוויתורים על שטחים במקום שהמומחים הצבאיים אומרים שיש פיקוח נפש. הוא התנגד לעמדה ה"ממלכתית" המקדשת את המדינה וראה בה דבר המנותק מראייה משיחית קונקרטית.

בהדרגה הפך למנהיגה הבלעדי של "האורתודוקסיה המודרנית" והמונים באו להרצאותיו והושפעו ממנו. אלפים היו באים לשיעורו השנתי ביום השנה למות אביו, שיעור שנמשך 4-5 שעות רצופות. למרות זאת, הוא לא הרגיש בנוח בתוך האורתודוקסיה המודרנית, ואמר שהיא "קצוצת כנפיים להגביה עוף ונטולת השורשים לחבור לעומק החוויה הדתית".

כעדות עצמו, היה פרפקציוניסט קיצוני, ועל כן קיימות רק שלוש מסות שכתב בעצמו, שיצאו בשני ספרים: "איש ההלכה - גלוי ונסתר" ו"איש האמונה הבודד". בשנותיו האחרונות יצאו עוד ספרים של סיכומים משיעוריו, אך רבים מכתביו פורסמו רק לאחר מותו, בהתבסס על הרצאות וכתבי יד שהכין לקראתן. בכתביו יש איכות פיוטית והוא מרבה להשתמש בשלל מושגים פילוסופיים מקצועיים.

נפטר בערב שבת חול המועד פסח, י"ח בניסן תשנ"ג. את מקומו מילא אחיו הרב אהרון סולבייצ'יק משיקגו.

תקופת חייו של הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק על ציר הזמן

משפחתו

לרב שלושה ילדים:

• ד"ר עטרה טברסקי- שהיתה במשך שנים רבות יו"ר ועד בית הספר "הרמב"ם" שייסד אביה, נישאה לרב ד"ר יצחק טברסקי.
• ד"ר טובה ליכטנשטיין- מרצה באוניברסיטת בר-אילן, נישאה לראש ישיבת הר עציון, הרב אהרון ליכטנשטיין.
• ד"ר חיים סולובייצ'יק- מכהן כפרופסור לתולדות עם ישראל בישיבה יוניברסיטי ובאוניברסיטה העברית בירושלים.
• נכדתו הרבנית אסתי רוזנברג (בתו של הרב ליכטנשטיין) ייסדה את בית המדרש הגבוה לנשים בקיבוץ מגדל עוז ועומדת בראשו.

מתלמידיו

• חתנו, הרב אהרון ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון.

• חתנו, הרב יצחק טברסקי- אדמו"ר מטולנא, חוקר ומרצה באוניברסיטת הארווארד.

• נכדו, הרב מאיר ליכטנשטיין, ראש ישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים לשעבר ור"מ בישיבת עתניאל.

• נכדו, הרב משה ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון.

• הרב פרופ' פינחס פלאי- מייסד הקתדרה לערכי היהדות באוניברסיטת בן-גוריון, הוגה, חוקר, סופר משורר.

• הרב ד"ר נחום לאם- לשעבר נשיא הישיבה יוניברסיטי.

• הרב צבי שכטר- ראש ישיבת רבי יצחק אלחנן וראש הכולל.

• הרב מרדכי וויליג- מראשי ישיבת רבי יצחק אלחנן וראש הכולל לדיינות.

• הרב שמעון איידר, מחבר הספר Halachos of Shabbos ועוד ספרים, לייקווד.

• הרב יוסף בלא"ה, משגיח רוחני בישיבת רבי יצחק אלחנן שעל יד (ישיבה יוניברסיטי).

• ד"ר יהודה בן-מאיר, מנהיג במפד"ל, סגן שר החוץ לשעבר,ועמית מרכז יפה ללימודים אסטרטגיים.

• הרב פרופ' דוד הרטמן, ראש מכון שלום הרטמן.

• הרב ד"ר דניאל טרופר, מייסד תנועת גשר.

• הרב פרופ' דוב פרימר, משפטן, חוקר המשפט העברי ומרצה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

• הרב פרופסור יעקב בלידשטיין, חתן פרס ישראל למחשבת ישראל בשנת תשס"ו.

• פרופ' הלל פורסטנברג, מרצה למתמטיקה באוניברסיטה העברית.

• הרב משה מייזלמן,ראש ישיבת תורת משה בירושלים.

• הרב חיים אילסון, ראש ישיבת דרך התלמוד בירושלים.

• הרב ד"ר ג'פרי וולף, מרצה בכיר, המחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר-אילן.

• פרופ' אליעזר גולדמן, מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן והוגה דעות.

• פרופ' כרמי הורוביץ, רקטור טורו קולג', מכון לנדר.

• הרב ליפא פרידמן, מנהל התיכון בישיבת בני עקיבא בבאר שבע.

• הרב חיים דב ‬אלטוסקי, רב בישיבת תורה אור בירושלים וחתן הרב הרב חיים פנחס שיינברג.

ספריו

ספרי הלכה ולימוד

• שיעורים לזכר אבא מרי- שיעורים שניתנו ביום השנה לפטירת אביו
• קובץ חידושי תורה- מאמרים שפרסמו הוא ואביו בחייהם
• סדר עבודת יום הכיפורים- שיעורים על שבעת הפרקים הראשונים במסכת יומא
• חידושי הגר"מ והגרי"ד- חידושים שנתלבנו ביחד על-ידם (טאג-בוך)
• איגרות הגרי"ד- חידושים ששלח לאביו בשנות תר"פ-תר"צ (שנות העשרים והשלושים למניינים)
• הלכות סת"ם- שיעורים שנערכו על פי רשימות התלמידים והקלטות
• שיעורי הגרי"ד על יו"ד- מפי השמועה
• שיעורי הגרי"ד על מצוות התלויות בארץ- מפי השמועה
• שיעורי הגרי"ד על הלכות אבלות והלכות תשעה באב- מפי השמועה
• רשימות שיעורים על בבא קמא, סוכה, שבועות ונדרים- מפי השמועה
• שיעורי הגרי"ד על מסכת כריתות
• שיעורי הגרי"ד- ענייני סת"ם
• שיעורי הגרי"ד- על עבודת יום הכיפורים

ספרי הגות

• איש ההלכה - גלוי ונסתר- מסה הגותית
• איש האמונה הבודד- מסות על מצוקת האדם (ובייחוד היהודי) המודרני ופתרונה. כולל את המאמר הנודע "קול דודי דופק".
• על התשובה- ענייני הגות בנושא התשובה בעריכת פנחס פלאי.
• דברי הגות והערכה- קובץ מאמרים מחשבתיים
• חמש דרשות
• דברי השקפה
• בסוד היחיד והיחד
• אדם ועולמו
• ימי זיכרון
• מן הסערה- מסות על אבלות, ייסורים והמצב האנושי
• אדם וביתו- מסות על חיי המשפחה
• עבודה שבלב- מסות על התפילה
• זמן חירותנו- מסות על חג הפסח ועל הגדה של פסח
• אי על העדה- קובץ מכתבים, ראיונות והצהרות בענייני מנהיגות, הנהגת ציבור, רבנות ועוד.

כמו כן, ספרים רבים שכתב באנגלית לא תורגמו לעברית (רשימה של ספריו באנגלית ראה בוויקיפדיה באנגלית, ערך Joseph B. Soloveitchik):

קישורים חיצוניים

• שיעורים מוקלטים [בפורמט ram] על פורים ומגילת אסתר, ועל מגילת אסתר חלק א, וחלק ב.
• זה סיני, מאמר על נצחיותה של ההלכה

• הרב קוק הרב סולובייצ'יק חב"ד רוזנצווייג הרב אליהו בן אמוזג, שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר.
• שיעורי הרב סולובייצ'י באתר ישיבה