אגרות לראי"ה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 62: שורה 62:
*[[הרב אברהם דובער כהנא שפירא]]-רבה של קובנא ומחבר הספר "דבר אברהם".  
*[[הרב אברהם דובער כהנא שפירא]]-רבה של קובנא ומחבר הספר "דבר אברהם".  
*[[הרב ברוך מרקוס]]- רבה של [[חיפה]].
*[[הרב ברוך מרקוס]]- רבה של [[חיפה]].
*הרב סלימאן מנחם מני- רבה של חברון.
*[[הרב סלימאן מנחם מני]]- רבה של חברון.
*[[הרב יחזקאל אברמסקי]]- רבה של סלוצק ומחבר "חזון יחזקאל" על ה[[תוספתא]].
*[[הרב יחזקאל אברמסקי]]- רבה של סלוצק ומחבר "חזון יחזקאל" על ה[[תוספתא]].
*[[הרב ראובן זעליג בענגיס]]- רבה של העדה החרדית בירושלים.   
*[[הרב ראובן זעליג בענגיס]]- רבה של העדה החרדית בירושלים.   
*הראשון לציון [[הרב חיים משה אלישר]].
*הראשון לציון [[הרב חיים משה אלישר]].
*הרב אריה מרדכי רבינוביץ'- ממיסדי [[בני ברק]] ורבה הראשון.
*הרב אריה מרדכי רבינוביץ'- מייסד [[בני ברק]] ורבה הראשון.
*[[הרב שלמה אהרונסון]]- רבה הראשון של [[תל אביב]].
*[[הרב שלמה אהרונסון]]- רבה הראשון של [[תל אביב]].
*[[רבי יצחק יהודה טרונק]]- רבה של קוטנא, נכדו וממשיכו של [[רבי ישראל יהושע טרונק]].  
*[[רבי יצחק יהודה טרונק]]- רבה של קוטנא, נכדו וממשיכו של [[רבי ישראל יהושע טרונק]].  
שורה 82: שורה 82:
*[[הרב מנחם זמבה]]- מרבני אגודת ישראל בפולין.
*[[הרב מנחם זמבה]]- מרבני אגודת ישראל בפולין.
*הרב יהודה לייב זיו- אב"ד קאמיי.
*הרב יהודה לייב זיו- אב"ד קאמיי.
*הרב שלמה דוד כהנא- רבה של ורשה ו[[העיר העתיקה]] בירושלים.  
*[[הרב שלמה דוד כהנא]]- רבה של ורשה ו[[העיר העתיקה]] בירושלים.  
*[[הרב בן ציון אברהם קואינקה]]- אב"ד של הקהילה הספרדית בירושלים.  
*[[הרב בן ציון אברהם קואינקה]]- אב"ד של הקהילה הספרדית בירושלים.  
*הרב יעקב הלוי האלשטוק- אב"ד אוסטרובצה.   
*הרב יעקב הלוי האלשטוק- אב"ד אוסטרובצה.   
*הרב ישראל אבא ציטרון- רבה של [[פתח תקווה]].  
*[[הרב ישראל אבא ציטרון]]- רבה של [[פתח תקווה]].  
*הרב גרשון לפידות- רבה של שכונת [[בית ישראל]] בירושלים.
*[[הרב גרשון לפידות]]- רבה של שכונת [[בית ישראל]] בירושלים.
*הרב אברהם בנימין קלוגר- רבה של ברודי.   
*הרב אברהם בנימין קלוגר- רבה של ברודי.   
*הרב יהודה לייב צירלזון- רבה של קישינוב ונציג היהודים בפרלמנט הרומני.  
*הרב יהודה לייב צירלזון- רבה של קישינוב ונציג היהודים בפרלמנט הרומני.  

גרסה מ־21:59, 9 ביוני 2013

אגרות לראי"ה- ספר המאגד קובץ אגרות של גדולי ישראל אל הרב אברהם יצחק הכהן קוק. נערך ע"י הרב משה צבי נריה, והוא כולל בתוכו 240 אגרות מודפסות, ו52 מהן הובאו גם כשהן מצולמות בכתב יד הכותב . הספר יצא לאור בסוף חודש אב תשמ"ו בירושלים. חלק מהאגרות זכו לתגובת הרב קוק, שחלקן אף פורסמו באגרות הראי"ה או בספרי השו"ת של הרב קוק. בשנת תש"ן הודפסה בירושלים מהדורה שניה של הספר בעריכת הרב בן ציון שפירא, בנו של הרב אברהם שפירא. במהדורה זו נוספו כ-200 אגרות שלא היו במהדורה הראשונה, וכן נוספו ביוגרפיות קצרות של כותבי האגרות, וכן קובץ נספחים (הכולל מכתבים של רבנים אחרים- בעיקר האדר"ת ואליו או אל הרצי"ה).

ראה: כתבי הראי"ה, אגרות הראי"ה.

יחס הרצי"ה לפרסום האגרות

היו שטענו כי הרצי"ה בנו התנגד לפרסום אגרות שנכתבו לאביו, ולכן המהדורהה הראשונה של הספר יצאה רק לאחר פטירתו: "ופעמים רבות העלינו בפני מו"ר הגרצי"ה זצ"ל את הרעיון להוציא לאור את מכתבי הגדולים אל הראי"ה, אך הוא דחה אותנו בטענה כי אביו, מרן זצ"ל, אינו זקוק להסכמות" (הרב יעקב פילבר, "כוכבי אור" עמ' 12-13). אולם, מתברר שהרצי"ה שלח לכתבי עת שונים עשרות אגרות שנכתבו לאביו, על מנת לפרסמן (למשל: "סיני" כ"ז, עמ' שפ-שפא, ועוד), וכן בעצמו הוציא בשנת תשל"ה, קונטרס בשם "לתקון עולם- קבוצת מכתבים", בו פורסמו אחד עשר מכתבים, ביניהם מרבי שמואל סלנט, רבי חיים ברלין, הרידב"ז, רבי משה מרדכי אפשטיין, רבי איסר זלמן מלצר, החזון איש ועוד [1]

בין כותבי המכתבים

ראשי ישיבות

רבנים

אדמו"רים

  1. (ראה בסוגיה זו באריכות בכתב העת "אור חדש- כתב עת להנחלת תורת מרן הראי"ה קוק זצ"ל", גליון 12, תשרי-חשוון תשע"א, במאמרו של הרב איתם הנקין בעמ' 11-12).