רבי עקיבא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| (30 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מגדולי | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
{{חז"ל| | |||
== | |שם=רבי עקיבא בן יוסף | ||
|תמונה=[[תמונה:Rabi akiva's tomb.jpg|ממוזער]] | |||
|כיתוב=קבר רבי עקיבא | |||
|תקופתו= | |||
|מקום פעילות= | |||
|דור=שלישי לתנאים | |||
|בית מדרש= | |||
|רבותיו=[[רבי אליעזר בן הורקנוס]], [[נחום איש גמזו]], [[רבי יהושע בן חנניה]], [[רבן יוחנן בן זכאי]] | |||
|חבריו=[[רבי ישמעאל בן אלישע]], [[רבי טרפון]], [[רבן גמליאל דיבנה]], [[רבי אלעזר בן עזריה]] | |||
|תלמידיו=[[רבי מאיר]], [[רבי יהודה]], [[רבי שמעון]], [[רבי נחמיה]], [[רבי יוסי]], [[רבי אלעזר בן שמוע]], [[רבי יוחנן הסנדלר]] | |||
|מקום קבורתו=[[טבריה]] | |||
}} | |||
'''רבי עקיבא בן יוסף''' היה מגדולי ה[[תנאים]] בדור השלישי. | |||
==חייו== | |||
מסופר עליו שבצעירותו היה עם הארץ ועבד אצל [[כלבא שבוע]] כרועה צאן. הוא היה אומר אז "מי יתן לי תלמיד חכם ואשכנו כחמור". הוא רצה להתחתן עם רחל ביתו של כלבא שבוע, שחשקה בו מפני שהיה מעולה וצנוע. הוא הסכימה להתחתן איתו בתנאי שילך לעסוק בתורה ור"ע הסכים. בעקבות חתונתם הדיר כלבא שבוע את ביתו מכל נכסיו והם חיו בדלות מחפירה. באותה תקופה הבטיח ר"ע לאשתו שלכשיתעשרו יקנה לה תכשיט "ירושלים של זהב". | מסופר עליו שבצעירותו היה עם הארץ ועבד אצל [[כלבא שבוע]] כרועה צאן. הוא היה אומר אז "מי יתן לי תלמיד חכם ואשכנו כחמור". הוא רצה להתחתן עם רחל ביתו של כלבא שבוע, שחשקה בו מפני שהיה מעולה וצנוע. הוא הסכימה להתחתן איתו בתנאי שילך לעסוק בתורה ור"ע הסכים. בעקבות חתונתם הדיר כלבא שבוע את ביתו מכל נכסיו והם חיו בדלות מחפירה. באותה תקופה הבטיח ר"ע לאשתו שלכשיתעשרו יקנה לה תכשיט "ירושלים של זהב". | ||
ר"ע הלך תחילה ללמוד לקרוא עם בנו הקטן - בגיל ארבעים. לבסוף נפרד מאשתו והלך ולמד שתים עשרה שנה. רבי עקיבא למד אצל [[רבי אליעזר בן הורקנוס]], ו[[רבי יהושע בן חנניה]]. לאחר שתים עשרה שנה חזר לביתו; מאחורי הדלת שמע אדם רשע מקנטר את אשתו על שבעלה עזב אותה. ושמע את אשתו אומרת: "אם ישמע לי - שילך ללמוד עוד 12 שנה", וכך חזר ר"ע ללמוד עוד שתים עשרה שנים אחרות, והעמיד 24,000 תלמידים (או זוגות תלמידים). | ר"ע הלך תחילה ללמוד לקרוא עם בנו הקטן - בגיל ארבעים. לבסוף נפרד מאשתו והלך ולמד שתים עשרה שנה. רבי עקיבא למד אצל [[רבי אליעזר בן הורקנוס]], ו[[רבי יהושע בן חנניה]]. לאחר שתים עשרה שנה חזר לביתו; מאחורי הדלת שמע אדם רשע מקנטר את אשתו על שבעלה עזב אותה. ושמע את אשתו אומרת: "אם ישמע לי - שילך ללמוד עוד 12 שנה", וכך חזר ר"ע ללמוד עוד שתים עשרה שנים אחרות, והעמיד 24,000 תלמידים (או זוגות תלמידים). | ||
לאחר כ"ד שנה חזר לביתו, כשתלמידיו מלוים אותו. אשתו באה לפניו והתלמידים, שלא הכירוה רצו להודפה מלפני רבם, שאמר להם: "הניחוה, שלי ושלכם - שלה היא". גם כלבא שבוע הגיע אז, והתיר את נדרו, ונתעשר רבי עקיבא. רבי עקיבא נתעשר גם על ידי דברים אחרים [ראה בגמרא בנדרים דף נ ע"א]. | לאחר כ"ד שנה חזר לביתו, כשתלמידיו מלוים אותו. אשתו באה לפניו והתלמידים, שלא הכירוה רצו להודפה מלפני רבם, שאמר להם: "הניחוה, שלי ושלכם - שלה היא". גם כלבא שבוע הגיע אז, והתיר את נדרו, ונתעשר רבי עקיבא. רבי עקיבא נתעשר גם על ידי דברים אחרים [ראה בגמרא בנדרים דף נ ע"א]. | ||
בין [[פסח]] ל[[שבועות]] מתו 24,000 תלמידי ר"ע במגפה, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. ר"ע לא התייאש והלך אצל רבותינו שבדרום, ולימד 5 תלמידים, שמהם חזרה תורה לישראל. | בין [[פסח]] ל[[שבועות]] מתו 24,000 תלמידי ר"ע במגפה, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. ר"ע לא התייאש והלך אצל רבותינו שבדרום, ולימד 5 תלמידים, שמהם חזרה תורה לישראל. | ||
רבי עקיבא תמך ב[[בר כוכבא]] ובמרדו, ואף דרש עליו שהוא מלך המשיח והיה נושא כליו ([[רמב"ם]]). | רבי עקיבא תמך ב[[בר כוכבא]] ובמרדו, ואף דרש עליו שהוא מלך המשיח והיה נושא כליו ([[רמב"ם]]). | ||
רבי עקיבא לימד תורה בשעת הגזירה ונידון על כך למיתה בעינויים, והוא אחד מ[[עשרת הרוגי מלכות]]. על קידוש השם הגדול שהיה המיתתו מספרת הגמרא: "תנו רבנן פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה. בא [[פפוס בן יהודה]] ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה. אמר ליה: "עקיבא אי אתה מתירא מפני מלכות?!" אמר לו: "אמשול לך משל למה הדבר דומה: לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום. אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות?! לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין - במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה! - אף אנחנו. עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה שכתוב בה "כי הוא חייך ואורך ימיך" כך, אם אנו הולכים ומבטלים ממנה על אחת כמה וכמה! אמרו: לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו לרבי עקיבא וחבשוהו בבית האסורים ותפסו לפפוס בן יהודה וחבשוהו אצלו. אמר לו: פפוס, מי הביאך לכאן? אמר ליה: אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה! אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים! | |||
רבי עקיבא לימד תורה בשעת הגזירה ונידון על כך למיתה בעינויים, והוא אחד מ[[עשרת הרוגי מלכות]]. על קידוש השם הגדול שהיה המיתתו מספרת הגמרא: "תנו רבנן פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה. בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה. אמר ליה: "עקיבא אי אתה מתירא מפני מלכות?!" אמר לו: "אמשול לך משל למה הדבר דומה: לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום. אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות?! לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין - במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה! - אף אנחנו. עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה שכתוב בה "כי הוא חייך ואורך ימיך" כך, אם אנו הולכים ומבטלים ממנה על אחת כמה וכמה! אמרו: לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו לרבי עקיבא וחבשוהו בבית האסורים ותפסו לפפוס בן יהודה וחבשוהו אצלו. אמר לו: פפוס, מי הביאך לכאן? אמר ליה: אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה! אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים! | |||
בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן [[קריאת שמע]] היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים. אמרו לו תלמידיו: רבינו! עד כאן?! אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה: "בכל נפשך - אפילו נוטל את נשמתך". אמרתי: מתי יבא לידי ואקיימנו? ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו?! היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד! אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: זו תורה וזו שכרה?! ממתים ידך ה' ממתים וגו' אמר להם: חלקם בחיים. יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שאתה מזומן לחיי העולם הבא". | בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן [[קריאת שמע]] היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים. אמרו לו תלמידיו: רבינו! עד כאן?! אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה: "בכל נפשך - אפילו נוטל את נשמתך". אמרתי: מתי יבא לידי ואקיימנו? ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו?! היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד! אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: זו תורה וזו שכרה?! ממתים ידך ה' ממתים וגו' אמר להם: חלקם בחיים. יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שאתה מזומן לחיי העולם הבא". | ||
== ייחוסו == | == ייחוסו == | ||
בן [[גר| | רבי עקיבא היה בן [[גר]]ים. | ||
בכתבי [[האר"י]] מובא, שרבי עקיבא הוא [[גלגול נשמות|גלגול]]ו של [[זמרי בן סלוא]], ובא לכפר על עוונו{{דרוש מקור}}. | |||
==רבותיו== | ==רבותיו== | ||
*[[נחום איש גם זו]]. | *[[רבי אליעזר בן הורקנוס]]. | ||
*[[רבי יהושע בן חנניה]]. | |||
*[[רבן יוחנן בן זכאי]]. | |||
*[[נחום איש גם זו]]. | |||
==תורתו== | |||
ברבי עקיבא אנו מוצאים שני צדדים שונים: מצד אחד היה דומה ל[[בית הלל]] - הקפיד מאוד על מידות טובות ועל בין אדם לחבירו. ומצד שני היה דומה ל[[בית שמאי]] - היה מפלפל, שלא כחבירו [[רבי ישמעאל]] {{מקור|ערובין יג.}}, כבית שמאי שמחודדים יותר, לא הסתכל על המציאות העכשווית הקשה, אלא על העתיד הטוב, כבית שמאי, שפוסקים ע"פ הבכח, והרוגאצ'ובר הוסיף {{מקור|מפענח צפונות א-סוף ג}}, בסגנונו, שרבי עקיבא סובר שהצורה היא העיקר ולא החומר, כבית שמאי. ובאמת רבי עקיבא למד גם מרבי יהושע, שהוא מבית הלל, וגם מ[[רבי אליעזר]], שהוא מבית שמאי {{מקור|כלה רבתי תחילת ב, וכן איחד שם את דעת שניהם}}. ומעניין שרש"י ותוס' {{מקור|בבא מציעא לז:}} נחלקו האם רבי עקיבא עצמו הוא מבית הלל או מבית שמאי. כמו כן היתה הו"א שבמקרה מסוים החמיר גם כבית הלל וגם כבית שמאי {{מקור|ראש השנה יד.}}. | |||
מפלפל | |||
* היה מפלפל, שלא כחבירו [[רבי ישמעאל]] {{מקור|ערובין יג.}} . | |||
* עקיבא, מה לך אצל הגדה, כלך מדברותיך אצל נגעים ואהלות {{מקור|חגיגה יד.}}, שהן הלכות עמוקות {{מקור|רש"י שם}}. | |||
* סובר שהצורה היא העיקר, ולא החומר. דהיינו, מעמיק {{מקור|מפענח צפונות א-סוף ג}}. | |||
לשמוע לחכמים ולכבדם | |||
* מסורת סייג לתורה {{מקור|אבות ג-יג}}. | |||
* כל העובר על דבריהם חייב מיתה {{מקור|ערובין כא:}}. | |||
* כל מה שעשה [[רבן גמליאל]] עשוי {{מקור|ראש השנה כה.}}. | |||
* ונימא ליה בהדיא {{מקור|שיאמר לרבי אליעזר רבו בפירוש שהוא טועה}}, סבר לאו אורח ארעא {{מקור|פסחים סט.}}. | |||
* אם ביקשת ליחנק היתלה באילן גדול {{מקור|רש"י: אם רצית לומר דבר שיקשיבו לך - למוד בפני רב ואמור שמועותיו. ערוך: אם רצית לדון דיני נפשות - שאל חכם גדול ועשה כהוראתו}} {{מקור|פסחים קיב.}}. | |||
* צהבו פניך {{מקור|שמחת}} שהשבת את זקן {{מקור|רבי טרפון}} - תמהני אם תאריך ימים {{מקור|מנחות סח:}}. | |||
* את ד' אלקיך לרבות תלמידי חכמים {{מקור|פסחים כב:}}. | |||
ללמד תלמידים | |||
דומה לסעיף הקודם, שמחשיב את הקשר בין הרב לתלמיד. | |||
* היו לו תלמידים בילדותו יהיו לו בזקנותו {{מקור|יבמות סב:}}. | |||
* יחזור לתלמידו שוב ושוב עד שילמדנו {{מקור|ערובין נד:}}. | |||
* יותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק - יותר משהתלמיד רוצה ללמוד, הרב רוצה ללמד {{מקור|פסחים קיב.}}. | |||
* תלמידו המובהק של רבי אליעזר, שגם הוא החשיב לימוד מרב . | |||
מנחם, מסתכל על הצד הטוב, על העתיד הטוב ולא על ההווה הקשה | |||
היה תלמידו של [[נחום איש גם זו]], אותו שימש כ"ב שנה {{מקור|חגיגה יב.}}, שהיה אומר על הכל "גם זו לטובה" {{מקור|תענית כא.}}. | |||
* היה אומר על הכל גם זו לטובה {{מקור|ברכות ס:}}. | |||
* משחק, ניחמתנו ניחמתנו {{מקור|מכות כד.}}. | |||
* האמין בבר כוכבא ואמר עליו "דרך כוכב מיעקב" {{מקור|ירושלמי תענית ד-ה}}. | |||
* ניחם את רבי יהושע כשרבן גמליאל ציווהו לבוא במקלו ובתרמילו ביום כיפור {{מקור|ראש השנה כה.}}. | |||
* כשהוציאוהו ליהרג אמר: כל ימי הייתי מצטער על המקרא הזה "ואהבת את ד' אלקיך" אימתי יבוא לידי ואקיימנו {{מקור|ברכות סא:}}. | |||
* כשחלה רבי אליעזר היו הם בוכים ורבי עקיבא משחק {{מקור|סנהדרין קא.}}. | |||
* כשהיה רבן גמליאל מגיע למקרא זה היה בוכה וכו' אמר לו רבי עקיבא וכו' {{מקור|סנהדרין פא.}}. | |||
* דף של ספינה נזדמן לי {{מקור|כאשר ספינתי טבעה}} וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי {{מקור|ועבר על גבי והלך לו}}. מכאן אמרו חכמים אם יבואו רשעים על אדם ינענע לו ראשו {{מקור|ידחה מפני השעה}} {{מקור|יבמות קכא.}}. | |||
* הסתכל על העתיד הטוב ולא על ההווה הקשה, כאשר לאחר שמתו עשרים וארבעה אלף תלמידיו, הוא התחיל מחדש ללמד חמישה תלמידים {{מקור|יבמות סב:}}. | |||
* הסתכל על העתיד הטוב ולא על ההווה הקשה, כשהתחיל ללמוד בגיל ארבעים {{מקור|נדרים נ.}}. | |||
משבח את ישראל | |||
* שבקיה רבי עקיבא לחסידותיה, שרגיל לזכות את ישראל {{מקור|סנהדרין קי: ורש"י}}. | |||
* אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים {{מקור|משנה סוף יומא}}. | |||
* חביבין ישראל שנקראו בנים למקום, חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה {{מקור|אבות ג-יח}}. | |||
* אמר לו רבי עקיבא לרבי יוחנן בן נורי: עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל {{מקור|בכורות מ.}}. | |||
* אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם {{מקור|מכות ז.}}. | |||
* רבי עקיבא הוא מהתנאים שסוברים שכל ישראל בני מלכים הם {{מקור|שבת קכח.}}. | |||
* אפילו עניים שבישראל רואין אותם כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם, שהם בני אברהם יצחק ויעקב {{מקור|בבא קמא צ:}}. | |||
* ובדומה לזה החשיב את מלכות ישראל: האמין בבר כוכבא ואמר עליו "דרך כוכב מיעקב" {{מקור|ירושלמי תענית ד-ה}}, וכן סבר ששני כיסאות לקב"ה - אחד לו ואחד לדוד {{מקור|חגיגה יד.}}. | |||
מדמה ענייני חולין לענייני קדושה | |||
וחבריו נחלקו עליו בזה בחריפות, כדלקמן. | |||
* כיסא אחד לד' ואחד לדוד. אמר לו רבי יוסי הגלילי: עקיבא עד מתי אתה עושה שכינה חול? {{מקור|חגיגה יד.}}. | |||
* לחם אבירים אכל איש - לחם שאוכלים אותו מלאכי השרת. וכשנאמרו הדברים לפני רבי ישמעאל אמר להם צאו ואמרו לו לעקיבא עקיבא טעית וכי מלאכי השרת אוכלין לחם? {{מקור|יומא עה:}}. | |||
* שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתים שבתורה. כיוון שהגיע לאת ד' אלקיך תירא פירש {{מקור|רש"י: אמר מה ארבה לירא עימו}} וכו'. עד שבא רבי עקיבא ודרש את ד' אלקיך תירא לרבות תלמידי חכמים {{מקור|פסחים כב:}}. | |||
שלום בית | |||
* איש ואשה זו - שכינה ביניהם, לא זכו - אש אוכלתן {{מקור|סוטה יז.}}. | |||
* עשה לאשתו תכשיט "ירושלים של זהב" {{מקור|נדרים נ.}}. | |||
* שלי ושלכם שלה {{מקור|נדרים נ:}}. | |||
אשה צריכה להתקשט | |||
בדומה לסעיף הקודם, שמחשיב שלום בית. | |||
* גם אשה נידה תתקשט, שאם לא כן תתגנה על בעלה {{מקור|שבת סד:}}. | |||
* אפילו מצא אחרת נאה הימנה - מותר לגרשה {{מקור|משנה סוף גיטין}}. | |||
* עשה לאשתו תכשיט "ירושלים של זהב" {{מקור|נדרים נ.}}. | |||
מידות טובות | |||
* גם לפני שלמד תורה היה צנוע וטוב {{מקור|נדרים נ.}}. | |||
* מוטב אמות מיתת עצמי ולא אעבור על דברי חברי {{מקור|ערובין כא:}}. | |||
* מעביר על מידותיו {{מקור|תענית כה:}}. | |||
* שני כסאות לקב"ה - אחד לדין ואחד לצדקה {{מקור|חגיגה יד.}}. | |||
עיין עוד בשיטתו של רבי עקיבא במחלוקותיו על [[רבי ישמעאל]] | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | |||
==שיטתו בשונה מרבי ישמעאל== | |||
מרבה בדרשות {{מקור|דרכי לימוד עמוד 90}} | |||
* מפלפל - והדר אתא {{מקור|רבי מאיר}} לקמיה דרבי עקיבא וסבר סברא {{מקור|ערובין יג.}}. | |||
* דורש אותיות ומילים מיותרות {{מקור|סנהדרין צא.}}. | |||
* פרשה שחזרה ונשנתה - כל מילה באה לדרשה {{מקור|סוטה ג. ותוס' שם}}. | |||
* לומד גם מגזירה שווה שאינה מופנית {{מקור|יומא מה. ירושלמי}}. | |||
* דורש ריבוי ומיעוט {{מקור|שבועות כו.}}. | |||
* עונשין מן הדין {{מקור|מכות יז:}}. | |||
* לומד גם מן הלמד {{מקור|ירושלמי קידושין א-ב בתחילת המשנה ה.}}. | |||
* לא דורש וא"ו - ונטמאה {{מקור|סוטה כט.}}. | |||
* דורש וא"ו - ובת {{מקור|סנהדרין נא:}}. | |||
* הכרת תכרת - לעולם הבא {{מקור|דורש מכל מילה}} {{מקור|סנהדרין סד:}}. | |||
* והפדה לא נפדתה {{מקור|שפחה חרופה}} - חציה שפחה וחציה בת חורין {{מקור|דורש גם "והפדה" וגם "לא נפדתה"}} {{מקור|כריתות יא., ותוס' סוטה כד: ד"ה ורבי הראשון}}. | |||
* דורש "אך", "גם", "את" {{מקור|בבא קמא מא:}}. | |||
* דורש כתרי אותיות {{מקור|מנחות כט:}} | |||
* שימש את נחום איש גם זו שהיה דורש כל אתין שבתורה {{מקור|חגיגה יב:}} . | |||
==תלמידיו== | ==תלמידיו== | ||
לרבי עקיבא היו כ-24 אלף תלמידים. | |||
ביניהם רבי מאיר ורשב"י. | |||
על פי התלמוד, בנוסף לרבי מאיר ורשב"י גם רבי יהודה, רבי יוסי ורבי אלעזר בן שמוע היו תלמידיו. | |||
ואכן במקור תלמודי נוסף נאמר "אמר רבי יוחנן: סתם מתניתין - רבי מאיר, סתם תוספתא - רבי נחמיה, סתם ספרא - רבי יהודה, סתם ספרי - רבי שמעון, וכולהו אליבא דרבי עקיבא." אך רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי אותו תנא, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של אותו תנא. | |||
התלמוד מתאר שהיו לרבי עקיבא 24 אלף תלמידים מגבת ועד אנטיפטרס, וכולם מתו בזמן אחד - בין פסח לעצרת, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה. | |||
כתוצאה ממות תלמידיו במהלך ימי העומר ממגפה, החל מנהג אבלות בימים אלו, הכולל איסור תספורת וגילוח, ואיסור להתחתן. | |||
להלן רשימה חלקית של תלמידיו: | |||
*[[רבי שמעון בר יוחאי]] | *[[רבי שמעון בר יוחאי]] | ||
*[[רבי מאיר | *[[רבי מאיר]]. | ||
*[[רבי נחמיה]] | |||
*[[רבי יהודה]] | |||
*[[רבי יוסי בן חלפתא]] | |||
*[[רבי אלעזר בן שמוע]] | |||
*[[בן עזאי]] ([[תלמיד חבר]]). | *[[בן עזאי]] ([[תלמיד חבר]]). | ||
*[[רבי חנינא בן חכינאי]]. | *[[רבי חנינא בן חכינאי]]. | ||
| שורה 39: | שורה 146: | ||
ועוד. | ועוד. | ||
==ראה עוד== | |||
*[[תבנית:הידעת?/כ"ד שבט ה'תשס"ט|"הידעת?", כ"ד שבט ה'תשס"ט]] | |||
== לקריאה נוספת == | |||
* הרב איתם הנקין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49203&st=&pgnum=33 צמיחתו של רבי עקיבא - הסיפור השלם] (מתוך: עלוני ממרא תשע"א) | |||
* הרב צבי אינפלד, '''רבי עקיבא ודורו של שמד''', [[מוסד הרב קוק]]. | |||
* הרב יואל שוורץ, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47364&pgnum=1 '''רבי עקיבא ודורו'''], סדרת גדולי ישראל, תשנ"ו | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [[הרב זלמן מלמד]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=219&id=7597&q= רבי עקיבא], אתר ישיבה | |||
* [http://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/994-sFile.pdf עד שבא רבי עקיבא ולימד], מתוך: פורטל הדף היומי | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=3777|מספר שנים=120}} | |||
{{תנאים}} | {{תנאים}} | ||
{{מיון רגיל:עקיבא}} | {{מיון רגיל:עקיבא}} | ||
[[קטגוריה: | |||
[[קטגוריה: | |||
[[קטגוריה:תנאים]] [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | |||
[[קטגוריה:עשרת הרוגי מלכות]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:56, 14 בדצמבר 2013
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
| רבי עקיבא בן יוסף | |
|---|---|
קבר רבי עקיבא | |
| דור | שלישי לתנאים |
| רבותיו | רבי אליעזר בן הורקנוס, נחום איש גמזו, רבי יהושע בן חנניה, רבן יוחנן בן זכאי |
| חבריו | רבי ישמעאל בן אלישע, רבי טרפון, רבן גמליאל דיבנה, רבי אלעזר בן עזריה |
| תלמידיו | רבי מאיר, רבי יהודה, רבי שמעון, רבי נחמיה, רבי יוסי, רבי אלעזר בן שמוע, רבי יוחנן הסנדלר |
| מקום קבורתו | טבריה |
רבי עקיבא בן יוסף היה מגדולי התנאים בדור השלישי.
חייו[עריכה]
מסופר עליו שבצעירותו היה עם הארץ ועבד אצל כלבא שבוע כרועה צאן. הוא היה אומר אז "מי יתן לי תלמיד חכם ואשכנו כחמור". הוא רצה להתחתן עם רחל ביתו של כלבא שבוע, שחשקה בו מפני שהיה מעולה וצנוע. הוא הסכימה להתחתן איתו בתנאי שילך לעסוק בתורה ור"ע הסכים. בעקבות חתונתם הדיר כלבא שבוע את ביתו מכל נכסיו והם חיו בדלות מחפירה. באותה תקופה הבטיח ר"ע לאשתו שלכשיתעשרו יקנה לה תכשיט "ירושלים של זהב".
ר"ע הלך תחילה ללמוד לקרוא עם בנו הקטן - בגיל ארבעים. לבסוף נפרד מאשתו והלך ולמד שתים עשרה שנה. רבי עקיבא למד אצל רבי אליעזר בן הורקנוס, ורבי יהושע בן חנניה. לאחר שתים עשרה שנה חזר לביתו; מאחורי הדלת שמע אדם רשע מקנטר את אשתו על שבעלה עזב אותה. ושמע את אשתו אומרת: "אם ישמע לי - שילך ללמוד עוד 12 שנה", וכך חזר ר"ע ללמוד עוד שתים עשרה שנים אחרות, והעמיד 24,000 תלמידים (או זוגות תלמידים).
לאחר כ"ד שנה חזר לביתו, כשתלמידיו מלוים אותו. אשתו באה לפניו והתלמידים, שלא הכירוה רצו להודפה מלפני רבם, שאמר להם: "הניחוה, שלי ושלכם - שלה היא". גם כלבא שבוע הגיע אז, והתיר את נדרו, ונתעשר רבי עקיבא. רבי עקיבא נתעשר גם על ידי דברים אחרים [ראה בגמרא בנדרים דף נ ע"א].
בין פסח לשבועות מתו 24,000 תלמידי ר"ע במגפה, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. ר"ע לא התייאש והלך אצל רבותינו שבדרום, ולימד 5 תלמידים, שמהם חזרה תורה לישראל.
רבי עקיבא תמך בבר כוכבא ובמרדו, ואף דרש עליו שהוא מלך המשיח והיה נושא כליו (רמב"ם).
רבי עקיבא לימד תורה בשעת הגזירה ונידון על כך למיתה בעינויים, והוא אחד מעשרת הרוגי מלכות. על קידוש השם הגדול שהיה המיתתו מספרת הגמרא: "תנו רבנן פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה. בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה. אמר ליה: "עקיבא אי אתה מתירא מפני מלכות?!" אמר לו: "אמשול לך משל למה הדבר דומה: לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום. אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות?! לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין - במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה! - אף אנחנו. עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה שכתוב בה "כי הוא חייך ואורך ימיך" כך, אם אנו הולכים ומבטלים ממנה על אחת כמה וכמה! אמרו: לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו לרבי עקיבא וחבשוהו בבית האסורים ותפסו לפפוס בן יהודה וחבשוהו אצלו. אמר לו: פפוס, מי הביאך לכאן? אמר ליה: אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה! אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים!
בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים. אמרו לו תלמידיו: רבינו! עד כאן?! אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה: "בכל נפשך - אפילו נוטל את נשמתך". אמרתי: מתי יבא לידי ואקיימנו? ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו?! היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד! אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: זו תורה וזו שכרה?! ממתים ידך ה' ממתים וגו' אמר להם: חלקם בחיים. יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שאתה מזומן לחיי העולם הבא".
ייחוסו[עריכה]
רבי עקיבא היה בן גרים.
בכתבי האר"י מובא, שרבי עקיבא הוא גלגולו של זמרי בן סלוא, ובא לכפר על עוונו(דרוש מקור).
רבותיו[עריכה]
תורתו[עריכה]
ברבי עקיבא אנו מוצאים שני צדדים שונים: מצד אחד היה דומה לבית הלל - הקפיד מאוד על מידות טובות ועל בין אדם לחבירו. ומצד שני היה דומה לבית שמאי - היה מפלפל, שלא כחבירו רבי ישמעאל ערובין יג., כבית שמאי שמחודדים יותר, לא הסתכל על המציאות העכשווית הקשה, אלא על העתיד הטוב, כבית שמאי, שפוסקים ע"פ הבכח, והרוגאצ'ובר הוסיף מפענח צפונות א-סוף ג, בסגנונו, שרבי עקיבא סובר שהצורה היא העיקר ולא החומר, כבית שמאי. ובאמת רבי עקיבא למד גם מרבי יהושע, שהוא מבית הלל, וגם מרבי אליעזר, שהוא מבית שמאי כלה רבתי תחילת ב, וכן איחד שם את דעת שניהם. ומעניין שרש"י ותוס' בבא מציעא לז: נחלקו האם רבי עקיבא עצמו הוא מבית הלל או מבית שמאי. כמו כן היתה הו"א שבמקרה מסוים החמיר גם כבית הלל וגם כבית שמאי ראש השנה יד.. מפלפל
- היה מפלפל, שלא כחבירו רבי ישמעאל ערובין יג. .
- עקיבא, מה לך אצל הגדה, כלך מדברותיך אצל נגעים ואהלות חגיגה יד., שהן הלכות עמוקות רש"י שם.
- סובר שהצורה היא העיקר, ולא החומר. דהיינו, מעמיק מפענח צפונות א-סוף ג.
לשמוע לחכמים ולכבדם
- מסורת סייג לתורה אבות ג-יג.
- כל העובר על דבריהם חייב מיתה ערובין כא:.
- כל מה שעשה רבן גמליאל עשוי ראש השנה כה..
- ונימא ליה בהדיא שיאמר לרבי אליעזר רבו בפירוש שהוא טועה, סבר לאו אורח ארעא פסחים סט..
- אם ביקשת ליחנק היתלה באילן גדול רש"י: אם רצית לומר דבר שיקשיבו לך - למוד בפני רב ואמור שמועותיו. ערוך: אם רצית לדון דיני נפשות - שאל חכם גדול ועשה כהוראתו פסחים קיב..
- צהבו פניך שמחת שהשבת את זקן רבי טרפון - תמהני אם תאריך ימים מנחות סח:.
- את ד' אלקיך לרבות תלמידי חכמים פסחים כב:.
ללמד תלמידים דומה לסעיף הקודם, שמחשיב את הקשר בין הרב לתלמיד.
- היו לו תלמידים בילדותו יהיו לו בזקנותו יבמות סב:.
- יחזור לתלמידו שוב ושוב עד שילמדנו ערובין נד:.
- יותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק - יותר משהתלמיד רוצה ללמוד, הרב רוצה ללמד פסחים קיב..
- תלמידו המובהק של רבי אליעזר, שגם הוא החשיב לימוד מרב .
מנחם, מסתכל על הצד הטוב, על העתיד הטוב ולא על ההווה הקשה היה תלמידו של נחום איש גם זו, אותו שימש כ"ב שנה חגיגה יב., שהיה אומר על הכל "גם זו לטובה" תענית כא..
- היה אומר על הכל גם זו לטובה ברכות ס:.
- משחק, ניחמתנו ניחמתנו מכות כד..
- האמין בבר כוכבא ואמר עליו "דרך כוכב מיעקב" ירושלמי תענית ד-ה.
- ניחם את רבי יהושע כשרבן גמליאל ציווהו לבוא במקלו ובתרמילו ביום כיפור ראש השנה כה..
- כשהוציאוהו ליהרג אמר: כל ימי הייתי מצטער על המקרא הזה "ואהבת את ד' אלקיך" אימתי יבוא לידי ואקיימנו ברכות סא:.
- כשחלה רבי אליעזר היו הם בוכים ורבי עקיבא משחק סנהדרין קא..
- כשהיה רבן גמליאל מגיע למקרא זה היה בוכה וכו' אמר לו רבי עקיבא וכו' סנהדרין פא..
- דף של ספינה נזדמן לי כאשר ספינתי טבעה וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי ועבר על גבי והלך לו. מכאן אמרו חכמים אם יבואו רשעים על אדם ינענע לו ראשו ידחה מפני השעה יבמות קכא..
- הסתכל על העתיד הטוב ולא על ההווה הקשה, כאשר לאחר שמתו עשרים וארבעה אלף תלמידיו, הוא התחיל מחדש ללמד חמישה תלמידים יבמות סב:.
- הסתכל על העתיד הטוב ולא על ההווה הקשה, כשהתחיל ללמוד בגיל ארבעים נדרים נ..
משבח את ישראל
- שבקיה רבי עקיבא לחסידותיה, שרגיל לזכות את ישראל סנהדרין קי: ורש"י.
- אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים משנה סוף יומא.
- חביבין ישראל שנקראו בנים למקום, חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה אבות ג-יח.
- אמר לו רבי עקיבא לרבי יוחנן בן נורי: עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל בכורות מ..
- אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם מכות ז..
- רבי עקיבא הוא מהתנאים שסוברים שכל ישראל בני מלכים הם שבת קכח..
- אפילו עניים שבישראל רואין אותם כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם, שהם בני אברהם יצחק ויעקב בבא קמא צ:.
- ובדומה לזה החשיב את מלכות ישראל: האמין בבר כוכבא ואמר עליו "דרך כוכב מיעקב" ירושלמי תענית ד-ה, וכן סבר ששני כיסאות לקב"ה - אחד לו ואחד לדוד חגיגה יד..
מדמה ענייני חולין לענייני קדושה וחבריו נחלקו עליו בזה בחריפות, כדלקמן.
- כיסא אחד לד' ואחד לדוד. אמר לו רבי יוסי הגלילי: עקיבא עד מתי אתה עושה שכינה חול? חגיגה יד..
- לחם אבירים אכל איש - לחם שאוכלים אותו מלאכי השרת. וכשנאמרו הדברים לפני רבי ישמעאל אמר להם צאו ואמרו לו לעקיבא עקיבא טעית וכי מלאכי השרת אוכלין לחם? יומא עה:.
- שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתים שבתורה. כיוון שהגיע לאת ד' אלקיך תירא פירש רש"י: אמר מה ארבה לירא עימו וכו'. עד שבא רבי עקיבא ודרש את ד' אלקיך תירא לרבות תלמידי חכמים פסחים כב:.
שלום בית
- איש ואשה זו - שכינה ביניהם, לא זכו - אש אוכלתן סוטה יז..
- עשה לאשתו תכשיט "ירושלים של זהב" נדרים נ..
- שלי ושלכם שלה נדרים נ:.
אשה צריכה להתקשט בדומה לסעיף הקודם, שמחשיב שלום בית.
- גם אשה נידה תתקשט, שאם לא כן תתגנה על בעלה שבת סד:.
- אפילו מצא אחרת נאה הימנה - מותר לגרשה משנה סוף גיטין.
- עשה לאשתו תכשיט "ירושלים של זהב" נדרים נ..
מידות טובות
- גם לפני שלמד תורה היה צנוע וטוב נדרים נ..
- מוטב אמות מיתת עצמי ולא אעבור על דברי חברי ערובין כא:.
- מעביר על מידותיו תענית כה:.
- שני כסאות לקב"ה - אחד לדין ואחד לצדקה חגיגה יד..
עיין עוד בשיטתו של רבי עקיבא במחלוקותיו על רבי ישמעאל
שיטתו בשונה מרבי ישמעאל[עריכה]
מרבה בדרשות דרכי לימוד עמוד 90
- מפלפל - והדר אתא רבי מאיר לקמיה דרבי עקיבא וסבר סברא ערובין יג..
- דורש אותיות ומילים מיותרות סנהדרין צא..
- פרשה שחזרה ונשנתה - כל מילה באה לדרשה סוטה ג. ותוס' שם.
- לומד גם מגזירה שווה שאינה מופנית יומא מה. ירושלמי.
- דורש ריבוי ומיעוט שבועות כו..
- עונשין מן הדין מכות יז:.
- לומד גם מן הלמד ירושלמי קידושין א-ב בתחילת המשנה ה..
- לא דורש וא"ו - ונטמאה סוטה כט..
- דורש וא"ו - ובת סנהדרין נא:.
- הכרת תכרת - לעולם הבא דורש מכל מילה סנהדרין סד:.
- והפדה לא נפדתה שפחה חרופה - חציה שפחה וחציה בת חורין דורש גם "והפדה" וגם "לא נפדתה" כריתות יא., ותוס' סוטה כד: ד"ה ורבי הראשון.
- דורש "אך", "גם", "את" בבא קמא מא:.
- דורש כתרי אותיות מנחות כט:
- שימש את נחום איש גם זו שהיה דורש כל אתין שבתורה חגיגה יב: .
תלמידיו[עריכה]
לרבי עקיבא היו כ-24 אלף תלמידים. ביניהם רבי מאיר ורשב"י. על פי התלמוד, בנוסף לרבי מאיר ורשב"י גם רבי יהודה, רבי יוסי ורבי אלעזר בן שמוע היו תלמידיו. ואכן במקור תלמודי נוסף נאמר "אמר רבי יוחנן: סתם מתניתין - רבי מאיר, סתם תוספתא - רבי נחמיה, סתם ספרא - רבי יהודה, סתם ספרי - רבי שמעון, וכולהו אליבא דרבי עקיבא." אך רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי אותו תנא, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של אותו תנא.
התלמוד מתאר שהיו לרבי עקיבא 24 אלף תלמידים מגבת ועד אנטיפטרס, וכולם מתו בזמן אחד - בין פסח לעצרת, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה. כתוצאה ממות תלמידיו במהלך ימי העומר ממגפה, החל מנהג אבלות בימים אלו, הכולל איסור תספורת וגילוח, ואיסור להתחתן.
להלן רשימה חלקית של תלמידיו:
- רבי שמעון בר יוחאי
- רבי מאיר.
- רבי נחמיה
- רבי יהודה
- רבי יוסי בן חלפתא
- רבי אלעזר בן שמוע
- בן עזאי (תלמיד חבר).
- רבי חנינא בן חכינאי.
- רבי יוחנן הסנדלר.
ועוד.
ראה עוד[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב איתם הנקין, צמיחתו של רבי עקיבא - הסיפור השלם (מתוך: עלוני ממרא תשע"א)
- הרב צבי אינפלד, רבי עקיבא ודורו של שמד, מוסד הרב קוק.
- הרב יואל שוורץ, רבי עקיבא ודורו, סדרת גדולי ישראל, תשנ"ו
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב זלמן מלמד, רבי עקיבא, אתר ישיבה
- עד שבא רבי עקיבא ולימד, מתוך: פורטל הדף היומי
הערות שוליים
| תקופת חייו של רבי עקיבא על ציר הזמן |
|---|
 |