הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (13 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|הרב סולובייצ'יק}} | |||
{{פירוש נוסף|נוכחי=נִינו של בעל הספר [[בית הלוי]] ומנהיג רוחני של יהדות ארה"ב|אחר=בעל הספר [[בית הלוי]]|עע=[[רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=נִינו של בעל הספר [[בית הלוי]] ומנהיג רוחני של יהדות ארה"ב|אחר=בעל הספר [[בית הלוי]]|עע=[[רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק]]}} | ||
{{רב | {{רב | ||
|שם=הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק | |שם=הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק | ||
|תמונה=[[תמונה:Hagrid.jpg]] | |תמונה=[[תמונה:Hagrid.jpg]] | ||
|כיתוב=תמונת הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק{{ש}} ( | |כיתוב=תמונת הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק{{ש}} (ברקע מוסתרת קמעא תמונתו של [[הרב קוק]]) | ||
|תאריך לידה=י"ב ב[[אדר]] תרס"ג | |תאריך לידה=י"ב ב[[אדר]] תרס"ג | ||
|תאריך פטירה=י"ח ב[[ניסן]] תשנ"ג | |תאריך פטירה=י"ח ב[[ניסן]] תשנ"ג | ||
| שורה 15: | שורה 16: | ||
}} | }} | ||
'''הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק''' ('''הגרי"ד''') היה [[רב]], ראש [[ | '''הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק''' ('''הגרי"ד''') היה [[רב]]ה של בוסטון, ראש [[ישיבת רבנו יצחק אלחנן]], והוגה דעות חשוב בארצות הברית. מראשי תנועת [[המזרחי]] וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
===ראשית ימיו=== | ===ראשית ימיו=== | ||
נולד בפרוז' | נולד בפרוז'ין, חבל גרודנא, (כיום בלארוס) בי"ב ב[[אדר]] תרס"ג לאביו [[הרב משה סולובייצ'יק]], בנו של [[רבי חיים מבריסק]] ובן-נינו של [[הנצי"ב]] מוולוז'ין. מצד אמו היה הרב יוסף דב נכדו של [[רבי אליהו פיינשטין]], הרב של פרוז'ן, ומחבר הספר "הליכות אליהו". אחיו הצעיר הוא [[הרב אהרן סולובייצ'יק]]. | ||
בצעירותו גדל בעיירה חסלוביץ, שהיתה בה קהילה גדולה של חסידי [[חב"ד]]. בתקופה זו החל אביו ללמדו באופן אישי, לאחר | בצעירותו גדל בעיירה חסלוביץ, שהיתה בה קהילה גדולה של חסידי [[חב"ד]]. בתקופה זו החל אביו ללמדו באופן אישי, לאחר שמלמד התינוקות בעיר, שהיה חסיד חב"ד, הרבה ללמד אותו את [[ספר התניא]] והזניח את לימודי הגמרא. השינוי אירע לאחר שאמו הבחינה שבנה איננו מתקדם בלימודו, וקבלה על כך לחמיה, ר' חיים מבריסק. | ||
בסביבות גיל עשרים רכש השכלה ברמת גימנסיה ובגיל 22 החל ללמוד באוניברסיטת | בסביבות גיל עשרים רכש השכלה ברמת גימנסיה ובגיל 22 החל ללמוד באוניברסיטת פרידריך וילהלם בברלין. לימודי כללו [[מתמטיקה]], [[פיזיקה]], ו[[פסיכולוגיה]] (לפי עדות גיסו פרופ' הנרי ליסמן), אולם עיקר לימודו היה בתחומים ה[[פילוסופיה]], תוך התמקדות בניאוקנטיאניזם, ובשנת תרצ"ב קיבל את הדוקטורט, אותו כתב על משנתו של הפילוסוף היהודי-הגרמני הרמן כהן. שנה אחת למד גם ב[[בית המדרש לרבנים בברלין]], בו התוודע לשיטת "[[תורה עם דרך ארץ]]" של [[יהדות גרמניה]] אותה טווה ה[[רש"ר הירש]]. הוא פיתח יחס חם לראש הסמינר, [[הרב יחיאל יעקב ויינברג]], בעל שו"ת שרידי אש. הרי"ד התקרב התקרב גם אל ה[[הרב חיים הלר]], בו ראה את אחד מרבותיו המובהקים. | ||
===פועלו כרב ומנהיג=== | ===פועלו כרב ומנהיג=== | ||
בסביבות שנת תרצ"א נישא לטוניה לוויט ושנתיים לאחר מכן היגר לארצות הברית והתגורר בבוסטון, שם התמנה לרב. בבוסטון נתקל בנושאים הדתיים הבוערים של אותה תקופה, כגון בעית ה[[כשרות]] הבורות הדתית של יהודי אמריקה ועוד. בניסיון לפתור בעיה זו הקים הרב בית ספר יהודי ראשון- "הרמב"ם" ("מיימונידס") הקיים עד היום. בשנת תרצ"ה ביקר ב[[ארץ ישראל]], נפגש עם [[הרב קוק]], והעביר שיעור ב[[ישיבת מרכז הרב]] שאליו הגיעו ותיקי [[ישיבת וולוז'ין]] | בסביבות שנת תרצ"א נישא לטוניה לוויט ושנתיים לאחר מכן היגר לארצות הברית והתגורר בבוסטון, שם התמנה לרב. בבוסטון נתקל בנושאים הדתיים הבוערים של אותה תקופה, כגון בעית ה[[כשרות]], הבורות הדתית של יהודי אמריקה ועוד. בניסיון לפתור בעיה זו הקים הרב סולובייצ'יק בית ספר יהודי ראשון- "בית ספר הרמב"ם" ("מיימונידס") הקיים עד היום. בשנת תרצ"ה ביקר ב[[ארץ ישראל]], ובמהלך ביקורו נפגש עם [[הרב קוק]] ששכב על ערש דווי, והעביר שיעור ב[[ישיבת מרכז הרב]] שאליו הגיעו ותיקי [[ישיבת וולוז'ין]] ותלמידים מ[[ישיבת חברון]]. [[הרב משה צבי נריה]] תיאר שיעור זה: "זכרה של וולוז'ין קם וניצב לנגד עינינו במלוא יפעתו והודו... ברחבות, בביטחון, התחיל את קושיותיו על הגמרא, על הרמב"ם... אכן '[[בית הלוי]]' לא איכזב". | ||
בתקופה זו עלה שמו כמועמד לתפקיד רבה הראשי של [[תל אביב]], אך לבסוף נבחר [[הרב משה אביגדור עמיאל]], שהיה אחד האידאולוגים של הציונות הדתית. לאחר מכן, לא הוסיף הגרי"ד לבקר עוד בארץ, ואף סרב בשנת תשי"ט להתמודד על משרת [[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]], על אף שבחירתו היתה מובטחת. לימים הסביר זאת כך: "אחת הסיבות... חששתי מפני היותי פקיד המדינה... אני מעריך את רבני ארץ ישראל על האומץ שהם מגלים ועל הגבורה הכמעט בלתי אנושית שהם מגלים, אולם, עצם העובדה שמפעם לפעם נדונות בעיות הלכתיות בנושאים פוליטיים בישיבות הממשלה - הסגה על ריבונותה של הרבנות". | |||
לאחר פטירת אביו בג' ב[[שבט]] תש"א, ירש את מקומו כראש ישיבת | לאחר פטירת אביו בג' ב[[שבט]] תש"א, ירש את מקומו כראש [[ישיבת רבנו יצחק אלחנן]] בניו יורק, למרות התנגדות כמה גורמים למינוי זה, בתמיכתו של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]], ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות חב"ד|ליובאוויטש]]. במהשך הפך לאחד ממנהיגיה של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית, ורבים מאד מרבניה היו תלמידיו. היה ער לשינויים שחלו בחברה היהודית ובשנת תש"כ שינה את שפת הרצאותיו ושיעוריו מ[[יידיש]] ל[[אנגלית]]. | ||
היה פעיל מאוד ב'הסתדרות הרבנים של אמריקה' (ה-RCA) ובתשי"ג התמנה לוועדת ההלכה שלה. בתפקיד זה השפיע רבות לכיוונים שונים. בין השאר פסק שעדיף לא לשמוע [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]] מאשר לשמוע ב[[בית כנסת]] שישיבתו מעורבת בין גברים לנשים. לעומת זאת, בניגוד לרבנים אחרים הנחה את הארגון שלא לנתק את הקשרים עם הקבוצות הלא אורתודוקסיות | היה פעיל מאוד ב'הסתדרות הרבנים של אמריקה' (ה-RCA) ובתשי"ג התמנה לוועדת ההלכה שלה. בתפקיד זה השפיע רבות לכיוונים שונים. בין השאר פסק שעדיף לא לשמוע [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]] מאשר לשמוע ב[[בית כנסת]] שישיבתו מעורבת בין גברים לנשים. לעומת זאת, בניגוד לרבנים אחרים הנחה את הארגון שלא לנתק את הקשרים עם הקבוצות הלא אורתודוקסיות באותם התחומים שאותם כינה "ענייני חוץ", אלא רק בעניינים ההלכתיים. | ||
בשנת תשי"ח ייצג הרב סולובייצ'יק את הקהילה היהודית ב"ועדה המייעצת לשחיטה אנושית" ובעקבות אישור לשני מכשירים חדשניים צומצמה מאוד התנגדותם של ארגוני "צער בעלי חיים" ל[[שחיטה]] היהודית. | בשנת תשי"ח ייצג הרב סולובייצ'יק את הקהילה היהודית ב"ועדה המייעצת לשחיטה אנושית" ובעקבות אישור לשני מכשירים חדשניים צומצמה מאוד התנגדותם של ארגוני "צער בעלי חיים" ל[[שחיטה]] היהודית. | ||
בתחילה היה חבר ב"[[אגודת ישראל]] דאמריקה" ואף נתמנה ליו"ר הוועד הפועל הארצי, ולחבר מועצת גדולי התורה של אמריקה | בתחילה היה חבר ב"[[אגודת ישראל]] דאמריקה" ואף נתמנה ליו"ר הוועד הפועל הארצי, ולחבר מועצת גדולי התורה של אמריקה. בהמשך דרכו פרש מאגודת ישראל, אך המשיך לשמור על קשרים טובים עם הארגון ותמך ברשת "החינוך העצמאי" בישראל. בשנת תשט"ו קיבל את הזמנתו של [[הרב אהרון קוטלר]], ראש [[ישיבת לייקווד]] ומראשי אגודת ישראל והיהדות החרדית בארה"ב, לשאת את הדרשה המרכזית בסעודה החגיגית לכבוד "החינוך העצמאי". | ||
לאחר [[השואה]] והקמת המדינה הצטרף לתנועת [[המזרחי]] בהשפעת דודו [[הרב מאיר בר אילן]] והיה "נשיא לשם כבוד" בתנועה. ב[[יום העצמאות]] תשט"ז נשא נאום שהתפרסם אחר כך בשם "קול דודי דופק" והפך לאחד מניירות העמדה של הציונות הדתית, בו קרא להפנות תשומת לב לנסים שהתחוללו עם הקמת [[מדינת ישראל | לאחר [[השואה]] והקמת המדינה הצטרף לתנועת [[המזרחי]] בהשפעת דודו-זקנו [[הרב מאיר בר אילן]] והיה "נשיא לשם כבוד" בתנועה. ב[[יום העצמאות]] תשט"ז נשא נאום שהתפרסם אחר כך בשם "קול דודי דופק" והפך לאחד מניירות העמדה של הציונות הדתית, בו קרא להפנות תשומת לב לנסים שהתחוללו עם הקמת [[מדינת ישראל]], שאותם כינה "דפיקותיו" של ה' על הדלת, להודות לו על הטובה, ולא להחמיץ את השעה. את הצטרפותו לתנועה הסביר בדרשותיו המפורסמות ("חמש דרשות"), בכך שהשווה בין המזרחי ליוסף שסלל את הדרך לחיי ישראל במצב החדש שפגשו במצרים. הוא עודד את הציונות הדתית להדגיש את החינוך ולא את החקיקה הדתית{{דרוש מקור}}. | ||
בהדרגה הפך למנהיגה הבלעדי של "האורתודוקסיה המודרנית" והמונים באו להרצאותיו והושפעו ממנו. אלפים היו באים לשיעורו השנתי ביום השנה למות אביו, שיעור שנמשך 4-5 שעות רצופות (לימים, כונסו שיעורים אלו לספרי "שיעורים לזכר אבא מארי"). למרות זאת, הוא לא הרגיש בנוח בתוך האורתודוקסיה המודרנית, ואמר שהיא "קצוצת כנפיים להגביה עוף ונטולת השורשים לחבור לעומק החוויה הדתית"{{דרוש מקור}}. | |||
נפטר בערב שבת חול המועד פסח, י"ח ב[[ניסן]] תשנ"ג. את מקומו מילא אחיו [[הרב אהרון סולבייצ'יק]] משיקגו. | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5663|מספר שנים=90}} | |||
==דרכו ושיטתו== | |||
{{להשלים|כל הפרק=כן}} | |||
===השקפתו בסוגיו מדיניות=== | |||
ביחס לשאלות המדיניות סבר שצריך לפעול בהן על פי חוות הדעת של מומחים, ויש מקום לוויתורים על שטחים במקום שהמומחים הצבאיים אומרים שיש פיקוח נפש. הוא התנגד לעמדה המקדשת את המדינה וראה בה דבר המנותק מראייה משיחית קונקרטית. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
לגרי"ד שלושה ילדים: | |||
*ד"ר עטרה טברסקי- שהיתה במשך שנים רבות יו"ר ועד בית הספר "הרמב"ם" שייסד אביה, נישאה לרב ד"ר יצחק טברסקי. | *ד"ר עטרה טברסקי- שהיתה במשך שנים רבות יו"ר ועד בית הספר "הרמב"ם" שייסד אביה, נישאה לרב ד"ר יצחק טברסקי, חוקר ומרצה ואדמו"ר ב[[חסידות טולנא]]. | ||
*ד"ר טובה ליכטנשטיין- מרצה באוניברסיטת בר-אילן, נישאה לראש [[ישיבת הר עציון]], [[הרב אהרון ליכטנשטיין]]. | *ד"ר טובה ליכטנשטיין- מרצה באוניברסיטת בר-אילן, נישאה לראש [[ישיבת הר עציון]], [[הרב אהרון ליכטנשטיין]]. | ||
*ד"ר חיים סולובייצ'יק- מכהן כפרופסור לתולדות עם ישראל בישיבה יוניברסיטי ובאוניברסיטה העברית בירושלים. | *ד"ר חיים סולובייצ'יק- מכהן כפרופסור לתולדות עם ישראל בישיבה יוניברסיטי ובאוניברסיטה העברית בירושלים. | ||
נכדו [[הרב משה ליכטנשטיין]] מכהן כראש ישיבת הר עציון. נכדו הרב מאיר ליכטנשטיין כיהן בעבר כראש [[ישיבת הקיבוץ הדתי]] בראש צורים ור"מ ב[[ישיבת עתניאל]]. נכדתו הרבנית אסתי רוזנברג (בת בתו טובה וחתנו הרב אהרן ליכטנשטיין) ייסדה את בית המדרש לנשים בקיבוץ מגדל עוז, ועומדת בראשו. | |||
== מתלמידיו== | == מתלמידיו== | ||
*חתנו, הרב אהרון ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון. | *חתנו, [[הרב אהרון ליכטנשטיין]], ראש [[ישיבת הר עציון]]. | ||
*חתנו, [[הרב יצחק טברסקי]]- אדמו"ר מ[[חסידות טולנא|טולנא]], חוקר ומרצה באוניברסיטת הארווארד. | |||
*חתנו, [[הרב יצחק טברסקי]]- | *הרב פרופ' פינחס פלאי- מייסד הקתדרה לערכי היהדות באוניברסיטת בן-גוריון, הוגה, חוקר, סופר משורר. ערך את ספרו "[[על התשובה]]". | ||
*[[הרב נחום לאם]]- לשעבר נשיא הישיבה יוניברסיטי. | |||
*[[הרב צבי שכטר]]- ראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן וראש ה[[כולל]] בישיבה, מחבר ספר "נפש הרב" על הנהגותיו של הרב סולובייצ'יק. | |||
*[[הרב מרדכי וויליג]]- מראשי ישיבת רבנו יצחק אלחנן וראש הכולל לדיינות בישיבה. | |||
*הרב שמעון איידר- מחבר הספר Halachos of Shabbos (הלכות שבת) ועוד. | |||
*הרב צבי יוסף רייכמן- עורך ומוציא לאור של "רשימות שיעורי מרן הגרי"ד הלוי" על מסכתות הש"ס. | |||
*הרב פרופ' פינחס פלאי- מייסד הקתדרה לערכי היהדות באוניברסיטת בן-גוריון, הוגה, חוקר, סופר משורר. | *הרב יוסף בלא"ה, משגיח רוחני בישיבת רבנו יצחק אלחנן. | ||
*הרב ישראל ליפשיץ- לשעבר ראש [[ישיבת אהל שלמה]] ב[[באר שבע]]. | |||
*הרב | *הרב משה מייזלמן- ראש ישיבת תורת משה בירושלים. | ||
*הרב חיים אילסון, ראש ישיבת דרך התלמוד בירושלים. | |||
*[[הרב צבי שכטר]]- ראש | *הרב חיים דב אלטוסקי- רב בישיבת תורה אור בירושלים (חתנו של [[הרב חיים פנחס שיינברג]]). | ||
*ד"ר יהודה בן-מאיר- ממנהיגי המפד"ל, סגן שר החוץ לשעבר,ועמית מרכז יפה ללימודים אסטרטגיים (אביו של [[הרב יהושע בן מאיר]]). | |||
*הרב מרדכי וויליג- מראשי ישיבת | *הרב פרופ' דוד הרטמן- ראש "מכון שלום הרטמן" ללימודי היהדות. | ||
*הרב ד"ר דניאל טרופר- מייסד תנועת "גשר". | |||
*הרב שמעון איידר | *הרב פרופ' דוב פרימר- משפטן, חוקר המשפט העברי ומרצה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. | ||
*הרב פרופסור יעקב בלידשטיין- חתן פרס ישראל למחשבת ישראל בשנת תשס"ו. | |||
*הרב יוסף בלא"ה, משגיח רוחני בישיבת | *פרופ' הלל פורסטנברג- מרצה למתמטיקה באוניברסיטה העברית. | ||
*הרב ד"ר ג'פרי וולף- מרצה בכיר, המחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר-אילן. | |||
*ד"ר יהודה בן-מאיר | *פרופ' אליעזר גולדמן- מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן והוגה דעות. | ||
*פרופ' כרמי הורוביץ- רקטור טורו קולג', מכון לנדר. | |||
*הרב פרופ' דוד הרטמן | *[[הרב ליפא פרידמן]]- לשעבר מנהל התיכון בישיבת אהל שלמה בבאר שבע. | ||
*הרב ד"ר דניאל טרופר | |||
*הרב פרופ' דוב פרימר | |||
*הרב פרופסור יעקב בלידשטיין | |||
*פרופ' הלל פורסטנברג | |||
*הרב ד"ר ג'פרי וולף | |||
*פרופ' אליעזר גולדמן | |||
*פרופ' כרמי הורוביץ | |||
*[[הרב ליפא פרידמן]] | |||
==כתביו== | |||
===ספרי הלכה ותלמוד=== | |||
*'''שיעורים לזכר אבא מארי'''- מקבץ שיעורים שניתנו ביום השנה לפטירת אביו. | |||
*'''קובץ חידושי תורה'''- מאמרים שפרסמו הוא ואביו בחייהם. | |||
*'''סדר עבודת יום הכיפורים'''- שיעורים על שבעת הפרקים הראשונים ב[[מסכת יומא]]. | |||
*'''חידושי הגר"מ והגרי"ד'''- חידושים שנתלבנו ביחד על-ידם (טאג-בוך). | |||
*'''איגרות הגרי"ד'''- חידושים ששלח לאביו בשנות תר"פ-תר"צ (שנות העשרים והשלושים למניינים). | |||
*'''הלכות [[סת"ם]]'''- שיעורים שנערכו על פי רשימות התלמידים והקלטות | |||
*'''שיעורי הגרי"ד על יו"ד'''- מפי השמועה | *'''שיעורי הגרי"ד על יו"ד'''- מפי השמועה | ||
*'''שיעורי הגרי"ד על [[מצוות התלויות בארץ]]'''- מפי השמועה | *'''שיעורי הגרי"ד על [[מצוות התלויות בארץ]]'''- מפי השמועה | ||
*'''שיעורי הגרי"ד על הלכות [[אבלות]] והלכות [[תשעה באב]]'''- מפי השמועה | *'''שיעורי הגרי"ד על הלכות [[אבלות]] והלכות [[תשעה באב]]'''- מפי השמועה | ||
*'''רשימות שיעורי מרן הגרי"ד הלוי''' (שישה כרכים) על [[מסכת ברכות|ברכות]], [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], [[מסכת סוכה|סוכה]], [[מסכת שבועות|שבועות]], [[מסכת יבמות|יבמות]] ו[[מסכת נדרים|נדרים]]- מפי השמועה | |||
* '''שיעורי הגרי"ד''' על [[מסכת כריתות]] | |||
* '''שיעורי הגרי"ד'''- ענייני [[סת"ם]] | |||
* שיעורי הגרי"ד'''- על עבודת יום הכיפורים | |||
===ספרי הגות=== | |||
בכתביו יש איכות פיוטית והוא מרבה להשתמש בשלל מושגים פילוסופיים מקצועיים. | |||
*'''איש ההלכה - גלוי ונסתר''' | כעדות עצמו, היה פרפקציוניסט קיצוני, ועל כן קיימות רק שלוש מסות שכתב בעצמו, שיצאו בשני ספרים: | ||
* '''איש ההלכה - גלוי ונסתר''' | |||
*'''איש האמונה הבודד'''- מסות על מצוקת האדם (ובייחוד היהודי) המודרני ופתרונה. כולל את | * '''איש האמונה הבודד'''- מסות על מצוקת האדם (ובייחוד היהודי) המודרני ופתרונה. כולל את החיבור "איש האמונה הבודד" והמאמר הנודע "[[קול דודי דופק]]". | ||
בשנותיו האחרונות יצאו עוד ספרים של סיכומים משיעוריו, אך רבים מכתביו פורסמו רק לאחר מותו, בהתבסס על הרצאות וכתבי יד שהכין לקראתן. | |||
*'''על התשובה'''- ענייני הגות בנושא ה[[תשובה]] בעריכת הרב פנחס פלאי. | |||
*'''דברי הגות והערכה'''- קובץ מאמרים מחשבתיים. | |||
*'''חמש דרשות''' | |||
*'''דברי השקפה''' | *'''דברי השקפה''' | ||
*'''בסוד היחיד והיחד''' | *'''בסוד היחיד והיחד''' | ||
*'''אדם ועולמו''' | |||
*'''אדם ועולמו''' | *'''ימי זיכרון''' | ||
*'''מן הסערה'''- מסות על אבלות, ייסורים והמצב האנושי | |||
*'''ימי זיכרון''' | *'''אדם וביתו'''- מסות על חיי המשפחה | ||
*'''מן הסערה'''- מסות על אבלות, ייסורים והמצב האנושי | |||
*'''אדם וביתו'''- מסות על חיי המשפחה | |||
*'''עבודה שבלב'''- מסות על התפילה | *'''עבודה שבלב'''- מסות על התפילה | ||
*'''זמן חירותנו'''- מסות על [[חג הפסח]] ועל [[הגדה של פסח]] | |||
*'''איש על העדה'''- קובץ מכתבים, ראיונות והצהרות בענייני מנהיגות, הנהגת ציבור, רבנות ועוד. | |||
כמו כן, ספרים רבים שכתב באנגלית לא תורגמו לעברית (רשימה של ספריו באנגלית ראה בוויקיפדיה באנגלית, ערך Joseph B. Soloveitchik): | כמו כן, ספרים רבים שכתב באנגלית לא תורגמו לעברית (רשימה של ספריו באנגלית ראה בוויקיפדיה באנגלית, ערך Joseph B. Soloveitchik): | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 162: | שורה 131: | ||
{{מיון רגיל:סולובייצ'יק, יוסף דוב}} | {{מיון רגיל:סולובייצ'יק, יוסף דוב}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות | [[קטגוריה:ראשי ישיבות בארה"ב]] | ||
[[קטגוריה:הוגי דעות]] | [[קטגוריה:הוגי דעות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבני תנועת המזרחי]] | ||
[[קטגוריה:שושלת בריסק]] | [[קטגוריה:שושלת בריסק]] | ||
[[קטגוריה:לויים]] | [[קטגוריה:לויים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים אמריקאים]] | [[קטגוריה:רבנים אמריקאים]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי רבי חיים מבריסק]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:34, 21 ביולי 2015
|
|
- הדף "הרב סולובייצ'יק" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו הרב סולובייצ'יק (פירושונים).
- ערך זה עוסק בנִינו של בעל הספר בית הלוי ומנהיג רוחני של יהדות ארה"ב. אם התכוונתם לבעל הספר בית הלוי, עיינו בערך רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק.
| הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק | |
|---|---|
 תמונת הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק (ברקע מוסתרת קמעא תמונתו של הרב קוק) | |
| תאריך לידה | י"ב באדר תרס"ג |
| תאריך פטירה | י"ח בניסן תשנ"ג |
| מקום פעילות | בוסטון, ארה"ב |
| השתייכות | הציונות הדתית, משפחת סולובייצ'יק |
| נושאים שבהם עסק | תלמוד, פילוסופיה |
| תפקידים נוספים | ראש ה"ישיבה יוניברסטי", ראש ועדת ההלכה של ועד רבני אמריקה, נשיא לשם כבוד של תנועת המזרחי |
| רבותיו | אביו הרב משה סולובייצ'יק, הרב חיים הלר |
| תלמידיו | ראה להלן |
| חיבוריו | איש ההלכה- גלוי ונסתר, איש האמונה הבודד, שיעורים לזכר אבא מארי, ימי זכרון ועוד |
הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (הגרי"ד) היה רבה של בוסטון, ראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן, והוגה דעות חשוב בארצות הברית. מראשי תנועת המזרחי וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.
תולדות חייו[עריכה]
ראשית ימיו[עריכה]
נולד בפרוז'ין, חבל גרודנא, (כיום בלארוס) בי"ב באדר תרס"ג לאביו הרב משה סולובייצ'יק, בנו של רבי חיים מבריסק ובן-נינו של הנצי"ב מוולוז'ין. מצד אמו היה הרב יוסף דב נכדו של רבי אליהו פיינשטין, הרב של פרוז'ן, ומחבר הספר "הליכות אליהו". אחיו הצעיר הוא הרב אהרן סולובייצ'יק.
בצעירותו גדל בעיירה חסלוביץ, שהיתה בה קהילה גדולה של חסידי חב"ד. בתקופה זו החל אביו ללמדו באופן אישי, לאחר שמלמד התינוקות בעיר, שהיה חסיד חב"ד, הרבה ללמד אותו את ספר התניא והזניח את לימודי הגמרא. השינוי אירע לאחר שאמו הבחינה שבנה איננו מתקדם בלימודו, וקבלה על כך לחמיה, ר' חיים מבריסק.
בסביבות גיל עשרים רכש השכלה ברמת גימנסיה ובגיל 22 החל ללמוד באוניברסיטת פרידריך וילהלם בברלין. לימודי כללו מתמטיקה, פיזיקה, ופסיכולוגיה (לפי עדות גיסו פרופ' הנרי ליסמן), אולם עיקר לימודו היה בתחומים הפילוסופיה, תוך התמקדות בניאוקנטיאניזם, ובשנת תרצ"ב קיבל את הדוקטורט, אותו כתב על משנתו של הפילוסוף היהודי-הגרמני הרמן כהן. שנה אחת למד גם בבית המדרש לרבנים בברלין, בו התוודע לשיטת "תורה עם דרך ארץ" של יהדות גרמניה אותה טווה הרש"ר הירש. הוא פיתח יחס חם לראש הסמינר, הרב יחיאל יעקב ויינברג, בעל שו"ת שרידי אש. הרי"ד התקרב התקרב גם אל ההרב חיים הלר, בו ראה את אחד מרבותיו המובהקים.
פועלו כרב ומנהיג[עריכה]
בסביבות שנת תרצ"א נישא לטוניה לוויט ושנתיים לאחר מכן היגר לארצות הברית והתגורר בבוסטון, שם התמנה לרב. בבוסטון נתקל בנושאים הדתיים הבוערים של אותה תקופה, כגון בעית הכשרות, הבורות הדתית של יהודי אמריקה ועוד. בניסיון לפתור בעיה זו הקים הרב סולובייצ'יק בית ספר יהודי ראשון- "בית ספר הרמב"ם" ("מיימונידס") הקיים עד היום. בשנת תרצ"ה ביקר בארץ ישראל, ובמהלך ביקורו נפגש עם הרב קוק ששכב על ערש דווי, והעביר שיעור בישיבת מרכז הרב שאליו הגיעו ותיקי ישיבת וולוז'ין ותלמידים מישיבת חברון. הרב משה צבי נריה תיאר שיעור זה: "זכרה של וולוז'ין קם וניצב לנגד עינינו במלוא יפעתו והודו... ברחבות, בביטחון, התחיל את קושיותיו על הגמרא, על הרמב"ם... אכן 'בית הלוי' לא איכזב".
בתקופה זו עלה שמו כמועמד לתפקיד רבה הראשי של תל אביב, אך לבסוף נבחר הרב משה אביגדור עמיאל, שהיה אחד האידאולוגים של הציונות הדתית. לאחר מכן, לא הוסיף הגרי"ד לבקר עוד בארץ, ואף סרב בשנת תשי"ט להתמודד על משרת הרב הראשי לישראל, על אף שבחירתו היתה מובטחת. לימים הסביר זאת כך: "אחת הסיבות... חששתי מפני היותי פקיד המדינה... אני מעריך את רבני ארץ ישראל על האומץ שהם מגלים ועל הגבורה הכמעט בלתי אנושית שהם מגלים, אולם, עצם העובדה שמפעם לפעם נדונות בעיות הלכתיות בנושאים פוליטיים בישיבות הממשלה - הסגה על ריבונותה של הרבנות".
לאחר פטירת אביו בג' בשבט תש"א, ירש את מקומו כראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו יורק, למרות התנגדות כמה גורמים למינוי זה, בתמיכתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר מליובאוויטש. במהשך הפך לאחד ממנהיגיה של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית, ורבים מאד מרבניה היו תלמידיו. היה ער לשינויים שחלו בחברה היהודית ובשנת תש"כ שינה את שפת הרצאותיו ושיעוריו מיידיש לאנגלית.
היה פעיל מאוד ב'הסתדרות הרבנים של אמריקה' (ה-RCA) ובתשי"ג התמנה לוועדת ההלכה שלה. בתפקיד זה השפיע רבות לכיוונים שונים. בין השאר פסק שעדיף לא לשמוע תקיעת שופר בראש השנה מאשר לשמוע בבית כנסת שישיבתו מעורבת בין גברים לנשים. לעומת זאת, בניגוד לרבנים אחרים הנחה את הארגון שלא לנתק את הקשרים עם הקבוצות הלא אורתודוקסיות באותם התחומים שאותם כינה "ענייני חוץ", אלא רק בעניינים ההלכתיים.
בשנת תשי"ח ייצג הרב סולובייצ'יק את הקהילה היהודית ב"ועדה המייעצת לשחיטה אנושית" ובעקבות אישור לשני מכשירים חדשניים צומצמה מאוד התנגדותם של ארגוני "צער בעלי חיים" לשחיטה היהודית.
בתחילה היה חבר ב"אגודת ישראל דאמריקה" ואף נתמנה ליו"ר הוועד הפועל הארצי, ולחבר מועצת גדולי התורה של אמריקה. בהמשך דרכו פרש מאגודת ישראל, אך המשיך לשמור על קשרים טובים עם הארגון ותמך ברשת "החינוך העצמאי" בישראל. בשנת תשט"ו קיבל את הזמנתו של הרב אהרון קוטלר, ראש ישיבת לייקווד ומראשי אגודת ישראל והיהדות החרדית בארה"ב, לשאת את הדרשה המרכזית בסעודה החגיגית לכבוד "החינוך העצמאי".
לאחר השואה והקמת המדינה הצטרף לתנועת המזרחי בהשפעת דודו-זקנו הרב מאיר בר אילן והיה "נשיא לשם כבוד" בתנועה. ביום העצמאות תשט"ז נשא נאום שהתפרסם אחר כך בשם "קול דודי דופק" והפך לאחד מניירות העמדה של הציונות הדתית, בו קרא להפנות תשומת לב לנסים שהתחוללו עם הקמת מדינת ישראל, שאותם כינה "דפיקותיו" של ה' על הדלת, להודות לו על הטובה, ולא להחמיץ את השעה. את הצטרפותו לתנועה הסביר בדרשותיו המפורסמות ("חמש דרשות"), בכך שהשווה בין המזרחי ליוסף שסלל את הדרך לחיי ישראל במצב החדש שפגשו במצרים. הוא עודד את הציונות הדתית להדגיש את החינוך ולא את החקיקה הדתית(דרוש מקור).
בהדרגה הפך למנהיגה הבלעדי של "האורתודוקסיה המודרנית" והמונים באו להרצאותיו והושפעו ממנו. אלפים היו באים לשיעורו השנתי ביום השנה למות אביו, שיעור שנמשך 4-5 שעות רצופות (לימים, כונסו שיעורים אלו לספרי "שיעורים לזכר אבא מארי"). למרות זאת, הוא לא הרגיש בנוח בתוך האורתודוקסיה המודרנית, ואמר שהיא "קצוצת כנפיים להגביה עוף ונטולת השורשים לחבור לעומק החוויה הדתית"(דרוש מקור).
נפטר בערב שבת חול המועד פסח, י"ח בניסן תשנ"ג. את מקומו מילא אחיו הרב אהרון סולבייצ'יק משיקגו.
| תקופת חייו של הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק על ציר הזמן |
|---|
 |
דרכו ושיטתו[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
השקפתו בסוגיו מדיניות[עריכה]
ביחס לשאלות המדיניות סבר שצריך לפעול בהן על פי חוות הדעת של מומחים, ויש מקום לוויתורים על שטחים במקום שהמומחים הצבאיים אומרים שיש פיקוח נפש. הוא התנגד לעמדה המקדשת את המדינה וראה בה דבר המנותק מראייה משיחית קונקרטית.
משפחתו[עריכה]
לגרי"ד שלושה ילדים:
- ד"ר עטרה טברסקי- שהיתה במשך שנים רבות יו"ר ועד בית הספר "הרמב"ם" שייסד אביה, נישאה לרב ד"ר יצחק טברסקי, חוקר ומרצה ואדמו"ר בחסידות טולנא.
- ד"ר טובה ליכטנשטיין- מרצה באוניברסיטת בר-אילן, נישאה לראש ישיבת הר עציון, הרב אהרון ליכטנשטיין.
- ד"ר חיים סולובייצ'יק- מכהן כפרופסור לתולדות עם ישראל בישיבה יוניברסיטי ובאוניברסיטה העברית בירושלים.
נכדו הרב משה ליכטנשטיין מכהן כראש ישיבת הר עציון. נכדו הרב מאיר ליכטנשטיין כיהן בעבר כראש ישיבת הקיבוץ הדתי בראש צורים ור"מ בישיבת עתניאל. נכדתו הרבנית אסתי רוזנברג (בת בתו טובה וחתנו הרב אהרן ליכטנשטיין) ייסדה את בית המדרש לנשים בקיבוץ מגדל עוז, ועומדת בראשו.
מתלמידיו[עריכה]
- חתנו, הרב אהרון ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון.
- חתנו, הרב יצחק טברסקי- אדמו"ר מטולנא, חוקר ומרצה באוניברסיטת הארווארד.
- הרב פרופ' פינחס פלאי- מייסד הקתדרה לערכי היהדות באוניברסיטת בן-גוריון, הוגה, חוקר, סופר משורר. ערך את ספרו "על התשובה".
- הרב נחום לאם- לשעבר נשיא הישיבה יוניברסיטי.
- הרב צבי שכטר- ראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן וראש הכולל בישיבה, מחבר ספר "נפש הרב" על הנהגותיו של הרב סולובייצ'יק.
- הרב מרדכי וויליג- מראשי ישיבת רבנו יצחק אלחנן וראש הכולל לדיינות בישיבה.
- הרב שמעון איידר- מחבר הספר Halachos of Shabbos (הלכות שבת) ועוד.
- הרב צבי יוסף רייכמן- עורך ומוציא לאור של "רשימות שיעורי מרן הגרי"ד הלוי" על מסכתות הש"ס.
- הרב יוסף בלא"ה, משגיח רוחני בישיבת רבנו יצחק אלחנן.
- הרב ישראל ליפשיץ- לשעבר ראש ישיבת אהל שלמה בבאר שבע.
- הרב משה מייזלמן- ראש ישיבת תורת משה בירושלים.
- הרב חיים אילסון, ראש ישיבת דרך התלמוד בירושלים.
- הרב חיים דב אלטוסקי- רב בישיבת תורה אור בירושלים (חתנו של הרב חיים פנחס שיינברג).
- ד"ר יהודה בן-מאיר- ממנהיגי המפד"ל, סגן שר החוץ לשעבר,ועמית מרכז יפה ללימודים אסטרטגיים (אביו של הרב יהושע בן מאיר).
- הרב פרופ' דוד הרטמן- ראש "מכון שלום הרטמן" ללימודי היהדות.
- הרב ד"ר דניאל טרופר- מייסד תנועת "גשר".
- הרב פרופ' דוב פרימר- משפטן, חוקר המשפט העברי ומרצה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
- הרב פרופסור יעקב בלידשטיין- חתן פרס ישראל למחשבת ישראל בשנת תשס"ו.
- פרופ' הלל פורסטנברג- מרצה למתמטיקה באוניברסיטה העברית.
- הרב ד"ר ג'פרי וולף- מרצה בכיר, המחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר-אילן.
- פרופ' אליעזר גולדמן- מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן והוגה דעות.
- פרופ' כרמי הורוביץ- רקטור טורו קולג', מכון לנדר.
- הרב ליפא פרידמן- לשעבר מנהל התיכון בישיבת אהל שלמה בבאר שבע.
כתביו[עריכה]
ספרי הלכה ותלמוד[עריכה]
- שיעורים לזכר אבא מארי- מקבץ שיעורים שניתנו ביום השנה לפטירת אביו.
- קובץ חידושי תורה- מאמרים שפרסמו הוא ואביו בחייהם.
- סדר עבודת יום הכיפורים- שיעורים על שבעת הפרקים הראשונים במסכת יומא.
- חידושי הגר"מ והגרי"ד- חידושים שנתלבנו ביחד על-ידם (טאג-בוך).
- איגרות הגרי"ד- חידושים ששלח לאביו בשנות תר"פ-תר"צ (שנות העשרים והשלושים למניינים).
- הלכות סת"ם- שיעורים שנערכו על פי רשימות התלמידים והקלטות
- שיעורי הגרי"ד על יו"ד- מפי השמועה
- שיעורי הגרי"ד על מצוות התלויות בארץ- מפי השמועה
- שיעורי הגרי"ד על הלכות אבלות והלכות תשעה באב- מפי השמועה
- רשימות שיעורי מרן הגרי"ד הלוי (שישה כרכים) על ברכות, בבא קמא, סוכה, שבועות, יבמות ונדרים- מפי השמועה
- שיעורי הגרי"ד על מסכת כריתות
- שיעורי הגרי"ד- ענייני סת"ם
- שיעורי הגרי"ד- על עבודת יום הכיפורים
ספרי הגות[עריכה]
בכתביו יש איכות פיוטית והוא מרבה להשתמש בשלל מושגים פילוסופיים מקצועיים. כעדות עצמו, היה פרפקציוניסט קיצוני, ועל כן קיימות רק שלוש מסות שכתב בעצמו, שיצאו בשני ספרים:
- איש ההלכה - גלוי ונסתר
- איש האמונה הבודד- מסות על מצוקת האדם (ובייחוד היהודי) המודרני ופתרונה. כולל את החיבור "איש האמונה הבודד" והמאמר הנודע "קול דודי דופק".
בשנותיו האחרונות יצאו עוד ספרים של סיכומים משיעוריו, אך רבים מכתביו פורסמו רק לאחר מותו, בהתבסס על הרצאות וכתבי יד שהכין לקראתן.
- על התשובה- ענייני הגות בנושא התשובה בעריכת הרב פנחס פלאי.
- דברי הגות והערכה- קובץ מאמרים מחשבתיים.
- חמש דרשות
- דברי השקפה
- בסוד היחיד והיחד
- אדם ועולמו
- ימי זיכרון
- מן הסערה- מסות על אבלות, ייסורים והמצב האנושי
- אדם וביתו- מסות על חיי המשפחה
- עבודה שבלב- מסות על התפילה
- זמן חירותנו- מסות על חג הפסח ועל הגדה של פסח
- איש על העדה- קובץ מכתבים, ראיונות והצהרות בענייני מנהיגות, הנהגת ציבור, רבנות ועוד.
כמו כן, ספרים רבים שכתב באנגלית לא תורגמו לעברית (רשימה של ספריו באנגלית ראה בוויקיפדיה באנגלית, ערך Joseph B. Soloveitchik):
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שיעורים מוקלטים [בפורמט ram] על פורים ומגילת אסתר, ועל מגילת אסתר חלק א, וחלק ב.
- זה סיני, מאמר על נצחיותה של ההלכה