רבי יעקב חיים סופר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(267 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
'''רַבִּי יַעֲקֹב חַיִּים סוֹפֵר''', Rabbi Ya'akov Chaim Sofer - ציירה: [[מרים חדוה יחזקאלי]]]]
'''רַבִּי יַעֲקֹב חַיִּים סוֹפֵר''', Rabbi Ya'akov Chaim Sofer - ציירה: [[מרים חדוה יחזקאלי]]]]


'''רבי יעקב חיים סופר''' מ[[ירושלים]] (נולד בשנת ה'תר"ל או ה'תרכ"ז נפטר בגיל [[69]] בערך ב[[ט' בסיון]] ה[[תרצ"ט]] בJerusalem), [[רב]], ואיש הלכה, סופר סת"ם, ואציל במידות טובות, מגדולי ה[[פוסקים]]. בן דורם של גדולי הפוסקים, ה[[חזון אי"ש]], ה[[בן איש חי]], ה[[שדי חמד]], ה[[משנה ברורה]], ה[[אור שמח]], ה[[ערוך השולחן]].
==ראשית חייו==
נולד ב[[בגדאד]] בירת [[עירק]] לאביו רבי [[יצחק ברוך]] ולאמו מרת [[אסתר]], למד שם בין השאר בישיבת "בית זילכה" אצל: אור העולם החכם רבי '''אברהם עובדיה יוסף סומך'''{{הערה| בן יחזקאל וכתון}}, שמכונה [[רבי עבדאללה סומך]]{{הערה| נפטר חודש ה[[רחמים]] י"ח אלול [[ה'תרמ"ט]] והיה פלא עצום ונס גדול עימו שלא שלטה בו רימה ותולעה}} בעל '''חזון למועד''', '''זבחי צדק''' (על יורה דעה והלכות שחיטה) ו'''קיבוץ חכמים''' (על הגדה של פסח, יצא לאור ב[[בני ברק]] בשנת [[ה'תשל"א]]) שהיה הסמכות התורנית לקהילות [[עיראק]], [[כורדיסטאן]], [[פרס]], [[סינגאפור]], ו[[הודו]], והגלילות{{הערה| ראה הקדמת ספר זבחי צדק חלק א}}, ותלמידו ומשמשו [[חכם יוסף חיים]]{{הערה| נפטר חודש ה[[רחמים]] י"ג אלול [[ה'תרס"ט]]}} בעל ה[[בן איש חי]] ועוד עשרות ספרים לאין מספר, שהיה רשכבה"ג ובפרט לקהילות ישראל ב[[עירק]], [[פרס]], [[כורדיסטן]], [[הודו]], [[סינגאפור]], שקיבלו אמרות חכמתו באהבה רבה.
'''[[רבי]] יעקב חיים סופר''' מ[[ירושלים]] (נולד ב[[ה'תרכ"ז]] או [[ה'תר"ל]], ונפטר ב[[ירושלים]] בגיל '''69''' או '''70''' ביום [[שבת]] קודש ט' [[סיון]] [[ה'תרצ"ט]] (27 ב[[מאי]] [[1939]] [[שבת]] [[פרשת נשא]], ביום פטירת [[הראשון לציון]] [[הרב יעקב מאיר]] מ[[סלוניקי]] זצלה"ה), [[רב]], איש תלמוד, [[ראש ישיבה]], מקובל, סופר סת"ם, ואציל במידות טובות, מגדולי ה[[פוסקים]]. בן דורם של גדולי הפוסקים, [[המהריב"ו]], "[[הרי"ח הטוב]]" ה[[בן איש חי]], ה[[חזון אי"ש]], ה[[משנה ברורה]], ה[[אור שמח]], ה[[ערוך השולחן]].
*רבותיו: ר' [[אלישע דנגור]] מ[[בבל]], [[ר' יוסף חיים]] [[ה"רי"ח הטוב"]] מ[[בבל]], ר' [[חיים שאול הכהן דוויק]] השד"ה מ[[ישראל]]. תלמידו: ר' [[יהודה יהושע חיים צדקה]], ראש [[ישיבת פורת יוסף]] גאולה ב[[ישראל]]


עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם [[רבי צדקה חוצין]] (ועל שמו בית הכנסת '''שמש צדקה''' ברחוב [[חגי]] בירושלים) ורבי יחזקאל עזרא רחמים מחבר ספר '''עצי היע"ר''' הנקרא [[היע"ר]] זצ"ל (נפטר ב[[ל' שבט]] [[ראש חודש]] [[אדר]], אחיו הגדול של [[הראשון לציון]] [[רבי יצחק נסים]] זצ"ל נפטר ב[[ט' באב]] [[תשמ"א]]).


נשא לאשה את מרת [[פרחה]] לבית [[דהובא]]. עלה ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[ירושלים]] בגבול שכונת [[בית ישראל]] ושכונת [[הבוכרים]] הנקראת שכונת [[רחובות]]. למד בישיבת "שושנים לדוד" שבשכונת הבוכרים, ב[[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ובישיבת המקובלים "רחובות הנהר".
נולד ב[[בגדאד]] ה[[עיר הבירה]] במדינת [[עירק]] לאביו ואמו [[רבי יצחק ברוך ואסתר]] סופר. ומרת אסתר לבית [[בדהובא]]. וכשעלה ל[[ארץ ישראל]] שינה את שם משפחתו למשפחת סופר על שם מקצועו בכתיבת סת"ם. למד שם בין השאר בישיבת "בית זילכה" אצל החכם הכולל רבי '''אברהמ עובדי' יוספ סומך'''{{הערה|ככה חותם בכמה מחתימותיו, בן יחזקאל וכתון}}, שמכונה [[רבי עבדאללה סומך]]{{הערה|נפטר [[חודש הרחמים והסליחות]] י"ח [[אלול]] [[ה'תרמ"ט]] והיה פלא עצום ונס גדול עימו שלא שלטה בו רימה ותולעה}} בעל, '''חזון למועד''', '''זבחי צדק''' (על יורה דעה והלכות שחיטה) ו'''קיבוץ חכמים''' (על הגדה של פסח, יָצָא לְאוֹר ב[[בני ברק]] בשנת [[ה'תשל"א]]), שהיה הסמכות התורנית לקהילות [[עיראק]], [[פרס]], [[כורדיסתן]], [[הודו]], ו[[סינגפור]], והגלילות{{הערה| ראה הקדמת ספר זבחי צדק חלק א}}, ותלמידו ומשמשו [[חכם]] [[רבי יוסף חיים]]{{הערה| נפטר חודש ה[[רחמים]] י"ג אלול [[ה'תרס"ט]]}} שהיה מורה בפרט לקהילות ישראל ב [[עיראק]], [[כורדיסתן]], [[פרס]], [[הודו]], ו[[סינגאפור]] והגלילות, וקיבלו אמרות חכמתו באהבה רבה.
ספרו ההלכתי [[כף החיים]], משמש עד היום לאחד מספרי היסוד בפסיקה ה[[אשכנזית]] וה[[ספרדית]].
חיבוריו קיבלו הסכמות וברכות מגדולי [[ירושלים]] ו[[צפת]] בכתיבת יד ונדפסו בגוף הספר: יליד [[צפת]], [[הראשון לציון]] וראב"ד [[ירושלים]] בירת [[פלשתינה]] [[ארץ ישראל]] ורב מקהלות ה[[ספרדים]] הרב [[יעקב שאול אלישר]], המכונה '''יש"א ברכה''', מ[[הרב חיים ברלין]] רב מקהלות ה[[אשכנזים]] ב[[ירושלים]] ומלפנים ראב"ד [[מוסקובה]] בירת [[רוסיה]], מ[[הרב יעקב דוד וילבסקי]] בן זאב, המכונה '''רידב"ז''', ששימש כראב"ד במקומות דלהלן: [[סלוצק]] שבמחוז [[ליטא]], [[ניו יורק]] בירת [[ארצות הברית]], שיקאגו [[ארצות הברית]], [[צפת]] [[ארץ ישראל]], מ[[הרב זוננפלד]] הנקרא הרב יוסף חיים זוננפלד מ[[פרסבורג]] בירת [[אונגרין]] - [[הונגריה]] רב מקהלות ה[[אשכנזים]] ב[[ירושלים]]{{הערה| כך סדר ההסכמות בספריו, קול יעקב וכף החיים, וראה גם ביגל יעקב}}.


'''היה שגור בפי''' בני  [[ירושלים]]: מאיש האלהים הקדוש ונורא בעל כף החיים אפילו מלאכי השרת מתביישין ממנו מתורתו וטהרתו.
==עלייתו לארץ ישראל==
עלה ל[[ארץ ישראל]] בחודש [[אפריל]] [[1904]] יחד עם עמיתיו [[רבי צדקה חוצין (השני)]] ועל שמו בית הכנסת '''שמש צדקה''' ברחוב [[חגי]] ב[[ירושלים]], ועם [[רבי יחזקאל עזרא רחמים]] מחבר ספר '''עצי היע"ר''' הנקרא [[היע"ר]] זצ"ל (נפטר ביום ב' ד[[ראש חודש]] [[אדר]], א' אדר [[ה'תרס"ח]]){{הערה|והינו אחיו הגדול של [[הראשון לציון]] [[רבי יצחק נסים]] זצ"ל שנפטר ב[[ט' באב]] [[תשמ"א]]}}.


נפטר ביום ה[[שבת]] ב[[בית חולים]] '''[[ביקור חולים]]''' ב[[ירושלים]] בעת רעווא דרעווין בשעת [[מנחה]] כשאור גדול נסוך על פניו הטהורות, ביום [[ט']] ב[[סיון]] [[ה'תרצ"ט]], בגיל 70.
לפני עלותו לארץ, נשא לאשה את [[פריחה]] לבית [[דהובא]]{{הערה| בת רבי יצחק}}. עלה ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[ירושלים]]  בגבול [[שכונת בית ישראל]] ו[[שכונת הבוכרים]] הנקראת [[שכונת רחובות]]. למד בישיבת [[שושנים לדוד]] שב[[שכונת הבוכרים]], ב[[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ובישיבת המקובלים [[רחובות הנהר]], תפילתו התארכה זמן רב בהיותו מהמכוונים בכוונות [[הרש"ש (הראשון)]].
מי שהיה באותה עת ליד מיטתו והשתאה על מעמד זה היה משמשו וחתנו: הרב [[יוסף חיים]] [[מועלם]] - [[מלמד]] מ[[ירושלים]] שהיה נשוי לבת שלו [[רג'ינה]] שסיפר זאת.  
מיוחד ביותר ספרו ההלכתי [[כף החיים (סופר)]] על עשרת חלקיו, שמשמש עד היום לאחד מספרי היסוד בפסיקה ה[[אשכנזית]] וה[[ספרדית]].  


בנו איש מסחר וסוחר סת"ם '''[[משה סופר]]'''{{הערה|נפטר ביום [[כ' ניסן]] ה[[תשל"ד]]}} מרח' הנביאים 84 ב[[ירושלים]] (HaNeviim Street 84, Jerusalem)  ויצחק '''[[שלום סופר]]''' בנו '''[[בכורו]]''' של '''[[משה סופר]]''' ונכד הכף החיים, שהיה איש צדקה וחסד יקיר ירושלים וידידו ורעו הטוב של נשיא מדינת ישראל '''ראובן ריבלין'''{{הערה| צאצא למשפחת ריבלין הותיקה מתלמידי [[הגר"א]] וממיסדי הישוב ב[[ירושלים]]}} וממייסדי ותומכי '''[[מפלגת הליכוד]]'''{{הערה|נפטר ב[[י"ח טבת]] ה[[תשס"ב]]}} מרח' יחיאל מיכל '''פינס''' 2 ב[[ירושלים]] (Yechiel Michel Pines SStree 2) Jerusalem), ושניהם מרח' [[שמואל הנביא]] 80 ב[[ירושלים]] (80 Samuel Hanavi St. Jerusalem), הדפיסו כ[[70]] שנה את ספרו '''קול יעקב''' על שולחן ערוך הלכות [[סתו"ם]] וספרו הגדול '''כף החיים''' על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה, וספרו '''יגל יעקב''' ועוד בכדי לזכות את הרבים.
הספר נתחבר ב[[ארץ ישראל]] קרוב ל40 שנה עד [[שולחן ערוך]] ([[אורח חיים]] סימן קיט) ב[[יורה דעה]].


בנו '''[[בכורו]]''' של ר' יצחק '''שלום סופר''' הינו ר' '''[[יעקב חיים סופר]]''' מ[[ירושלים]] ויליד [[ירושלים]] ונינו של כף החיים נקרא על שמו, הקים יחד עם עמיתיו המוהל הירושלמי המקובל ר' '''[[אברהם שולץ]]''', ויליד הגליל העליון ר' '''[[שלמה רוזנר]]''' מרחוב [[אבינדב]] שכונת [[נווה צבי]] ב[[ירושלים]] (Avindav Street, Jerusalem) את ישיבת '''[[כף החיים]]''' בעצת רבם יליד [[ירושלים]] ר' יעקב פרידמן מהמושבה '''[[תפרח]]''' שב[[דרום]]{{הערה|מייסד ישיבת תושיה תפרח ומראשי הישיבה}}, ובברכת גדולי [[ירושלים]] ו[[בני ברק]]. בנו '''[[בכורו]]''' של ר' '''יעקב חיים סופר''' ונכדו של ר' יצחק '''שלום סופר'''  הינו מעלת ר' '''[[אברהם אליעזר סופר]]''' מ[[ירושלים]] ויליד [[ירושלים]] ובן נינו של כף החיים, מחבר הספר '''מליצי יושר בשם אומרו''', '''חיי בני ומזוני וזיווגי''' (מוציאו לאור '''יפה נוף - פלדהיים'''), ועוד עשרות ספרים יקרים.
==פטירתו==
נפטר ביום ה[[שבת]] ב[[בית החולים ביקור חולים]] ב[[ירושלים]] בעת רעווא דרעווין בשעת [[מנחה]] כשאור גדול נסוך על פניו הטהורות, ביום [[ט']] ב[[סיון]] [[ה'תרצ"ט]], בגיל 70.  


==לקריאה נוספת==
בעת פטירתו מי שהיה באותה עת ליד מיטתו והשתאה על מעמד זה היה משמשו וחתנו: [[רבי יוסף חיים מועלם - מלמד]] מ[[ירושלים]] שהיה נשוי לבת שלו [[רג'ינה]] שסיפר זאת.
* ספר '''מגדולי ירושלים''', הוצאת יעקב גליס, הודפס ב[[ירושלים]].
 
* '''ספר הגדה של פסח כף החיים''', בעריכת הרב [[נחום סילמן]] מ[[רחובות]], מהדורת '''ברקוביץ''', הודפס ב[[ירושלים]].
יום למחרת ביום ראשון י' ב[[סיון]] [[ה'תרצ"ט]] התקיימה הלוויתו והספידוהו 16 רבנים חשובים מירושלים, בו ביום התקיימה גם הלוויית [[הראשון לציון]] [[הרב יעקב מאיר]] שנפטר גם באותה שבת.
* '''ספר [[תולדות כף החיים]]''' (Book, History of the Cape of Life), מאת בן נינו חכם '''[[אברהם אליעזר סופר]]''', בברכת רבנים חשובים מהארץ ומחוץ לארץ, ובתמיכת נדיבים מהארץ ומחוץ לארץ, הודפס ב[[ירושלים]].
 
* ספר '''קץ הימין''', לרבי יהושע משה, ראב"ד גבעתיים.
אלפים ליווהו למנוחת עולם עד הר הזיתים שם נטמן.
* ספר '''פדה את אברהם''', (עמוד תכב) לחכם הכולל, נעים זמירות ישראל, בנש"ק, רבי [[אברהם מונסא]] איש [[ירושלים]].
 
* הקדמה לספר '''[[ישמח ישראל]]''', מאת ניני המחבר, הודפס ב[[ירושלים]].
==הדפסת ספריו==
את הספר הדפיסו שנים רבות הבן [[מר משה סופר]] והנכד '''יצחק''' [[שלום סופר]] שניהם התגוררו ב[[ירושלים]] הדפיסו כ[[70]] שנה את ספרו '''[[קול יעקב]]''' על [[שולחן ערוך]] הלכות [[סתו"מ]] וספרו הגדול '''[[כף החיים]]''' על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]], וספרו '''[[יגל יעקב]]''' ועוד.
 
==הקמת מוסדות לזכרו==
בערך כ40 שנה אחרי פטירתו על שמו הוקמו של ידי נינו גאון ישראל [[הרב יעקב חיים סופר (השני)]] הקרוי אף הוא על שמו [[ישיבת כף החיים]] (שנת ה'תשל"ט) ו[[ישיבת תורת יעקב]] (שנת ה'תשנ"ב) ב[[ירושלים]], וכן הוקם על שמו המדרשיה לבנות [[מדרשיית עטרת בנות]] (שנת ה'תשנ"ח).


==ספריו==
==ספריו==
*'''[[קול יעקב]]''' - הלכות [[סת"ם]], נדפס בחיי המחבר ב[[אלול]] חודש ה[[רחמים]] ב[[ירושלים]]
*'''[[קול יעקב]]''' - הלכות [[סת"ם]], נדפס בחיי המחבר והושלמה המלאכה בשליש אחרון לחודש [[אלול]] [[חודש הרחמים והסליחות]] ב[[ירושלים]]
*'''[[כף החיים]]''' - פסקי [[הלכה]] ב[[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]], נדפס ב[[ירושלים]] בחיי המחבר וחלק ב' מיורה דעה מסימן קיט הושלם על ידי הרב [[עובדיה יוסף]] מ[[ירושלים]] [[הרב הראשי]] לישראל מלפנים ו[[הראשון לציון]], ושוב נדפס באותיות מרובעות והוספות ע"פ כתב יד המחבר בשליש ראשון של חודש [[טבת]] [[ה'תשע"ה]], הוגה מחדש על ידי צוות מגיהים, חלק מבני ניניו ביניהם.
*[[כף החיים]]{{הערה| קיים במאגר הספרים '''בית הספרים הלאומי''' ב[[גבעת רם]] בי[[רושלים]] המשתייך ל[[אונברסיטה העברית]], וכן במאגר הספרים '''די.בי.אס'''. התקליטור התורני}} - פסקי [[הלכה]] ב[[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]], נדפס ב[[ירושלים]] בחיי המחבר וחלק ב' מיורה דעה מסימן קיט הושלם על ידי הרב [[עובדיה יוסף]] מ[[ירושלים]] [[הרב הראשי]] לישראל מלפנים ו[[הראשון לציון]], ושוב נדפס באותיות מרובעות והוספות ע"פ כתב יד המחבר בשליש ראשון של חודש [[טבת]] [[ה'תשע"ה]], הוגה מחדש על ידי צוות מגיהים, חלק מבני ניניו ביניהם.
*'''באר מים חיים''' - [[שו"ת]] עדיין בכתב יד
*'''[[באר מים חיים]]''' - [[שו"ת]] עדיין בכתב יד
*'''חיים עד העולם''' - פירושים להדרנים לתלמוד, נדפס בחיי המחבר
*'''[[חיים עד העולם]]''' - פירושים להדרנים לתלמוד, נדפס בחיי המחבר, חלקם נהדרו מחדש עם מראי מקומות בספר '''הדר כבוד''' ובספר  '''[[תולדות כף החיים]]'''
*'''יגל יעקב''' - פירוש על התורה, נדפס בחיי המחבר
*'''[[יגל יעקב]]''' - פירוש על התורה, נדפס בחיי המחבר
* '''ישמח ישראל''' - ב' חלקים על התורה, נדפס שנים רבות אחר פטירת המחבר, הוצאת ניני המחבר, יעקב, אלי, רובי, משה, [[ירושלים]] [[ה']][[תשמ"ט]]
* '''[[ישמח ישראל]]''' - ב' חלקים על התורה, נדפס שנים רבות אחר פטירת המחבר, הוצאת ניני המחבר [[ירושלים]] [[ה']][[תשמ"ט]]
*'''חוקי חיים''' - דרוש, נדפס בחיי המחבר
*'''[[חוקי חיים]]''' - דרוש, נדפס בחיי המחבר
*'''עדות ביעקב''' - דרשות, עדיין בכתב יד
*'''[[עדות ביעקב]]''' - דרשות, עדיין בכתב יד
*'''חפץ בחיים''' - דרושים, עדיין בכתב יד
*'''[[חפץ בחיים]]''' - דרושים, עדיין בכתב יד
*'''קונטרס החלומות''' - מחברת בכתב יד בה רשם המחבר חזיונות מופלאים שהתגלו לו ב[[חלום]], עדיין בכתב יד
* [[קונטרס הכוונות]] - על [[הגדה של פסח]] הודפס בתוך [[הגדה של פסח]] עם [[פניני כף החיים]] בעריכת הרב [[נחום סילמן]] מ[[רחובות]]
* '''בית יעקב''' - דרישה, עדיין בכתב יד
*[[קונטרס החלומות]] - מחברת בכתב יד בה רשם המחבר חזיונות מופלאים שהם [[סוד השם ליראיו]] שהתגלו לו ב[[חלום]], עדיין בכתב יד{{הערה| קרוב ל800 חלומות}}, היה קיים בידי [[הרב עובדיה יוסף]], ועוד יחידי סגולה
* '''[[בית יעקב]]''' - דרישה, עדיין בכתב יד
 
==לקריאה נוספת==
* ספר '''מגדולי ירושלים''', הוצאת יעקב גליס, נדפס ב[[ירושלים]].
*ספר הגדה של פסח עם '''פניני כף החיים''', בעריכת הרב [[סילמן נחום]] מ[[רחובות]], מהדורת '''ברקוביץ''', נדפס ב[[ירושלים]].
* '''ספר [[תולדות כף החיים]]''' (Book, History of the Cape of Life), מאת בן נינו, נדפס ב[[ירושלים]].
* ספר '''קץ הימין''', לרבי '''יהושע משה''', ראב"ד [[גבעתיים]].
* הקדמה לספר '''[[ישמח ישראל]]''' (עמודים א-ח) חלק א', מאת ניני המחבר, נדפס ב[[ירושלים]].
{{מיון רגיל:סופר יעקב חיים}}
{{מיון רגיל:סופר יעקב חיים}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]

גרסה אחרונה מ־15:54, 15 בפברואר 2023
רַבִּי יַעֲקֹב חַיִּים סוֹפֵר, Rabbi Ya'akov Chaim Sofer - ציירה: מרים חדוה יחזקאלי

ראשית חייו[עריכה]

רבי יעקב חיים סופר מירושלים (נולד בה'תרכ"ז או ה'תר"ל, ונפטר בירושלים בגיל 69 או 70 ביום שבת קודש ט' סיון ה'תרצ"ט (27 במאי 1939 שבת פרשת נשא, ביום פטירת הראשון לציון הרב יעקב מאיר מסלוניקי זצלה"ה), רב, איש תלמוד, ראש ישיבה, מקובל, סופר סת"ם, ואציל במידות טובות, מגדולי הפוסקים. בן דורם של גדולי הפוסקים, המהריב"ו, "הרי"ח הטוב" הבן איש חי, החזון אי"ש, המשנה ברורה, האור שמח, הערוך השולחן.


נולד בבגדאד העיר הבירה במדינת עירק לאביו ואמו רבי יצחק ברוך ואסתר סופר. ומרת אסתר לבית בדהובא. וכשעלה לארץ ישראל שינה את שם משפחתו למשפחת סופר על שם מקצועו בכתיבת סת"ם. למד שם בין השאר בישיבת "בית זילכה" אצל החכם הכולל רבי אברהמ עובדי' יוספ סומך‏[1], שמכונה רבי עבדאללה סומך‏[2] בעל, חזון למועד, זבחי צדק (על יורה דעה והלכות שחיטה) וקיבוץ חכמים (על הגדה של פסח, יָצָא לְאוֹר בבני ברק בשנת ה'תשל"א), שהיה הסמכות התורנית לקהילות עיראק, פרס, כורדיסתן, הודו, וסינגפור, והגלילות‏[3], ותלמידו ומשמשו חכם רבי יוסף חיים‏[4] שהיה מורה בפרט לקהילות ישראל ב עיראק, כורדיסתן, פרס, הודו, וסינגאפור והגלילות, וקיבלו אמרות חכמתו באהבה רבה.

עלייתו לארץ ישראל[עריכה]

עלה לארץ ישראל בחודש אפריל 1904 יחד עם עמיתיו רבי צדקה חוצין (השני) ועל שמו בית הכנסת שמש צדקה ברחוב חגי בירושלים, ועם רבי יחזקאל עזרא רחמים מחבר ספר עצי היע"ר הנקרא היע"ר זצ"ל (נפטר ביום ב' דראש חודש אדר, א' אדר ה'תרס"ח)‏[5].

לפני עלותו לארץ, נשא לאשה את פריחה לבית דהובא‏[6]. עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים בגבול שכונת בית ישראל ושכונת הבוכרים הנקראת שכונת רחובות. למד בישיבת שושנים לדוד שבשכונת הבוכרים, בישיבת המקובלים בית אל בירושלים ובישיבת המקובלים רחובות הנהר, תפילתו התארכה זמן רב בהיותו מהמכוונים בכוונות הרש"ש (הראשון).

מיוחד ביותר ספרו ההלכתי כף החיים (סופר) על עשרת חלקיו, שמשמש עד היום לאחד מספרי היסוד בפסיקה האשכנזית והספרדית.

הספר נתחבר בארץ ישראל קרוב ל40 שנה עד שולחן ערוך (אורח חיים סימן קיט) ביורה דעה.

פטירתו[עריכה]

נפטר ביום השבת בבית החולים ביקור חולים בירושלים בעת רעווא דרעווין בשעת מנחה כשאור גדול נסוך על פניו הטהורות, ביום ט' בסיון ה'תרצ"ט, בגיל 70.

בעת פטירתו מי שהיה באותה עת ליד מיטתו והשתאה על מעמד זה היה משמשו וחתנו: רבי יוסף חיים מועלם - מלמד מירושלים שהיה נשוי לבת שלו רג'ינה שסיפר זאת.

יום למחרת ביום ראשון י' בסיון ה'תרצ"ט התקיימה הלוויתו והספידוהו 16 רבנים חשובים מירושלים, בו ביום התקיימה גם הלוויית הראשון לציון הרב יעקב מאיר שנפטר גם באותה שבת.

אלפים ליווהו למנוחת עולם עד הר הזיתים שם נטמן.

הדפסת ספריו[עריכה]

את הספר הדפיסו שנים רבות הבן מר משה סופר והנכד יצחק שלום סופר שניהם התגוררו בירושלים הדפיסו כ70 שנה את ספרו קול יעקב על שולחן ערוך הלכות סתו"מ וספרו הגדול כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה, וספרו יגל יעקב ועוד.

הקמת מוסדות לזכרו[עריכה]

בערך כ40 שנה אחרי פטירתו על שמו הוקמו של ידי נינו גאון ישראל הרב יעקב חיים סופר (השני) הקרוי אף הוא על שמו ישיבת כף החיים (שנת ה'תשל"ט) וישיבת תורת יעקב (שנת ה'תשנ"ב) בירושלים, וכן הוקם על שמו המדרשיה לבנות מדרשיית עטרת בנות (שנת ה'תשנ"ח).

ספריו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

ראה גם[עריכה]

  1. ↑ ככה חותם בכמה מחתימותיו, בן יחזקאל וכתון
  2. ↑ נפטר חודש הרחמים והסליחות י"ח אלול ה'תרמ"ט והיה פלא עצום ונס גדול עימו שלא שלטה בו רימה ותולעה
  3. ↑ ראה הקדמת ספר זבחי צדק חלק א
  4. ↑ נפטר חודש הרחמים י"ג אלול ה'תרס"ט
  5. ↑ והינו אחיו הגדול של הראשון לציון רבי יצחק נסים זצ"ל שנפטר בט' באב תשמ"א
  6. ↑ בת רבי יצחק
  7. ↑ קיים במאגר הספרים בית הספרים הלאומי בגבעת רם בירושלים המשתייך לאונברסיטה העברית, וכן במאגר הספרים די.בי.אס. התקליטור התורני
  8. ↑ קרוב ל800 חלומות
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=רבי_יעקב_חיים_סופר&oldid=159053"