רבי יעקב חיים סופר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (112 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Kaf hachaym.jpg|שמאל|200px|ממוזער| | |||
'''רַבִּי יַעֲקֹב חַיִּים סוֹפֵר''', Rabbi Ya'akov Chaim Sofer - ציירה: [[מרים חדוה יחזקאלי]]]] | |||
==ראשית חייו== | |||
'''[[רבי]] יעקב חיים סופר''' מ[[ירושלים]] (נולד ב[[ה'תרכ"ז]] או [[ה'תר"ל]], ונפטר ב[[ירושלים]] בגיל '''69''' או '''70''' ביום [[שבת]] קודש ט' [[סיון]] [[ה'תרצ"ט]] (27 ב[[מאי]] [[1939]] [[שבת]] [[פרשת נשא]], ביום פטירת [[הראשון לציון]] [[הרב יעקב מאיר]] מ[[סלוניקי]] זצלה"ה), [[רב]], איש תלמוד, [[ראש ישיבה]], מקובל, סופר סת"ם, ואציל במידות טובות, מגדולי ה[[פוסקים]]. בן דורם של גדולי הפוסקים, [[המהריב"ו]], "[[הרי"ח הטוב]]" ה[[בן איש חי]], ה[[חזון אי"ש]], ה[[משנה ברורה]], ה[[אור שמח]], ה[[ערוך השולחן]]. | |||
*רבותיו: ר' [[אלישע דנגור]] מ[[בבל]], [[ר' יוסף חיים]] [[ה"רי"ח הטוב"]] מ[[בבל]], ר' [[חיים שאול הכהן דוויק]] השד"ה מ[[ישראל]]. תלמידו: ר' [[יהודה יהושע חיים צדקה]], ראש [[ישיבת פורת יוסף]] גאולה ב[[ישראל]] | |||
לפני עלותו לארץ, נשא לאשה את | נולד ב[[בגדאד]] ה[[עיר הבירה]] במדינת [[עירק]] לאביו ואמו [[רבי יצחק ברוך ואסתר]] סופר. ומרת אסתר לבית [[בדהובא]]. וכשעלה ל[[ארץ ישראל]] שינה את שם משפחתו למשפחת סופר על שם מקצועו בכתיבת סת"ם. למד שם בין השאר בישיבת "בית זילכה" אצל החכם הכולל רבי '''אברהמ עובדי' יוספ סומך'''{{הערה|ככה חותם בכמה מחתימותיו, בן יחזקאל וכתון}}, שמכונה [[רבי עבדאללה סומך]]{{הערה|נפטר [[חודש הרחמים והסליחות]] י"ח [[אלול]] [[ה'תרמ"ט]] והיה פלא עצום ונס גדול עימו שלא שלטה בו רימה ותולעה}} בעל, '''חזון למועד''', '''זבחי צדק''' (על יורה דעה והלכות שחיטה) ו'''קיבוץ חכמים''' (על הגדה של פסח, יָצָא לְאוֹר ב[[בני ברק]] בשנת [[ה'תשל"א]]), שהיה הסמכות התורנית לקהילות [[עיראק]], [[פרס]], [[כורדיסתן]], [[הודו]], ו[[סינגפור]], והגלילות{{הערה| ראה הקדמת ספר זבחי צדק חלק א}}, ותלמידו ומשמשו [[חכם]] [[רבי יוסף חיים]]{{הערה| נפטר חודש ה[[רחמים]] י"ג אלול [[ה'תרס"ט]]}} שהיה מורה בפרט לקהילות ישראל ב [[עיראק]], [[כורדיסתן]], [[פרס]], [[הודו]], ו[[סינגאפור]] והגלילות, וקיבלו אמרות חכמתו באהבה רבה. | ||
==עלייתו לארץ ישראל== | |||
עלה ל[[ארץ ישראל]] בחודש [[אפריל]] [[1904]] יחד עם עמיתיו [[רבי צדקה חוצין (השני)]] ועל שמו בית הכנסת '''שמש צדקה''' ברחוב [[חגי]] ב[[ירושלים]], ועם [[רבי יחזקאל עזרא רחמים]] מחבר ספר '''עצי היע"ר''' הנקרא [[היע"ר]] זצ"ל (נפטר ביום ב' ד[[ראש חודש]] [[אדר]], א' אדר [[ה'תרס"ח]]){{הערה|והינו אחיו הגדול של [[הראשון לציון]] [[רבי יצחק נסים]] זצ"ל שנפטר ב[[ט' באב]] [[תשמ"א]]}}. | |||
לפני עלותו לארץ, נשא לאשה את [[פריחה]] לבית [[דהובא]]{{הערה| בת רבי יצחק}}. עלה ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[ירושלים]] בגבול [[שכונת בית ישראל]] ו[[שכונת הבוכרים]] הנקראת [[שכונת רחובות]]. למד בישיבת [[שושנים לדוד]] שב[[שכונת הבוכרים]], ב[[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ובישיבת המקובלים [[רחובות הנהר]], תפילתו התארכה זמן רב בהיותו מהמכוונים בכוונות [[הרש"ש (הראשון)]]. | |||
מיוחד ביותר ספרו ההלכתי [[כף החיים]] על עשרת חלקיו, שמשמש עד היום לאחד מספרי היסוד בפסיקה ה[[אשכנזית]] וה[[ספרדית]]. | מיוחד ביותר ספרו ההלכתי [[כף החיים (סופר)]] על עשרת חלקיו, שמשמש עד היום לאחד מספרי היסוד בפסיקה ה[[אשכנזית]] וה[[ספרדית]]. | ||
הספר נתחבר ב[[ארץ ישראל]] קרוב ל40 שנה עד [[שולחן ערוך]] ([[אורח חיים]] סימן קיט) ב[[יורה דעה]]. | |||
==פטירתו== | |||
נפטר ביום ה[[שבת]] ב[[בית החולים ביקור חולים]] ב[[ירושלים]] בעת רעווא דרעווין בשעת [[מנחה]] כשאור גדול נסוך על פניו הטהורות, ביום [[ט']] ב[[סיון]] [[ה'תרצ"ט]], בגיל 70. | נפטר ביום ה[[שבת]] ב[[בית החולים ביקור חולים]] ב[[ירושלים]] בעת רעווא דרעווין בשעת [[מנחה]] כשאור גדול נסוך על פניו הטהורות, ביום [[ט']] ב[[סיון]] [[ה'תרצ"ט]], בגיל 70. | ||
מי שהיה באותה עת ליד מיטתו והשתאה על מעמד זה היה משמשו וחתנו: [[רבי יוסף חיים מועלם - מלמד]] מ[[ירושלים]] שהיה נשוי לבת שלו [[רג'ינה]] שסיפר זאת. | |||
בעת פטירתו מי שהיה באותה עת ליד מיטתו והשתאה על מעמד זה היה משמשו וחתנו: [[רבי יוסף חיים מועלם - מלמד]] מ[[ירושלים]] שהיה נשוי לבת שלו [[רג'ינה]] שסיפר זאת. | |||
יום למחרת ביום ראשון י' ב[[סיון]] [[ה'תרצ"ט]] התקיימה הלוויתו והספידוהו 16 רבנים חשובים מירושלים, בו ביום התקיימה גם הלוויית [[הראשון לציון]] [[הרב יעקב מאיר]] שנפטר גם באותה שבת. | יום למחרת ביום ראשון י' ב[[סיון]] [[ה'תרצ"ט]] התקיימה הלוויתו והספידוהו 16 רבנים חשובים מירושלים, בו ביום התקיימה גם הלוויית [[הראשון לציון]] [[הרב יעקב מאיר]] שנפטר גם באותה שבת. | ||
את הספר הדפיסו שנים רבות הבן [[משה סופר]] והנכד '''יצחק''' [[שלום סופר]] שניהם התגוררו | אלפים ליווהו למנוחת עולם עד הר הזיתים שם נטמן. | ||
==הדפסת ספריו== | |||
את הספר הדפיסו שנים רבות הבן [[מר משה סופר]] והנכד '''יצחק''' [[שלום סופר]] שניהם התגוררו ב[[ירושלים]] הדפיסו כ[[70]] שנה את ספרו '''[[קול יעקב]]''' על [[שולחן ערוך]] הלכות [[סתו"מ]] וספרו הגדול '''[[כף החיים]]''' על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]], וספרו '''[[יגל יעקב]]''' ועוד. | |||
בערך כ40 שנה אחרי פטירתו על שמו הוקמו | ==הקמת מוסדות לזכרו== | ||
בערך כ40 שנה אחרי פטירתו על שמו הוקמו של ידי נינו גאון ישראל [[הרב יעקב חיים סופר (השני)]] הקרוי אף הוא על שמו [[ישיבת כף החיים]] (שנת ה'תשל"ט) ו[[ישיבת תורת יעקב]] (שנת ה'תשנ"ב) ב[[ירושלים]], וכן הוקם על שמו המדרשיה לבנות [[מדרשיית עטרת בנות]] (שנת ה'תשנ"ח). | |||
== | ==ספריו== | ||
*'''[[קול יעקב]]''' - הלכות [[סת"ם]], נדפס בחיי המחבר | *'''[[קול יעקב]]''' - הלכות [[סת"ם]], נדפס בחיי המחבר והושלמה המלאכה בשליש אחרון לחודש [[אלול]] [[חודש הרחמים והסליחות]] ב[[ירושלים]] | ||
*[[כף החיים]]{{הערה| קיים במאגר הספרים '''בית הספרים הלאומי''' ב[[גבעת רם]] בי[[רושלים]] המשתייך ל[[אונברסיטה העברית]], וכן במאגר הספרים '''די.בי.אס'''. התקליטור התורני}} - פסקי [[הלכה]] ב[[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]], נדפס ב[[ירושלים]] בחיי המחבר וחלק ב' מיורה דעה מסימן קיט הושלם על ידי | *[[כף החיים]]{{הערה| קיים במאגר הספרים '''בית הספרים הלאומי''' ב[[גבעת רם]] בי[[רושלים]] המשתייך ל[[אונברסיטה העברית]], וכן במאגר הספרים '''די.בי.אס'''. התקליטור התורני}} - פסקי [[הלכה]] ב[[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]], נדפס ב[[ירושלים]] בחיי המחבר וחלק ב' מיורה דעה מסימן קיט הושלם על ידי הרב [[עובדיה יוסף]] מ[[ירושלים]] [[הרב הראשי]] לישראל מלפנים ו[[הראשון לציון]], ושוב נדפס באותיות מרובעות והוספות ע"פ כתב יד המחבר בשליש ראשון של חודש [[טבת]] [[ה'תשע"ה]], הוגה מחדש על ידי צוות מגיהים, חלק מבני ניניו ביניהם. | ||
*'''[[באר מים חיים]]''' - [[שו"ת]] עדיין בכתב יד | *'''[[באר מים חיים]]''' - [[שו"ת]] עדיין בכתב יד | ||
*'''[[חיים עד העולם]]''' - פירושים להדרנים לתלמוד, נדפס בחיי המחבר, חלקם נהדרו מחדש עם מראי מקומות בספר '''הדר כבוד''' ובספר '''[[תולדות כף החיים]]''' | *'''[[חיים עד העולם]]''' - פירושים להדרנים לתלמוד, נדפס בחיי המחבר, חלקם נהדרו מחדש עם מראי מקומות בספר '''הדר כבוד''' ובספר '''[[תולדות כף החיים]]''' | ||
*'''[[יגל יעקב]]''' - פירוש על התורה, נדפס בחיי המחבר | *'''[[יגל יעקב]]''' - פירוש על התורה, נדפס בחיי המחבר | ||
* '''[[ישמח ישראל]]''' - ב' חלקים על התורה, נדפס שנים רבות אחר פטירת המחבר, הוצאת ניני המחבר | * '''[[ישמח ישראל]]''' - ב' חלקים על התורה, נדפס שנים רבות אחר פטירת המחבר, הוצאת ניני המחבר [[ירושלים]] [[ה']][[תשמ"ט]] | ||
*'''חוקי חיים''' - דרוש, נדפס בחיי המחבר | *'''[[חוקי חיים]]''' - דרוש, נדפס בחיי המחבר | ||
*'''עדות ביעקב''' - דרשות, עדיין בכתב יד | *'''[[עדות ביעקב]]''' - דרשות, עדיין בכתב יד | ||
*'''חפץ בחיים''' - דרושים, עדיין בכתב יד | *'''[[חפץ בחיים]]''' - דרושים, עדיין בכתב יד | ||
* | * [[קונטרס הכוונות]] - על [[הגדה של פסח]] הודפס בתוך [[הגדה של פסח]] עם [[פניני כף החיים]] בעריכת הרב [[נחום סילמן]] מ[[רחובות]] | ||
* '''בית יעקב''' - דרישה, עדיין בכתב יד | *[[קונטרס החלומות]] - מחברת בכתב יד בה רשם המחבר חזיונות מופלאים שהם [[סוד השם ליראיו]] שהתגלו לו ב[[חלום]], עדיין בכתב יד{{הערה| קרוב ל800 חלומות}}, היה קיים בידי [[הרב עובדיה יוסף]], ועוד יחידי סגולה | ||
* '''[[בית יעקב]]''' - דרישה, עדיין בכתב יד | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* ספר '''מגדולי ירושלים''', הוצאת יעקב גליס, נדפס ב[[ירושלים]]. | * ספר '''מגדולי ירושלים''', הוצאת יעקב גליס, נדפס ב[[ירושלים]]. | ||
*ספר הגדה של פסח עם '''פניני כף החיים''', בעריכת הרב [[סילמן נחום]] מ[[רחובות]], מהדורת '''ברקוביץ''', נדפס ב[[ירושלים]]. | *ספר הגדה של פסח עם '''פניני כף החיים''', בעריכת הרב [[סילמן נחום]] מ[[רחובות]], מהדורת '''ברקוביץ''', נדפס ב[[ירושלים]]. | ||
* '''ספר [[תולדות כף החיים]]''' (Book, History of the Cape of Life), מאת בן נינו | * '''ספר [[תולדות כף החיים]]''' (Book, History of the Cape of Life), מאת בן נינו, נדפס ב[[ירושלים]]. | ||
* ספר '''קץ הימין''', לרבי '''יהושע משה''', ראב"ד [[גבעתיים]]. | * ספר '''קץ הימין''', לרבי '''יהושע משה''', ראב"ד [[גבעתיים]]. | ||
* הקדמה לספר '''[[ישמח ישראל]]''' (עמודים א-ח) חלק א', מאת ניני המחבר, נדפס ב[[ירושלים]]. | * הקדמה לספר '''[[ישמח ישראל]]''' (עמודים א-ח) חלק א', מאת ניני המחבר, נדפס ב[[ירושלים]]. | ||
גרסה אחרונה מ־15:54, 15 בפברואר 2023
|
|
רַבִּי יַעֲקֹב חַיִּים סוֹפֵר, Rabbi Ya'akov Chaim Sofer - ציירה: מרים חדוה יחזקאלי
ראשית חייו[עריכה]
רבי יעקב חיים סופר מירושלים (נולד בה'תרכ"ז או ה'תר"ל, ונפטר בירושלים בגיל 69 או 70 ביום שבת קודש ט' סיון ה'תרצ"ט (27 במאי 1939 שבת פרשת נשא, ביום פטירת הראשון לציון הרב יעקב מאיר מסלוניקי זצלה"ה), רב, איש תלמוד, ראש ישיבה, מקובל, סופר סת"ם, ואציל במידות טובות, מגדולי הפוסקים. בן דורם של גדולי הפוסקים, המהריב"ו, "הרי"ח הטוב" הבן איש חי, החזון אי"ש, המשנה ברורה, האור שמח, הערוך השולחן.
- רבותיו: ר' אלישע דנגור מבבל, ר' יוסף חיים ה"רי"ח הטוב" מבבל, ר' חיים שאול הכהן דוויק השד"ה מישראל. תלמידו: ר' יהודה יהושע חיים צדקה, ראש ישיבת פורת יוסף גאולה בישראל
נולד בבגדאד העיר הבירה במדינת עירק לאביו ואמו רבי יצחק ברוך ואסתר סופר. ומרת אסתר לבית בדהובא. וכשעלה לארץ ישראל שינה את שם משפחתו למשפחת סופר על שם מקצועו בכתיבת סת"ם. למד שם בין השאר בישיבת "בית זילכה" אצל החכם הכולל רבי אברהמ עובדי' יוספ סומך[1], שמכונה רבי עבדאללה סומך[2] בעל, חזון למועד, זבחי צדק (על יורה דעה והלכות שחיטה) וקיבוץ חכמים (על הגדה של פסח, יָצָא לְאוֹר בבני ברק בשנת ה'תשל"א), שהיה הסמכות התורנית לקהילות עיראק, פרס, כורדיסתן, הודו, וסינגפור, והגלילות[3], ותלמידו ומשמשו חכם רבי יוסף חיים[4] שהיה מורה בפרט לקהילות ישראל ב עיראק, כורדיסתן, פרס, הודו, וסינגאפור והגלילות, וקיבלו אמרות חכמתו באהבה רבה.
עלייתו לארץ ישראל[עריכה]
עלה לארץ ישראל בחודש אפריל 1904 יחד עם עמיתיו רבי צדקה חוצין (השני) ועל שמו בית הכנסת שמש צדקה ברחוב חגי בירושלים, ועם רבי יחזקאל עזרא רחמים מחבר ספר עצי היע"ר הנקרא היע"ר זצ"ל (נפטר ביום ב' דראש חודש אדר, א' אדר ה'תרס"ח)[5].
לפני עלותו לארץ, נשא לאשה את פריחה לבית דהובא[6]. עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים בגבול שכונת בית ישראל ושכונת הבוכרים הנקראת שכונת רחובות. למד בישיבת שושנים לדוד שבשכונת הבוכרים, בישיבת המקובלים בית אל בירושלים ובישיבת המקובלים רחובות הנהר, תפילתו התארכה זמן רב בהיותו מהמכוונים בכוונות הרש"ש (הראשון).
מיוחד ביותר ספרו ההלכתי כף החיים (סופר) על עשרת חלקיו, שמשמש עד היום לאחד מספרי היסוד בפסיקה האשכנזית והספרדית.
הספר נתחבר בארץ ישראל קרוב ל40 שנה עד שולחן ערוך (אורח חיים סימן קיט) ביורה דעה.
פטירתו[עריכה]
נפטר ביום השבת בבית החולים ביקור חולים בירושלים בעת רעווא דרעווין בשעת מנחה כשאור גדול נסוך על פניו הטהורות, ביום ט' בסיון ה'תרצ"ט, בגיל 70.
בעת פטירתו מי שהיה באותה עת ליד מיטתו והשתאה על מעמד זה היה משמשו וחתנו: רבי יוסף חיים מועלם - מלמד מירושלים שהיה נשוי לבת שלו רג'ינה שסיפר זאת.
יום למחרת ביום ראשון י' בסיון ה'תרצ"ט התקיימה הלוויתו והספידוהו 16 רבנים חשובים מירושלים, בו ביום התקיימה גם הלוויית הראשון לציון הרב יעקב מאיר שנפטר גם באותה שבת.
אלפים ליווהו למנוחת עולם עד הר הזיתים שם נטמן.
הדפסת ספריו[עריכה]
את הספר הדפיסו שנים רבות הבן מר משה סופר והנכד יצחק שלום סופר שניהם התגוררו בירושלים הדפיסו כ70 שנה את ספרו קול יעקב על שולחן ערוך הלכות סתו"מ וספרו הגדול כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה, וספרו יגל יעקב ועוד.
הקמת מוסדות לזכרו[עריכה]
בערך כ40 שנה אחרי פטירתו על שמו הוקמו של ידי נינו גאון ישראל הרב יעקב חיים סופר (השני) הקרוי אף הוא על שמו ישיבת כף החיים (שנת ה'תשל"ט) וישיבת תורת יעקב (שנת ה'תשנ"ב) בירושלים, וכן הוקם על שמו המדרשיה לבנות מדרשיית עטרת בנות (שנת ה'תשנ"ח).
ספריו[עריכה]
- קול יעקב - הלכות סת"ם, נדפס בחיי המחבר והושלמה המלאכה בשליש אחרון לחודש אלול חודש הרחמים והסליחות בירושלים
- כף החיים[7] - פסקי הלכה באורח חיים ויורה דעה, נדפס בירושלים בחיי המחבר וחלק ב' מיורה דעה מסימן קיט הושלם על ידי הרב עובדיה יוסף מירושלים הרב הראשי לישראל מלפנים והראשון לציון, ושוב נדפס באותיות מרובעות והוספות ע"פ כתב יד המחבר בשליש ראשון של חודש טבת ה'תשע"ה, הוגה מחדש על ידי צוות מגיהים, חלק מבני ניניו ביניהם.
- באר מים חיים - שו"ת עדיין בכתב יד
- חיים עד העולם - פירושים להדרנים לתלמוד, נדפס בחיי המחבר, חלקם נהדרו מחדש עם מראי מקומות בספר הדר כבוד ובספר תולדות כף החיים
- יגל יעקב - פירוש על התורה, נדפס בחיי המחבר
- ישמח ישראל - ב' חלקים על התורה, נדפס שנים רבות אחר פטירת המחבר, הוצאת ניני המחבר ירושלים ה'תשמ"ט
- חוקי חיים - דרוש, נדפס בחיי המחבר
- עדות ביעקב - דרשות, עדיין בכתב יד
- חפץ בחיים - דרושים, עדיין בכתב יד
- קונטרס הכוונות - על הגדה של פסח הודפס בתוך הגדה של פסח עם פניני כף החיים בעריכת הרב נחום סילמן מרחובות
- קונטרס החלומות - מחברת בכתב יד בה רשם המחבר חזיונות מופלאים שהם סוד השם ליראיו שהתגלו לו בחלום, עדיין בכתב יד[8], היה קיים בידי הרב עובדיה יוסף, ועוד יחידי סגולה
- בית יעקב - דרישה, עדיין בכתב יד
לקריאה נוספת[עריכה]
- ספר מגדולי ירושלים, הוצאת יעקב גליס, נדפס בירושלים.
- ספר הגדה של פסח עם פניני כף החיים, בעריכת הרב סילמן נחום מרחובות, מהדורת ברקוביץ, נדפס בירושלים.
- ספר תולדות כף החיים (Book, History of the Cape of Life), מאת בן נינו, נדפס בירושלים.
- ספר קץ הימין, לרבי יהושע משה, ראב"ד גבעתיים.
- הקדמה לספר ישמח ישראל (עמודים א-ח) חלק א', מאת ניני המחבר, נדפס בירושלים.
ראה גם[עריכה]
- ↑ ככה חותם בכמה מחתימותיו, בן יחזקאל וכתון
- ↑ נפטר חודש הרחמים והסליחות י"ח אלול ה'תרמ"ט והיה פלא עצום ונס גדול עימו שלא שלטה בו רימה ותולעה
- ↑ ראה הקדמת ספר זבחי צדק חלק א
- ↑ נפטר חודש הרחמים י"ג אלול ה'תרס"ט
- ↑ והינו אחיו הגדול של הראשון לציון רבי יצחק נסים זצ"ל שנפטר בט' באב תשמ"א
- ↑ בת רבי יצחק
- ↑ קיים במאגר הספרים בית הספרים הלאומי בגבעת רם בירושלים המשתייך לאונברסיטה העברית, וכן במאגר הספרים די.בי.אס. התקליטור התורני
- ↑ קרוב ל800 חלומות