אלול: הבדלים בין גרסאות בדף
Yeshivaorgil (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכה של Yeshivaorgil bot (שיחה) לעריכה האחרונה של אפרים) |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
=== סליחות === | === סליחות === | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[סליחות]]}} | |||
חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות. ימי חודש אלול הינם ימי רצון המיוחדים לעשיית תשובה. כידוע, שיבר משה את [[לוחות הברית]], שניתנו לו ב[[הר סיני]], כאשר ירד מן ההר וחזה שבני ישראל סוגדים ל[[עגל הזהב]]. מאורע זה התרחש ב[[שבעה עשר בתמוז]]. בראש חודש אלול נצטווה משה לעלות בשנית ההרה כדי לקבל את לוחות הברית השניים, לאחר שהקב"ה נתרצה להפצרות [[משה]] למחול לעם ישראל על חטא כבד זה. גם שהות זו בהר, שהחלה בראש חודש אלול, ארכה ארבעים יום. היא נסתיימה איפוא בעשירי בתשרי, הוא [[יום הכיפורים]], וביום זה: "ויאמר ה' סלחתי כדבריך". בני ישראל נהגו בכל אותם הימים בצום ובתענית עד שביום הכיפורים סלח להם ה'. ימים אלו שתחילתם בראש חודש אלול נקבעו לדורות כימי רצון ורחמים. ימים אלו משמשים כהכנה לעשרת ימי תשובה, שהינם ימי דין ומשפט. מרבים בהם במעשים טובים, במתן [[צדקה]] ובעריכת חשבון הנפש. | |||
הספרדים והתימנים נוהגים לקום באשמורת ולומר [[סליחות]] החל מב' אלול, מפני שמשה עלה להר סיני לקבל [[לוחות הברית|לוחות]] שניים בתאריך זה (40 יום לפני יום הכיפורים). | הספרדים והתימנים נוהגים לקום באשמורת ולומר [[סליחות]] החל מב' אלול, מפני שמשה עלה להר סיני לקבל [[לוחות הברית|לוחות]] שניים בתאריך זה (40 יום לפני יום הכיפורים). | ||
האשכנזים מתחילים לומר סליחות החל ממוצאי שבת הקרובה ל[[ראש השנה]], אלא אם חל ראש השנה בימים שני או שלישי, שבמקרה זה מתחילים במוצאי שבת של השבוע הקודם, מפני שהסליחות הם כדי לבקר את האדם מכל מום לקראת ה[[ימים הנוראים]], והדין הוא שיש לבקר את הבהמה המועמדת לקרבן 4 ימים לפני ההקרבה. | האשכנזים מתחילים לומר סליחות החל ממוצאי שבת הקרובה ל[[ראש השנה]], אלא אם חל ראש השנה בימים שני או שלישי, שבמקרה זה מתחילים במוצאי שבת של השבוע הקודם, מפני שהסליחות הם כדי לבקר את האדם מכל מום לקראת ה[[ימים הנוראים]], והדין הוא שיש לבקר את הבהמה המועמדת לקרבן 4 ימים לפני ההקרבה. | ||
=== לדוד ה' === | === לדוד ה' ותקיעת שופר === | ||
האשכנזים מתחילים להוסיף אחרי התפילה את מזמור כ"ז ב[[תהילים]] - "לדוד ה' אורי וישעי", לאחר תקיעה ב[[שופר]] תשר"ת. | {{ערך מורחב|ערך=[[לדוד ה' אורי וישעי]]}} | ||
האשכנזים מתחילים להוסיף אחרי התפילה את מזמור כ"ז ב[[תהילים]] - "לדוד ה' אורי וישעי", לאחר תקיעה ב[[שופר]] תשר"ת. יש נוהגים לתקוע בעת אמירת [[שלוש עשרה מידות]] שבסליחות. בכוחו של השופר להחריד את לב השומעים ולעוררם לחזרה בתשובה, כמאמר הנביא [[עמוס]]: "היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו". | |||
מזמור כ"ז בתהילים עוסק באמונה ובבטחון בישועת ה' ורמוזים בו [[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]] ו[[סוכות]], כמובא במדרש שוחר טוב: "ה' אורי" - בראש השנה, "וישעי" - ביום הכיפורים, "כי יצפנני בסכה" - רמז לסוכות. | |||
== רמזי "אלול" == | |||
רמזים שונים מצויים באותיות המילה "אלול". בשם ה[[אר"י]] ז"ל מובא שאלול מרומז בפסוק: "ואשר לא צדה והאלקים '''א'''ינה '''ל'''ידו '''ו'''שמתי '''ל'''ך מקום אשר ינוס שמה" (שמות כא, יג). פסוק זה עוסק בפרשת [[ערי מקלט]] שאליהן נמלטים ההורגים בשוגג. בפסוק מצוי רמז שאלול הוא עת רצון ושה' מקבל את תשובתם של השבים, וכן רמוז בו שגם על החטאים שנעשו בשגגה יש לחזור בתשובה. | |||
שלוש דרכים, מונים מקורותינו, יש בהן כדי להעביר את רוע הגזירה: תשובה, [[תפילה]] וצדקה. שלוש דרכים אלו נרמזו בראשי התיבות של חודש אלול: "תשובה" - "ומל ה' אלקיך '''א'''ת '''ל'''בבך '''ו'''את '''ל'''בב זרעך"; "תפילה" - "'''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י"; "צדקה" - "ו[[משלוח מנות]] '''א'''יש '''ל'''רעהו '''ו'''מתנות '''ל'''אביונים". | |||
=== מנהגים נוספים === | === מנהגים נוספים === | ||
ב[[חסידות]] נחגג יום ח"י אלול כיום הולדת [[הבעל שם טוב|הבעש"ט]] וב[[חב"ד]] אף כיום הולדת מייסד חסידות חב"ד, [[ר' שניאור | |||
ב[[חסידות]] נחגג יום ח"י אלול כיום הולדת [[הבעל שם טוב|הבעש"ט]] וב[[חב"ד]] אף כיום הולדת מייסד חסידות חב"ד, [[ר' שניאור זלמן מלאדי]] - בעל [[התניא]] (המכונה גם האדמו"ר הזקן"), ע"י [[התוועדות|התוועדיות]]. | |||
== "זמן אלול" == | == "זמן אלול" == | ||
"זמן אלול" הוא תקופת הלימוד הראשונה ב[[ישיבה|ישיבות]], המתחיל מ[[ראש חודש]] אלול עד מוצאי [[יום כיפור]]. | "זמן אלול" הוא תקופת הלימוד הראשונה ב[[ישיבה|ישיבות]], המתחיל מ[[ראש חודש]] אלול עד מוצאי [[יום כיפור]]. | ||
{{תבנית:חודשי השנה}} | |||
[[קטגוריה:חודשי השנה]] | [[קטגוריה:חודשי השנה]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:56, 15 בדצמבר 2020
|
|
אלול הוא החודש האחרון בשנה מתשרי והשישי מניסן.
חודש אלול תמיד בן 29 יום.
מנהגי החודש[עריכה]
סליחות[עריכה]
- ערך מורחב - סליחות
חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות. ימי חודש אלול הינם ימי רצון המיוחדים לעשיית תשובה. כידוע, שיבר משה את לוחות הברית, שניתנו לו בהר סיני, כאשר ירד מן ההר וחזה שבני ישראל סוגדים לעגל הזהב. מאורע זה התרחש בשבעה עשר בתמוז. בראש חודש אלול נצטווה משה לעלות בשנית ההרה כדי לקבל את לוחות הברית השניים, לאחר שהקב"ה נתרצה להפצרות משה למחול לעם ישראל על חטא כבד זה. גם שהות זו בהר, שהחלה בראש חודש אלול, ארכה ארבעים יום. היא נסתיימה איפוא בעשירי בתשרי, הוא יום הכיפורים, וביום זה: "ויאמר ה' סלחתי כדבריך". בני ישראל נהגו בכל אותם הימים בצום ובתענית עד שביום הכיפורים סלח להם ה'. ימים אלו שתחילתם בראש חודש אלול נקבעו לדורות כימי רצון ורחמים. ימים אלו משמשים כהכנה לעשרת ימי תשובה, שהינם ימי דין ומשפט. מרבים בהם במעשים טובים, במתן צדקה ובעריכת חשבון הנפש.
הספרדים והתימנים נוהגים לקום באשמורת ולומר סליחות החל מב' אלול, מפני שמשה עלה להר סיני לקבל לוחות שניים בתאריך זה (40 יום לפני יום הכיפורים).
האשכנזים מתחילים לומר סליחות החל ממוצאי שבת הקרובה לראש השנה, אלא אם חל ראש השנה בימים שני או שלישי, שבמקרה זה מתחילים במוצאי שבת של השבוע הקודם, מפני שהסליחות הם כדי לבקר את האדם מכל מום לקראת הימים הנוראים, והדין הוא שיש לבקר את הבהמה המועמדת לקרבן 4 ימים לפני ההקרבה.
לדוד ה' ותקיעת שופר[עריכה]
- ערך מורחב - לדוד ה' אורי וישעי
האשכנזים מתחילים להוסיף אחרי התפילה את מזמור כ"ז בתהילים - "לדוד ה' אורי וישעי", לאחר תקיעה בשופר תשר"ת. יש נוהגים לתקוע בעת אמירת שלוש עשרה מידות שבסליחות. בכוחו של השופר להחריד את לב השומעים ולעוררם לחזרה בתשובה, כמאמר הנביא עמוס: "היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו".
מזמור כ"ז בתהילים עוסק באמונה ובבטחון בישועת ה' ורמוזים בו ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות, כמובא במדרש שוחר טוב: "ה' אורי" - בראש השנה, "וישעי" - ביום הכיפורים, "כי יצפנני בסכה" - רמז לסוכות.
רמזי "אלול"[עריכה]
רמזים שונים מצויים באותיות המילה "אלול". בשם האר"י ז"ל מובא שאלול מרומז בפסוק: "ואשר לא צדה והאלקים אינה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה" (שמות כא, יג). פסוק זה עוסק בפרשת ערי מקלט שאליהן נמלטים ההורגים בשוגג. בפסוק מצוי רמז שאלול הוא עת רצון ושה' מקבל את תשובתם של השבים, וכן רמוז בו שגם על החטאים שנעשו בשגגה יש לחזור בתשובה.
שלוש דרכים, מונים מקורותינו, יש בהן כדי להעביר את רוע הגזירה: תשובה, תפילה וצדקה. שלוש דרכים אלו נרמזו בראשי התיבות של חודש אלול: "תשובה" - "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך"; "תפילה" - "אני לדודי ודודי לי"; "צדקה" - "ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים".
מנהגים נוספים[עריכה]
בחסידות נחגג יום ח"י אלול כיום הולדת הבעש"ט ובחב"ד אף כיום הולדת מייסד חסידות חב"ד, ר' שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא (המכונה גם האדמו"ר הזקן"), ע"י התוועדיות.
"זמן אלול"[עריכה]
"זמן אלול" הוא תקופת הלימוד הראשונה בישיבות, המתחיל מראש חודש אלול עד מוצאי יום כיפור.
