ריש לקיש: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: אמורא ארץ-ישראלי בדור הראשון לאמוראים. חבירו ובר פלגותא של רבי יוחנן. שמו היה "רבי שמעון בן לקיש". == ...) |
|||
| (21 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אמורא ארץ-ישראלי בדור הראשון לאמוראים. חבירו | '''רבי שמעון בן לקיש''' המכונה '''ריש לקיש''' הוא [[אמוראים|אמורא]] ארץ-ישראלי בדור הראשון לאמוראים. חבירו, גיסו ובן-מחלוקתו של [[רבי יוחנן]]. | ||
==תולדוריש לקיש | |||
בתחילת דרכו היה ריש לקיש ראש הליסטים. ([[תוספות]] סוברים שהיה בתחילה ת"ח ופירש{{דרוש מקור}}). | |||
על כוחו הרב מסופר ב[[מסכת גיטין]] ({{מקור|גיטין מז א$מז.}}) שמכר עצמו לאוכלי אדם שנתנו לו בקשה אחרונה, והביא עימו שק ובו אבן, וביקש שיתן לכל אחד מכה וחצי, והסכימו וכך הרג את כולם, וכשהגיע לאחרון הוא חרק בשיניו בשעת מיתתו. אמר לו: "אתה עוד מחייך? יש לי עוד מכה להביא לך!". | |||
===חזרתו בתשובה=== | |||
יום אחד רחץ רבי יוחנן, שהיה מפורסם ביופיו, בירדן. ראהו ריש לקיש וקפץ אחריו לירדן. אמר לו רבי יוחנן: "חילך [כוחך] לאורייתא [לתורה]", כוחך מבובז, עליך לנצלו לתורה. אמר לו ריש לקיש: "יופיך לנשים!", היופי שלך מבוזבז על איש הוא שייך לנשים. אמר לו רבי יוחנן אם תחזור בתשובה אתן לך לאשה את אחותי שהיא יפה ממני. ריש לקיש קיבל על עצמו לחזור בתשובה, ואז ניסה לקפוץ חזרה ליבשה כדי לקחת את בגדיו ולא הצליח. כיון שקיבל עליו עול תורה תש כוחו. ריש לקיש התמיד בלימודו עד שנעשה תלמיד חכם גדול ולחברותא של רבי יוחנן (בב"מ פד.). | |||
== חזרתו בתשובה == | |||
יום אחד רחץ רבי יוחנן שהיה מפורסם ביופיו בירדן. ראהו ריש לקיש | |||
ריש לקיש הרבה במעלה החוזר בתשובה. כך לדוגמא מצינו (יומא פו:): "אמר ריש לקיש: גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכויות". | |||
== הקשר בינו לרבי יוחנן == | == הקשר בינו לרבי יוחנן == | ||
| שורה 25: | שורה 20: | ||
יום אחד נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש בדין מתי מוכשרים כלי מלחמה לקבל [[טומאה]], שהדין הוא שתלוי בשעת גמר מלאכתן. רבי יוחנן סבר שגמר מלאכתן הוא משיצרפן בכבשן וריש לקיש סבר שמשישטפם במים. אמר רבי יוחנן לריש לקיש: "ליסטיאה בליסטוטיה ידיע". ריש לקיש נפגע ואמר "מאי אהנת לי? התם (שם, אצל השודדים) קרו לי רבי, הכא (בבית המדרש) קרו לי רבי". | יום אחד נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש בדין מתי מוכשרים כלי מלחמה לקבל [[טומאה]], שהדין הוא שתלוי בשעת גמר מלאכתן. רבי יוחנן סבר שגמר מלאכתן הוא משיצרפן בכבשן וריש לקיש סבר שמשישטפם במים. אמר רבי יוחנן לריש לקיש: "ליסטיאה בליסטוטיה ידיע". ריש לקיש נפגע ואמר "מאי אהנת לי? התם (שם, אצל השודדים) קרו לי רבי, הכא (בבית המדרש) קרו לי רבי". | ||
יש מסבירים שכוונת דבריו היתה: מדוע אתה | יש מסבירים שכוונת דבריו היתה: מדוע אתה מאנה אותי, כלומר עושה [[אונאת דברים]], שכן איסור הוא להזכיר לבעל תשובה את מעשיו הראשונים. יש אומרים כי רבי יוחנן באמת נתכוון לשבחו ולומר שהלכה כמותו מפני שהוא בקי בעניין. ורבי יוחנן הבין את דברי ריש לקיש כאומר לו: "מה הועלת לי", ועל כך הקפיד. | ||
ענה רבי יוחנן: "מה הועלתי לך? שקירבתיך תחת כנפי השכינה!". בשל קפידת רבי יוחנן נפל ריש לקיש למשכב. אשתו, אחות רבי יוחנן באה לבקש שרבי יוחנן שיבקש עליו רחמים והוא סירב, ולבסוף מת ריש לקיש. | |||
לאחר שמת הצטער רבי יוחנן על חסרונו, והביאו לו את ר' אלעזר בן פדת כחברותא. הוא היה מביא לרבי יוחנן סיוע ממשנה על כל מה שאמר. אמר רבי יוחנן: "אתה כבר לקישא?! הוא היה מקשה על כל שמועה שלי 24 קושיות והייתי מתרץ לו 24 תירוצים ומתוך כך השמועה היתה מתחדדת, ואתה אומר לי שמשנה כמותי? אני יודע שאני צודק". והיה רבי יוחנן הולך ובוכה: "היכן אתה בר לקישא? היכן אתה בר לקישא?" עד שנטרפה דעתו והוצרכו רבנן לבקש עליו רחמים שימות. | |||
==דרכו== | |||
סדר | |||
* אין מעבירין על המצוות {{מקור|פסחים סד:}}. | |||
* קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים {{מקור|סנהדרין יח.}}. | |||
* הקב"ה מקדים רפואה למכה {{מקור|מגילה יג:}}. | |||
* אם ראית תלמיד שלימודו קשה עליו כברזל - בשביל משנתו שאינה סדורה לו, שהמשנה קודמת לגמרא {{מקור|תענית ח. ורש"י}}. | |||
"כאן שנה רבי" {{מקור|גיטין כט., בבא קמא נה., שבועות יט:, יבמות מא. (ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים)}} | |||
תקיף (ובמיוחד נגד רשעים וגויים) {{מקור|תפארת יוסף בראשית ב-ו ד"ה ונראה, יוסף דעת חוברת לט סנהדרין כו. ד"ה ואיקרו}} | |||
* ויצא מעם פרעה בחורי אף - סטרו ויצא. וניצבת לקראתו על שפת היאור - רשע הוא והעז פניך בו {{מקור|זבחים קב. למסקנה}}. | |||
* היו לו בנים בהיותו עובד כוכבים ונתגייר - לא נחשבים בניו לפריה ולבכורה, כי גר שנתגייר כקטן שנולד דמי {{מקור|יבמות סב.}}. | |||
* הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק - למי שמשייר אפילו חוק אחד {{מקור|סנהדרין קיא., ומעין זה שם בעוד שתי מחלוקות דומות ביניהם}}. | |||
* פלוני ופלוני מזכין ופלוני מחייב, משום דמיחזי כשיקרא {{מקור|מקפיד על האמת ואין כאן רכילות}} {{מקור|סנהדרין ל.}}. | |||
* הוחזקה היא זו {{מקור|להביא עדי שקר}} {{מקור|מכות ה:}}. | |||
* מכונה "תקיפי ארעא דישראל" {{מקור|מגילה כח:}}. | |||
* לא דיבר עם רבה בר בר חנה {{מקור|יומא ט:}}. | |||
* גער באדם שזמר בשביעית, ולא דן אותו לכף זכות {{מקור|סנהדרין כו.}}. | |||
* הרג לודים {{מקור|רוצחים}} {{מקור|גיטין מז.}}. | |||
* ישראל עזים שבאומות - מחשיב את העזות והתקיפות {{מקור|ביצה כה:}}. | |||
* כינה את [[רבי חייא בר זרנוקי]] ואת [[רבי שמעון בן יהוצדק]] "רועי בקר" {{מקור|סנהדרין כו.}}. | |||
* הקפיד על רבי אלעזר והקשה עליו כ"ד קושיות {{מקור|מנחות צג:}}. | |||
* אמר לו הקב"ה למשה: יישר כחך ששיברת את הלוחות - מחשיב את התקיפות {{מקור|מנחות צט:}}. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* חיים צחק בריל, '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2715&pgnum=1 תולדות רבי שמעון בן לקיש]''', פיטסבורג תרפ"א. | |||
{{אמוראי ארץ ישראל}} | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אמוראים]] | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | |||
[[קטגוריה:אמוראים]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:12, 12 ביולי 2024
|
|
רבי שמעון בן לקיש המכונה ריש לקיש הוא אמורא ארץ-ישראלי בדור הראשון לאמוראים. חבירו, גיסו ובן-מחלוקתו של רבי יוחנן. ==תולדוריש לקיש בתחילת דרכו היה ריש לקיש ראש הליסטים. (תוספות סוברים שהיה בתחילה ת"ח ופירש(דרוש מקור)).
על כוחו הרב מסופר במסכת גיטין (מז.) שמכר עצמו לאוכלי אדם שנתנו לו בקשה אחרונה, והביא עימו שק ובו אבן, וביקש שיתן לכל אחד מכה וחצי, והסכימו וכך הרג את כולם, וכשהגיע לאחרון הוא חרק בשיניו בשעת מיתתו. אמר לו: "אתה עוד מחייך? יש לי עוד מכה להביא לך!".
חזרתו בתשובה[עריכה]
יום אחד רחץ רבי יוחנן, שהיה מפורסם ביופיו, בירדן. ראהו ריש לקיש וקפץ אחריו לירדן. אמר לו רבי יוחנן: "חילך [כוחך] לאורייתא [לתורה]", כוחך מבובז, עליך לנצלו לתורה. אמר לו ריש לקיש: "יופיך לנשים!", היופי שלך מבוזבז על איש הוא שייך לנשים. אמר לו רבי יוחנן אם תחזור בתשובה אתן לך לאשה את אחותי שהיא יפה ממני. ריש לקיש קיבל על עצמו לחזור בתשובה, ואז ניסה לקפוץ חזרה ליבשה כדי לקחת את בגדיו ולא הצליח. כיון שקיבל עליו עול תורה תש כוחו. ריש לקיש התמיד בלימודו עד שנעשה תלמיד חכם גדול ולחברותא של רבי יוחנן (בב"מ פד.).
ריש לקיש הרבה במעלה החוזר בתשובה. כך לדוגמא מצינו (יומא פו:): "אמר ריש לקיש: גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכויות".
הקשר בינו לרבי יוחנן[עריכה]
ריש לקיש העריץ את רבי יוחנן רבו. על מידת הערצה זאת ניתן ללמוד מהסיפור הבא: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה, שנאמר: (תהלים קכ"ו) אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה, אימתי - בזמן שיאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה. אמרו עליו על ריש לקיש, שמימיו לא מלא שחוק פיו בעולם הזה מכי שמעה מרבי יוחנן רביה (מאז ששמע את השמועה מרבי יוחנן רבו)".
מותו[עריכה]
יום אחד נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש בדין מתי מוכשרים כלי מלחמה לקבל טומאה, שהדין הוא שתלוי בשעת גמר מלאכתן. רבי יוחנן סבר שגמר מלאכתן הוא משיצרפן בכבשן וריש לקיש סבר שמשישטפם במים. אמר רבי יוחנן לריש לקיש: "ליסטיאה בליסטוטיה ידיע". ריש לקיש נפגע ואמר "מאי אהנת לי? התם (שם, אצל השודדים) קרו לי רבי, הכא (בבית המדרש) קרו לי רבי".
יש מסבירים שכוונת דבריו היתה: מדוע אתה מאנה אותי, כלומר עושה אונאת דברים, שכן איסור הוא להזכיר לבעל תשובה את מעשיו הראשונים. יש אומרים כי רבי יוחנן באמת נתכוון לשבחו ולומר שהלכה כמותו מפני שהוא בקי בעניין. ורבי יוחנן הבין את דברי ריש לקיש כאומר לו: "מה הועלת לי", ועל כך הקפיד.
ענה רבי יוחנן: "מה הועלתי לך? שקירבתיך תחת כנפי השכינה!". בשל קפידת רבי יוחנן נפל ריש לקיש למשכב. אשתו, אחות רבי יוחנן באה לבקש שרבי יוחנן שיבקש עליו רחמים והוא סירב, ולבסוף מת ריש לקיש.
לאחר שמת הצטער רבי יוחנן על חסרונו, והביאו לו את ר' אלעזר בן פדת כחברותא. הוא היה מביא לרבי יוחנן סיוע ממשנה על כל מה שאמר. אמר רבי יוחנן: "אתה כבר לקישא?! הוא היה מקשה על כל שמועה שלי 24 קושיות והייתי מתרץ לו 24 תירוצים ומתוך כך השמועה היתה מתחדדת, ואתה אומר לי שמשנה כמותי? אני יודע שאני צודק". והיה רבי יוחנן הולך ובוכה: "היכן אתה בר לקישא? היכן אתה בר לקישא?" עד שנטרפה דעתו והוצרכו רבנן לבקש עליו רחמים שימות.
דרכו[עריכה]
סדר
- אין מעבירין על המצוות פסחים סד:.
- קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים סנהדרין יח..
- הקב"ה מקדים רפואה למכה מגילה יג:.
- אם ראית תלמיד שלימודו קשה עליו כברזל - בשביל משנתו שאינה סדורה לו, שהמשנה קודמת לגמרא תענית ח. ורש"י.
"כאן שנה רבי" גיטין כט., בבא קמא נה., שבועות יט:, יבמות מא. (ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים)
תקיף (ובמיוחד נגד רשעים וגויים) תפארת יוסף בראשית ב-ו ד"ה ונראה, יוסף דעת חוברת לט סנהדרין כו. ד"ה ואיקרו
- ויצא מעם פרעה בחורי אף - סטרו ויצא. וניצבת לקראתו על שפת היאור - רשע הוא והעז פניך בו זבחים קב. למסקנה.
- היו לו בנים בהיותו עובד כוכבים ונתגייר - לא נחשבים בניו לפריה ולבכורה, כי גר שנתגייר כקטן שנולד דמי יבמות סב..
- הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק - למי שמשייר אפילו חוק אחד סנהדרין קיא., ומעין זה שם בעוד שתי מחלוקות דומות ביניהם.
- פלוני ופלוני מזכין ופלוני מחייב, משום דמיחזי כשיקרא מקפיד על האמת ואין כאן רכילות סנהדרין ל..
- הוחזקה היא זו להביא עדי שקר מכות ה:.
- מכונה "תקיפי ארעא דישראל" מגילה כח:.
- לא דיבר עם רבה בר בר חנה יומא ט:.
- גער באדם שזמר בשביעית, ולא דן אותו לכף זכות סנהדרין כו..
- הרג לודים רוצחים גיטין מז..
- ישראל עזים שבאומות - מחשיב את העזות והתקיפות ביצה כה:.
- כינה את רבי חייא בר זרנוקי ואת רבי שמעון בן יהוצדק "רועי בקר" סנהדרין כו..
- הקפיד על רבי אלעזר והקשה עליו כ"ד קושיות מנחות צג:.
- אמר לו הקב"ה למשה: יישר כחך ששיברת את הלוחות - מחשיב את התקיפות מנחות צט:.
לקריאה נוספת[עריכה]
- חיים צחק בריל, תולדות רבי שמעון בן לקיש, פיטסבורג תרפ"א.