בית שאן: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (75 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:BeitShean.jpg|שמאל|200px|ממוזער|מבט על בית שאן מכיוון מערב. ברקע: הרי הגלעד]] | |||
[[תמונה:BeitShean.jpg| | '''בֵּית שְאָן''' היא עיר בצפון עמק הירדן, סמוך לעיר בית שאן העתיקה שהיתה עיר יהודית חשובה בתקופת המקרא ובימי בית שני. | ||
==תולדות העיר== | |||
===בתנ"ך=== | |||
בית שאן מוזכרת כאחת הערים שנחלו בני [[שבט מנשה]]: "וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר '''בֵּית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ''' ({{מקור|יהושע יז יא}} וכן ב{{מקור|דברי הימים א ז כט}}), אולם בני משנה לא יכלו להורישם משום שהיה להם רכב ברזל: "וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר וְרֶכֶב בַּרְזֶל בְּכָל הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בְּאֶרֶץ הָעֵמֶק לַאֲשֶׁר בְּבֵית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל" ({{מקור|יהושע יז טז$שם טז}} וכן ב{{מקור|שופטים א כז}}). | |||
לאחר נפילתו של [[שאול המלך]] בקרב ב[[הר הגלבוע]], נטלו ה[[פלישתים]] את גופתו ותלו אותה בחומת בית שאן (המוזכרת שם כ"בית שן"<ref>[[הרב צבי פסח פראנק]] טען, כי "בית שן" ו"בית שאן" הינן ערים שונות {{מקור|הר צבי או"ח ב קלב|כן}}. </ref>), עד שאנשי יבש גלעד נטלו אותה משם וקברוה {{מקור|שמואל א לא$שמואל א לא י-יג|כן}}. | |||
במסגרת כיבושיו, כבש [[דוד המלך]] את ערי הפלשתים, וכנראה שגם בית שאן נכבשה על ידו. בנו [[שלמה המלך|שלמה]] מתואר כמי ששלט בבית שאן, והניצב האזורי מטעמו בה היה בענא בן אחילוד {{מקור|מלכים א ד יב|כן}}. | |||
===בימי בית שני ולאחר החורבן=== | |||
על אף שישבו בה יהודים בימי בית שני, הם לא קידשו אותה ב[[גבולות עולי בבל]], על מנת שתהיה פטורה ממצוות [[שביעית]] וממנה יוכלו עניי ארץ ישראל להתפרנס{{דרוש מקור}}. בימי החשמונאים גורשו היוונים מן העיר, וב[[מגילת תענית]] נקבעו שני ימים לזכר כך בחודש [[סיוון]]: "בחמישה עשר ביה ובשיתה עשר ביה גלו אנשי בית שאן ואנשי בקעתא". בימי השלטון הרומאי היתה בית שאן לעיר חשובה ומרכזית, וישבו בה יהודים לצד רומאים, שקראו לה "סקיתופוליס". בדברי חז"ל מוזכרת בית שאן פעמים רבות, ובייחוד כעיר שבה היו מייצרים כלי פשתן<ref>ראה למשל {{מקור|בראשית רבה יט א}}; {{מקור|במדבר רבה כ כג}}; {{מקור|בבלי כתובות ז לא}}; {{מקור|בבלי קידושין ב ג}}. ועוד. </ref>. כמו כן, נזכרת העיר בהקשרים שונים של הלכות שבין ישראל לגוים, הנובעות מהיות העיר מעורבת<ref>למשל {{מקור|משנה עבודה זרה א ד}}, {{מקור|משנה עבודה זרה ד יב}} ועוד</ref>. ממקורות אלו, וכן ממצאים ארכאולוגיים שונים, עולה כי בעיר התקיים פולחן [[עבודה זרה]]. בפרוץ המרד הגדול ברומאים, תושביה היהודים של בית שאן העדיפו להלחם לצד הרומאים כנגד הקנאים, אולם הרומאים לא האמינו להם ועל כן "ציוו את היהודים לרדת אל החורשה אשר בקרבת העיר... ובלילה השלישי תרו את מחנה היהודים וראו כי לא שמו להם שומרים ורבים מהם נמו שנתם, וישחטו את כולם במספר שלושה עשר אלף איש ויבזזו את כל רכושם"<ref>"מלחמות היהודים" ב יח, ג</ref>. | |||
בית שאן היתה ידועה כמקום עם קרקע דשנה ופוריה, עד שאמר עליה [[ריש לקיש]]: "גן עדן... אם בארץ ישראל הוא - בית שאן פתחו", והסביר [[רש"י]]: "שפירותיו מתוקין מכל ארץ ישראל". המדרש {{מקור|בראשית רבה צח כ|כן}} דורש את הפסוק שנאמר בברכת [[יעקב]] ל[[יוסף]] "מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרֲכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם" {{מקור|בראשית מט כה|כן}}: "רובצת תחת''' - "ובית שאן בבית השריי". | |||
מחתה, שופר | שרידים ארכאולוגיים מצביעים על יישוב יהודי בעיר גם בתקופה הביזנטית. נמצא בית מגורים ובו [[בית כנסת]] גדול עם רצפת פסיפס ועליה [[מחתה]], [[שופר]] ו[[מנורה]], וכן בית כנסת נוסף מחוץ לחומת העיר, ובו רצפת פסיפס מרשימה. גם לאחר הכיבוש הצלבני ישבה משפחה יהודית - משפחת די-בוטון - בעיר, ושרידים ארכאולוגיים ממנה נמצאו. | ||
בבית שאן התיישב [[רבי אשתורי הפרחי]] משום ש"הרי בשמים עם נרדים מצאתי בבית שאן למנשה, אשר בו חבר את זה ישיבתי בחרתי, יושבת על מים רבים, ארץ חמדה מבורכת, ושבעת שמחות כגן השם תוציא צמחה ולגן עדן פתחה" {{מקור|כפתור ופרח הקדמה|כן}}. | |||
בתקופת השלטון העות'מאני התקיימה במקום עיר קטנה בשם "ביסאן", אך לא התגורר בה יהודים. בימי המנדט הבריטי ישבו מעט יהודים בעיר, ובשנת תרצ"א ידוע על כ-94 יהודים שחיו בה, אך הם עזבו את העיר ב"מרד הערבי הגדול", שנודע בחברה היהודים בשם "מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט", בעקבות איומים מצד שכניהם הערבים. | |||
===חידוש ההתיישבות בבית שאן=== | |||
יומיים לפני הקמת [[מדינת ישראל]], בד' ב[[אייר]] תש"ח, נכבשה בית שאן על ידי חטיבת "גולני" של צה"ל, ותשוביה הערבים נמלטו ממנה. בשנת תש"ט נוסדה במקום עיירה יהודית, ובה יושבו עולים חדשים. בשנת תשנ"ט הוכרזה בית שאן כעיר. כיום מונה בית שאן למעלה מ-17,000 תושבים. שרידיה של בית שאן העתיקה מצויים עד היום בתחומי העיר, בתוך "גן לאומי בית שאן". | |||
==תורה ויהדות בבית שאן== | |||
[[תמונה:Rav Shlomo Shushan.jpg|שמאל|200px|ממוזער|הרב שלמה שושן - ראש ישיבת ההסדר בית שאן]] | |||
בשל אופיה כעיירת עולים, בית שאן מאופיינת באוכלוסייה מסורתית ודתית גדולה. למעלה מ-60 בתי כנסת פועלים בעיר. בראשית ימי העיר כיהן כרבה [[הרב דוד נשר]] (אדלר). בשנת תשמ"ד החל לכהן כרב העיר [[הרב אליהו כהן]] (כשהיה בן 24 בלבד), שכיהן עד לפטירתו בשנת תשס"ג. מאז, רב העיר הוא [[הרב יוסף לסרי]]. | |||
בשנת תשס"ז הוקמה בעיר [[ישיבת ההסדר בית שאן|ישיבת הסדר]] בראשות ה[[דיין]] [[הרב אליהו שושן]]. סביב הישיבה פועל גרעין תורני. חלק ממפעלי הגרעין הוא מדרשה להעמקת יהדות בבתי הספר בעיר. כמו כן, קיימת בעיר ישיבה תיכונית השייכת לישיבות בני עקיבא בראשות הרב בנימין סופר, הכוללת כ-180 תלמידים. בבית המדרש של הישיבה לומדת קבוצת אברכים מ[[מכון מאיר]]<ref>[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6635 ערוץ 7]</ref>. | |||
מרבית בית הספר והגנים בבית שאן הינם דתיים או תורניים, ואף מספר תלמודי תורה פועלים בעיר. | |||
==בית שאן בהלכה== | |||
{{להשלים|כל הפרק=כן}} | |||
===מצוות התלויות בארץ=== | |||
===זמן קריאת המגילה=== | |||
אחת השאלות הקשורות בבית שאן היא זמן [[קריאת מגילה]] בעיר. דין העיר תלוי בשאלה האם בית שאן היתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ואם כן האם בית שאן של ימינו נמצאת במקום שבו שכנה בית שאן המקראית. | |||
רש"י {{מקור|רש"י דברים יח ב$דברים יח ב|כן}} כתב: "יהושע הנחיל ליהודה ואפרים וחצי שבט מנשה". על פי דבריו, הסיק רבי אשתורי הפרחי (שכאומר, התגורר בבית שאן) כי בית שאן היתה מוקפת חומה מימות יהושע, ובהתבסס על כך שבספר שמואל מתואר כי תלו את גופת שאול על חומת בית שאן ומכך שהגמרא {{מקור|בבלי חולין ז א|כן}} קוראת לבית שאן "כרך", משמעותו עיר מוקפת חומה {{מקור|כפתור ופרח א קמח$כפתור ופרח ח"א עמ' קמח|כן}}. גם ממצאים ארכאולוגגים שנמצאו בבית שאן מעידים על כך כי העיר היתה מוקפת חומה עוד לפני ימי יהושע בן נון<ref>"האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל", י-ם תשנ"ב, ח"א עמ' 198-209; פרופ' שמואל קליין "לשאלת תחומי בית שאן בקשר עם הלכות שביעית תרומות ומעשרות בזמן הזה", בתוך: "קובץ לזכרו של גדליה אונא", י-ם ת"ש, עמ' 142-146. </ref>. עם חידוש היישוב היהודי בעיר לאחר קום המדינה, פנה רב העיר הרב דוד נשר בשאלה לרב הראשי לישראל, [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ולרבה הראשי של ירושלים [[הרב צבי פסח פראנק]], בשאלה אודות זמן חג הפורים בעיר. הרב פראנק השיב לו, שמדבריו של הכפתור ופרח ניכר כי בבית שאן לא היה מנהג לקרוא את המגיהל בט"ו באדר (שכן אם היה מנהג כזה לבטח היה מציין זאת, ולא נוקט בלשון "וקרוב אני לומר"), ולכן המנהג יכריע כי יש לחגוג את הפורים בעיר בי"ד באדר בלבד<ref>{{מקור|הר צבי אורח חיים ב קלב}}; מקראי קודש - פורים עמ' קטז; וראו: שו"ת "שערי הלכה" ח"א עמ' עו-עז. </ref>. את הראיה מספר שמואל דחה הרב פראנק בכך שחילק בין "בית שאן" לבין "בית שן", והוסיף שאף אם היתה חומה לעיר בימי שאול, אין זו הכוחה כי היתה לה חומה בימי יהושע. הרב הרצוג ענה אף הוא כי יש לקרוא את המגילה בבית שאן בי"ד באדר בלבד, אולם מנימוקים אחרים. הוא סבר, לאחר שהתייעץ עם מומחה, כי בית שאן של היום רחוקה מהעיר בית שאן המקראית<ref>הרב הרצוג התבסס על מאמרו של פרופ' שמואל קליין, "לשאלת תחומי בית שאן בקשר עם הלכות שביעית, תרומות ומעשרות בזמן הזה" בתוך "קובץ לזכרו של גדליה אונא".</ref>, וכן משום שהעיר חרבה והתיישבו בה גוים, ורק מאוחר יותר נבנתה מחדש, וכתוב בירושלמי ({{מקור|ירושלמי מגילה א א}} ע"פ פירוש [[הגר"א]]) שכרך שחרב והתיישבו בו גויים קוראים בו בט"ו ובסמוכים או נראים לו בי"ד<ref>הרב הרצוג, "פסקים וכתבים" או"ח ח"ב קח. וראה בספר "מגילה במוקפות חומה" מאת הרב יהודה זולדן, עמ' 371, מדוע הכרעת הרב הרצוג לגבי ירושלים שונה מהכרעתו לגבי בית שאן.</ref>. | |||
עם זאת, [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] פרסם בשנת תשט"ו ב"לוח ארץ ישראל" (עמ' מה) כי בבית שאן יש לחגוג את הפורים הן בי"ד באדר והן בט"ו בו, משום הספק, הואיל והיא סמוכה לבית שאן העתיקה, המוזכרת מספר פעמים בימי יהושע בן נון. לפסק זה הצטרפו מספר רבנים<ref>[[הרב שריה דבליצקי]] (קונטרס האגרת הזאת עמ' 25); [[הרב דוד יוסף]] (תורת המועדים עמ' 185); הרב משה מרכדכי (הלכות חג בחג- פורים עמ' עא); הרב יוסף ליברמן (ימי הפורים עמ' קצד); הרב יוסף שני (ברית אברהם סימן כה) ועוד.</ref>, בהם [[הרב עובדיה יוסף]] {{מקור|חזון עובדיה פורים עמ' קיב|כן}}. | |||
במשך שנים, נהגו רוב מוחלט של תושבי העיר לקרוא את המגילה רק בי"ד באדר<ref>על פי עדותו של רב העיר הרב אליהו כהן (הובאה על ידי הרב משה הררי, "מקראי קודש - פורים", עמ' 106, הערה נח.). </ref>, למעט קבוצה קטנה שקרה ללא ברכה גם בט"ו באדר, אך עם הזמן קבוצה זו הלכה וגדלה, וכיום חלקים ניכרים מתושבי העיר קוראים את המגילה בשני הימים<ref>הרב זולדן, שם עמ' 372. </ref> | |||
==ראו גם== | |||
* [[הכתובת ב"רחוב" - עמק בית שאן]] | |||
* [[בקעת בית שאן]] | |||
== | ==לקריאה נוספת== | ||
* הרב יהודה זולדן, '''מגילה במוקפות חומה''', תשע"ג, עמ'243 ועמ' 368-372. | |||
פרופ' שמואל קליין "לשאלת תחומי בית שאן בקשר עם הלכות שביעית תרומות ומעשרות בזמן הזה", בתוך: "קובץ לזכרו של גדליה אונא", י-ם ת"ש. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [http://www.yhbs.co.il/ אתר ישיבת ההסדר בית שאן] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]] | |||
[[קטגוריה:נחלת שבט מנשה]] | |||
[[קטגוריה:חבל ארץ בקעת בית שאן]] | |||
[[ | |||
בקעת בית שאן | |||
גרסה אחרונה מ־10:18, 21 ביולי 2015
|
|
בֵּית שְאָן היא עיר בצפון עמק הירדן, סמוך לעיר בית שאן העתיקה שהיתה עיר יהודית חשובה בתקופת המקרא ובימי בית שני.
תולדות העיר[עריכה]
בתנ"ך[עריכה]
בית שאן מוזכרת כאחת הערים שנחלו בני שבט מנשה: "וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר בֵּית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ (יהושע יז יא וכן בדברי הימים א ז כט), אולם בני משנה לא יכלו להורישם משום שהיה להם רכב ברזל: "וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר וְרֶכֶב בַּרְזֶל בְּכָל הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בְּאֶרֶץ הָעֵמֶק לַאֲשֶׁר בְּבֵית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל" (שם טז וכן בשופטים א כז).
לאחר נפילתו של שאול המלך בקרב בהר הגלבוע, נטלו הפלישתים את גופתו ותלו אותה בחומת בית שאן (המוזכרת שם כ"בית שן"[1]), עד שאנשי יבש גלעד נטלו אותה משם וקברוה (שמואל א לא י-יג).
במסגרת כיבושיו, כבש דוד המלך את ערי הפלשתים, וכנראה שגם בית שאן נכבשה על ידו. בנו שלמה מתואר כמי ששלט בבית שאן, והניצב האזורי מטעמו בה היה בענא בן אחילוד (מלכים א ד יב).
בימי בית שני ולאחר החורבן[עריכה]
על אף שישבו בה יהודים בימי בית שני, הם לא קידשו אותה בגבולות עולי בבל, על מנת שתהיה פטורה ממצוות שביעית וממנה יוכלו עניי ארץ ישראל להתפרנס(דרוש מקור). בימי החשמונאים גורשו היוונים מן העיר, ובמגילת תענית נקבעו שני ימים לזכר כך בחודש סיוון: "בחמישה עשר ביה ובשיתה עשר ביה גלו אנשי בית שאן ואנשי בקעתא". בימי השלטון הרומאי היתה בית שאן לעיר חשובה ומרכזית, וישבו בה יהודים לצד רומאים, שקראו לה "סקיתופוליס". בדברי חז"ל מוזכרת בית שאן פעמים רבות, ובייחוד כעיר שבה היו מייצרים כלי פשתן[2]. כמו כן, נזכרת העיר בהקשרים שונים של הלכות שבין ישראל לגוים, הנובעות מהיות העיר מעורבת[3]. ממקורות אלו, וכן ממצאים ארכאולוגיים שונים, עולה כי בעיר התקיים פולחן עבודה זרה. בפרוץ המרד הגדול ברומאים, תושביה היהודים של בית שאן העדיפו להלחם לצד הרומאים כנגד הקנאים, אולם הרומאים לא האמינו להם ועל כן "ציוו את היהודים לרדת אל החורשה אשר בקרבת העיר... ובלילה השלישי תרו את מחנה היהודים וראו כי לא שמו להם שומרים ורבים מהם נמו שנתם, וישחטו את כולם במספר שלושה עשר אלף איש ויבזזו את כל רכושם"[4].
בית שאן היתה ידועה כמקום עם קרקע דשנה ופוריה, עד שאמר עליה ריש לקיש: "גן עדן... אם בארץ ישראל הוא - בית שאן פתחו", והסביר רש"י: "שפירותיו מתוקין מכל ארץ ישראל". המדרש (בראשית רבה צח כ) דורש את הפסוק שנאמר בברכת יעקב ליוסף "מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרֲכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם" (בראשית מט כה): "רובצת תחת - "ובית שאן בבית השריי".
שרידים ארכאולוגיים מצביעים על יישוב יהודי בעיר גם בתקופה הביזנטית. נמצא בית מגורים ובו בית כנסת גדול עם רצפת פסיפס ועליה מחתה, שופר ומנורה, וכן בית כנסת נוסף מחוץ לחומת העיר, ובו רצפת פסיפס מרשימה. גם לאחר הכיבוש הצלבני ישבה משפחה יהודית - משפחת די-בוטון - בעיר, ושרידים ארכאולוגיים ממנה נמצאו.
בבית שאן התיישב רבי אשתורי הפרחי משום ש"הרי בשמים עם נרדים מצאתי בבית שאן למנשה, אשר בו חבר את זה ישיבתי בחרתי, יושבת על מים רבים, ארץ חמדה מבורכת, ושבעת שמחות כגן השם תוציא צמחה ולגן עדן פתחה" (כפתור ופרח הקדמה).
בתקופת השלטון העות'מאני התקיימה במקום עיר קטנה בשם "ביסאן", אך לא התגורר בה יהודים. בימי המנדט הבריטי ישבו מעט יהודים בעיר, ובשנת תרצ"א ידוע על כ-94 יהודים שחיו בה, אך הם עזבו את העיר ב"מרד הערבי הגדול", שנודע בחברה היהודים בשם "מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט", בעקבות איומים מצד שכניהם הערבים.
חידוש ההתיישבות בבית שאן[עריכה]
יומיים לפני הקמת מדינת ישראל, בד' באייר תש"ח, נכבשה בית שאן על ידי חטיבת "גולני" של צה"ל, ותשוביה הערבים נמלטו ממנה. בשנת תש"ט נוסדה במקום עיירה יהודית, ובה יושבו עולים חדשים. בשנת תשנ"ט הוכרזה בית שאן כעיר. כיום מונה בית שאן למעלה מ-17,000 תושבים. שרידיה של בית שאן העתיקה מצויים עד היום בתחומי העיר, בתוך "גן לאומי בית שאן".
תורה ויהדות בבית שאן[עריכה]
בשל אופיה כעיירת עולים, בית שאן מאופיינת באוכלוסייה מסורתית ודתית גדולה. למעלה מ-60 בתי כנסת פועלים בעיר. בראשית ימי העיר כיהן כרבה הרב דוד נשר (אדלר). בשנת תשמ"ד החל לכהן כרב העיר הרב אליהו כהן (כשהיה בן 24 בלבד), שכיהן עד לפטירתו בשנת תשס"ג. מאז, רב העיר הוא הרב יוסף לסרי.
בשנת תשס"ז הוקמה בעיר ישיבת הסדר בראשות הדיין הרב אליהו שושן. סביב הישיבה פועל גרעין תורני. חלק ממפעלי הגרעין הוא מדרשה להעמקת יהדות בבתי הספר בעיר. כמו כן, קיימת בעיר ישיבה תיכונית השייכת לישיבות בני עקיבא בראשות הרב בנימין סופר, הכוללת כ-180 תלמידים. בבית המדרש של הישיבה לומדת קבוצת אברכים ממכון מאיר[5].
מרבית בית הספר והגנים בבית שאן הינם דתיים או תורניים, ואף מספר תלמודי תורה פועלים בעיר.
בית שאן בהלכה[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
מצוות התלויות בארץ[עריכה]
זמן קריאת המגילה[עריכה]
אחת השאלות הקשורות בבית שאן היא זמן קריאת מגילה בעיר. דין העיר תלוי בשאלה האם בית שאן היתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ואם כן האם בית שאן של ימינו נמצאת במקום שבו שכנה בית שאן המקראית.
רש"י (דברים יח ב) כתב: "יהושע הנחיל ליהודה ואפרים וחצי שבט מנשה". על פי דבריו, הסיק רבי אשתורי הפרחי (שכאומר, התגורר בבית שאן) כי בית שאן היתה מוקפת חומה מימות יהושע, ובהתבסס על כך שבספר שמואל מתואר כי תלו את גופת שאול על חומת בית שאן ומכך שהגמרא (בבלי חולין ז א) קוראת לבית שאן "כרך", משמעותו עיר מוקפת חומה (כפתור ופרח ח"א עמ' קמח). גם ממצאים ארכאולוגגים שנמצאו בבית שאן מעידים על כך כי העיר היתה מוקפת חומה עוד לפני ימי יהושע בן נון[6]. עם חידוש היישוב היהודי בעיר לאחר קום המדינה, פנה רב העיר הרב דוד נשר בשאלה לרב הראשי לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ולרבה הראשי של ירושלים הרב צבי פסח פראנק, בשאלה אודות זמן חג הפורים בעיר. הרב פראנק השיב לו, שמדבריו של הכפתור ופרח ניכר כי בבית שאן לא היה מנהג לקרוא את המגיהל בט"ו באדר (שכן אם היה מנהג כזה לבטח היה מציין זאת, ולא נוקט בלשון "וקרוב אני לומר"), ולכן המנהג יכריע כי יש לחגוג את הפורים בעיר בי"ד באדר בלבד[7]. את הראיה מספר שמואל דחה הרב פראנק בכך שחילק בין "בית שאן" לבין "בית שן", והוסיף שאף אם היתה חומה לעיר בימי שאול, אין זו הכוחה כי היתה לה חומה בימי יהושע. הרב הרצוג ענה אף הוא כי יש לקרוא את המגילה בבית שאן בי"ד באדר בלבד, אולם מנימוקים אחרים. הוא סבר, לאחר שהתייעץ עם מומחה, כי בית שאן של היום רחוקה מהעיר בית שאן המקראית[8], וכן משום שהעיר חרבה והתיישבו בה גוים, ורק מאוחר יותר נבנתה מחדש, וכתוב בירושלמי (ירושלמי מגילה א א ע"פ פירוש הגר"א) שכרך שחרב והתיישבו בו גויים קוראים בו בט"ו ובסמוכים או נראים לו בי"ד[9].
עם זאת, הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי פרסם בשנת תשט"ו ב"לוח ארץ ישראל" (עמ' מה) כי בבית שאן יש לחגוג את הפורים הן בי"ד באדר והן בט"ו בו, משום הספק, הואיל והיא סמוכה לבית שאן העתיקה, המוזכרת מספר פעמים בימי יהושע בן נון. לפסק זה הצטרפו מספר רבנים[10], בהם הרב עובדיה יוסף (חזון עובדיה פורים עמ' קיב).
במשך שנים, נהגו רוב מוחלט של תושבי העיר לקרוא את המגילה רק בי"ד באדר[11], למעט קבוצה קטנה שקרה ללא ברכה גם בט"ו באדר, אך עם הזמן קבוצה זו הלכה וגדלה, וכיום חלקים ניכרים מתושבי העיר קוראים את המגילה בשני הימים[12]
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב יהודה זולדן, מגילה במוקפות חומה, תשע"ג, עמ'243 ועמ' 368-372.
פרופ' שמואל קליין "לשאלת תחומי בית שאן בקשר עם הלכות שביעית תרומות ומעשרות בזמן הזה", בתוך: "קובץ לזכרו של גדליה אונא", י-ם ת"ש.
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ הרב צבי פסח פראנק טען, כי "בית שן" ו"בית שאן" הינן ערים שונות (הר צבי או"ח ב קלב).
- ↑ ראה למשל בראשית רבה יט א; במדבר רבה כ כג; בבלי כתובות ז לא; בבלי קידושין ב ג. ועוד.
- ↑ למשל משנה עבודה זרה א ד, משנה עבודה זרה ד יב ועוד
- ↑ "מלחמות היהודים" ב יח, ג
- ↑ ערוץ 7
- ↑ "האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל", י-ם תשנ"ב, ח"א עמ' 198-209; פרופ' שמואל קליין "לשאלת תחומי בית שאן בקשר עם הלכות שביעית תרומות ומעשרות בזמן הזה", בתוך: "קובץ לזכרו של גדליה אונא", י-ם ת"ש, עמ' 142-146.
- ↑ הר צבי אורח חיים ב קלב; מקראי קודש - פורים עמ' קטז; וראו: שו"ת "שערי הלכה" ח"א עמ' עו-עז.
- ↑ הרב הרצוג התבסס על מאמרו של פרופ' שמואל קליין, "לשאלת תחומי בית שאן בקשר עם הלכות שביעית, תרומות ומעשרות בזמן הזה" בתוך "קובץ לזכרו של גדליה אונא".
- ↑ הרב הרצוג, "פסקים וכתבים" או"ח ח"ב קח. וראה בספר "מגילה במוקפות חומה" מאת הרב יהודה זולדן, עמ' 371, מדוע הכרעת הרב הרצוג לגבי ירושלים שונה מהכרעתו לגבי בית שאן.
- ↑ הרב שריה דבליצקי (קונטרס האגרת הזאת עמ' 25); הרב דוד יוסף (תורת המועדים עמ' 185); הרב משה מרכדכי (הלכות חג בחג- פורים עמ' עא); הרב יוסף ליברמן (ימי הפורים עמ' קצד); הרב יוסף שני (ברית אברהם סימן כה) ועוד.
- ↑ על פי עדותו של רב העיר הרב אליהו כהן (הובאה על ידי הרב משה הררי, "מקראי קודש - פורים", עמ' 106, הערה נח.).
- ↑ הרב זולדן, שם עמ' 372.