רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
(←ספריו) |
||
| (26 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה: | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
[[תמונה:malbimr.jpg|250px|שמאל|ממוזער| רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר- המלבי"ם]] | |||
'''רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר''' , המכונה '''המלבי"ם''' | '''רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר''' , המכונה '''המלבי"ם''' , היה מפרשני ה[[מקרא]] ה[[אחרונים]]. | ||
==חייו== | |||
{{להשלים|כל הפרק=כן}} | |||
==שיטתו בפרשנות התנ"ך== | |||
{{להשלים|כל הפרק=כן}} | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
ארצות החיים - חידושים על | * '''התורה והמצוה''' - פירוש על התורה. | ||
ארץ חמדה - דרשות על התורה. | * פירוש על נביאים וכתובים. הפירוש לכל ספר נקרא בשם אחר: | ||
ארצות השלום - דרשות שונות. | ** '''נחלת יהושע'''- [[ספר יהושע]]. | ||
** '''שפוט השופטים'''- [[ספר שופטים]]. | |||
הכרמל - ספר ביאור לשוני. | ** '''דבר שמואל'''- [[ספר שמואל]]. | ||
יאיר אור - ספר ביאור למילים נרדפות. | ** '''לב מלכים'''- [[ספר מלכים]]. | ||
יסודי חכמת ההיגיון - ביאור חוקי ההגיון. | ** '''חזון ישעיהו'''- [[ספר ישעיהו]]. | ||
** '''תוכחת ירמיהו'''- [[ספר ירמיהו]]. | |||
** '''מראה יחזקאל'''- [[ספר יחזקאל]]. | |||
** '''גיא חזיון'''- ספרי ה[[תרי עשר]]. | |||
** '''תפילות דוד'''- [[ספר תהלים]]. | |||
** '''מוסר חכמה'''- [[ספר משלי]]. | |||
** '''קשת ומגן'''- [[ספר איוב]]. | |||
** '''יפח לקץ'''- [[ספר דניאל]]. | |||
** '''עלית עזרא'''- [[ספר עזרא]]. | |||
** '''לחם הפחה'''- [[ספר נחמיה]]. | |||
** '''שירי הנפש''' (משל ומליצה) על [[שיר השירים]]. | |||
** '''גזע ישי'''- [[מגילת רות]]. | |||
** איגרת הפורים – פירוש ל[[מגילת אסתר]]. | |||
** '''ימי קדם''' על [[ספר דברי הימים]]. | |||
* '''ארצות החיים''' - חידושים על [[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]]. | |||
* '''התורה המצווה והחינוך'''- פירוש על ה[[מכילתא]]. | |||
* '''ארץ חמדה''' - דרשות על התורה. | |||
* '''ארצות השלום''' - דרשות שונות. | |||
* פירוש על [[הגדה של פסח]] | |||
* '''הכרמל''' - ספר ביאור לשוני. | |||
* '''יאיר אור''' - ספר ביאור למילים נרדפות. | |||
* '''יסודי חכמת ההיגיון''' - ביאור חוקי ההגיון. | |||
===התורה והמצוה=== | |||
בעמוד המבוא לפירוש נכתב: | |||
# מפרש דברי אלוקים באופו שלא ימצא בשום מקום כפל ענין במילות שונות. | # מפרש דברי אלוקים באופו שלא ימצא בשום מקום כפל ענין במילות שונות. | ||
# שכל מילה הבאה במאמר, מוכרחת לבוא במאמר ההוא, על פי כללי הלשון והבדלי הנרדפים. | # שכל מילה הבאה במאמר, מוכרחת לבוא במאמר ההוא, על פי כללי הלשון והבדלי הנרדפים. | ||
# שלא נמצא מאמר ריק מרעיון נשגב. | # שלא נמצא מאמר ריק מרעיון נשגב. | ||
===ארצות החיים=== | |||
==ארצות החיים== | |||
ספרו ההלכתי היחיד של המלבי"ם. פירוש על השולחן ערוך אורח חיים א-לב. ה"משנה ברורה" מאוד החשיבו וכמעט בכל אחד מהסימנים הללו הוא מצטט אותו. | ספרו ההלכתי היחיד של המלבי"ם. פירוש על השולחן ערוך אורח חיים א-לב. ה"משנה ברורה" מאוד החשיבו וכמעט בכל אחד מהסימנים הללו הוא מצטט אותו. לאחר שכתב את הספר, לא המשיך בכתיבת חיבורים הלכתיים. הסיבה לכך היא, מפני שפעם אחת ביקר אצל ה[[חתם סופר]], ובחושך, בטעות התיישב על כסאו של החתם סופר, וגרם לחת"ס חלישות הדעת, ומאז הרגיש שמשהו במוחו נפגע ושכלו נשאר כמות שהוא ולא יכל יותר להתפתח ([[הרב אברהם שפירא]] בשם [[רבי אריה לוין]], "אמרי שפר" עמ' שלט). | ||
[http://www.hebrewbooks.org/7774 צילום הספר ארצות החיים] | *[http://www.hebrewbooks.org/7774 צילום הספר ארצות החיים] | ||
{{מפרשי השולחן ערוך}} | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* אהרן סורסקי, '''בסופה ובסערה''', הוצאת זיותנים, בני ברק תש"ס. | |||
* גאולה בת יהודה, '''ראשונים לציון הנה הינם- תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל''', בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] [[ירושלים]] תשס"ט. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 35: | שורה 61: | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/5637 צילום הספר ארצות השלום] | * [http://www.hebrewbooks.org/5637 צילום הספר ארצות השלום] | ||
{{מיון רגיל:וייזר מאיר לייבוש}} | |||
[[קטגוריה:אחרונים]] | |||
[[קטגוריה:פרשני המקרא]] | [[קטגוריה:פרשני המקרא]] | ||
[[קטגוריה:מפרשי השולחן ערוך]] | |||
[[קטגוריה:מפרשי המדרש]] | |||
[[קטגוריה:מפרשי ההגדה של פסח]] | |||
[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]] | |||
[[קטגוריה:רבנים רומנים]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:14, 6 באוגוסט 2019
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר , המכונה המלבי"ם , היה מפרשני המקרא האחרונים.
חייו[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
שיטתו בפרשנות התנ"ך[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
ספריו[עריכה]
- התורה והמצוה - פירוש על התורה.
- פירוש על נביאים וכתובים. הפירוש לכל ספר נקרא בשם אחר:
- נחלת יהושע- ספר יהושע.
- שפוט השופטים- ספר שופטים.
- דבר שמואל- ספר שמואל.
- לב מלכים- ספר מלכים.
- חזון ישעיהו- ספר ישעיהו.
- תוכחת ירמיהו- ספר ירמיהו.
- מראה יחזקאל- ספר יחזקאל.
- גיא חזיון- ספרי התרי עשר.
- תפילות דוד- ספר תהלים.
- מוסר חכמה- ספר משלי.
- קשת ומגן- ספר איוב.
- יפח לקץ- ספר דניאל.
- עלית עזרא- ספר עזרא.
- לחם הפחה- ספר נחמיה.
- שירי הנפש (משל ומליצה) על שיר השירים.
- גזע ישי- מגילת רות.
- איגרת הפורים – פירוש למגילת אסתר.
- ימי קדם על ספר דברי הימים.
- ארצות החיים - חידושים על שולחן ערוך חלק אורח חיים.
- התורה המצווה והחינוך- פירוש על המכילתא.
- ארץ חמדה - דרשות על התורה.
- ארצות השלום - דרשות שונות.
- פירוש על הגדה של פסח
- הכרמל - ספר ביאור לשוני.
- יאיר אור - ספר ביאור למילים נרדפות.
- יסודי חכמת ההיגיון - ביאור חוקי ההגיון.
התורה והמצוה[עריכה]
בעמוד המבוא לפירוש נכתב:
- מפרש דברי אלוקים באופו שלא ימצא בשום מקום כפל ענין במילות שונות.
- שכל מילה הבאה במאמר, מוכרחת לבוא במאמר ההוא, על פי כללי הלשון והבדלי הנרדפים.
- שלא נמצא מאמר ריק מרעיון נשגב.
ארצות החיים[עריכה]
ספרו ההלכתי היחיד של המלבי"ם. פירוש על השולחן ערוך אורח חיים א-לב. ה"משנה ברורה" מאוד החשיבו וכמעט בכל אחד מהסימנים הללו הוא מצטט אותו. לאחר שכתב את הספר, לא המשיך בכתיבת חיבורים הלכתיים. הסיבה לכך היא, מפני שפעם אחת ביקר אצל החתם סופר, ובחושך, בטעות התיישב על כסאו של החתם סופר, וגרם לחת"ס חלישות הדעת, ומאז הרגיש שמשהו במוחו נפגע ושכלו נשאר כמות שהוא ולא יכל יותר להתפתח (הרב אברהם שפירא בשם רבי אריה לוין, "אמרי שפר" עמ' שלט).
לקריאה נוספת[עריכה]
- אהרן סורסקי, בסופה ובסערה, הוצאת זיותנים, בני ברק תש"ס.
- גאולה בת יהודה, ראשונים לציון הנה הינם- תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל, בהוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תשס"ט.