עבודה זרה: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(ביטול גרסה 120348 של 141.226.83.150 (שיחה)) |
||
| (12 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
האיסור חל על זכרים ונקבות כאחד, גדולים וקטנים, [[עבדים]] ובני חורין. | האיסור חל על זכרים ונקבות כאחד, גדולים וקטנים, [[עבדים]] ובני חורין. | ||
גם גוים מצווים על עבודה זרה, והיא מ[[שבע מצוות בני נח]]. | גם גוים מצווים על עבודה זרה, והיא מ[[שבע מצוות בני נח]]. | ||
===על | ==אופן האיסור== | ||
ראשית, אסור כלל להעלות במחשבה שיש שום אלוה חוץ מה' (ספר המצוות הקצר ל[[הרב ישראל מאיר הכהן|בעל החפץ חיים]] מל"ת ח), ומי שמעלה מחשבה כזו הרי הוא כופר בעיקר, וגם זה ביהרג ואל יעבור (שם). ואסור לעשות לעצמו או לאחרים, ואפילו לגוים עבודה זרה לעבדה(שם ט-י). אסור להשתחוות לה, לזבוח לה, לזרוק לה דם, להקטיר לה או לנסך אליה, אפילו אם אין דרך עבודתה בכך, מכיוון שאלו עבודות שעובדים בהם את ה'. אפילו אם צריך להתכופף לצורך אחר מולה, יסתובב ולא יתכופף מולה (שם יא). אסור גם לעבדה כדרכה, כלומר בדברים שהם דרך עבודתה, ואפילו אם יש בכך ביזיון כלפיה כגון הזורק אבן ל[[מרקוליס]] או הפוער עצמו לפעור, הואיל וכך עובדים אותה- אסור. וכן כל דברים שהם לכבדה כגון חיבוק ונישוק, נקיונה וכד' אסור (שם יב). אסור להשבע או [[נדר|לנדור]] בשמה,ואפילו להשביע גוי באלוהיו או לגרום לאחרים להשבע או לנדור בשמה אסור, וכן להזכיר שמה סתם (אלא אם כן שמה מופיע בכתבי הקודש כגון פעור, דגון, ישו וכד') אסור (שם יג). אסור להדיח עיר מישראל לעבוד עבודה זרה (שם יד), וראה בהרחבה בערך [[עיר הנידחת]]. אסור לאכול או לשתות ולהנות מעבודה זרה ומתקרובתה ומשמשיה וכן מציפוי ע"ז ומתכשיטיה או מ[[יין נסך]], ומדרבנן אסור גם לשתות יין גוים שלא נתנסך (סתם יינם). אבל אם היא עשויה מדבר שלא ענשה בידי אדם כגון הר או עץ וכד', מותר להנות ממנו. (שם טו, יז-יח). אסור לפנות אחרי עבודה זרה במחשבה, בדבור או בראיה ובכלל זה- לא לקרוא בספריהם או לשאול אותם דברים על עבודתה (שם טז). אסור להתחתן עם גוים (שם יט). אסור לחמול עליהם, כלומר, להציל | ===איסור עבודה=== | ||
אסור לעבוד עבודה זרה באחת הדרכים הבאות: | |||
@כדרכה- כל עבודה שמאמיניה עובדים אותה בכך, אפילו עבודה בזויה (כגון זריקת אבן ל[[מרקוליס]]). איסור סקילה. | |||
@עבודה שעובדים בה לה'- אחת מהעבודות הללו, שגם אם אין עבודתה בכך עוברים, כיוון שבכך עובדים לה': משתחווה, זובח, מקטיר, מנסך וזורק. גם איסור סקילה. | |||
@עבודת לכיבוד- גם אם אין עבודתה בכך (כגון לנקות, לשטוף, לחבק ולנשק וכד'). איסור לאו בלבד. | |||
===איסורים נוספים=== | |||
אסור להעלות על הדעת שיש אלוה זולת ה', שנאמר {{מקור|שמות כ ג|כן}}: לא יהי לך אלהים אחרים על פני". | |||
אסור לעשות עבודה זרה לעבוד, בין לעצמו ובין לאחר ואפילו לנכרי. | |||
==מהות האיסור== | |||
ראשית, אסור כלל להעלות במחשבה שיש שום אלוה חוץ מה' (ספר המצוות הקצר ל[[הרב ישראל מאיר הכהן|בעל החפץ חיים]] מל"ת ח), ומי שמעלה מחשבה כזו הרי הוא כופר בעיקר, וגם זה ביהרג ואל יעבור (שם). ואסור לעשות לעצמו או לאחרים, ואפילו לגוים עבודה זרה לעבדה(שם ט-י). אסור להשתחוות לה, לזבוח לה, לזרוק לה דם, להקטיר לה או לנסך אליה, אפילו אם אין דרך עבודתה בכך, מכיוון שאלו עבודות שעובדים בהם את ה'. אפילו אם צריך להתכופף לצורך אחר מולה, יסתובב ולא יתכופף מולה (שם יא). אסור גם לעבדה כדרכה, כלומר בדברים שהם דרך עבודתה, ואפילו אם יש בכך ביזיון כלפיה כגון הזורק אבן ל[[מרקוליס]] או הפוער עצמו לפעור, הואיל וכך עובדים אותה- אסור. וכן כל דברים שהם לכבדה כגון חיבוק ונישוק, נקיונה וכד' אסור (שם יב). אסור להשבע או [[נדר|לנדור]] בשמה,ואפילו להשביע גוי באלוהיו או לגרום לאחרים להשבע או לנדור בשמה אסור, וכן להזכיר שמה סתם (אלא אם כן שמה מופיע בכתבי הקודש כגון פעור, דגון, ישו וכד') אסור (שם יג). אסור להדיח עיר מישראל לעבוד עבודה זרה (שם יד), וראה בהרחבה בערך [[עיר הנידחת]]. אסור לאכול או לשתות ולהנות מעבודה זרה ומתקרובתה ומשמשיה וכן מציפוי ע"ז ומתכשיטיה או מ[[יין נסך]], ומדרבנן אסור גם לשתות יין גוים שלא נתנסך (סתם יינם). אבל אם היא עשויה מדבר שלא ענשה בידי אדם כגון הר או עץ וכד', מותר להנות ממנו. (שם טו, יז-יח). אסור לפנות אחרי עבודה זרה במחשבה, בדבור או בראיה ובכלל זה- לא לקרוא בספריהם או לשאול אותם דברים על עבודתה (שם טז). אסור להתחתן עם גוים (שם יט). אסור לחמול עליהם, כלומר, להציל אותם ממוות או לרפאם, אלא אם כן ירא מהם, שאז מותר לרפאם בשכר (אבל לא בחינם). אמנם, אסור להרגו בפועל שלא בשעת מלחמה. וכן אסור לתת להם מתנות או לספר בשבחם ובשבח מעשיהם (שם כ). אסור ללכת בחוקות הגוים (דרכי האמורי)- בכל דבר שהם עושים בקשר לעבודתם, ומי שהוא מקורב למלכות וצריך להראות כמוהם- מותר (שם כא). אסור להתנבא בשמה, ואפילו לכוון לאמת, וכן לשמוע למתנבא בשמה או לשאול ממנו מופת ואפילו לחשוב שמא האותות שעושה הם אמת אסור (שם כב, כו). אסור להסית שום יהודי לעבוד עבודה זרה, ואסור למוסת לאהוב את המסית או להפסיק לשנוא אותו ולהצילו ממוות (שם כג-כו). ואסור ללמד עליו זכות ולהימנע מללמד עליו חובה. אסור לגדוד ולשרוט על מתו לע"ז (שם כח) ועיין בערך [[גדידה]]. אסור לתת להם לשבת בארץ, ולמכור להם בתים או שדות, אבל מותר להשכיר להם בתים לא למגורים. אבל אם קיבל עליו שבע מצוות בני נח- הרי הוא נקרא [[גר תושב]] ומותר להושיבו, ואין מקבלים גר תושב אלא בזמן שנוהג ה[[יובל]] (שם מת"ב כו). | |||
אסור לעשות אבן משכית להשתחוות עליה אפילו לה' (שם מל"ת קסא)- ועיין בערך [[אבן משכית]]. אסור להקים מצבה, כלומר בנין אבנים (או אבן אחת), ואפילו לעבוד את ה', בגלל שכך היה דרך לעבוד עבודה זרה (שם קסב). אסור לכתוב כתובת קעקע בבשרו (שם קסג) ועיין בערך [[כתובת קעקע]]. אסור לשים קרחה על מתו, כלומר לתלוש שערו מצער על מתו (שם קסד). | אסור לעשות אבן משכית להשתחוות עליה אפילו לה' (שם מל"ת קסא)- ועיין בערך [[אבן משכית]]. אסור להקים מצבה, כלומר בנין אבנים (או אבן אחת), ואפילו לעבוד את ה', בגלל שכך היה דרך לעבוד עבודה זרה (שם קסב). אסור לכתוב כתובת קעקע בבשרו (שם קסג) ועיין בערך [[כתובת קעקע]]. אסור לשים קרחה על מתו, כלומר לתלוש שערו מצער על מתו (שם קסד). | ||
איסורי כישוף: | איסורי כישוף: | ||
אסור לנחש, כלומר לעשות סימנים לקבוע על פיהם את ההתנהגות כגון האומר "קרה או לא קרה כך וכך, אעשה או לא אעשה כך וכך" או "אם יקרה או לא יקרה כך וכך אעשה או לא אעשה כך וכך" (שם קסה). אסור לעונן, כלומר לתת עונות ועיתים כגון יום זה או מזל זה מסוגל לכך וכך וכד'. וכן נכלל בתוך איסור עינון גם [[קוסם|לאחז את העיניים]] (שם קסו). אסור לקסום, כלומר לעשות מעשים תמהוניים או לחשוב ולשתוק או לצעוק צעקות משונות עד שאומר עתידות. ואסור מדרבנן להשאל אצל קוסם (שם קסו). אסור לכשף, כלומר לרקוח כל מיני רקיחות וכד' (שם קסח). אסור לחבור חבר, כלומר, פועל בעזרת כל מיני לחשים וכד' תוך כדי שאוחז כל מיני דברים או עושה מעשים אחרים. ואסור מדרבנן לשאול חובר חבר או לחבור בלי לעשות מעשה (שם קסט). אסור לעשות מעשה אוב, כלומר, עשית פעולות שונות עד שישמע כאילו יש משהו אחר המדבר או שעושה כאילו גלגולת מדברת וכד' (שם קע). אסור לעשות מעשה ידעוני, כלומר שלוקח עצם של ציפור ששמה ידוע בפיו ועושה כל מיני מעשים עד שמגיד עתידות וכד' (שם קעא). ואסור לשאול באוב או בידעוני מן התורה (שם קעב-קעג). אסור לדרוש אל המתים- כלומר לעשות פעולות כדי שיתגלה אליו המת בחלום או שיתגלה אליו גוף המת (שם קעד). אסור לגלח פאת הראש (שם קעו) ועיין בערך [[הקפת הראש]]. אסור להשחית את פאת הזקן, כלומר לגלח בתער חמש פאות שמנו חכמים. ואשה מותרת להתגלח בתער, אבל אסורה להשחית זקן איש (שם קעז). אסור לאיש ללבוש בגדי אשה ולאשה ללבוש בגדי איש (שם קעח-קעט) ועיין בהרחבה בערך [[לא ילבש]]. | אסור לנחש, כלומר לעשות סימנים לקבוע על פיהם את ההתנהגות כגון האומר "קרה או לא קרה כך וכך, אעשה או לא אעשה כך וכך" או "אם יקרה או לא יקרה כך וכך אעשה או לא אעשה כך וכך" (שם קסה). אסור לעונן, כלומר לתת עונות ועיתים כגון יום זה או מזל זה מסוגל לכך וכך וכד'. וכן נכלל בתוך איסור עינון גם [[קוסם|לאחז את העיניים]] (שם קסו). אסור לקסום, כלומר לעשות מעשים תמהוניים או לחשוב ולשתוק או לצעוק צעקות משונות עד שאומר עתידות. ואסור מדרבנן להשאל אצל קוסם (שם קסו). אסור לכשף, כלומר לרקוח כל מיני רקיחות וכד' (שם קסח). אסור לחבור חבר, כלומר, פועל בעזרת כל מיני לחשים וכד' תוך כדי שאוחז כל מיני דברים או עושה מעשים אחרים. ואסור מדרבנן לשאול חובר חבר או לחבור בלי לעשות מעשה (שם קסט). אסור לעשות מעשה אוב, כלומר, עשית פעולות שונות עד שישמע כאילו יש משהו אחר המדבר או שעושה כאילו גלגולת מדברת וכד' (שם קע). אסור לעשות מעשה ידעוני, כלומר שלוקח עצם של ציפור ששמה ידוע בפיו ועושה כל מיני מעשים עד שמגיד עתידות וכד' (שם קעא). ואסור לשאול באוב או בידעוני מן התורה (שם קעב-קעג). אסור לדרוש אל המתים- כלומר לעשות פעולות כדי שיתגלה אליו המת בחלום או שיתגלה אליו גוף המת (שם קעד). אסור לגלח פאת הראש (שם קעו) ועיין בערך [[הקפת הראש]]. אסור להשחית את פאת הזקן, כלומר לגלח בתער חמש פאות שמנו חכמים. ואשה מותרת להתגלח בתער, אבל אסורה להשחית זקן איש (שם קעז). אסור לאיש ללבוש בגדי אשה ולאשה ללבוש בגדי איש (שם קעח-קעט) ועיין בהרחבה בערך [[לא ילבש]]. | ||
===עונש=== | ===עונש=== | ||
העובד ע"ז כדרכה או במלאכות שעובדים בהן לה' וכן המגדף, המכשף, המסית, הנותן מזרעו למולך, בעל אוב וידעוני והמדיח חייבים [[סקילה]] אם היו [[עדים]] ו[[התראה]], במזיד בלא עדים והתראה חייב [[כרת]], ובשוגג חייב [[חטאת]]. | העובד ע"ז כדרכה או במלאכות שעובדים בהן לה' וכן המגדף, המכשף, המסית, הנותן מזרעו למולך, בעל אוב וידעוני והמדיח חייבים [[סקילה]] אם היו [[עדים]] ו[[התראה]], במזיד בלא עדים והתראה חייב [[כרת]], ובשוגג חייב [[חטאת]]. | ||
| שורה 70: | שורה 83: | ||
המתנבא בשם עבודה זרה חייב עם עדים והתראה [[חנק]], במזיד בלי התראה כרת ובשוגג חטאת. | המתנבא בשם עבודה זרה חייב עם עדים והתראה [[חנק]], במזיד בלי התראה כרת ובשוגג חטאת. | ||
על שאר העבירות שנמנו לעיל שאיסורם מ[[דאורייתא]] חייב [[מלקות]], ועל האיסורים שאיסורם מ[[דרבנן]] חייב [[מכת מרדות]]. | על שאר העבירות שנמנו לעיל שאיסורם מ[[דאורייתא]] חייב [[מלקות]], ועל האיסורים שאיסורם מ[[דרבנן]] חייב [[מכת מרדות]]. | ||
==ראה גם== | |||
*[[אבק עבודה זרה]] | |||
[[קטגוריה:עבודה זרה|*]] | |||
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]] | [[קטגוריה:תרי"ג מצוות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:שבע מצוות בני נח]] | ||
גרסה אחרונה מ־00:36, 30 בדצמבר 2018
|
|
עבודה זרה הוא אחד האיסורים החמורים בתורה שעליהם נאמריהרג ואל יעבור.
מהות האיסור[עריכה]
לאיסור עבודה זרה קשורות כמה מצוות(על פי הרמב"ם):
- שלא לפנות אחר עבודת כוכבים.
- שלא לתור אחר הרהור הלב וראית העינים.
- שלא לגדף.
- שלא יעבוד אותה כדרך עבודתה.
- שלא ישתחוה לה.
- שלא לעשות פסל לעצמו.
- שלא לעשות פסל אפילו לאחרים.
- שלא לעשות צורות אפילו לנוי.
- שלא להדיח אחרים אחריה.
- לשרוף עיר הנידחת.
- שלא לבנותה.
- שלא ליהנות מכל ממונה.
- שלא להסית יחיד לעבודת כוכבים לעובדה.
- שלא לאהוב המסית.
- שלא לעזוב שנאתו.
- שלא להצילו.
- שלא ללמד עליו זכות.
- שלא ימנע מללמד עליו חובה.
- שלא להתנבא בשמה.
- שלא לשמוע מן המתנבא בשמה. .
- שלא לישבע בשם עבודת כוכבים.
- שלא לעשות אוב.
- שלא לעשות ידעוני.
- שלא להעביר למולך.
- שלא להקים מצבה.
- שלא להשתחוות על אבן משכית.
- שלא ליטע אשרה.
- לאבד עבודת כוכבים וכל הנעשה בשבילה.
- שלא ליהנות בעבודת כוכבים ובכל משמשיה.
- שלא ליהנות בציפוי נעבד.
- שלא לכרות ברית לעובדי כוכבים.
- שלא לחון עליהן.
- שלא ישבו בארצנו.
- שלא להדמות במנהגותם ובמלבושם.
- שלא לנחש.
- שלא לקסום.
- שלא לעונן.
- שלא לחבור חבר.
- שלא לדרוש אל המתים.
- שלא לשאול באוב.
- שלא לשאול בידעוני.
- שלא לכשף.
וכן עוד שבע מצוות האסורות משום חוקות הגוים:
- שלא להקיף פאת ראש.
- שלא להשחית פאת זקן.
- שלא יעדה איש עדי אשה.
- שלא תעדה אשה כלי זיין ועדי איש.
- שלא לכתוב קעקע.
- שלא להתגודד.
- שלא לעשות קרחה על מת.
מקור האיסור[עריכה]
עניין עבודה זרה מופיע בתורה פעמים רבות. מקור האיסור לעובדה כדרכה הוא בעשרת הדברות בפרשת יתרו: "ולא תעבדם". איסור ההשתחויה להם באותו פסוק: "לא תשתחווה להם". איסור עשית פסל ואיסור עשית צורות אף הם מאותו פסוק: "לא תעשה לך פסל וכל תמונה", איסורי הכישוף (מכשף, אוב, ידעוני, קוסם, מעונן, מנחש, חובר חבר ודורש אל המתים) מופיעים גם הם בכמה מקומות בתורה, למשל בפרשת שופטים, יחד עם איסור מולך: "לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש(מולך) קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ושאל אוב וידעוני ודורש אל המתים".
פרטי הדינים[עריכה]
על מי ומתי חל האיסור[עריכה]
האיסור חל על זכרים ונקבות כאחד, גדולים וקטנים, עבדים ובני חורין. גם גוים מצווים על עבודה זרה, והיא משבע מצוות בני נח.
אופן האיסור[עריכה]
איסור עבודה[עריכה]
אסור לעבוד עבודה זרה באחת הדרכים הבאות:
- כדרכה- כל עבודה שמאמיניה עובדים אותה בכך, אפילו עבודה בזויה (כגון זריקת אבן למרקוליס). איסור סקילה.
- עבודה שעובדים בה לה'- אחת מהעבודות הללו, שגם אם אין עבודתה בכך עוברים, כיוון שבכך עובדים לה': משתחווה, זובח, מקטיר, מנסך וזורק. גם איסור סקילה.
- עבודת לכיבוד- גם אם אין עבודתה בכך (כגון לנקות, לשטוף, לחבק ולנשק וכד'). איסור לאו בלבד.
איסורים נוספים[עריכה]
אסור להעלות על הדעת שיש אלוה זולת ה', שנאמר (שמות כ ג): לא יהי לך אלהים אחרים על פני".
אסור לעשות עבודה זרה לעבוד, בין לעצמו ובין לאחר ואפילו לנכרי.
מהות האיסור[עריכה]
ראשית, אסור כלל להעלות במחשבה שיש שום אלוה חוץ מה' (ספר המצוות הקצר לבעל החפץ חיים מל"ת ח), ומי שמעלה מחשבה כזו הרי הוא כופר בעיקר, וגם זה ביהרג ואל יעבור (שם). ואסור לעשות לעצמו או לאחרים, ואפילו לגוים עבודה זרה לעבדה(שם ט-י). אסור להשתחוות לה, לזבוח לה, לזרוק לה דם, להקטיר לה או לנסך אליה, אפילו אם אין דרך עבודתה בכך, מכיוון שאלו עבודות שעובדים בהם את ה'. אפילו אם צריך להתכופף לצורך אחר מולה, יסתובב ולא יתכופף מולה (שם יא). אסור גם לעבדה כדרכה, כלומר בדברים שהם דרך עבודתה, ואפילו אם יש בכך ביזיון כלפיה כגון הזורק אבן למרקוליס או הפוער עצמו לפעור, הואיל וכך עובדים אותה- אסור. וכן כל דברים שהם לכבדה כגון חיבוק ונישוק, נקיונה וכד' אסור (שם יב). אסור להשבע או לנדור בשמה,ואפילו להשביע גוי באלוהיו או לגרום לאחרים להשבע או לנדור בשמה אסור, וכן להזכיר שמה סתם (אלא אם כן שמה מופיע בכתבי הקודש כגון פעור, דגון, ישו וכד') אסור (שם יג). אסור להדיח עיר מישראל לעבוד עבודה זרה (שם יד), וראה בהרחבה בערך עיר הנידחת. אסור לאכול או לשתות ולהנות מעבודה זרה ומתקרובתה ומשמשיה וכן מציפוי ע"ז ומתכשיטיה או מיין נסך, ומדרבנן אסור גם לשתות יין גוים שלא נתנסך (סתם יינם). אבל אם היא עשויה מדבר שלא ענשה בידי אדם כגון הר או עץ וכד', מותר להנות ממנו. (שם טו, יז-יח). אסור לפנות אחרי עבודה זרה במחשבה, בדבור או בראיה ובכלל זה- לא לקרוא בספריהם או לשאול אותם דברים על עבודתה (שם טז). אסור להתחתן עם גוים (שם יט). אסור לחמול עליהם, כלומר, להציל אותם ממוות או לרפאם, אלא אם כן ירא מהם, שאז מותר לרפאם בשכר (אבל לא בחינם). אמנם, אסור להרגו בפועל שלא בשעת מלחמה. וכן אסור לתת להם מתנות או לספר בשבחם ובשבח מעשיהם (שם כ). אסור ללכת בחוקות הגוים (דרכי האמורי)- בכל דבר שהם עושים בקשר לעבודתם, ומי שהוא מקורב למלכות וצריך להראות כמוהם- מותר (שם כא). אסור להתנבא בשמה, ואפילו לכוון לאמת, וכן לשמוע למתנבא בשמה או לשאול ממנו מופת ואפילו לחשוב שמא האותות שעושה הם אמת אסור (שם כב, כו). אסור להסית שום יהודי לעבוד עבודה זרה, ואסור למוסת לאהוב את המסית או להפסיק לשנוא אותו ולהצילו ממוות (שם כג-כו). ואסור ללמד עליו זכות ולהימנע מללמד עליו חובה. אסור לגדוד ולשרוט על מתו לע"ז (שם כח) ועיין בערך גדידה. אסור לתת להם לשבת בארץ, ולמכור להם בתים או שדות, אבל מותר להשכיר להם בתים לא למגורים. אבל אם קיבל עליו שבע מצוות בני נח- הרי הוא נקרא גר תושב ומותר להושיבו, ואין מקבלים גר תושב אלא בזמן שנוהג היובל (שם מת"ב כו). אסור לעשות אבן משכית להשתחוות עליה אפילו לה' (שם מל"ת קסא)- ועיין בערך אבן משכית. אסור להקים מצבה, כלומר בנין אבנים (או אבן אחת), ואפילו לעבוד את ה', בגלל שכך היה דרך לעבוד עבודה זרה (שם קסב). אסור לכתוב כתובת קעקע בבשרו (שם קסג) ועיין בערך כתובת קעקע. אסור לשים קרחה על מתו, כלומר לתלוש שערו מצער על מתו (שם קסד). איסורי כישוף: אסור לנחש, כלומר לעשות סימנים לקבוע על פיהם את ההתנהגות כגון האומר "קרה או לא קרה כך וכך, אעשה או לא אעשה כך וכך" או "אם יקרה או לא יקרה כך וכך אעשה או לא אעשה כך וכך" (שם קסה). אסור לעונן, כלומר לתת עונות ועיתים כגון יום זה או מזל זה מסוגל לכך וכך וכד'. וכן נכלל בתוך איסור עינון גם לאחז את העיניים (שם קסו). אסור לקסום, כלומר לעשות מעשים תמהוניים או לחשוב ולשתוק או לצעוק צעקות משונות עד שאומר עתידות. ואסור מדרבנן להשאל אצל קוסם (שם קסו). אסור לכשף, כלומר לרקוח כל מיני רקיחות וכד' (שם קסח). אסור לחבור חבר, כלומר, פועל בעזרת כל מיני לחשים וכד' תוך כדי שאוחז כל מיני דברים או עושה מעשים אחרים. ואסור מדרבנן לשאול חובר חבר או לחבור בלי לעשות מעשה (שם קסט). אסור לעשות מעשה אוב, כלומר, עשית פעולות שונות עד שישמע כאילו יש משהו אחר המדבר או שעושה כאילו גלגולת מדברת וכד' (שם קע). אסור לעשות מעשה ידעוני, כלומר שלוקח עצם של ציפור ששמה ידוע בפיו ועושה כל מיני מעשים עד שמגיד עתידות וכד' (שם קעא). ואסור לשאול באוב או בידעוני מן התורה (שם קעב-קעג). אסור לדרוש אל המתים- כלומר לעשות פעולות כדי שיתגלה אליו המת בחלום או שיתגלה אליו גוף המת (שם קעד). אסור לגלח פאת הראש (שם קעו) ועיין בערך הקפת הראש. אסור להשחית את פאת הזקן, כלומר לגלח בתער חמש פאות שמנו חכמים. ואשה מותרת להתגלח בתער, אבל אסורה להשחית זקן איש (שם קעז). אסור לאיש ללבוש בגדי אשה ולאשה ללבוש בגדי איש (שם קעח-קעט) ועיין בהרחבה בערך לא ילבש.
עונש[עריכה]
העובד ע"ז כדרכה או במלאכות שעובדים בהן לה' וכן המגדף, המכשף, המסית, הנותן מזרעו למולך, בעל אוב וידעוני והמדיח חייבים סקילה אם היו עדים והתראה, במזיד בלא עדים והתראה חייב כרת, ובשוגג חייב חטאת. אנשי עיר הנדחת חייבים עם עדים והתראה הרג, במזיד כרת ובשוגג חטאת. המתנבא בשם עבודה זרה חייב עם עדים והתראה חנק, במזיד בלי התראה כרת ובשוגג חטאת. על שאר העבירות שנמנו לעיל שאיסורם מדאורייתא חייב מלקות, ועל האיסורים שאיסורם מדרבנן חייב מכת מרדות.