הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (הפעיל הגנה על הדף "הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא": ספאם רב ([עריכה=רק מפעילי מערכת מורשים] (פוקעת ב־18:48, 10 באפריל 2023 (UTC)) [העברה=רק מפעילי מערכת מורשים] (פוקעת ב־18:48, 10 באפריל 2023 (UTC))))
 
(215 גרסאות ביניים של 25 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Rav_shapira.jpg‏ |left|thumb|250px|הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצוק"ל]]  
{{רב
מרן הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל, (ידוע בכינויו "רֵב אברום") ראש [[ישיבת מרכז הרב]] ו[[הרב הראשי לישראל]], נולד בי"ד אייר התרע"א, ונפטר ב[[יום טוב]] ראשון של [[סוכות]] [[ה'תשס"ח]].  
|שם=הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
 
|תמונה=[[קובץ:Reb avrom sapiro.jpg|250px]]
|כיתוב= בעצרת יום ירושלים
|תאריך לידה=י"ד ב[[אייר]] תרע"א
|תאריך פטירה=ט"ו ב[[תשרי]], יום טוב ראשון של [[סוכות]] תשס"ח
|מקום פעילות=[[ירושלים]]
|השתייכות=הציונות הדתית
|נושאים בהם עסק=[[הלכה]], [[תלמוד]],[[אמונה]],[[גאולה]] [[תשובה]],[[ארץ ישראל]] ,[[עם ישראל]]
|תפקידים נוספים=ראש [[ישיבת מרכז הרב]], [[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]]
|רבותיו= [[הרב יעקב משה חרל"פ]], [[הרב צבי פסח פרנק]], [[הרב איסר זלמן מלצר]], [[הרב משה מרדכי אפשטיין]], [[הרב יחזקאל סרנא]]
|תלמידיו=ראה לקמן
|חיבוריו=ראה לקמן
}}
'''הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא''' (ידוע בכינויו "רֵב אברום") היה ראש [[ישיבת מרכז הרב]] ו[[הרב הראשי לישראל]], ממנהיגי הציונות הדתית.
== תולדות חייו ==
== תולדות חייו ==


הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא נולד ב[[ירושלים]] שבין החומות למשפחה ירושלמית ותיקה. אביו הרב שלמה זלמן ואימו הענא רייזל היו דור שישי בארץ, מתלמידי ה[[גר"א]].
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא נולד בי"ד ב[[אייר]] ה'תרע"א ב[[ירושלים]] שבין החומות למשפחה ירושלמית ותיקה. אביו הרב שלמה זלמן ואימו הענא רייזל היו דור שישי בארץ, צאצאי תלמידי ה[[גר"א]]. בילדותו התבלט כירא שמים גדול ובעל כשרונות. תמיד היה שקוע בספרים. למד ב[[תלמוד תורה]] "[[עץ חיים]]" שב[[חורבת רבי יהודה החסיד]]. בגיל 12 חיבר את חיבורו הראשון "דרכי הקניינים".לאחר פרעות תרפ"ט, כשעברה [[ישיבת חברון]] ל[[ירושלים]] ורבים מלומדי התורה נמשכו ללמוד בה, החל גם הא ללמוד בה. בראשות הישיבה עמד אז [[הרב משה מרדכי עפשטיין]]. באותה תקופה כבר ידע הרב שפירא שלשה סדרי ש"ס על בוריים.
ב[[ישיבת חברון]] הרב שקד על תלמודו שקידה עצומה, עד שלא הכיר את היושבים על ידו בספסל. גדולי התורה באותה תקופה, כמו ה[[חזון איש]] ו[[הרב איסר זלמן מלצר]] התכתבו איתו.


בילדותו התבלט כירא שמים גדול ובעל כשרונות. תמיד היה שקוע בספרים. למד ב[[תלמוד תורה]] "[[עץ חיים]]" שב[[חורבת רבי יהודה החסיד]]. בגיל 12 חיבר את חיבורו הראשון "דרכי הקניינים".
נשא לאישה את פנינה פערל בת הרב יעקב אלעזר הירשוביץ, אחות [[הרב שלום נתן רענן]], חתנו של [[הראי"ה]]. לאחר נישואיו נכנס ל[[ישיבת מרכז הרב]] והחל להתמסר אליה. כשנחלש [[הרב יעקב משה חרל"פ]], [[ראש הישיבה]], החל להעביר את השיעורים הכלליים במקומו, ועם פטירתו מינה אותו הרצי"ה לראש ישיבה בכפוף אליו, כשלאחר מכן מינה לכך גם את [[הרב שאול ישראלי]]. לפני פטירתו של הרצי"ה עצמו ציווה שימשיכו אותו בראשות הישיבה, וכך הוה.


לאחר [[פרעות תרפ"ט]], כשעברה [[ישיבת חברון]] ל[[ירושלים]] ורבים מלומדי התורה נמשכו ללמוד בה, עבר גם הרב ללמוד ב[[ישיבה]] זו. בראשות הישיבה עמד אז הגאון [[הרב משה מרדכי עפשטיין]] בעל ה'לבוש מרדכי'. באותה תקופה כבר ידע הרב שלשה סדרי ש"ס על בוריים.
בשנת תשט"ז נתמנה על ידי הרב הראשי [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ל[[דיין]] ב[[בית הדין]] בירושלים, לצידם של [[הרב יוסף שלום אלישיב]], [[הרב בצלאל ז'ולטי]] ו[[הרב אליעזר גולדשמידט]]. בשנת ה'תשל"א התמנה לתפקיד [[אב בית דין]]. בשנת ה'תשל"ד נעשה חבר בבית הדין הגדול לערעורים ב[[ירושלים]], לצד [[הרב מרדכי אליהו]], [[הרב עובדיה יוסף]], [[הרב שלמה גורן]] ו[[הרב אליעזר יהודה וולדינברג]] בעל ה'ציץ אליעזר'. בשנת תש"מ נבחר הרב להיות חבר במועצת הרבנות הראשית. לצד תפקידיו כדיין המשיך לכהן כראש ישיבה בישיבת מרכז הרב (לצד [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] ו[[הרב שאול ישראלי]]), ומדי שבוע העביר את השיעור הכללי (שיעור כללי נוסף העביר הרב ישראלי).  


ב[[ישיבת חברון]] שקד הרב על תלמודו שקידה עצומה, עד שלא הכיר את היושבים על ידו בספסל. גדולי התורה באותה תקופה, כמו ה[[חזון איש]] ו[[הרב איסר זלמן מלצר]] התכתבו איתו בענייני [[תורה]] עמוקים.
הרב צבי יהודה קוק העביר אליו בשנותיו האחרונות את ניהול הישיבה. ובשנת [[ה'תשמ"ב]] ([[1982]]), מעט לפני פטירתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק, מינה אותו ואת הרב ישראלי לממשיכיו בראשותה.
בשנת ה'תשמ"ג נבחר לכהן כרב הראשי לישראל וכנשיא בית הדין הגדול, לצד ה[[ראשון לציון]] הרב מרדכי אליהו. בשנות כהונתו ייסד מחלקת ייבוא במערכת הכשרות, ופעל רבות להעמדת ה[[תורה]] על מקומה הראוי לה, הגנה על שלמות הארץ, ופסק פסקים מכריעים כקביעת [[רגע המות]]<ref>[http://www.medethics.org.il/articles/DoD/DoD35.asp קביעת מוות מוחי על פי ההלכה] מאמר של הרב שפירא בנושא באתר מכון שלזינגר</ref>, עליה ל[[הר הבית]] ושאלת יהדותם של [[יהדות אתיופיה|עולי אתיופיה]].


נשא לאישה את פנינה, אחות [[הרב שלום נתן רענן]], חתנו של [[הראי"ה]]. לאחר נישואיו נכנס ל[[ישיבת מרכז הרב]] והחל להתמסר אליה. כשנחלש [[הרב יעקב משה חרל"פ]], [[ראש הישיבה]], החל הרב לומר את השיעורים הכלליים.
בשנת ה'תשנ"ג גמר את כהונתו בתפקיד זה, ומאז ועד פטירתו שימש כראש ישיבה בלבד. בתוקף תפקידו כראש ישיבת מרכז הרב, הפך הרב שפירא (יחד עם הרב אליהו) למנהיג הציבור הדתי לאומי, שמרבית רבניו נשמעו להוראותיו והדרכותיו. כמו כן, שימש כראש רבני [[תנועת קוממיות]].  


בשנת [[ה'תשט"ז]] נתמנה על ידי הרב הראשי [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ל[[דיין]] ב[[בית הדין]] ב[[ירושלים]], לצידם של הרבנים: [[הרב יוסף שלום אלישיב]], [[הרב בצלאל ז'ולטי]] ו[[הרב אליעזר גולדשמידט]]. בשנת [[ה'תשל"א]] התמנה לתפקיד [[אב בית דין]]. בשנת [[ה'תשל"ד]] נעשה חבר ב[[בית הדין הגדול לערעורים]] ב[[ירושלים]], לצד הרבנים: [[הרב מרדכי אליהו]], [[הרב עובדיה יוסף]], [[הרב שלמה גורן]] ו[[הרב אליעזר יהודה וולדינברג]] בעל ה'ציץ אליעזר'. בשנת [[ה'תש"מ]] נבחר הרב להיות חבר ב[[מועצת הרבנות הראשית]].
נפטר ביום טוב של [[חג הסוכות]], ט"ו ב[[תשרי]] ה'תשס"ח, ונקבר למחרת בהר הזיתים, על יד הראי"ה והרצי"ה. בהלוויתו השתתפו רבבות אנשים על אף שהיה מדובר בחול המועד וביום שישי (בשעון חורף).
[[תמונה:Reb avrom sapiro.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעצרת [[יום ירושלים]] בישיבת מרכז הרב. משמאל: [[הרב איתן אייזמן]]]]


בשנת [[ה'תשמ"ג]] נבחר הרב לכהן כ[[הרב הראשי לישראל|רב הראשי]] וכנשיא [[בית הדין הגדול]] יחד עם עמיתו ה[[ראשון לציון]] [[הרב מרדכי אליהו]]. בשנות כהונתו פעל רבות לחיזוק מערכת ה[[כשרות]], העמדת ה[[תורה]] על מקומה הראוי לה, הגנה על שלמות הארץ, ופסק פסקים מכריעים כקביעת [[רגע המות|זמן המוות]]<ref>[http://www.medethics.org.il/articles/DoD/DoD35.asp קביעת מוות מוחי על פי ההלכה] מאמר של הרב בנושא באתר מכון שלזינגר</ref>
==דרכו והשקפתו==
ויהדותם של עולי אתיופיה.
===מסורת של תורה===
בשיטתו של הרב שפירא, בלט מאד ענין העברת התורה מדור לדור. הוא הדגיש בפני תלמידיו פעמים רבות את דברי ה[[רמב"ם]] {{מקור|הקדמה ליד החזקה לרמב"ם$בהקדמתו למשנה תורה}}, בהם הוא מפרט את השתלשלות התורה והעברתה מדור לדור. בשל כך, הרב שפירא התנגד לכל שינוי קטן מהנהוג והמקובל, הן בדרכי הלימוד, בהן סבר שאין לשנות מסדרי הלימוד הישיבתי הנהוג<ref>ראה מה שהביא בשמו הרב אברהם ישראל משניות '''ניצני ארץ''' חלק יח עמ' 657-661 ועוד.</ref>, והן בפסיקת הלכה. הביטוי "מסורת של תורה" היה שגור על פיו, והוא הרבה לדבר ולכתוב על כך מהיבטים שונים<ref>ראה בהספדו ל[[הרב שאול ישראלי|רב שאול ישראלי]], נדפס ב"מורשה" החל מעמ' יז, ועוד</ref>. בשל כך, המושג [[שימוש תלמידי חכמים]] תפס בשיטתו מקום חשוב ביותר.


הוא הורה כי אין חיוב להטיל פתיל [[תכלת]] ב[[ציצית]], משום שאין מסורת המצביעה על זיהוי זה<ref>ראה מה שהביא בעני זה מ[[רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק]] במכתבו לרב משה הררי, בנספחים למקראי קודש הלכות ליל הסדר, וכן בניצני ארץ יח עמ' 660.</ref>.


[[תמונה:Rav_shapira1.jpg‏|left|thumb|250px|הרב נואם בעצרת יום ירושלים]]
במכתב שכתב הראשון לציון [[הרב מרדכי אליהו]] לאחר פרישתם של חלק מבני ישיבת מרכז הרב מהישיבה, מחלוקתם על הרב שפירא והקמתם את [[ישיבת הר המור]], ניכרת החשיבות שייחס הרב אליהו לרב שפירא עצמו כמעביר המסורת של התורה: {{ציטוטון|ראה ראינו הכתוב לעיל ובצער רב, כבוד הגאון האדיר הרה"ג אברהם כהנא שפירא ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי ונשיא ביה"ד הגדול ונשיא מועצת הרה"ר עד תשנ"ג, אשר העמיד דורות של ת"ח אינו זקוק לדברינו, כי כל גדולי הדיינים והרבנים בארץ הם תלמידיו או תלמידי תלמידיו, רבני ערים יישובים ומושבים, ראשי ישיבות לסוגיהם, ואולפנות ומוסדות אחרים ורבים, כולם שתו בצמא את דבריו, וממשיכים לדלות מאותו באר מים חיים שלו, כל מעשיו לשם שמים ואין להרהר אחריו - וידוע מה שאמרו חז"ל על זה - וכל שכן לא לפלג ולא לסייע לזה}}.


== אישיותו ==
===ישיבה ודרכי לימוד===
הרב שפירא ראה בישיבה בית גידול לתלמידי חכמים. לכן, סבר כי מרבית הזמן והמרץ יש להשקיע בגמרא, בעיון ובבקיאות, על מנת לגדל תלמידי חכמים. בסדר הלימוד הורה תמיד שלא לשנות מן המקובל בישיבות (ראה לעיל), והדגיש כי הלימוד העיוני הינו הכרחי לרכישת דרכי חשיבה ולימוד החיוניים גם בפסיקת הלכה, ולכן למעשה כך ראוי ללמוד על מנת "לאסוקי שמעעתא אליבא דהלכתא". על דברי ה[[מהר"ל מפראג]] בנתיב התורה{{דרוש מקור}} כנגד לימוד מפולפל שאינו להלכה והעדפת לימוד [[רא"ש]] על פני לימוד [[תוספות]] אמר: "כלל ישראל לא קיבל את המהר"ל בזה"<ref>ניצני ארץ יח עמ' 657.</ref>. הוא התבטא כי מי שיודע ש"ס הוא תלמיד חכם, ומי שיודע ש"ס עם תוספות הוא גאון.


כוח העיון והשקידה של הרב היו גדולים לאין ערוך. כבר בהיותו ילד רך ידעה אימו שכדי להרגיעו צריך לתת בידיו ספר.
עם זאת, הוראתו היתה ללמוד בקצב מהיר, והמליץ על קצב של כשני דפי עיון בשבוע (למעט בתחילת הלימודים בישיבה, שאז סבר שיש להתעכב יותר על מנת לפתח דרכי לימוד<ref>מפי תלמידו [[הרב יגאל לרר]]</ref>).  


[[תפילה|תפילתו]] הייתה בכוונה מרובה, ותמיד מתוך הסידור. [[הרצי"ה]] ראהו מתפלל בשטיבל '[[מאה שערים]]' והתפעל ממנו. כך נוצר הקשר ביניהם. בימי [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] היה צריך להחליף את בגדיו מספר פעמים ביום מפני שנרטבו מזיעה מרוב מאמץ בתפילה. בשלוש שנותיו האחרונות הפסיק לאכול לחם בימות החול. לשאלת אשתו הרבנית מדוע, אמר שכוונתו ב[[ברכת המזון]] אינה כפי שהייתה פעם.
הוא הורה כל על תלמידי ישיבה לעסוק בספרי [[אחרונים]], כגון [[קצות החושן]], [[נתיבות המשפט]], [[שאגת אריה]], ספרי [[רעק"א]] ועוד, משום שלשיטתו הם מקנים לתלמיד דרכי חשיבה ומחדדים את מוחו.  


תשובותיו ב[[הלכה]] מקיפות ויסודיות. מי שהתכתב עימו ב[[הלכה]] הכיר בכך. כך הגאון מטשעבין, [[הרב דב בעריש ויידנפלד]], אמר עליו לאחר פטירת ה[[חזון איש]] כי הוא גדול הדור הבא. [[הרב משה פיינשטיין]] במכתב אליו, כותב לו "רב גוברייהו דחכמי ירושלים הראויין להורות בכל התורה כולה ומה אני נגדם". כבר בהיות תלמיד ב[[ישיבת חברון]] התכתב עם ראש [[ישיבת עץ חיים]] [[הרב איסר זלמן מלצר]], וזה פנה אליו "לידידי הרב הגאון הנעלה מו"ה אברהם שפירא שיחי' ממצויני ישיבת חברון". באותה תקופה היה הגאון [[הרב צבי פסח פראנק]] מבקש מהרב שיעבור על דברים שכתב ויכתוב הערותיו, וגם היה מתכתב עימו (התכתבות זו נתפרסמה בספר 'מנחת אברהם' חלק ב).
עם זאת, הורה לתלמידיו לעסוק גם בלימודי אמונה<ref>ראה במאמרו "לימוד אמונה מתוך אמונת התורה" בתוך מורשה, עמ' עט-פה.</ref>, ובייחוד בכתבי הראי"ה, בהם המליץ להתחיל מהספר [[עין איה]], משום שדרכו ניתן לראות כיצד הגיע הרב קוק להשקפותיו ורעיונותיו מתוך דברי חז"ל<ref>"אמרי שפר" מאת הרב יצחק דדון; ניצני ארץ יח עמ' 658-659. וראה הקדמתו לספר עין אי"ה ברכות א. ניתן לראות בזה אולי פועל יוצא של שיטתו בענין "מסורת של תורה", שכן הוא רואה חשיבות בהדגשת המקורות עליהם מסתמך הרב קוק.</ref>. הוא היה מהדוחפים להוצאת הספר עין איה.


היה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות ומתייחס לכל אדם מישראל אם בשאלה תורנית, עצה, ברכה ועוד.
===ארץ ישראל===
הרב שפירא היה מהלוחמים הגדולים  למען שלמות [[ארץ ישראל]]. הוא התנגד לכל מסירה של חבלי מולדת, ועודד מחאות ומאבקים כנגד הנסיגה מסיני, הסכמי אוסלו, תכנית ההתנתקות ועוד. הוא דגל ב[[סירוב פקודה]], ובתקופת המאבק כנגד ההתנתקות פרסם פסק דין (עליו חתמו רבנים רבים מתלמידיו), בו נכתב בין השאר: "פקודה להשתתף בפינוי יהודים מביתם ע"מ למסור את הקרקע לנכרים הינה פקודה הונגדת את דת תורתנו הקדושה ואסור לקיימה... אסור להשמע לה ואין לאף אדם סמכות להורותה... כל שיעבור על איסור זה לא ינקה, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא". כמו כן, כתב שם: "רק גדולי תלמידי החכמים שבדור כוחם לפסוק שאלות חמורות בכל חלקי התורה, ופסקיהם מקובלים בישראל, ראויים לפסוק בשאלות אלה הנוגעים לכלל ישראל. כל מי שלא הגיע למדרגה זו עליו להימנע מלפסוק בעניינים אלה, ואם בכל זאת מורה הלכה כבר קרא עליו הרמב"ם {{מקור|רמב"ם תלמוד תורה ה ד$הל' ת"ת פ"ה ה"ד|כן}}: 'רשע שוטה וגס הרוח ועליו נאמר כי רבים חללים הפילה וכו' ועליו נאמר ועצומים כל הרוגיה..." וקבע כי: "הנוקטים למעשה כפי מה שפסקו להם רבנים שלא הגיעו לדרגת הוראה בנושאים אלה, אינם בגדר שוגגים ועתידים ליתן את הדין"<ref>ראה דיון בתוכן פסק זה בין חתן בנו הרב אברהם ישראל סילבצקי לבין [[הרב אהרן ליכטנשטיין]] ו[[הרב יואל עמיטל]] ב"ניצני ארץ" י"ח, עמ' 294-336.</ref>.לפסק זה הצטרפו שבעים רבנים מרכזים מהציונות הדתית{{הערה|1=[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/92045  רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא ,ערוץ 7]}}. עם זאת, התנגד לשימוש באלימות כלפי שוטרים וחיילים הבאים לפנות יהודים<ref>שם</ref>.


הרב התנגד לכל נסיגה מ[[ארץ ישראל]] ועקירת ישובים, ופרסם בנושא זה פסקים ומאמרים. הפסק המפורסם שבהם הוא קריאתו לחיילי צה"ל ולשוטרים לסרב לפקודת גירוש ועקירת ישובי חבל עזה וצפון ה[[שומרון]].
עם זאת, הדגיש את חשיבותה וקדושתה של [[מדינת ישראל]], על אף הנסיגות והפינויים, וסבר כי יש להמשיך ולומר [[הלל]] ב[[יום העצמאות]] וכן התנגד לשינויים ב[[תפילה לשלום המדינה]].  


יחד עם זה הרב נאם תמיד על גודל ערכה של [[מדינת ישראל]] והקפיד שלא תחלש הבנה זו בציבור.
התנגד לעלייה ל[[הר הבית]] בזמננו, מפני שכל ההר הוא בחזקת ספק איסור [[כרת]]. כשנשאל האם באבנים מהר הבית ישנה קדושה, ראה בעצם השאלה [[חילול השם]], וכתב שהיא נובעת "מהמצב הנורא שנראה לפנינו כעת שיש עבדות פנימית מחוסר אמונה יהודית, ונכנעים לגוים ברגשי חנופה בכל ענייני קדושת א"י, ואין אדם כזה מרגיש בחילול השם הגדול והנורא  שיש גם בהעלאת הדבר כבעיא, ושכינה אומרת  כביכול קלני מראש קלני מזרועי<ref>על פי {{מקור|בבלי סנהדרין מו א|כן}}</ref>, וד' ירחם"<ref>מנחת אברהם חלק ג סוף סימן יח (עמ' קפג)</ref>.


תמיד היה הרב שמח ומשמח אחרים. מילתא דבדיחותא הייתה שגורה על פיו וחוש ההומור שלו היה ידוע.
== אישיותו ==
היה ידוע בכח הריכוז הגדול שלו. כח זה התבטא בכמה מישורים, בשקידתו העצומה בתורה, (עד שסיפר שבהיותו תלמיד בישיבת חברון לא ידע מיהו שכנו לספסל בבית המדרש. כמו כן, מספרים כי פעמים מספר נכנסו לביתו בהיותו לומד מבלי שהוא הבחין בכך), בכוונתו המרובה ב[[תפילה]] (וכן שתמיד התפלל וברך מתוך סידור), וכן כשבאו אליו להתייעצות, שאלה או דיון.  


היה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות ומתייחס לכל אדם מישראל אם בשאלה תורנית, עצה, ברכה ועוד. ידוע היה בחיוכו ושמחת חייו, והרבה לומר "מילתא דבדיחותא" ודברי שנינות לשמח את סובביו.
==תלמידיו==
==תלמידיו==
רבני ערים


* [[הרב בנימין רקובר]], עורך סדרת שיעוריו על הש"ס.
* [[הרב יעקב אריאל]] - רב העיר [[רמת גן]]
* [[הרב שלמה קורח]] - רב העיר [[בני ברק]]
* [[הרב שלמה בן חמו]]- רב העיר [[קרית גת]]
* [[הרב דוד סתיו]]-רב העיר שוהם ויו"ר ארגון [[רבני צוהר]]
* [[הרב קלמן בר]]- רב העיר [[נתניה]]
* [[הרב ישעיהו מייטליס]] - רב העיר [[נהריה]]


* [[הרב יהושע מגנס]], [[ר"מ]] בישיבת [[מרכז הרב]].


== ספריו ==
|ראשי ישיבות ורבני ישובים
 
* [[הרב דב ליאור]] - רבה של [[חברון]]- [[קריית ארבע]] וראש [[ישיבת ניר קריית ארבע]]
* [[הרב זלמן ברוך מלמד]] - רב הישוב[[ בית אל]] וראש [[ישיבת בית אל]]
* [[הרב אליקים לבנון]] - רב היישוב [[אלון מורה]],רב המועצה האזורית שומרון וראש [[ישיבת ברכת יוסף]]
* [[הרב אליעזר מלמד]] - רב היישוב [[הר ברכה]] וראש [[ישיבת הר ברכה]]
* בנו,הרב [[הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא|יעקב שפירא]] - ראש ישיבת [[מרכז הרב]]
* [[הרב דוד חי הכהן ]] ראש ישיבת נתיבות ישראל בבת ים ורב שכונה בעיר
* [[הרב אמנון שוגרמן ]]- ראש [[ישיבת הגולן]] בחספין
* הרב [[יואל מנוביץ]] - ראש [[ישיבת הגולן]] בחספין
*  [[הרב אליעזר חיים שנוולד]]-ראש ישיבות ההסדר "מאיר הראל" במודיעין ובאופקים
* [[הרב נעם ולדמן]] -ראש ישיבת 'ניר' בקריית ארבע
* [[הרב שלמה לוי]]- ראש 'ישיבת ההסדר ראשון לציון'
* [[הרב יהושע שפירא]]-ראש ישיבת ההסדר ברמת גן
* [[הרב יהושע בן-מאיר]] - ראש [[ישיבת שבות ישראל]] ב[[אפרת]]
* [[הרב אלישמע כהן]]-ראש הישיבה הגבוהה בחומש
* [[הרב דני איזק]] - ראש ישיבת 'בית אורות'
*[[הרב יצחק בן שחר]] - ראש [[ישיבת קדומים]]
* [[הרב נתן אופנר]]-ראש ישיבת ההסדר 'רעותא' בכרמל
* [[הרב ירחמיאל וייס]] - ראש [[ישיבת ירושלים לצעירים|הישיבה לצעירים]]
* [[הרב יאיר גזבר]]-ראש [[ישיבת ירושלים לצעירים|הישיבה לצעירים]] ור"מ בישיבת 'מרכז הרב'
* [[הרב אהרן טרופ]] - ראש הישיבה התיכונית 'בני צבי'
* הרב [[שמואל אקשטיין]]-ראש הישיבה התיכונית ב 'שעלבים'
* [[הרב יצחק דור]] - ראש הישיבה התיכונית [[חורב (רשת חינוך)|חורב]] ב[[ירושלים]].
* [[הרב ינון אילני]] -ראש הישיבה הגבוהה בערד
* הרב נתנאל יוסיפון -ראש הגרעין וראש הישיבה בעיר נתניה
* [[הרב מיכאל הרשקוביץ]]- רב הישוב נריה ור"מ בישיבת 'מרכז הרב'
* [[הרב איתמר אורבך]] - רב היישוב 'חשמונאים' ור"מ בישיבת 'מרכז הרב'
 
* [[הרב משה ביגל]]- רב הישוב מיתר
* [[הרב אלחנן בן נון]]-רב הישוב שילה
* [[הרב גדעון פרל]]-רב היישוב אלון שבות ולשעבר מעוזריו ברבנות הראשית לישראל
* [[הרב דוד דודקביץ]]-רב הישוב יצהר וראש הכולל
* [[הרב יחזקאל דאום]] - רב [[תנובה]] והמושב [[רמת מגשימים]]
* [[הרב יונתן דון יחיא]]- רב מושב הזורעים
* [[הרב יצחק יעקובוביץ']] - רב המועצה אזורית דרום השרון ובעבר ראש מחלקת כשרות הייבוא ברבנות הראשית לישראל.


         
|דיינים
* [[הרב שלמה שפירא]] -דיין בבית הדין הרבני הגדול ולשעבר אב"ד נתניה, נכד אחיו של הרב שפירא, ומי שסיים את מפעלו של הרב שפירא בעריכת המהדורה השנייה של הספר"[[זכר יצחק]]"
* [[הרב מאיר פריימן]]-אב"ד בתל אביב וראש כולל ערב בישיבת 'מרכז הרב'
* [[הרב יגאל לרר]] -אב"ד בפתח תקווה ור"מ בישיבת 'מרכז הרב'
* [[הרב אברהם צבי גאופטמן]] -דיין בבאר שבע וראש כולל דיינות בישיבת 'מרכז הרב
* [[הרב אברהם יצחק כלאב]] -[[דיין(משפט עברי)| אב"ד]] ב[[ירושלים]] וראש כולל פסגות
* [[הרב סעדיה שרעבי]]- כיהן כאב"ד [[בירושלים]]
* [[הרב עמנואל זרביב]] -כיהן כאב"ד בתל אביב


*'''שעורי הגר"א שפירא''' - סדרת שיעוריו על הש"ס בעריכת [[הרב בנימין רקובר]], בשישה כרכים על אחד-עשר מסכתות: שבת, פסחים, כתובות, קידושין, יבמות, גיטין, נדרים, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין.  
|מנהיגי ציבור, פוסקים ור"מים בישיבות
* [[הרב איתן איזמן]] - ראש מוסדות החינוך "[[נעם (רשת מוסדות חינוך לבנים)|נעם]]", לשעבר ראש לשכתו של הרב שפירא כרב הראשי לישראל
* [[הרב מנחם בורשטין]] - ראש מכון פוע"ה
* [[הרב נריה גוטל]] ראש מכללת אורות ישראל
*  [[הרב חיים פוגל]]- רב מכללת אמונה,ראש הגרעין התורני ברחובות ויושב ראש חבר הנאמנים של מכללת אורות ישראל
* [[הרב חיים שטיינר]] - ר"מ בישיבת מרכז הרב, ראש רבני מפלגת תקומה ונשיא ישיבת עטרת נחמיה בתל אביב
* [[הרב יהושע מגנס]] - ר"מ בישיבת מרכז הרב, ראש ה[[אולפנית]] ב[[תל אביב]]
* [[הרב אברהם ישראל סילבצקי]]- ר"מ בישיבת מרכז הרב וראש כולל בבית הרב קוק
* [[הרב פנחס מונדשיין]] -ר"מ בישיבת [[מרכז הרב]] ומגיד שיעור כללי ב'ישיבת ההסדר ראשון לציון'
* [[הרב חיים אביהוא שוורץ]]- ר"מ בישיבות 'מרכז הרב' ובית אל
* [[הרב חיים כ"ץ]] -ר"מ בישיבות 'מרכז הרב' ובית אל.לשעבר ראש ישיבת הכותל.
* [[הרב אבינועם זומר]]- ר"מ בישיבת 'מרכז הרב'
* [[הרב איתן שנדורפי]]-ר"מ בישיבת 'מרכז הרב' וב'ישיבת ירושלים לצעירים'
* [[הרב בנימין רקובר]] - עורך סדרת ספרי "שיעורי מרן הגר"א שפירא" על התלמוד
* [[הרב משה קליין]]- רב בתי החולים 'הדסה' ורב שכונת 'כפר גנים' בפתח תקווה
* [[הרב משה לוינגר]]- היה ממקימי גוש אמונים, ממייסדי מועצת יש"ע וממנהיגיה בעבר.
* [[הרב שמחה שטטנר]]- נשיא הישיבה הגבוהה' נחלת ישראל' במגדל העמק
* [[הרב מרדכי ענתבי]]- רב שכונת בית הכרם בירושלים ור"מ במכון מאיר
* [[הרב משה דימנטמן]]- מראש ישיבת כרם ביבנה
* [[הרב חיים ירוחם סמוטריץ']] - ראש כולל בישיבת ניר קריית ארבע ורב היישוב יתיר.
* [[הרב משה הררי]] -מחבר הספרים 'מקראי קודש'
* [[הרב מנחם פרל]]-רב שירותי הכבאות והצלה
* [[הרב מנחם פליקס]]-מבוגרי ישיבת מרכז הרב ומראשי גוש אמונים
* [[הרב אריה קורן]]-מוותיקי תלמידי ישיבת מרכז הרב ומייסד תלמוד תורה מורשה
* [[הרב אופיר כהן]] - ראש הגרעין התורני באשקלון ומייסד ישיבת ההסדר במקום
* [[הרב גבי קדוש]]- רב המועצה המקומית בני שמעון
* [[הרב דוד מנחם]] - רב קהילה בירושלים, יוצר ומלחין.
* [[הרב יהודה הלוי עמיחי]] -ראש מכון התורה והארץ
* [[הרב אהרון אייזנטל]]-ר"מ בישיבת הגולן ורב הישוב חיספין
* הרב [[בניהו ברונר]]- ראש הגרעין התורני בצפת ומייסד הישיבה
* הרב [[יוסף אלנקווה]] -מחבר ספרים .כיהן כרב אזורי בגוש קטיף
* [[הרב יוני לביא]] -מנהל מוקד חברים מקשיבים
* [[הרב אברהם שרייבר]]-ראש כולל בשבי דרום. ולשעבר רב הישוב כפר דרום וראש הישיב התיכונית 'בית אברהם'.
* [[הרב יעקב שרעבי]] -דיין בבית הדין לממונות במערב בנימין. לשעבר ראש ישיבת נחלת ישראל במגדל העמק
* [[הרב יצחק יודייקין]]-ראש כולל 'מכתם לדוד' בתל אביב
* [[הרב דוד סמסון]] ראש ישיבה לדוברי אנגלית המשוייכת לישיבת נתיב מאיר. לשעבר ראש ישיבת 'לך לך' ו'yta'.
* [[הרב יהודה זולדן]]- [[מפקח (חינוך)|מפקח]] מרכזי על הוראת [[תלמוד]] ו[[תושבע"פ]] ב[[חינוך ממלכתי דתי|חינוך הדתי]]
* [[הרב יהודה פליקס]] -מייסד מכללת אורות ישראל ולשעבר ראש ישיבת נחלים
* [[הרב אביעזר שטראוס]]- מרבני תלמוד תורה מורשה
* [[הרב יעקב אפשטיין]]- מחבר סדרת השו"ת 'חבל נחלתו'
* הרב אברהם יצחק שוורץ- ר"מ בישיבת ניר קרית ארבע.
* [[הרב אברהם וסרמן]] - רב שכונה בגבעתיים ור"מ בישיבת רמת גן
* הרב גבריאל אברמוביץ - ר"מ בישיבת דימונה
* הרב נפתלי בר אילן -מרבני רחובות
* הרב יצחק סבתו- ראש ישיבת מצפה יריחו {{הערה|1=http://www.kiryatmoshe.co.il/ראש-הישיבה כאן}}.
* [[הרב זאב הס]] - מרבני ישיבת נחלים ומורשת יעקב


*'''מנחת אברהם''' - דיונים הלכתיים [שלושה חלקים].
== ספריו ==


*'''זכר יצחק''' - תשובות מאת רבי איצל'ה מפוניבז' שההדיר הרב, והוסיף להם קונטרס חשוב.


*'''שעורי מרן הגר"א שפירא''' - סדרת שיעוריו על הש"ס בעריכת הרב בנימין רקובר, בשישה כרכים על אחת עשרה מסכתות: [[מסכת שבת|שבת]], [[מסכת פסחים|פסחים]], [[מסכת כתובות|כתובות]], [[מסכת קידושין|קידושין]], [[מסכת יבמות|יבמות]], [[מסכת גיטין|גיטין]], [[מסכת נדרים|נדרים]], [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]], [[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]] ו[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]].
*'''מנחת אברהם''' - שאלות ותשובות, פסקי דין וחקרי הלכה (ארבעה כרכים).
*'''זכר יצחק''' - תשובות מאת [[רבי יצחק מפוניבז']] שההדיר הרב שפירא, והוסיף להם קונטרס חשוב.
*'''מורשה (חלק א')''' - מאמרים בענייני התורה והשעה.
*'''מורשה (חלק א')''' - מאמרים בענייני התורה והשעה.
* '''עת לכל חפץ'''- מאמרים למועדים.
* '''ליקוטים מתוך שיעורי הגר"א שפירא הרב הראשי לישראל'''- במכונת כתיבה, בעריכת הרב צבי טל.
* חוברת '''פרזים ומוקפים [[פורים]] שחל להיות בשבת'''- ירושלים תשל"ו.
; ספרים שיצאו לאור לאחר פטירתו:
*'''אמרי שפר''' - פנינים על פרשות השבוע, 'שמועות מוצאי שבת' והדרכות בלימוד, בעריכת [[הרב בנימין רקובר]] ו[[הרב יצחק דדון]].
* [[הרב יצחק דדון]], ראש דברך - עובדות וסיפורים ממרן הגר"א שפירא לפי סדר פרשיות השבוע, ירושלים תש"ע
*'''מורשה (חלק ב')''' - שיחות למועדים.
*'''היושבת בגנים'''" - הגדה של פסח, נערך על ידי בנו ר' יעקב שפירא.
*'''מעמק אברהם- אהל אברהם'''- ספר מאת [[הרב חיים אביהוא שוורץ]] המורכב משני חלקים. האחד- עריכה של כמה משיעוריו הכלליים של הרב שפירא והשני על דמותו ותולדותיו.
* חוברות עם שיחותיו למועדים.
* קונטרס '''יומא דריגלא'''- שיחות שאמר בישיבה בימי האזכרה לרצי"ה
* קונטרס '''היושבת בגנים'''- על מצוות כתיבת [[ספר תורה]]


===יצאו לאור לאחר פטירת הרב:===


*'''אמרי שפר''' - שיחותיו במוצאי שבתות ועוד מאמרותיו, בעריכת [[הרב בנימין רקובר]] ו[[הרב יצחק דדון]].
{{סדרה|הקודם= [[הרב שלמה גורן]]|הבא=[[הרב ישראל מאיר לאו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]}}


*'''מורשה (חלק ב')''' - שיחות למועדים.
{{סדרה|הקודם= [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]|הבא=[[הרב יעקב שפירא]]|רשימה=[[ישיבת מרכז הרב|ראשי ישיבת מרכז הרב]]}}


*'''היושבת בגנים'''" - הגדה של פסח, על ידי בנו ר' יעקב שפירא.
*'''מעמק אברהם- אהל אברהם'''- ספר מאת הרב חיים אביהוא שוורץ המורכב משני חלקים. האחד- עריכה של כמה משיעוריו הכלליים של הרב שפירא והשני על דמותו של הרב.
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*הרב חיים אביהוא שורץ, '''מעמק אברהם- באהל אברהם'''- שיעורים כליים ותולדותיו, בית אל, [[חנוכה]] תש"ע.
*''אתחלתא היא- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה''' חלק ב.  
*הרב יצחק דדון, '''ראש דברך - עובדות וסיפורים ממרן הגר"א שפירא''' לפי סדר פרשיות השבוע, ירושלים תש"ע. ו'''אתחלתא היא- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה''' חלק ב.  
*'''לזכר מו"ר הגאון הרב אברהם אלקנה שפירא''' מתוך "דגל ירושלים- בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]], חלק ו' עמ' 267-289.
*'''לזכר מו"ר הגאון הרב אברהם אלקנה שפירא''' מתוך "דגל ירושלים- בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]], חלק ז עמ' 267-289.
* '''ניצני ארץ'''- בטאון ישיבת מרכז הרב, כרך י"ח, תשע"ג שהוקדש לזכרו.
 
* '''אשכבתיה דרבי: דברי הספד על מרן ראש הישיבה הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל שנאמרו בעיר הקודש רעננה''', בהוצאת ישיבת מרכז הרב, י-ם תשס"ח.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=4144&cat_id=4160 הלויתו], ערוץ מאיר.
===שיעוריו===
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?srch=1&filter=&orderby=17&q=&search_in=0&cat=3 שיעורי הרב באתר ישיבה]
* [https://www.youtube.com/playlist?list=PL9U7BaGA2i5jTzLTz4bAbo-AMIU63cz0N&spfreload=10 שיחות ושיעורים מפיו שהועברו במהלך השנים]
*[http://aleph3.libnet.ac.il/F/?func=find-b&find_code=AUT&local_base=rmb01&con_lng=heb&request=שפירא+אברהם_אלקנה_כהנא מאמרים תורניים של הרב באתר רמב"י]
*[http://www.rambish.org.il/results.asp?SearchFunction=find&SearchCode=F2_WAU&SearchRequest=499 מאמרי הרב באתר רמבי"ש]


[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=835 סיפורים מאמרים ושיעורים לזכרו באתר ישיבה]
===עליו===
 
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=835 סיפורים מאמרים ושיעורים לזכרו באתר ישיבה]
[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?srch=1&filter=&orderby=17&q=&search_in=0&cat=3 שיעורי הרב באתר ישיבה]
* [https://www.youtube.com/playlist?list=PL9U7BaGA2i5gzsrtnqIHY61Mplrao2R0w&spfreload=10 קובץ הספדים שנאמרו עליו מפי הרב עובדיה יוסף זצ"ל,הרב אזרחי,הרב חיים דרוקמן, הרב יעקב אריאל ועוד]
 
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=835&id=6707&q=| מאמר לזכר הרב שפירא מאת הרב שמחה שטטנר], אתר ישיבה
[http://www.mercazharav.org.il/Default.asp שיעורי הרב באתר ישיבת מרכז הרב]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=6564&cat=835| שלושה כתרים], מאמר לזכרו מאת חתן בנו [[הרב אברהם ישראל סילבצקי]], אתר ישיבה
 
[http://aleph3.libnet.ac.il/F/?func=find-b&find_code=AUT&local_base=rmb01&con_lng=heb&request=שפירא+אברהם_אלקנה_כהנא מאמרים תורניים של הרב באתר רמב"י]
 
[http://www.rambish.org.il/results.asp?SearchFunction=find&SearchCode=F2_WAU&SearchRequest=499 מאמרי הרב באתר רמבי"ש]
 
[http://www.vbm-torah.org/vtc/0023984.html שיחה עם הרב באתר ישיבת הר עציון]


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
<references/>
<references/>


 
{{מיון רגיל:שפירא אברהם}}
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|ש]]
[[קטגוריה: רבנים בימינו]]
[[קטגוריה: רבנים בימינו|ש]]
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל|ש]]
[[קטגוריה:חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבת מרכז הרב|ש]]
[[קטגוריה:חברי בית הדין הרבני הגדול]]
[[קטגוריה:רבנים ציוניים|ש]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת עץ חיים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]]
[[קטגוריה:רבני קוממיות]]
[[קטגוריה:כהנים]]
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]]

גרסה אחרונה מ־20:48, 10 באוקטובר 2022
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
Reb avrom sapiro.jpg
בעצרת יום ירושלים
תאריך לידה י"ד באייר תרע"א
תאריך פטירה ט"ו בתשרי, יום טוב ראשון של סוכות תשס"ח
מקום פעילות ירושלים
השתייכות הציונות הדתית
נושאים שבהם עסק הלכה, תלמוד,אמונה,גאולה תשובה,ארץ ישראל ,עם ישראל
תפקידים נוספים ראש ישיבת מרכז הרב, הרב הראשי לישראל
רבותיו הרב יעקב משה חרל"פ, הרב צבי פסח פרנק, הרב איסר זלמן מלצר, הרב משה מרדכי אפשטיין, הרב יחזקאל סרנא
תלמידיו ראה לקמן
חיבוריו ראה לקמן

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (ידוע בכינויו "רֵב אברום") היה ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל, ממנהיגי הציונות הדתית.

תולדות חייו[עריכה]

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא נולד בי"ד באייר ה'תרע"א בירושלים שבין החומות למשפחה ירושלמית ותיקה. אביו הרב שלמה זלמן ואימו הענא רייזל היו דור שישי בארץ, צאצאי תלמידי הגר"א. בילדותו התבלט כירא שמים גדול ובעל כשרונות. תמיד היה שקוע בספרים. למד בתלמוד תורה "עץ חיים" שבחורבת רבי יהודה החסיד. בגיל 12 חיבר את חיבורו הראשון "דרכי הקניינים".לאחר פרעות תרפ"ט, כשעברה ישיבת חברון לירושלים ורבים מלומדי התורה נמשכו ללמוד בה, החל גם הא ללמוד בה. בראשות הישיבה עמד אז הרב משה מרדכי עפשטיין. באותה תקופה כבר ידע הרב שפירא שלשה סדרי ש"ס על בוריים. בישיבת חברון הרב שקד על תלמודו שקידה עצומה, עד שלא הכיר את היושבים על ידו בספסל. גדולי התורה באותה תקופה, כמו החזון איש והרב איסר זלמן מלצר התכתבו איתו.

נשא לאישה את פנינה פערל בת הרב יעקב אלעזר הירשוביץ, אחות הרב שלום נתן רענן, חתנו של הראי"ה. לאחר נישואיו נכנס לישיבת מרכז הרב והחל להתמסר אליה. כשנחלש הרב יעקב משה חרל"פ, ראש הישיבה, החל להעביר את השיעורים הכלליים במקומו, ועם פטירתו מינה אותו הרצי"ה לראש ישיבה בכפוף אליו, כשלאחר מכן מינה לכך גם את הרב שאול ישראלי. לפני פטירתו של הרצי"ה עצמו ציווה שימשיכו אותו בראשות הישיבה, וכך הוה.

בשנת תשט"ז נתמנה על ידי הרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג לדיין בבית הדין בירושלים, לצידם של הרב יוסף שלום אלישיב, הרב בצלאל ז'ולטי והרב אליעזר גולדשמידט. בשנת ה'תשל"א התמנה לתפקיד אב בית דין. בשנת ה'תשל"ד נעשה חבר בבית הדין הגדול לערעורים בירושלים, לצד הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה יוסף, הרב שלמה גורן והרב אליעזר יהודה וולדינברג בעל ה'ציץ אליעזר'. בשנת תש"מ נבחר הרב להיות חבר במועצת הרבנות הראשית. לצד תפקידיו כדיין המשיך לכהן כראש ישיבה בישיבת מרכז הרב (לצד הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב שאול ישראלי), ומדי שבוע העביר את השיעור הכללי (שיעור כללי נוסף העביר הרב ישראלי).

הרב צבי יהודה קוק העביר אליו בשנותיו האחרונות את ניהול הישיבה. ובשנת ה'תשמ"ב (1982), מעט לפני פטירתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק, מינה אותו ואת הרב ישראלי לממשיכיו בראשותה. בשנת ה'תשמ"ג נבחר לכהן כרב הראשי לישראל וכנשיא בית הדין הגדול, לצד הראשון לציון הרב מרדכי אליהו. בשנות כהונתו ייסד מחלקת ייבוא במערכת הכשרות, ופעל רבות להעמדת התורה על מקומה הראוי לה, הגנה על שלמות הארץ, ופסק פסקים מכריעים כקביעת רגע המות[1], עליה להר הבית ושאלת יהדותם של עולי אתיופיה.

בשנת ה'תשנ"ג גמר את כהונתו בתפקיד זה, ומאז ועד פטירתו שימש כראש ישיבה בלבד. בתוקף תפקידו כראש ישיבת מרכז הרב, הפך הרב שפירא (יחד עם הרב אליהו) למנהיג הציבור הדתי לאומי, שמרבית רבניו נשמעו להוראותיו והדרכותיו. כמו כן, שימש כראש רבני תנועת קוממיות.

נפטר ביום טוב של חג הסוכות, ט"ו בתשרי ה'תשס"ח, ונקבר למחרת בהר הזיתים, על יד הראי"ה והרצי"ה. בהלוויתו השתתפו רבבות אנשים על אף שהיה מדובר בחול המועד וביום שישי (בשעון חורף).

בעצרת יום ירושלים בישיבת מרכז הרב. משמאל: הרב איתן אייזמן

דרכו והשקפתו[עריכה]

מסורת של תורה[עריכה]

בשיטתו של הרב שפירא, בלט מאד ענין העברת התורה מדור לדור. הוא הדגיש בפני תלמידיו פעמים רבות את דברי הרמב"ם בהקדמתו למשנה תורה, בהם הוא מפרט את השתלשלות התורה והעברתה מדור לדור. בשל כך, הרב שפירא התנגד לכל שינוי קטן מהנהוג והמקובל, הן בדרכי הלימוד, בהן סבר שאין לשנות מסדרי הלימוד הישיבתי הנהוג[2], והן בפסיקת הלכה. הביטוי "מסורת של תורה" היה שגור על פיו, והוא הרבה לדבר ולכתוב על כך מהיבטים שונים[3]. בשל כך, המושג שימוש תלמידי חכמים תפס בשיטתו מקום חשוב ביותר.

הוא הורה כי אין חיוב להטיל פתיל תכלת בציצית, משום שאין מסורת המצביעה על זיהוי זה[4].

במכתב שכתב הראשון לציון הרב מרדכי אליהו לאחר פרישתם של חלק מבני ישיבת מרכז הרב מהישיבה, מחלוקתם על הרב שפירא והקמתם את ישיבת הר המור, ניכרת החשיבות שייחס הרב אליהו לרב שפירא עצמו כמעביר המסורת של התורה: "ראה ראינו הכתוב לעיל ובצער רב, כבוד הגאון האדיר הרה"ג אברהם כהנא שפירא ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי ונשיא ביה"ד הגדול ונשיא מועצת הרה"ר עד תשנ"ג, אשר העמיד דורות של ת"ח אינו זקוק לדברינו, כי כל גדולי הדיינים והרבנים בארץ הם תלמידיו או תלמידי תלמידיו, רבני ערים יישובים ומושבים, ראשי ישיבות לסוגיהם, ואולפנות ומוסדות אחרים ורבים, כולם שתו בצמא את דבריו, וממשיכים לדלות מאותו באר מים חיים שלו, כל מעשיו לשם שמים ואין להרהר אחריו - וידוע מה שאמרו חז"ל על זה - וכל שכן לא לפלג ולא לסייע לזה".

ישיבה ודרכי לימוד[עריכה]

הרב שפירא ראה בישיבה בית גידול לתלמידי חכמים. לכן, סבר כי מרבית הזמן והמרץ יש להשקיע בגמרא, בעיון ובבקיאות, על מנת לגדל תלמידי חכמים. בסדר הלימוד הורה תמיד שלא לשנות מן המקובל בישיבות (ראה לעיל), והדגיש כי הלימוד העיוני הינו הכרחי לרכישת דרכי חשיבה ולימוד החיוניים גם בפסיקת הלכה, ולכן למעשה כך ראוי ללמוד על מנת "לאסוקי שמעעתא אליבא דהלכתא". על דברי המהר"ל מפראג בנתיב התורה(דרוש מקור) כנגד לימוד מפולפל שאינו להלכה והעדפת לימוד רא"ש על פני לימוד תוספות אמר: "כלל ישראל לא קיבל את המהר"ל בזה"[5]. הוא התבטא כי מי שיודע ש"ס הוא תלמיד חכם, ומי שיודע ש"ס עם תוספות הוא גאון.

עם זאת, הוראתו היתה ללמוד בקצב מהיר, והמליץ על קצב של כשני דפי עיון בשבוע (למעט בתחילת הלימודים בישיבה, שאז סבר שיש להתעכב יותר על מנת לפתח דרכי לימוד[6]).

הוא הורה כל על תלמידי ישיבה לעסוק בספרי אחרונים, כגון קצות החושן, נתיבות המשפט, שאגת אריה, ספרי רעק"א ועוד, משום שלשיטתו הם מקנים לתלמיד דרכי חשיבה ומחדדים את מוחו.

עם זאת, הורה לתלמידיו לעסוק גם בלימודי אמונה[7], ובייחוד בכתבי הראי"ה, בהם המליץ להתחיל מהספר עין איה, משום שדרכו ניתן לראות כיצד הגיע הרב קוק להשקפותיו ורעיונותיו מתוך דברי חז"ל[8]. הוא היה מהדוחפים להוצאת הספר עין איה.

ארץ ישראל[עריכה]

הרב שפירא היה מהלוחמים הגדולים למען שלמות ארץ ישראל. הוא התנגד לכל מסירה של חבלי מולדת, ועודד מחאות ומאבקים כנגד הנסיגה מסיני, הסכמי אוסלו, תכנית ההתנתקות ועוד. הוא דגל בסירוב פקודה, ובתקופת המאבק כנגד ההתנתקות פרסם פסק דין (עליו חתמו רבנים רבים מתלמידיו), בו נכתב בין השאר: "פקודה להשתתף בפינוי יהודים מביתם ע"מ למסור את הקרקע לנכרים הינה פקודה הונגדת את דת תורתנו הקדושה ואסור לקיימה... אסור להשמע לה ואין לאף אדם סמכות להורותה... כל שיעבור על איסור זה לא ינקה, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא". כמו כן, כתב שם: "רק גדולי תלמידי החכמים שבדור כוחם לפסוק שאלות חמורות בכל חלקי התורה, ופסקיהם מקובלים בישראל, ראויים לפסוק בשאלות אלה הנוגעים לכלל ישראל. כל מי שלא הגיע למדרגה זו עליו להימנע מלפסוק בעניינים אלה, ואם בכל זאת מורה הלכה כבר קרא עליו הרמב"ם (הל' ת"ת פ"ה ה"ד): 'רשע שוטה וגס הרוח ועליו נאמר כי רבים חללים הפילה וכו' ועליו נאמר ועצומים כל הרוגיה..." וקבע כי: "הנוקטים למעשה כפי מה שפסקו להם רבנים שלא הגיעו לדרגת הוראה בנושאים אלה, אינם בגדר שוגגים ועתידים ליתן את הדין"[9].לפסק זה הצטרפו שבעים רבנים מרכזים מהציונות הדתית‏[10]. עם זאת, התנגד לשימוש באלימות כלפי שוטרים וחיילים הבאים לפנות יהודים[11].

עם זאת, הדגיש את חשיבותה וקדושתה של מדינת ישראל, על אף הנסיגות והפינויים, וסבר כי יש להמשיך ולומר הלל ביום העצמאות וכן התנגד לשינויים בתפילה לשלום המדינה.

התנגד לעלייה להר הבית בזמננו, מפני שכל ההר הוא בחזקת ספק איסור כרת. כשנשאל האם באבנים מהר הבית ישנה קדושה, ראה בעצם השאלה חילול השם, וכתב שהיא נובעת "מהמצב הנורא שנראה לפנינו כעת שיש עבדות פנימית מחוסר אמונה יהודית, ונכנעים לגוים ברגשי חנופה בכל ענייני קדושת א"י, ואין אדם כזה מרגיש בחילול השם הגדול והנורא שיש גם בהעלאת הדבר כבעיא, ושכינה אומרת כביכול קלני מראש קלני מזרועי[12], וד' ירחם"[13].

אישיותו[עריכה]

היה ידוע בכח הריכוז הגדול שלו. כח זה התבטא בכמה מישורים, בשקידתו העצומה בתורה, (עד שסיפר שבהיותו תלמיד בישיבת חברון לא ידע מיהו שכנו לספסל בבית המדרש. כמו כן, מספרים כי פעמים מספר נכנסו לביתו בהיותו לומד מבלי שהוא הבחין בכך), בכוונתו המרובה בתפילה (וכן שתמיד התפלל וברך מתוך סידור), וכן כשבאו אליו להתייעצות, שאלה או דיון.

היה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות ומתייחס לכל אדם מישראל אם בשאלה תורנית, עצה, ברכה ועוד. ידוע היה בחיוכו ושמחת חייו, והרבה לומר "מילתא דבדיחותא" ודברי שנינות לשמח את סובביו.

תלמידיו[עריכה]

רבני ערים


|ראשי ישיבות ורבני ישובים


|דיינים

|מנהיגי ציבור, פוסקים ור"מים בישיבות

ספריו[עריכה]

  • שעורי מרן הגר"א שפירא - סדרת שיעוריו על הש"ס בעריכת הרב בנימין רקובר, בשישה כרכים על אחת עשרה מסכתות: שבת, פסחים, כתובות, קידושין, יבמות, גיטין, נדרים, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא וסנהדרין.
  • מנחת אברהם - שאלות ותשובות, פסקי דין וחקרי הלכה (ארבעה כרכים).
  • זכר יצחק - תשובות מאת רבי יצחק מפוניבז' שההדיר הרב שפירא, והוסיף להם קונטרס חשוב.
  • מורשה (חלק א') - מאמרים בענייני התורה והשעה.
  • עת לכל חפץ- מאמרים למועדים.
  • ליקוטים מתוך שיעורי הגר"א שפירא הרב הראשי לישראל- במכונת כתיבה, בעריכת הרב צבי טל.
  • חוברת פרזים ומוקפים פורים שחל להיות בשבת- ירושלים תשל"ו.
ספרים שיצאו לאור לאחר פטירתו
  • אמרי שפר - פנינים על פרשות השבוע, 'שמועות מוצאי שבת' והדרכות בלימוד, בעריכת הרב בנימין רקובר והרב יצחק דדון.
  • הרב יצחק דדון, ראש דברך - עובדות וסיפורים ממרן הגר"א שפירא לפי סדר פרשיות השבוע, ירושלים תש"ע
  • מורשה (חלק ב') - שיחות למועדים.
  • היושבת בגנים" - הגדה של פסח, נערך על ידי בנו ר' יעקב שפירא.
  • מעמק אברהם- אהל אברהם- ספר מאת הרב חיים אביהוא שוורץ המורכב משני חלקים. האחד- עריכה של כמה משיעוריו הכלליים של הרב שפירא והשני על דמותו ותולדותיו.
  • חוברות עם שיחותיו למועדים.
  • קונטרס יומא דריגלא- שיחות שאמר בישיבה בימי האזכרה לרצי"ה
  • קונטרס היושבת בגנים- על מצוות כתיבת ספר תורה


הקודם:
הרב שלמה גורן 		הרב הראשי האשכנזי הבא:
הרב ישראל מאיר לאו
הקודם:
הרב צבי יהודה הכהן קוק 		ראשי ישיבת מרכז הרב הבא:
הרב יעקב שפירא

לקריאה נוספת[עריכה]

  • אתחלתא היא- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה' חלק ב.
  • לזכר מו"ר הגאון הרב אברהם אלקנה שפירא מתוך "דגל ירושלים- בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים, חלק ו' עמ' 267-289.
  • ניצני ארץ- בטאון ישיבת מרכז הרב, כרך י"ח, תשע"ג שהוקדש לזכרו.
  • אשכבתיה דרבי: דברי הספד על מרן ראש הישיבה הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל שנאמרו בעיר הקודש רעננה, בהוצאת ישיבת מרכז הרב, י-ם תשס"ח.

קישורים חיצוניים[עריכה]

שיעוריו[עריכה]

עליו[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ↑ קביעת מוות מוחי על פי ההלכה מאמר של הרב שפירא בנושא באתר מכון שלזינגר
  2. ↑ ראה מה שהביא בשמו הרב אברהם ישראל משניות ניצני ארץ חלק יח עמ' 657-661 ועוד.
  3. ↑ ראה בהספדו לרב שאול ישראלי, נדפס ב"מורשה" החל מעמ' יז, ועוד
  4. ↑ ראה מה שהביא בעני זה מרבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק במכתבו לרב משה הררי, בנספחים למקראי קודש הלכות ליל הסדר, וכן בניצני ארץ יח עמ' 660.
  5. ↑ ניצני ארץ יח עמ' 657.
  6. ↑ מפי תלמידו הרב יגאל לרר
  7. ↑ ראה במאמרו "לימוד אמונה מתוך אמונת התורה" בתוך מורשה, עמ' עט-פה.
  8. ↑ "אמרי שפר" מאת הרב יצחק דדון; ניצני ארץ יח עמ' 658-659. וראה הקדמתו לספר עין אי"ה ברכות א. ניתן לראות בזה אולי פועל יוצא של שיטתו בענין "מסורת של תורה", שכן הוא רואה חשיבות בהדגשת המקורות עליהם מסתמך הרב קוק.
  9. ↑ ראה דיון בתוכן פסק זה בין חתן בנו הרב אברהם ישראל סילבצקי לבין הרב אהרן ליכטנשטיין והרב יואל עמיטל ב"ניצני ארץ" י"ח, עמ' 294-336.
  10. ↑ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא ,ערוץ 7
  11. ↑ שם
  12. ↑ על פי (בבלי סנהדרין מו א)
  13. ↑ מנחת אברהם חלק ג סוף סימן יח (עמ' קפג)
  14. ↑ http://www.kiryatmoshe.co.il/ראש-הישיבה כאן
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=הרב_אברהם_אלקנה_כהנא_שפירא&oldid=157964"