אמוראים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(24 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''האמוראים''' הם חכמי ישראל שחיו בארץ ישראל ובבבל במשך שבעה דורות, בין השנים ג'תקפ"ה-ד'ר"ס לבה"ע (225-500 לסה"נ) וערכו את התלמוד הבבלי ואת התלמוד הירושלמי. בערך זה נסדר בקצרה את תקופתם על פי החלוקה לשבעה דורות: באלו שנים חי כל דור, אלו אמוראים חיו בארץ ישראל ואלו בבבל, ואלו מאורעות קרו לעם ישראל בכל אחד מהדורות הללו.
'''האמוראים''' הם חכמי ישראל שחיו בארץ ישראל ובבבל במשך שבעה דורות{{הערה|אך טוענים שהדור השביעי נחלק לשני דורות: הדור שלאחר תחילת כתיבת התלמוד ע"י [[רב אשי]] והוא דור שביעי, ודור חתימת התלמוד ותחילת תקופת הסבוראים הוא הדור השמיני שנכנס הדור השביעי.}}, בין השנים ג'תקפ"ה - ד'ר"ס לבה"ע (225-500 לסה"נ) וערכו את התלמוד הבבלי ואת התלמוד הירושלמי. בערך זה נסדר בקצרה את תקופתם על פי החלוקה לשבעה דורות: באלו שנים חי כל דור, אלו אמוראים חיו בארץ ישראל ואלו בבבל, ואלו מאורעות קרו לעם ישראל בכל אחד מהדורות הללו. הם נקראו "אמוראים" על שם שהיו אומרים את דברי ה[[תנאים]]. תקופת האמוראים החלה לאחר פטירת [[רבי יהודה הנשיא]]{{הערה|שנפטר בשנת ג'תתקע"ט לבריאת העולם}} שאז הסתיימה תקופת ה[[תנאים]]. דברי האמוראים נכתבו בתלמוד הבבלי והירושלמי הנקראים גם "גמרא", בבבלי נכתב דברי אמוראי בבל ובירושלמי דברי אמוראי [[ארץ ישראל]]. האמוראים חיו מחתימת המשנה עד חתימת התלמוד. היו מאות עד אלפים של אמוראים ובערך זה נזכיר רק את האמוראים המפורסמים והמרכזיים וכן רק את האירועים המרכזיים בתולדות [[עם ישראל]]. לרשימת האמוראים ראה ערך: [[תנאים ואמוראים - סידור אלפבתי]], יש להזכיר שלא כל האמוראים והתנאים מוזכרים שם.


==כללי==
@ סוגריים על חלק משם החכם מורות שהוא נקרא לפעמים בלי חלק זה של שמו, לדוגמא: רבי שמעון (בן יוחאי) - נקרא גם סתם "רבי שמעון".
@ אות בסוגריים אחרי שם החכם מורה את מספרו הסידורי, לדוגמא: רב כהנא (ב) - הוא רב כהנא השני.
@ כמעט כל חכם למד מכל חכמי הדור שלפניו ולימד את כל חכמי הדור שלאחריו.
@ התאריכים מופיעים באותיות לבריאת העולם ובמספרים לתאריך הלועזי (לנוחות), לדוגמא: ג'תתכח 68.
@ שנת סיום כל דור (ותחילת הדור הבא) נקבעה לפי השנה בה, לערך, נפטרו החכמים המפורסמים שבאותו הדור.
@ יש להעיר שבכל העניינים הללו ישנן גירסאות שונות - בין בשמות החכמים, בין בתאריכים ובין במאורעות.
@ לפעמים חכמים שונים נקראים באותו שם, לדוגמא: רבי עקיבה - היה גם אמורא בשם זה.
@ לפעמים יש שמות שונים לאותו החכם, לדוגמא: אבדומא, אבדומה, אבדימא ואבדימי - הם אותו החכם.
@ המקומות שבטבלה נקבעו לפי עירו העיקרית של החכם, אך חכמים רבים בקרו בכמה מקומות וכן עברו ממקום למקום.
@ הבאנו בערך זה רק את האמוראים המפורסמים יותר, בנוסף להם יש עוד מאות של אמוראים שאינם מפורסמים, והוזכרו בתלמודים.
   
   


==דור ראשון==
==דור ראשון==
'''שנים:''' ג'תתקפה-ד'כ 225-260
'''שנים:''' ג'תתקפ"ה - ד'כ (בערך{{הערה|יש דעות שונות בקשר מתי החל כל דור ומתי הסתיים}}) 225-260 לספירה


===בארץ ישראל===
לאחר [[חתימת המשנה]] ע"י [[רבי יהודה הנשיא]] נחתם תקופת ה[[תנאים]] אך היא לא הסתיימה עד שרבי נפטר בשנת ג'תתקע"ט, ואז החלה תקופת ה"אמוראים" - אומראי דברי התנאים. האמוראים נחלקו לשניים:
[[רבי אפס]], [[רבן גמליאל (בן רבי)]], [[רבי חנינא (בר חמא)]], [[רבי חייא]], [[בר קפרא]], [[רבי יהושע בן לוי]], [[רבי ינאי]], [[רבי חזקיה ברבי חייא]].


===בבבל===
*'''אמוראי [[ארץ ישראל]]''' - חכמי ישראל שהנהיגו את [[בני ישראל]] שנשארו עדיין בארץ ישראל.
רב (בא מארץ ישראל, בן אחיו ובן אחותו של רבי חייא), שמואל, אבוה דשמואל, רב שילא, קרנא, רב יחזקאל, רב מנשיא, רב לוי, רב חנן מנהרדעא, רב אדא בר אהבה, רבה בר אבוה, מר עוקבא (ריש גלותא), רב כהנא (א), רב אסי דהוצל, לוי.
*'''אמוראי [[בבל]]''' - חכמי ישראל שהנהיגו את [[בני ישראל]] שבגולה בבבל.


===מאורעות עם ישראל===
בכל דור של אמוראי בבל היה "[[ריש גלותא]]" - הכוונה אמורא שהיה המלך והראש של בני ישראל בגלות והראשי גלותא היו מצאצאי [[דוד המלך]], "ריש גלותא" לא היה רק בתקופת אמוראי בבל ונפסק בתקופת קצת מאוחרת לאחר [[חתימת התלמוד הבבלי]]. בדור הראשון ה"ריש גלותא" היה [[מר עוקבא]] שהיה בתפקיד זה לאחר שמת [[רב הונא קמא]] בחיי רבי בשנת תק"ל ל{{ה|שטרות}}.
פפא בר נצר מחריב את נהרדעא (ד'יט 259).


שבור (א, בבל).
לקראת סוף הדור הראשון, בשנת ד' אלפים י"ט לבריאה {{הערה|259 לספירת הנוצרים.}}  ע"פ [[אגרת רב שרירא גאון]] פפא בר נצר החריב את העיר [[נהרדעא]]. 
בארץ ישראל בדור הראשון [[רבן גמליאל ברבי]] היה נשיא הסנהדרין ע"פ אשר צווה רבי בצוואתו.


החברים (בית ססן) כובשים את בבל מהפרתים (ג'תתקפו 226).
האמוראים שלמדו אצל רבי היו גם תנאים למרות שהיו בעקרון אמוראים.  


==דור שני==
==דור שני==
'''שנים:''' ד'כ-ד'נ 260-290
'''שנים:''' ד'כ - ד'נ 260-290 לספירה


===בארץ ישראל===
נשיא הסנהדרין ב[[ארץ ישראל]] היה אז [[רבי יהודה נשיאה]] (הראשון הוא השני{{הערה|היה נקרא בשם דומה מאוד לשמו של רבי, '''רבי יהודה הנשיא''' - '''רבי יהודה נשיא'''ה.}}), מחכמי ישראל המפורסמים בדור ההוא הם:
[[רבי יוחנן]] (מסדר את התלמוד הירושלמי), [[ריש לקיש]] (בעל אחותו של רבי יוחנן), רבי יהודה נשיאה, רבי הושעיא, רבי יוסי בר חנינא, רבי שמלאי, רבי שמעון בן פזי (רבי סימון), רבי שמואל בר נחמן, רבי אליא.


===בבבל===
*'''בארץ ישראל:'''
[[רב יהודה]] (בר יחזקאל), [[רב נחמן]] בר יעקב (חתנא דבי ריש גלותא, לפי התוספות, <makor>בבלי גיטין לא ע"ב)</makor>, [[רב חסדא]], [[רב הונא]], רב המנונא, חייא בר רב, רב ירמיה בר אבא, רב הונא בריה דרב ירמיה בר אבא, רב עינא, רב מתנה, רבה בר אבוה, רב חייא בר יוסף, רב חייא בר אשי.
*[[רבי יוחנן]]
*'''[[ריש לקיש]]'''  - גיסו של רבי יוחנן
*[[רבי יהודה נשיאה]]
*'''בבבל''':
*[[רב נחמן]] בר יעקב
*[[רב חסדא]]


===מאורעות עם ישראל===
בשנת ד'כ"ב (262 לספירה) העביר [[רב יהודה]] (בר יחזקאל) את הישיבה מנהרדעא לפומבדיתא אחרי חורבן נהרדעא.
רב יהודה (בר יחזקאל) מעביר את הישיבה מנהרדעא לפומבדיתא אחרי חורבן נהרדעא (ד'כב 262).


==דור שלישי==
==דור שלישי==
'''שנים:''' ד'נ-ד'פ 290-320
'''שנים:''' ד'נ - ד'פ 290-320 לספירה


===בארץ ישראל===
בדור השלישי לאמוראים שימש [[רבן גמליאל הרביעי]] כנשיא הסנהדרין, מחכמי ישראל בדור זה: [[רבי אבהו]] (ארץ ישראל) - מגדולי תלמידי [[רבי יוחנן]], [[רבי אלעזר בן פדת]] ( ארץ ישראל) - מגדולי תלמידי [[רבי יוחנן]], [[רבי זירא]] - עלה מבבל (בבבל וארץ ישראל), [[רב יוסף]] (בבל), [[רב ששת]] (בבל).
[[רבי אמי]], [[רבי אסי]], [[רבי זירא]], [[רבי אבהו]], רבי אלעזר (בן פדת), רבי אחא בר יצחק, רב הונא רבא, רבי ירמיה, רבי אבא בר ממל, רבי יצחק נפחא, עולא, רבי חייא בר אבא, רבי יעקב בר אידי, רבי חייא בר רב, רבי אבא דמן עכו, רבי אבדימי דמן חיפה, רבי יצחק בר נחמן.
 
===בבבל===
[[רבה]], [[רב יוסף]] (בר חייא), [[רב ששת]], רב עמרם, רב הונא בר חייא, רבה בר רב הונא, רב יצחק בריה דרב יהודה, רב יוסף בר חמא, מר זוטרא בריה דרב נחמן, רב אחא בר יעקב.
 
===מאורעות עם ישראל===
מוציאים את הכותים מכלל ישראל.


==דור רביעי==
==דור רביעי==
'''שנים:''' ד'פ-ד'קכ 320-360
'''שנים:''' ד'פ - ד'ק"כ 320-360 לספירה


===בארץ ישראל===
נשיא הסנהדרין היה [[רבי יהודה נשיאה השני]], שהיה בנו של רבן גמליאל הרביעי ובדור ההוא היה גם [[הלל נשיאה]] שתיקן את סדר העיבור בשנת ד'קי"ח (358 לספירה). מגדולי האמוראים בדור ההוא ובכל הדורות היו האמוראים [[אביי]] ו[[רבא]] שמוזכר בתלמוד אלפי מחלוקות שהיו בינם. מגדולי חכמי ארץ ישראל בדור ההוא היו [[רבי יונה]] ו[[רבי יוסי בר זבידא]] שהיו ראשי הישיבה שהייתה ב[[טבריה]]. באותו דור גם התבטלה הסנהדרין אך לא נגמרה שלשלת הנשיאות עד לדור השישי בא נגמר תקופת אמוראי ארץ ישראל.
רבי יעקב בר אחא, רבי אבדימי דציפורין, רבי יוסי, רבי חגי, רבי יונה, רבי יוסי ברבי בון, אבימי בריה דרבי אבהו, רבי יודן אבוי דרבי מתניה, רבי יצחק בן אלעזר, רבי אחא.


===בבבל===
[[אביי]] (בן אחיו של רבה), [[רבא]] (חתנו של רב חסדא), [[רב נחמן בר יצחק]] (חתנא דבי ריש גלותא, לפי רש"י, גיטין לא ע"ב), מר זוטרא , רב דימי מנהרדעא, רב זביד מנהרדעא, רב פפא בר שמואל, רב יצחק אבדימי, רב מתנה, רב אחא בריה דרב איקא, רב אידי בר אבין, רבה בר עולא.


===מאורעות עם ישראל===
==דור חמישי==
מרד ציפורי וחורבנה (ד'קיא 351).
'''שנים:''' ד'ק"כ-ד'ק"ס 360-400 לספירה


ביטול הסנהדרין בארץ ישראל.
נשיא הסנהדרין היה [[רבן גמליאל החמישי]]. מפורסמי אמוראי בבל בדור החמישי הם [[רב פפא]] ו[[רב זביד]] שחלקו רבות, חוץ מזה היו לרב פפא מחלוקות רבות עם האמורא [[רב הונא בריה דרב יהושע]].
 
הלל מתקן את סדר העיבור (ד'קיח 358).
 
==דור חמישי==
'''שנים:''' ד'קכ-ד'קס 360-400


===בארץ ישראל===
===בארץ ישראל===
שורה 82: שורה 57:


==דור שישי==
==דור שישי==
'''שנים:''' ד'קס-ד'ר 400-440
'''שנים:''' ד'ק"ס-ד'ר 400-440 לספירה


===בארץ ישראל===
===בארץ ישראל===
שורה 88: שורה 63:


===בבבל===
===בבבל===
[[רב אשי]] (מסדר עם רבינא ב את התלמוד הבבלי), רבינא (א), מר זוטרא, רב אחא בריה דרבא, מרימר, אמימר, רפרם (א, בר פפא), רב כהנא (ג), רב גביה מבי כתיל, מר זוטרא בריה דרב מרי.
[[רב אשי]] (מסדר עם רבינא ב את התלמוד הבבלי), [[רבינא]] (א), מר זוטרא, רב אחא בריה דרבא, מרימר, אמימר, רפרם (א, בר פפא), רב כהנא (ג), רב גביה מבי כתיל, מר זוטרא בריה דרב מרי.


===מאורעות עם ישראל===
===מאורעות עם ישראל===
שורה 101: שורה 76:


===בבבל===
===בבבל===
[[מר בר רב אשי]], רב אידי בר אבין, רב נחמן בר רב הונא, רבה תוספאה, רבינא (ב, בר הונא), רב אדא בר מניומי, רפרם (ב), רב רחומי, רב סמא בריה דרבא, רבי יוסי.
[[מר בר רב אשי]], [[רב אידי בר אבין]], רב נחמן בר רב הונא, [[רבה תוספאה]], [[רבינא האחרון|רבינא]] (ב, בר הונא), [[רב אדא בר מניומי]], [[רפרם]] (ב), [[רב רחומי]], רב סמא בריה דרבא, רבי יוסי, [[מר בריה דרבינא]].


===מאורעות עם ישראל===
===מאורעות עם ישראל===
שורה 110: שורה 85:
* [[תנאים ואמוראים - סידור אלפבתי]]
* [[תנאים ואמוראים - סידור אלפבתי]]


{{אמוראי בבל}}
{{אמוראי ארץ ישראל}}
{{סדרה|הקודם=[[תנאים]]|הבא=[[סבוראים]]|רשימה=השתלשלות התורה שבעל פה}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:אמוראים|*]]
[[קטגוריה:אמוראים|*]]
[[קטגוריה:חז"ל]]
[[קטגוריה:השתלשלות התורה]]
[[קטגוריה:השתלשלות התורה]]

גרסה אחרונה מ־09:05, 24 באוקטובר 2023

האמוראים הם חכמי ישראל שחיו בארץ ישראל ובבבל במשך שבעה דורות‏[1], בין השנים ג'תקפ"ה - ד'ר"ס לבה"ע (225-500 לסה"נ) וערכו את התלמוד הבבלי ואת התלמוד הירושלמי. בערך זה נסדר בקצרה את תקופתם על פי החלוקה לשבעה דורות: באלו שנים חי כל דור, אלו אמוראים חיו בארץ ישראל ואלו בבבל, ואלו מאורעות קרו לעם ישראל בכל אחד מהדורות הללו. הם נקראו "אמוראים" על שם שהיו אומרים את דברי התנאים. תקופת האמוראים החלה לאחר פטירת רבי יהודה הנשיא‏[2] שאז הסתיימה תקופת התנאים. דברי האמוראים נכתבו בתלמוד הבבלי והירושלמי הנקראים גם "גמרא", בבבלי נכתב דברי אמוראי בבל ובירושלמי דברי אמוראי ארץ ישראל. האמוראים חיו מחתימת המשנה עד חתימת התלמוד. היו מאות עד אלפים של אמוראים ובערך זה נזכיר רק את האמוראים המפורסמים והמרכזיים וכן רק את האירועים המרכזיים בתולדות עם ישראל. לרשימת האמוראים ראה ערך: תנאים ואמוראים - סידור אלפבתי, יש להזכיר שלא כל האמוראים והתנאים מוזכרים שם.


דור ראשון[עריכה]

שנים: ג'תתקפ"ה - ד'כ (בערך‏[3]) 225-260 לספירה

לאחר חתימת המשנה ע"י רבי יהודה הנשיא נחתם תקופת התנאים אך היא לא הסתיימה עד שרבי נפטר בשנת ג'תתקע"ט, ואז החלה תקופת ה"אמוראים" - אומראי דברי התנאים. האמוראים נחלקו לשניים:

בכל דור של אמוראי בבל היה "ריש גלותא" - הכוונה אמורא שהיה המלך והראש של בני ישראל בגלות והראשי גלותא היו מצאצאי דוד המלך, "ריש גלותא" לא היה רק בתקופת אמוראי בבל ונפסק בתקופת קצת מאוחרת לאחר חתימת התלמוד הבבלי. בדור הראשון ה"ריש גלותא" היה מר עוקבא שהיה בתפקיד זה לאחר שמת רב הונא קמא בחיי רבי בשנת תק"ל לשטרות.

לקראת סוף הדור הראשון, בשנת ד' אלפים י"ט לבריאה ‏[4] ע"פ אגרת רב שרירא גאון פפא בר נצר החריב את העיר נהרדעא.

בארץ ישראל בדור הראשון רבן גמליאל ברבי היה נשיא הסנהדרין ע"פ אשר צווה רבי בצוואתו.

האמוראים שלמדו אצל רבי היו גם תנאים למרות שהיו בעקרון אמוראים.

דור שני[עריכה]

שנים: ד'כ - ד'נ 260-290 לספירה

נשיא הסנהדרין בארץ ישראל היה אז רבי יהודה נשיאה (הראשון הוא השני‏[5]), מחכמי ישראל המפורסמים בדור ההוא הם:

בשנת ד'כ"ב (262 לספירה) העביר רב יהודה (בר יחזקאל) את הישיבה מנהרדעא לפומבדיתא אחרי חורבן נהרדעא.

דור שלישי[עריכה]

שנים: ד'נ - ד'פ 290-320 לספירה

בדור השלישי לאמוראים שימש רבן גמליאל הרביעי כנשיא הסנהדרין, מחכמי ישראל בדור זה: רבי אבהו (ארץ ישראל) - מגדולי תלמידי רבי יוחנן, רבי אלעזר בן פדת ( ארץ ישראל) - מגדולי תלמידי רבי יוחנן, רבי זירא - עלה מבבל (בבבל וארץ ישראל), רב יוסף (בבל), רב ששת (בבל).

דור רביעי[עריכה]

שנים: ד'פ - ד'ק"כ 320-360 לספירה

נשיא הסנהדרין היה רבי יהודה נשיאה השני, שהיה בנו של רבן גמליאל הרביעי ובדור ההוא היה גם הלל נשיאה שתיקן את סדר העיבור בשנת ד'קי"ח (358 לספירה). מגדולי האמוראים בדור ההוא ובכל הדורות היו האמוראים אביי ורבא שמוזכר בתלמוד אלפי מחלוקות שהיו בינם. מגדולי חכמי ארץ ישראל בדור ההוא היו רבי יונה ורבי יוסי בר זבידא שהיו ראשי הישיבה שהייתה בטבריה. באותו דור גם התבטלה הסנהדרין אך לא נגמרה שלשלת הנשיאות עד לדור השישי בא נגמר תקופת אמוראי ארץ ישראל.


דור חמישי[עריכה]

שנים: ד'ק"כ-ד'ק"ס 360-400 לספירה

נשיא הסנהדרין היה רבן גמליאל החמישי. מפורסמי אמוראי בבל בדור החמישי הם רב פפא ורב זביד שחלקו רבות, חוץ מזה היו לרב פפא מחלוקות רבות עם האמורא רב הונא בריה דרב יהושע.

בארץ ישראל[עריכה]

רבי מנא (דציפורין), רבי חייא דציפורין, רבי פנחס בר חמא, רבי תנחום בר אבא, רבי מתניה, רבי שמעון ברבי יוסי בר בון, רבי אושעיא בר שמאי, רבי פנחס בר חמא, רבי יוסי (בר אבין).

בבבל[עריכה]

רב פפא (בר חנן), רב זביד, רב משרשיא, רב הונא בריה דרב יהושע, רב חמא מנהרדעא, רב שימי מנהרדעא, רב ביבי בר אביי, רב אחא בר הונא, רב מרי, רב אידי בר מתנה, רב הונא בר מנוח, רב שישא בריה דרב אידי, רב כהנא (ב).

דור שישי[עריכה]

שנים: ד'ק"ס-ד'ר 400-440 לספירה

בארץ ישראל[עריכה]

רבי חנינא דציפורין.

בבבל[עריכה]

רב אשי (מסדר עם רבינא ב את התלמוד הבבלי), רבינא (א), מר זוטרא, רב אחא בריה דרבא, מרימר, אמימר, רפרם (א, בר פפא), רב כהנא (ג), רב גביה מבי כתיל, מר זוטרא בריה דרב מרי.

מאורעות עם ישראל[עריכה]

גברו הגזירות בארץ ישראל ורבים מהאמוראים ירדו לבבל.

חתימת התלמוד הירושלמי (ד'קס 400).

ביטול הנשיאות (ד'קפט 429).

דור שביעי[עריכה]

שנים: ד'ר-ד'רס 440-500

בבבל[עריכה]

מר בר רב אשי, רב אידי בר אבין, רב נחמן בר רב הונא, רבה תוספאה, רבינא (ב, בר הונא), רב אדא בר מניומי, רפרם (ב), רב רחומי, רב סמא בריה דרבא, רבי יוסי, מר בריה דרבינא.

מאורעות עם ישראל[עריכה]

חתימת התלמוד הבבלי (ד'רפה 525).

ראו גם[עריכה]


אמוראי בבל
הדור הראשון רב • שמואל • מר עוקבא • קרנא • רב שילא • רב אסי
הדור השני רב הונא • רב יהודה • רבה בר אבוה • רב ירמיה בר אבא • רב כהנא (השני) • רב ברונא • רב חייא בר יוסף • רב גידל • רב חייא בר אשי • רבה בר ירמיה • רב קטינא • ייבא חמוה דאשיין בר נדבך • רכיש בר פפא
הדור השלישי רב נחמן • רב ששת • רב חסדא • רבה • רב יוסף • רבה בר רב הונא • רב יוסף בר חמא • רמי בר אבא • רבי אבא • רב הונא (הכהן)
הדור הרביעי אביי • רבא • רמי בר חמא • רב אחא בר יעקב • רב ספרא • רב כהנא מפום נהרא • רב אידי בר אבין • רב חייא בר אבין • רב שיזבי • רב יצחק בריה דרב יהודה • רבא בר רב שילא • רפרם בר פפא • רב נחומי בר זכריה
הדור החמישי רב נחמן בר יצחק • רב פפא • רב הונא בריה דרב יהושע • רב זביד • רב פפי • אמימר • מר זוטרא • רב משרשיא • רב אדא בר אבא • רב דימי מנהרדעא • רב אחא בריה דרב איקא
הדור השישי רבינא • רמי בר אבא (השני) • רב אשי • רב הונא בר נתן • רב כהנא (הרביעי) • רב הונא בר מנוח
הדור השביעי רב יימר • מר בר רב אשי • רפרם • רב אחא בריה דרבא • יהודה בר מרימר •
הדור השמיני רבה תוספאה • רבינא האחרון • רבה יוסי
אמוראי ארץ ישראל
דור המעבר בין התנאים לאמוראים רבן גמליאל ברבי • רבי חייא הגדול • רבי שמעון ברבי • אמי בן אסי • רבי שילא • רבי בנאה • רבי חנינא בר חמא • יהודה בן רבי חייא
הדור הראשון רבי יהודה נשיאה • רבי ינאי • רבי אושעיא רבה • רבי חייא • רבי יהושע בן לוי • רבי אפס • לוי בר סיסי • בר קפרא • רבי ירמיה (הראשון) • חזקיה
הדור השני רבן גמליאל הרביעי • רבי יוחנן • ריש לקיש • רבי יוסי בר חנינא • רבי אלעזר בן פדת • זעירי • רבי אבא בר ממל • רבי אבדימי דמן חיפה • רבי אביתר
הדור השלישי רבי אבא בר ממל • רבי אבדימי דמן חיפה • רבי יהודה נשיאה השני • רבי אבהו • רבי אמי • רבי אסי • רבי אבין • רבי זירא • עולא • רבי חייא בר אבא • רבי שמואל בר נחמני • רבה בר בר חנה • רבי שמעון בר אבא • רבי יעקב בר אידי • סורחב בר פפא • רבי אלעי • רב עוירא • רבי ירמיה (השני) • רב תחלפיא בר מערבא • רבי פרידא • רבי אבא
הדור הרביעי הלל השני • רבי ירמיה • רבי יונה • רבי יוסי • רבי אחא • רבי חגי • רבי חלקיה • רבי חזקיה • רבי זריקא
הדור החמישי רבי מנא • רבי יוסי בר זבידא • רבי יוסי בר חסדא • רבי תנחומא בר אבא
הדור השישי רבי יהודה נשיאה השלישי • רבי תנחומא • רבי יוסי בר חסדא • רבי תנחומא בר אבא
הקודם:
תנאים 		השתלשלות התורה שבעל פה הבא:
סבוראים

הערות שוליים

  1. ↑ אך טוענים שהדור השביעי נחלק לשני דורות: הדור שלאחר תחילת כתיבת התלמוד ע"י רב אשי והוא דור שביעי, ודור חתימת התלמוד ותחילת תקופת הסבוראים הוא הדור השמיני שנכנס הדור השביעי.
  2. ↑ שנפטר בשנת ג'תתקע"ט לבריאת העולם
  3. ↑ יש דעות שונות בקשר מתי החל כל דור ומתי הסתיים
  4. ↑ 259 לספירת הנוצרים.
  5. ↑ היה נקרא בשם דומה מאוד לשמו של רבי, רבי יהודה הנשיא - רבי יהודה נשיאה.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אמוראים&oldid=160549"