רבי זירא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי זירא''' [[אמוראים|אמורא]] בבבל ואח"כ ב[[ארץ ישראל]]. מעתיקים שונים החליפו בטעות בינו לבין רבי זירא השני שחי בדור החמישי לאמוראים. | '''רבי זירא''' [[אמוראים|אמורא]] בדור השלישי, תחילה בבבל ואח"כ ב[[ארץ ישראל]]. מעתיקים שונים החליפו בטעות בינו לבין [[רבי זירא (השני)]], שחי בדור החמישי לאמוראים. | ||
מכונה לעיתים רב זירא (כשמוזכר ב[[תלמוד הבבלי]] קודם סמיכתו, ולפי [[תוספות]] | מכונה לעיתים רב זירא (כשמוזכר ב[[תלמוד הבבלי]] קודם סמיכתו, ולפי [[תוספות]] זהו חכם אחר) או רבי זעירא (ב[[תלמוד הירושלמי]]). | ||
בהיותו בבבל, למד רבי זירא בסורא ובפומבדיתא, אצל [[רב הונא]] ו[[רב יהודה]]. רבי זירא השתוקק לעלות לארץ ישראל, אותה חיבב מאוד והפליג בשבחיה ("אוירא דארץ ישראל מחכימא", "שיחתן של בני ארץ ישראל תורה" ועוד), ואכן עלה אליה, למרות התנגדות רבו, רב יהודה, שטען כי אסור לעלות לארץ ישראל מבבל (ראה: [[שלוש השבועות]]). לפני עלייתו צם רבי זירא מאה יום כדי לשכוח את התלמוד הבבלי וללמוד תלמוד ארץ ישראל. כשעלה לארץ ישראל התיישב ב[[טבריה]] ולמד אצל [[רבי יוחנן]], [[ריש לקיש]] ותלמידיהם: [[רבי אמי]], [[רבי אסי]] ורבי אלעזר. בר הפלוגתא העיקרי שלו הוא [[רבי אבא בר ממל]]. | בהיותו בבבל, למד רבי זירא בסורא ובפומבדיתא, אצל [[רב הונא]] ו[[רב יהודה]]. רבי זירא השתוקק לעלות לארץ ישראל, אותה חיבב מאוד והפליג בשבחיה ("אוירא דארץ ישראל מחכימא", "שיחתן של בני ארץ ישראל תורה" ועוד), ואכן עלה אליה, למרות התנגדות רבו, רב יהודה, שטען כי אסור לעלות לארץ ישראל מבבל (ראה: [[שלוש השבועות]]). לפני עלייתו צם רבי זירא מאה יום כדי לשכוח את התלמוד הבבלי וללמוד תלמוד ארץ ישראל. כשעלה לארץ ישראל התיישב ב[[טבריה]] ולמד אצל [[רבי יוחנן]], [[ריש לקיש]] ותלמידיהם: [[רבי אמי]], [[רבי אסי]] ורבי אלעזר. בר הפלוגתא העיקרי שלו הוא [[רבי אבא בר ממל]]. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
* היה חלש מלימודו {{מקור|ברכות כח.}}. | * היה חלש מלימודו {{מקור|ברכות כח.}}. | ||
{{מיון רגיל:זירא}} | {{מיון רגיל:זירא}} | ||
{{ | {{אמוראי בבל}} | ||
[[קטגוריה: | {{אמוראי ארץ ישראל}} | ||
[[קטגוריה:הדור השלישי לאמוראי בבל]] | |||
[[קטגוריה:הדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל]] | |||
[[קטגוריה:תלמידי רבי יוחנן]] | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:02, 14 באפריל 2015
|
|
רבי זירא אמורא בדור השלישי, תחילה בבבל ואח"כ בארץ ישראל. מעתיקים שונים החליפו בטעות בינו לבין רבי זירא (השני), שחי בדור החמישי לאמוראים.
מכונה לעיתים רב זירא (כשמוזכר בתלמוד הבבלי קודם סמיכתו, ולפי תוספות זהו חכם אחר) או רבי זעירא (בתלמוד הירושלמי).
בהיותו בבבל, למד רבי זירא בסורא ובפומבדיתא, אצל רב הונא ורב יהודה. רבי זירא השתוקק לעלות לארץ ישראל, אותה חיבב מאוד והפליג בשבחיה ("אוירא דארץ ישראל מחכימא", "שיחתן של בני ארץ ישראל תורה" ועוד), ואכן עלה אליה, למרות התנגדות רבו, רב יהודה, שטען כי אסור לעלות לארץ ישראל מבבל (ראה: שלוש השבועות). לפני עלייתו צם רבי זירא מאה יום כדי לשכוח את התלמוד הבבלי וללמוד תלמוד ארץ ישראל. כשעלה לארץ ישראל התיישב בטבריה ולמד אצל רבי יוחנן, ריש לקיש ותלמידיהם: רבי אמי, רבי אסי ורבי אלעזר. בר הפלוגתא העיקרי שלו הוא רבי אבא בר ממל.
קומתו של רבי זירא היתה נמוכה, מסיבה זו נקרא זעירא, וכנוי זה שונה לזירא. בארץ ישראל גם לעגו למבטאו הבבלי. רבי זירא אהב להתעסק בחיפוש נוסחאות קדומות לדברי חכמים וגם בקירוב רחוקים. מסופר שקירב את בריוני טבריא על מנת להחזירם בתשובה, דבר שהחכמים שבדורו לא ראו בעין יפה. אולם אחרי שנפטר, לאחר שזכה לאריכות ימים, חזרו אותם בריונים בתשובה מפחדם שאין מי שיתפלל עליהם כעת ויצילם מעונש בעולם הבא.
תורתו[עריכה]
מסגף את עצמו שיחות הרצי"ה פרשת בא 16, ומרגליות הים סנהדרין נט: אות כז
- צם שלוש מאות תעניות כשעלה לארץ ישראל בבא מציעא פה..
- כל שלושים יום היה בודק עצמו בתנור, שהיה נכנס לתוכו בבא מציעא פה..
- עד כאן הביאו לרבי זירא לידי גיחוך ולא גיחך - היה שרוי בדאגה נידה כג..
- בכל עצב יהיה מותר אסור להתבדח ברכות ל:.
- כל הישן בבית המדרש תורתו נעשית קרעים קרעים, רש"י: סוף כל בעל הנאות לבוא לידי עניות סנהדרין עא..
- חלש ליבאי ולא יכילנא ללמוד תענית ז..
- היה חלש מלימודו ברכות כח..