הלל: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=תוספת לתפילת שחרית בחגים ובמועדים}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=תוספת לתפילת שחרית בחגים ובמועדים}} | ||
'''הלל''' הוא קטע תפילה ובו שבח והודאה לקב"ה המורכב ממזמורי [[תהלים]] ({{מקור|תהלים קיג$קיג}}-{{מקור|תהלים קיח$קיח}}) הנאמר לאחר [[תפלת שחרית]] בימי חגים ומועדים. ישנם ימים בהם קוראים "הלל שלם" הכולל את כל המזמורים, וישנם ימים בהם קוראים את ההלל "בדילוג" (או "חצי הלל") בהם מדלגים על שני קטעים. | '''הלל''' הוא קטע תפילה ובו שבח והודאה לקב"ה המורכב ממזמורי [[תהלים]] ({{מקור|תהלים קיג$קיג}}-{{מקור|תהלים קיח$קיח}}) הנאמר לאחר [[תפלת שחרית]] בימי חגים ומועדים. ישנם ימים בהם קוראים "הלל שלם" הכולל את כל המזמורים, וישנם ימים בהם קוראים את ההלל "בדילוג" (או "חצי הלל") בהם מדלגים על שני קטעים. | ||
== | ==מקור== | ||
הגמרא {{#makor-new:ערכין י א|בבלי-ערכין|י|א}} מביאה את הימים בהם ישנה חובה לקרוא הלל: {{ציטוטון|אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק שמונה עשר ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל שמונה ימי החג ושמונה ימי חנוכה ויום טוב הראשון של פסח ויום טוב (הראשון) של עצרת ובגולה עשרים ואחד תשעה ימי החג ושמונה ימי חנוכה ושני ימים טובים של פסח ושני ימים טובים של עצרת}}. יחד עם ימים אלו שחובה לומר הלל, נהגו לומר הלל גם ב[[ראש חודש|ראשי חודשים]]. | |||
סימן לימים בהם גומרים את ההלל בחו"ל הוא "בבט"ח"- ב' ימים ראשונים של פסח, ב' ימים של שבועות, ט' ימים של חג הסוכות ושמיני עצרת וח' ימים של חנוכה. | |||
==מדאורייתא או מדרבנן== | |||
ה[[רמב"ם]] {{#makor-new:הלכות מגילה וחנוכה ג ה|רמב"ם-מגילה|ג|ה}} כתב קריאת ההלל איננה חיוב מדאורייתא אלא רק מדברי סופרים ואף הקשה בספר המצוות {{#makor-new:שורשים א|מצוות-ספר-המצוות-שורשים|א|null}} על ה[[בה"ג]] שמנה את ההלל כאחת מתרי"ג מצוות. לדבריו פרקי ההלל הינם שבח אותו שיבח [[דוד]] את הקב"ה ולא שייך לומר שהתחייבו עליהם ישראל כבר מקבלת התורה. מנגד, ה[[ראב"ד]] כתב כי מצוות ההלל היא מדאורייתא ואף הוכיח כשיטתו מכך שהגמרא {{#makor-new:ערכין י ב|בבלי-ערכין|י|ב}} לומדת מהפסוק "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" כי החיוב לומר הלל הוא בימים האסורים במלאכה וממילא משמע שמדובר בחיוב מדאורייתא. את קושייתו של הרמב"ם כיצד ייתכן ופרקי ה[[תהילים]] שאמר דוד מוגדרים כחיוב מדאורייתא, מתרץ ה[[רמב"ן]] בהשגותיו על ספר המצוות כי החיוב מדאורייתא הוא לשבח את הקב"ה בחגים, ורק לאחר מכן תיקנו חכמים כי יש לאומרו בנוסח שכתב דוד בתהילים. | |||
==הלל בדילוג== | |||
כאמור, מצד הדין יש חיוב לומר הלל רק בימי מועד האסורים במלאכה, אך נהגו ישראל לומר הלל גם בראשי חודש שעל אף שנקראו מועד מותרים במלאכה. על מנת שיהיה ברור שאמירת ההלל בראש חודש היא רק מצד המנהג ולא כחובה, נהגו לדלג על שני חלקים מתוך ההלל ולקרוא בראש חודש "הלל בדילוג", כך שמדלגים על שני פרקים מתוך ההלל. בנוסף, גם חול המועד פסח ושביעי של פסח (ובחו"ל גם בשמיני של פסח) נהגו לומר הלל בדילוג. הטעם לדילוג הוא מפני שימים אלו נחוגים גם לזכר נס קריעת ים סוף שהשמחה עליו איננה שלמה כיוון שהמצרים טבעו בים, והקב"ה אמר על כך: "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" {{#makor-new:סנהדרין לט א|בבלי-סנהדריו|לט|א}}. | |||
===ברכה על הלל בדילוג=== | |||
הגמרא {{#makor-new:סוכה מד ב|בבלי-סוכה|מד|ב}} קובעת כי אין לברך על [[חיבוט ערבה]] משום שמדובר במנהג נביאים. על פי גמרא זו, הרמב"ם {{#makor-new:הלכות מגילה וחנוכה ג ה|רמב"ם-מגילה|ג|ה}} פסק כי אין לברך על הימים בהם אומרים חצי הלל. גם ה[[מרדכי]] {{#makor-new:פסחים תרט|ראשונים-מרדכי-פסחים|תרט|null}} סבר כשיטת הרמב"ם ואף הקשה כיצד ניתן לברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו" כאשר מדובר במנהג. אמנם, ה[[תוספות]] חלקו על דברי הרמב"ם והסבירו כי בעוד מצוות חיבוט ערבה היא מנהג של "טלטול בעלמא" שאין לברך עליו, מנהגים כמו קריאת ההלל בהם אומרים פסוקים ניתן לברך וכן פסקו ראשונים נוספים. | |||
להלכה, ה[[שו"ע]] פסק שלא לברך על ההלל בראשי חודשים וכן בכל הלל בדילוג וכך גם נוהגים קהילות ספרד ותימן, בעוד ה[[רמ"א]] כתב שניתן לברך גם על הלל בדילוג וכן נוהגים קהילות אשכנז. | |||
==הלל בדילוג== | ==הלל בדילוג== | ||
מצד הדין יש חיוב לומר [[הלל]] רק בימי מועד האסורים במלאכה, אך נהגו ישראל לומר הלל גם בראשי חודש שעל אף שנקראו מועד מותרים במלאכה. על מנת שיהיה ברור שאמירת ההלל בראש חודש היא רק מצד המנהג ולא כחובה, נהגו לדלג על שני חלקים מתוך ההלל ולקרוא בראש חודש "הלל בדילוג". בנוסף, גם [[חול המועד פסח]] ו[[שביעי של פסח]] (ובחו"ל גם בשמיני של פסח) נהגו לומר הלל בדילוג. הטעם לדילוג הוא מפני שימים אלו נחוגים גם לזכר נס [[קריעת ים סוף]] שהשמחה עליו איננה שלמה כיוון שהמצרים טבעו בים, והקב"ה אמר על כך: "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" (ע"פ {{מקור|בבלי סנהדרין לט}}). | מצד הדין יש חיוב לומר [[הלל]] רק בימי מועד האסורים במלאכה, אך נהגו ישראל לומר הלל גם בראשי חודש שעל אף שנקראו מועד מותרים במלאכה. על מנת שיהיה ברור שאמירת ההלל בראש חודש היא רק מצד המנהג ולא כחובה, נהגו לדלג על שני חלקים מתוך ההלל ולקרוא בראש חודש "הלל בדילוג". בנוסף, גם [[חול המועד פסח]] ו[[שביעי של פסח]] (ובחו"ל גם בשמיני של פסח) נהגו לומר הלל בדילוג. הטעם לדילוג הוא מפני שימים אלו נחוגים גם לזכר נס [[קריעת ים סוף]] שהשמחה עליו איננה שלמה כיוון שהמצרים טבעו בים, והקב"ה אמר על כך: "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" (ע"פ {{מקור|בבלי סנהדרין לט}}). | ||
גרסה מ־10:00, 10 באפריל 2020
|
|
- ערך זה עוסק בתוספת לתפילת שחרית בחגים ובמועדים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך הלל (פירושונים).
הלל הוא קטע תפילה ובו שבח והודאה לקב"ה המורכב ממזמורי תהלים (קיג-קיח) הנאמר לאחר תפלת שחרית בימי חגים ומועדים. ישנם ימים בהם קוראים "הלל שלם" הכולל את כל המזמורים, וישנם ימים בהם קוראים את ההלל "בדילוג" (או "חצי הלל") בהם מדלגים על שני קטעים.
מקור
הגמרא ערכין י א מביאה את הימים בהם ישנה חובה לקרוא הלל: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק שמונה עשר ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל שמונה ימי החג ושמונה ימי חנוכה ויום טוב הראשון של פסח ויום טוב (הראשון) של עצרת ובגולה עשרים ואחד תשעה ימי החג ושמונה ימי חנוכה ושני ימים טובים של פסח ושני ימים טובים של עצרת". יחד עם ימים אלו שחובה לומר הלל, נהגו לומר הלל גם בראשי חודשים.
סימן לימים בהם גומרים את ההלל בחו"ל הוא "בבט"ח"- ב' ימים ראשונים של פסח, ב' ימים של שבועות, ט' ימים של חג הסוכות ושמיני עצרת וח' ימים של חנוכה.
מדאורייתא או מדרבנן
הרמב"ם הלכות מגילה וחנוכה ג ה כתב קריאת ההלל איננה חיוב מדאורייתא אלא רק מדברי סופרים ואף הקשה בספר המצוות שורשים א על הבה"ג שמנה את ההלל כאחת מתרי"ג מצוות. לדבריו פרקי ההלל הינם שבח אותו שיבח דוד את הקב"ה ולא שייך לומר שהתחייבו עליהם ישראל כבר מקבלת התורה. מנגד, הראב"ד כתב כי מצוות ההלל היא מדאורייתא ואף הוכיח כשיטתו מכך שהגמרא ערכין י ב לומדת מהפסוק "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" כי החיוב לומר הלל הוא בימים האסורים במלאכה וממילא משמע שמדובר בחיוב מדאורייתא. את קושייתו של הרמב"ם כיצד ייתכן ופרקי התהילים שאמר דוד מוגדרים כחיוב מדאורייתא, מתרץ הרמב"ן בהשגותיו על ספר המצוות כי החיוב מדאורייתא הוא לשבח את הקב"ה בחגים, ורק לאחר מכן תיקנו חכמים כי יש לאומרו בנוסח שכתב דוד בתהילים.
הלל בדילוג
כאמור, מצד הדין יש חיוב לומר הלל רק בימי מועד האסורים במלאכה, אך נהגו ישראל לומר הלל גם בראשי חודש שעל אף שנקראו מועד מותרים במלאכה. על מנת שיהיה ברור שאמירת ההלל בראש חודש היא רק מצד המנהג ולא כחובה, נהגו לדלג על שני חלקים מתוך ההלל ולקרוא בראש חודש "הלל בדילוג", כך שמדלגים על שני פרקים מתוך ההלל. בנוסף, גם חול המועד פסח ושביעי של פסח (ובחו"ל גם בשמיני של פסח) נהגו לומר הלל בדילוג. הטעם לדילוג הוא מפני שימים אלו נחוגים גם לזכר נס קריעת ים סוף שהשמחה עליו איננה שלמה כיוון שהמצרים טבעו בים, והקב"ה אמר על כך: "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" No result.
ברכה על הלל בדילוג
הגמרא סוכה מד ב קובעת כי אין לברך על חיבוט ערבה משום שמדובר במנהג נביאים. על פי גמרא זו, הרמב"ם הלכות מגילה וחנוכה ג ה פסק כי אין לברך על הימים בהם אומרים חצי הלל. גם המרדכי פסחים תרט סבר כשיטת הרמב"ם ואף הקשה כיצד ניתן לברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו" כאשר מדובר במנהג. אמנם, התוספות חלקו על דברי הרמב"ם והסבירו כי בעוד מצוות חיבוט ערבה היא מנהג של "טלטול בעלמא" שאין לברך עליו, מנהגים כמו קריאת ההלל בהם אומרים פסוקים ניתן לברך וכן פסקו ראשונים נוספים.
להלכה, השו"ע פסק שלא לברך על ההלל בראשי חודשים וכן בכל הלל בדילוג וכך גם נוהגים קהילות ספרד ותימן, בעוד הרמ"א כתב שניתן לברך גם על הלל בדילוג וכן נוהגים קהילות אשכנז.
הלל בדילוג
מצד הדין יש חיוב לומר הלל רק בימי מועד האסורים במלאכה, אך נהגו ישראל לומר הלל גם בראשי חודש שעל אף שנקראו מועד מותרים במלאכה. על מנת שיהיה ברור שאמירת ההלל בראש חודש היא רק מצד המנהג ולא כחובה, נהגו לדלג על שני חלקים מתוך ההלל ולקרוא בראש חודש "הלל בדילוג". בנוסף, גם חול המועד פסח ושביעי של פסח (ובחו"ל גם בשמיני של פסח) נהגו לומר הלל בדילוג. הטעם לדילוג הוא מפני שימים אלו נחוגים גם לזכר נס קריעת ים סוף שהשמחה עליו איננה שלמה כיוון שהמצרים טבעו בים, והקב"ה אמר על כך: "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" (ע"פ בבלי סנהדרין לט).
ליל הסדר
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
פורים
בפורים אין קוראים את ההלל, והגמרא (בבלי מגילה יד א) נותנת לכך שלוש סיבות:
- קריאת המגילה נחשבת להלל
- הנס נעשה בחוץ לארץ ואין אומרים הלל על נס שנעשה בחו"ל
- בהלל נאמר "הללו עבדי ה'", ולכן יכולים לומר אותו עבדי ה', אך לאחר נס פורים "אכתי עבדי אחשורוש אנן" כלומר, עדיין היינו עבדיו של אחשוורוש ולא השתחררנו מעבדותו.
יום העצמאות ויום ירושלים
- ערך מורחב - יום העצמאות
לאחר הקמת מדינת ישראל, נחלקו הרבנים האם צריך והאם אפשר לתקן אמירת הלל ביום העצמאות. רבנים רבים הורו שאין לומר הלל ביום זה, חלקם מפני שאינם רואים בהקמת מדינת ישראל נס (רבני הציבור החרדי) וחלקם מפני שסוברים כי אין ביכולותינו היום לקבוע יו"ט לאמירת הלל (הרב משה דב וולנר; הרב יוסף קאפח ועוד). רבנים אחרים הורו שיש לומר הלל, אך לאחר התפילה ובלי ברכה (הרב עובדיה הדאיה; הרב עבדיה יוסף). רבנים אחרים הנהיגו לומר הלל בתפילה עם ברכה (הרבנות הראשית לישראל; הרב צבי יהודה הכהן קוק; הרב שלמה גורן; הרב משה צבי נריה; הרב נתן צבי פרידמן ועוד). גם בקרב רבנים אלו חלוקות הדעות האם לומר את ההלל רק ביום העצמאות או גם בלילה, והאם יש לברך על קריאתו בלילה[1].
מחלוקת נוספת היא האם צריך ואפשר לקרוא את ההלל ביום ירושלים, כהודאה לקב"ה על הניסים שנעשו במלחמת ששת הימים ושחרור חלקי ארץ ישראל וירושלים.
כיום, בבתי הכנסת המשתייכים לציונות הדתית נוהגים לקרוא את ההלל ביום העצמאות וביום ירושלים (חלקם גם בלילה בברכה, חלקם בלילה בברכה וביום בלא ברכה וחלקם רק וחלקם רק ביום בברכה או בלי ברכה), ובבתי הכנסת המשתייכים לציבור החרדי נוהגים שלא לקרוא את ההלל בימים אלו[2].
דיני ההלל
ברכת ההלל
על ההלל מברכים ברכה לפניו ולאחריו. לפניו מברכים: "אשר קדשנו במצוותיו וצונו לקרוא (או לגמור) את ההלל", ולאחריו מברכים ברכה הפותחת במלים "יהללוך ה' אלוקינו..." וחותמת במילים "ברוך אתה ה' מלך מהולל בתשבחות".
על פי מנהג הספרדים, אין מברכים על קריאת חצי הלל, מפני שיסודו הוא במנהג ואן לברך על מנהג. לכן, מרבית הספרדים ובני עדות המזרח לא מברכים על ההלל בראשי חודשים ובימי הפסח. לכן, כאשר קוראים הלל שלם מברכים הספרדים "לגמור את ההלל". לעומתם, מנהג בני אשכנז לברך גם על חצי הלל, ולכן האשכנזים מברכים "לקרוא את ההלל".
כפילת פסוקים
ישנם פסוקים בהלל אותם נוהגים לומר פעמיים:
- "אודך ה' וכו'"
- "אבן מאסו וכו'"
- "מאת ה' וכו'"
- "זה היום וכו'"
כמו כן, כופלים את שני חלקי הפסוק "אנא ה'" (כלומר: כופלים תחילה את "אנא ה' הושיעה נא" ולאחר מכן כופלים את "אנא ה' הצליחה נא").
האשכנזים נוהגים לכפול גם את הפסוקים: "ברוך הבא וכו'", "אל ה' וכו'" ו"אלי אתה וכו'", ואת הפסוק "הודו לה' וכו'" האחרון נהגו לכפול גם הספרדים.
- ↑ בתקופה בה הרב שלמה גורן היה הרב הראשי לישראל, תיקנה הרה"ר לקורא את ההלל בברכה בלילה, וכן נהגו בבתי כנסת רבים וכן בישיבת מרכז הרב. כאשר הוא יצא מתפקידו, בוטלה קביעה זו, ומאז גם במרכז הרב לא קוראים את ההלל בלילה בברכה כדעתו של ראש הישיבה הרב אברהם שפירא.
- ↑ למעט מקומות בודדים כדוגמת בית המדרש של חסידי הוסיאטין בתל אביב