איש בושת בן שאול: הבדלים בין גרסאות בדף

איש בושת בן שאול היה מלך על חלק מעם ישראל, בנו של שאול בן קיש.

החל למלוך בהיותו בן 40, לאחר שאבנר בן נר משח אותו, אף על פי ששמואל המליך את דוד. כל ישראל הלכו אחרי איש בושת, למעט שבט יהודה שהמליכו על עצמם את דוד. ישנה מחלוקת בראשונים מתי החל איש בושת למלוך. לדעת רש"י (סנהדרין כ ע"א), איש בושת הומלך חמש שנים לאחר הריגתו של שאול, ולדעת התוספות (שם), החל למלוך לאחר חצי שנה ממות שאול. בין מלכות דוד למלכות איש בושת שררה מתיחות ויריבות, ומלכות בית דוד הלכה וגברה על מלכות בית שאול. כאשר איש בושת הוכיח את אבנר, שהיה מתומכיו ונאמניו, על אודות פילגש אביו,אבנר התרגז ועבר למחנה דוד. הוא החל לשכנע את אנשי ישראל לקבלח על עצמם את מלכות דוד. במקביל, שני שרי גדודים מבני שבט בנימין, רכב ובענה בני רימון, שהביאו את ראשו לדוד מתוך תקווה כי דוד יתגמלם על הריגת אויבו, אך דוד כעס עליהם וציווה להרגם, והורה לקבור את איש בושת בקברי אבותיו. לאחר מות איש בושת, קיבלו כל ישראל את מלכות דוד.

פירוש שמו

איש בושת מוזכר בפעם הראשונה בספר שמואל שמואל ב ב ח כאשר אבנר בן נר ממליך אותו לאחר מפלתו של שאול. אמנם, כאשר מוזכרים בניו של שאול כמה פרקים לפני כן, שמו של איש בושת לא מוזכר ובמקומו מוזכר שם אחר- "וַיִּהְיוּ בְּנֵי שָׁאוּל יוֹנָתָן וְיִשְׁוִי וּמַלְכִּי שׁוּעַ וְשֵׁם שְׁתֵּי בְנֹתָיו שֵׁם הַבְּכִירָה מֵרַב וְשֵׁם הַקְּטַנָּה מִיכַל". גם בדברי הימים דברי הימים א ח לג מובאת רשימת בניו של שאול וגם בה איש בושת לא מופיע ובמקומו מופיע שם נוסף "וְשָׁאוּל הוֹלִיד אֶת יְהוֹנָתָן וְאֶת מַלְכִּי שׁוּעַ וְאֶת אֲבִינָדָב וְאֶת אֶשְׁבָּעַל".

הרד"ק‏^[1] פירש כי ישוי המוזכר בספר שמואל הוא אבינדב המוזכר בדברי הימים, ולדבריו הוא לא הזכיר את איש בושת בספר שמואל משום ששם הוא התמקד רק בבנים שיצאו עמו למלחמה‏^[2]. מנגד, בדברי הימים הוא מזכיר גם את שאר בניו ולכן הוא מזכיר את איש בושת אלא ששם הוא קורא לו אשבעל.

המצודות דוד הסביר כי איש בושת הינו ישוי המוזכר בספר שמואל וכן אשבעל המוזכר בספר דברי הימים. הוא מסביר את חילופי השמות האלו בכך שהמקרא לא רוצה להזכיר את שם הבעל שהפך ברבות השנים לעבודה זרה עיקרית אצל הפלישתים, ולכן החליף את שם הבעל בבושת. ממילא, אשבעל- שפירוש שמו היה ככל הנראה "איש בעל" הוחלף לאיש בושת, לאחר ששם הבעל עבר מכינוי לשם ה' לכינוי לעבודה זרה. באותו האופן, השם ישוי שכנראה היה בתחילתו גם הוא "איש ה'"‏^[3], הוחלף לאחר מכן לאיש בושת.