חזקיה (אמורא): הבדלים בין גרסאות בדף
(כ' בויקיפדיה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
|חבריו=[[רבי ינאי]], [[בר קפרא]], | |חבריו=[[רבי ינאי]], [[בר קפרא]], | ||
|תלמידיו=[[רבי יוחנן]] | |תלמידיו=[[רבי יוחנן]] | ||
|בית מדרש= ב[[טבריה]] | |||
|מקום קבורתו=טבריה | |מקום קבורתו=טבריה | ||
}}'''חזקיה''' היה אמורא בדור השני לאמוראי ארץ ישראל, בנו של [[רבי חייא]] ורבו של [[רבי יוחנן]], והוא אותו "חזקיה" המוזכר ב[[תלמוד]] פעמים רבות{{הערה|כך נקט בפשטות ב[[ערכי תנאים ואמוראים]], וראה עוד בעבודה זרה מו א}}. | }}'''חזקיה''' היה אמורא בדור השני לאמוראי ארץ ישראל, בנו של [[רבי חייא]] ורבו של [[רבי יוחנן]], והוא אותו "חזקיה" המוזכר ב[[תלמוד]] פעמים רבות{{הערה|כך נקט בפשטות ב[[ערכי תנאים ואמוראים]], וראה עוד בעבודה זרה מו א}}. | ||
גרסה מ־05:58, 17 באוקטובר 2012
|
|
| חזקיה | |
|---|---|
| תקופתו | סוף תקופת התנאים ותחילת תקופת האמוראים |
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| דור | ראשון לאמוראים |
| בית מדרש | בטבריה |
| רבותיו | רבי יהודה הנשיא, רבי חייא, רב יצחק, רב כהנא (הראשון) |
| חבריו | רבי ינאי, בר קפרא, |
| תלמידיו | רבי יוחנן |
| מקום קבורתו | טבריה |
חזקיה היה אמורא בדור השני לאמוראי ארץ ישראל, בנו של רבי חייא ורבו של רבי יוחנן, והוא אותו "חזקיה" המוזכר בתלמוד פעמים רבות[1].
לדעת רש"י הוא נחשב גם לתנא[2], וכן דעת התוספות[3].
על חבריו נמנו רבי ינאי שהיה קשיש ממנו[4], בר קפרא[5], רב כהנא (הראשון)[6], ורבי יהושע בן לוי[7].
על תלמידיו הגדולים נמנה רבי יוחנן, וכל זמן שהוא היה קיים, לא מונה רבי יוחנן לראש ישיבה, מפאת כבוד רבו.
בית מדרשו היה בטבריה ומסופר כי הוא קרא את המגילה בטבריה גם בי"ד באדר וגם בט"ו באדר, מכיוון שהסתפק האם עיר מוקפת חומה, היא עיר שמוגנת מארבעת צדדיה, ואם כן גם עיר כזו שיש את הכנרת בשפתה נחשבת לעיר מוקפת, או שמא הגדר של חומה הוא, שהעיר מכוסה מכל ארבעת צדדיה ולא ניתן לרגל בה מבחוץ[8].
תורתו
"אומר להם הקב"ה: מכם יבאו ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה כולה. יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד עבודת כוכבים, יבא לבן ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל, תבא אשת פוטיפרע ותעיד ביוסף שלא נחשד על העבירה, יבא נבוכדנצר ויעיד בחנניה, מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם, יבא דריווש ויעיד בדניאל שלא ביטל את התפלה, יבא בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליפז התימני ויעידו בהם בישראל שקיימו את כל התורה כולה. אמרו לפניו: רבונו של עולם, תנה לנו מראש ונעשנה אמר להן הקדוש ברוך הוא, שוטים שבעולם! מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת? אלא אף על פי כן מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה. מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא"[9]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אהרן היימאן, "חזקיה (אמורא)", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 419-421, באתר HebrewBooks
- יהודה ליב הכהן מימון (עורך), "חזקיה (אמורא)", יחוסי תנאים ואמוראים, ירושלים, תשכ"ג 1963, עמודים ר"מ-רמ"ב, באתר HebrewBooks
- חזקיה (אמורא), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים