רבי יהונתן אייבשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
נולד בשנת ת"ן בערך בקראקא למשפחה מיוחסת ל[[רבי נתן שפירא]] בעל "מגלה עמוקות" ול[[רבי יצחק לוריא|אר"י]]. אביו, ר' נתן נטע שימש כרב בעיר אייבשיץ. לאחר פטירת אביו, התחנך בביתו של [[רבי מאיר אייזנשטט]] בעל "פנים מאירות" בעיר פרוסניץ. בילדותו נודע כפיקח ובעל חריפות נדירה, וכן הצטיין בכשרון וזכרון מופלאים, ואגדות רבות נשזרות סביב תקופת ילדותו. בשנות נעוריו השתלם בתורת הנגלה והנסתר, עד שהפך לאחד מגדולי החריפים והבקיאים בהן. כמו כן, השתלם גם במחקר, [[פילוסופיה]], [[תכונה]], מדעים, [[רפואה]] ושפות. | נולד בשנת ת"ן בערך בקראקא למשפחה מיוחסת ל[[רבי נתן שפירא]] בעל "מגלה עמוקות" ול[[רבי יצחק לוריא|אר"י]]. אביו, ר' נתן נטע שימש כרב בעיר אייבשיץ. לאחר פטירת אביו, התחנך בביתו של [[רבי מאיר אייזנשטט]] בעל "פנים מאירות" בעיר פרוסניץ. בילדותו נודע כפיקח ובעל חריפות נדירה, וכן הצטיין בכשרון וזכרון מופלאים, ואגדות רבות נשזרות סביב תקופת ילדותו. בשנות נעוריו השתלם בתורת הנגלה והנסתר, עד שהפך לאחד מגדולי החריפים והבקיאים בהן. כמו כן, השתלם גם במחקר, [[פילוסופיה]], [[תכונה]], מדעים, [[רפואה]] ושפות. | ||
בגיל 18 התקבל לכהן כרב קהילת יונבבונצלוי שבבוהמיה לאחר שלוש שנים עבר לפראג ולאחר מכן להמבורג, שם ייסד ישיבה גדולה. בהמשך שב לפראג, וגם שם קיים ישיבה, ונחשב לגדול חכמי העיר לצד רב היר הרב דוד אופנהיים. ר' יהונתן היה פעיל בחיי הציבור, נפגש עם שרים ואנשי דת נוצרים וניהל איתם ויכוחים חריפים על מנת להוכיח את צדקת היהדות ולהפחית את שנאת היהודים בקרב הכנסיה. בזכותו, | בגיל 18 התקבל לכהן כרב קהילת יונבבונצלוי שבבוהמיה לאחר שלוש שנים עבר לפראג ולאחר מכן להמבורג, שם ייסד ישיבה גדולה. בהמשך שב לפראג, וגם שם קיים ישיבה, ונחשב לגדול חכמי העיר לצד רב היר הרב דוד אופנהיים. ר' יהונתן היה פעיל בחיי הציבור, נפגש עם שרים ואנשי דת נוצרים וניהל איתם ויכוחים חריפים על מנת להוכיח את צדקת היהדות ולהפחית את שנאת היהודים בקרב הכנסיה. בזכותו, הותרה מחדש הדפסת התלמוד והפצתו, לאחר שנאסרה על ידי האפיפיור. פעמים רבות ניצל את קשריו עם השלטונות על מנת לבטל גזרות שונות שניחתו על הקהילה היהודית. | ||
בשנת תק"א נבחר לכהן כרב במיץ שבצרפת, גם שם ייסד ישיבה, אולם בה למדו מעט תלמידים בשל הריחוק ממרכזי התורה בפולין. בשבתו במיץ עשה רבות לעזור ליהודי מהרין ובוהמן שגורשו בגזירת האפיפיור. שמו התפשט ברחבי העולם היהודי באירופה כמקובל ובעל מופתים ורבים נהרו אליו לקבלת ברכה. רבי יהונתן נהג לתת לפונים אליו קמיעות שכתב בעצמו. | בשנת תק"א נבחר לכהן כרב במיץ שבצרפת, גם שם ייסד ישיבה, אולם בה למדו מעט תלמידים בשל הריחוק ממרכזי התורה בפולין. בשבתו במיץ עשה רבות לעזור ליהודי מהרין ובוהמן שגורשו בגזירת האפיפיור. שמו התפשט ברחבי העולם היהודי באירופה כמקובל ובעל מופתים ורבים נהרו אליו לקבלת ברכה. רבי יהונתן נהג לתת לפונים אליו קמיעות שכתב בעצמו. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
באותה תקופה התחוללה באיזור מגיפה שפגעה בעיקר ביולדות, שגרמה לכך שנשים פחדו ללדת. מכיוון שר יהונתן נודע ככותב קמיעות, התבקש לכתוב קמיעות לנשים היולדות. אחד ממתנגדיו פתח את הקמיעות, והתעורר חשד שהקמיע קשור למשיח השקר [[שבתאי צבי]]. כשהראו קמיע זה ליעב"ץ, הוא הכריז כי ר' יהונתן הוא ממאמיניו של שבתאי צבי, ומחלוקת זו התפשטה במהרה בחרבי אירופה. וקרעה את יהודת אירופה לשני מחנות- תמוכי ר' יהונתן ותומכי היעב"ץ. המחנות הללו היו מפולגים ומסוכסכים זה עם זה, ונגרמו כתוצאה מכך [[חילול השם]] גדול וירידת כבוד התורה. | באותה תקופה התחוללה באיזור מגיפה שפגעה בעיקר ביולדות, שגרמה לכך שנשים פחדו ללדת. מכיוון שר יהונתן נודע ככותב קמיעות, התבקש לכתוב קמיעות לנשים היולדות. אחד ממתנגדיו פתח את הקמיעות, והתעורר חשד שהקמיע קשור למשיח השקר [[שבתאי צבי]]. כשהראו קמיע זה ליעב"ץ, הוא הכריז כי ר' יהונתן הוא ממאמיניו של שבתאי צבי, ומחלוקת זו התפשטה במהרה בחרבי אירופה. וקרעה את יהודת אירופה לשני מחנות- תמוכי ר' יהונתן ותומכי היעב"ץ. המחנות הללו היו מפולגים ומסוכסכים זה עם זה, ונגרמו כתוצאה מכך [[חילול השם]] גדול וירידת כבוד התורה. | ||
מנגד להתקפות כנגדו, פרנסי קהילת אלטונא כעסו על היעב"ץ שעורר את הפולמוס, אסרו עליו להתפלל בבית המדרש, החרימו אותו ודרשו שיעזוב את העיר. היעב"ץ "גייס" שלושה חכמים גדולים- [[רבי יעקב יהושע פלק]] (בעל [[פני יהושע]]), ר' שמואל הילמן ממיץ ור' אריה לייב מאמסטרדם. ארבעתם דרשו מר' יהונתן להתייצב בפניהם לבירור צדקתו. ר' יהונתן, שרצה להוכיח כי אינו קשור לשבתאות, כינס את כל עדתו בבית מדרשו,הכריז חרם על כל מאמיני שבתאי צבי ונשבע בשבועה חמורה מול ארון הקודש כי אין בו שמץ של שבתאות. מנגד, מתנגדיו החלו לפרסם קמיעות נוספים הרומזים, לטענתם, לשייכותו של ר' יהונתן לשבתאות. ר' יהונתן טען כי אותם המקומות בהם רמז לכאורה לשבתאות, כוונתו היתה לצירופים מן הקבלה. הוא שלח את הסבריו לשני מקובלים, ר' שמואל עסינגן ממינסטר ור' אליהו אליאנוב, | מנגד להתקפות כנגדו, פרנסי קהילת אלטונא כעסו על היעב"ץ שעורר את הפולמוס, אסרו עליו להתפלל בבית המדרש, החרימו אותו ודרשו שיעזוב את העיר. היעב"ץ "גייס" שלושה חכמים גדולים- [[רבי יעקב יהושע פלק]] (בעל [[פני יהושע]]), ר' שמואל הילמן ממיץ ור' אריה לייב מאמסטרדם. ארבעתם דרשו מר' יהונתן להתייצב בפניהם לבירור צדקתו. ר' יהונתן, שרצה להוכיח כי אינו קשור לשבתאות, כינס את כל עדתו בבית מדרשו,הכריז חרם על כל מאמיני שבתאי צבי ונשבע בשבועה חמורה מול ארון הקודש כי אין בו שמץ של שבתאות. מנגד, מתנגדיו החלו לפרסם קמיעות נוספים הרומזים, לטענתם, לשייכותו של ר' יהונתן לשבתאות. ר' יהונתן טען כי אותם המקומות בהם רמז לכאורה לשבתאות, כוונתו היתה לצירופים מן הקבלה. הוא שלח את הסבריו לשני מקובלים, ר' שמואל עסינגן ממינסטר ור' אליהו אליאנוב, והם הסכימו לדבריו כי צירופים אלה מקורם ברזי הקבלה. | ||
היעב"ץ נאלץ לעזוב את אלטונ�, והתגורר בבית גיסו באמסטרדם, משם המשיך במאבקו בר' יהונתן. פולמוס זה התפשט בכל רחבי אירופה, ואפילו [[נצרות|נוצרים]] החוו בה את דעותיהם. המחלוקת החריפה והגיעה עד לכדי הלשנות ומעשי נבלה מקרב שני המחנות. מרבית רבני אירופה עמדו לצדו של ר' יהונתן, ואף [[ועד ארבע ארצות]] הכריע בשנת תקי"ד לטובתו והורה לשרוף את כתבי הפלסתר כנגדו. כמו כן, רבני ליטא התכנסו בעיר מיר והחרימו את מי שיוציא שם רע על ר' יהונתן. | היעב"ץ נאלץ לעזוב את אלטונ�, והתגורר בבית גיסו באמסטרדם, משם המשיך במאבקו בר' יהונתן. פולמוס זה התפשט בכל רחבי אירופה, ואפילו [[נצרות|נוצרים]] החוו בה את דעותיהם. המחלוקת החריפה והגיעה עד לכדי הלשנות ומעשי נבלה מקרב שני המחנות. מרבית רבני אירופה עמדו לצדו של ר' יהונתן, ואף [[ועד ארבע ארצות]] הכריע בשנת תקי"ד לטובתו והורה לשרוף את כתבי הפלסתר כנגדו. כמו כן, רבני ליטא התכנסו בעיר מיר והחרימו את מי שיוציא שם רע על ר' יהונתן. | ||
גרסה אחרונה מ־08:46, 10 בספטמבר 2020
|
|
רבי יהונתן אייבשיץ היה מגדולי חכמי ישראל בתקופת האחרונים, רב, מקובל ופוסק הלכה.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת ת"ן בערך בקראקא למשפחה מיוחסת לרבי נתן שפירא בעל "מגלה עמוקות" ולאר"י. אביו, ר' נתן נטע שימש כרב בעיר אייבשיץ. לאחר פטירת אביו, התחנך בביתו של רבי מאיר אייזנשטט בעל "פנים מאירות" בעיר פרוסניץ. בילדותו נודע כפיקח ובעל חריפות נדירה, וכן הצטיין בכשרון וזכרון מופלאים, ואגדות רבות נשזרות סביב תקופת ילדותו. בשנות נעוריו השתלם בתורת הנגלה והנסתר, עד שהפך לאחד מגדולי החריפים והבקיאים בהן. כמו כן, השתלם גם במחקר, פילוסופיה, תכונה, מדעים, רפואה ושפות.
בגיל 18 התקבל לכהן כרב קהילת יונבבונצלוי שבבוהמיה לאחר שלוש שנים עבר לפראג ולאחר מכן להמבורג, שם ייסד ישיבה גדולה. בהמשך שב לפראג, וגם שם קיים ישיבה, ונחשב לגדול חכמי העיר לצד רב היר הרב דוד אופנהיים. ר' יהונתן היה פעיל בחיי הציבור, נפגש עם שרים ואנשי דת נוצרים וניהל איתם ויכוחים חריפים על מנת להוכיח את צדקת היהדות ולהפחית את שנאת היהודים בקרב הכנסיה. בזכותו, הותרה מחדש הדפסת התלמוד והפצתו, לאחר שנאסרה על ידי האפיפיור. פעמים רבות ניצל את קשריו עם השלטונות על מנת לבטל גזרות שונות שניחתו על הקהילה היהודית.
בשנת תק"א נבחר לכהן כרב במיץ שבצרפת, גם שם ייסד ישיבה, אולם בה למדו מעט תלמידים בשל הריחוק ממרכזי התורה בפולין. בשבתו במיץ עשה רבות לעזור ליהודי מהרין ובוהמן שגורשו בגזירת האפיפיור. שמו התפשט ברחבי העולם היהודי באירופה כמקובל ובעל מופתים ורבים נהרו אליו לקבלת ברכה. רבי יהונתן נהג לתת לפונים אליו קמיעות שכתב בעצמו.
בשנת תק"י נבחר לכהן כרב קהילות אה"ו (קהילה מאוחדת של הערים אלטונה, המבורג וונדסבק בגרמניה), שם ישב עד פטירתו.
הפולמוס עם רבי יעקב מעמדין[עריכה]
באותן שנים ישב באלטונא רבי יעקב מעמדין (היעב"ץ), בנו של החכם צבי, ושימש כרבה של אלטונה בלבד (ולא של הקהילה המאוחדת). בואו של ר' יהונתן לכהן כרב לצדו עוררה אצלו התנגדות, אע"פ שר' יהונתן כבדו מאד והיה נוטל ממנו רשות לדרוש.
באותה תקופה התחוללה באיזור מגיפה שפגעה בעיקר ביולדות, שגרמה לכך שנשים פחדו ללדת. מכיוון שר יהונתן נודע ככותב קמיעות, התבקש לכתוב קמיעות לנשים היולדות. אחד ממתנגדיו פתח את הקמיעות, והתעורר חשד שהקמיע קשור למשיח השקר שבתאי צבי. כשהראו קמיע זה ליעב"ץ, הוא הכריז כי ר' יהונתן הוא ממאמיניו של שבתאי צבי, ומחלוקת זו התפשטה במהרה בחרבי אירופה. וקרעה את יהודת אירופה לשני מחנות- תמוכי ר' יהונתן ותומכי היעב"ץ. המחנות הללו היו מפולגים ומסוכסכים זה עם זה, ונגרמו כתוצאה מכך חילול השם גדול וירידת כבוד התורה.
מנגד להתקפות כנגדו, פרנסי קהילת אלטונא כעסו על היעב"ץ שעורר את הפולמוס, אסרו עליו להתפלל בבית המדרש, החרימו אותו ודרשו שיעזוב את העיר. היעב"ץ "גייס" שלושה חכמים גדולים- רבי יעקב יהושע פלק (בעל פני יהושע), ר' שמואל הילמן ממיץ ור' אריה לייב מאמסטרדם. ארבעתם דרשו מר' יהונתן להתייצב בפניהם לבירור צדקתו. ר' יהונתן, שרצה להוכיח כי אינו קשור לשבתאות, כינס את כל עדתו בבית מדרשו,הכריז חרם על כל מאמיני שבתאי צבי ונשבע בשבועה חמורה מול ארון הקודש כי אין בו שמץ של שבתאות. מנגד, מתנגדיו החלו לפרסם קמיעות נוספים הרומזים, לטענתם, לשייכותו של ר' יהונתן לשבתאות. ר' יהונתן טען כי אותם המקומות בהם רמז לכאורה לשבתאות, כוונתו היתה לצירופים מן הקבלה. הוא שלח את הסבריו לשני מקובלים, ר' שמואל עסינגן ממינסטר ור' אליהו אליאנוב, והם הסכימו לדבריו כי צירופים אלה מקורם ברזי הקבלה.
היעב"ץ נאלץ לעזוב את אלטונ�, והתגורר בבית גיסו באמסטרדם, משם המשיך במאבקו בר' יהונתן. פולמוס זה התפשט בכל רחבי אירופה, ואפילו נוצרים החוו בה את דעותיהם. המחלוקת החריפה והגיעה עד לכדי הלשנות ומעשי נבלה מקרב שני המחנות. מרבית רבני אירופה עמדו לצדו של ר' יהונתן, ואף ועד ארבע ארצות הכריע בשנת תקי"ד לטובתו והורה לשרוף את כתבי הפלסתר כנגדו. כמו כן, רבני ליטא התכנסו בעיר מיר והחרימו את מי שיוציא שם רע על ר' יהונתן.
בשנת תקט"ו הוציא ר' יהונתן קונטרס "לוחות עדות" ובו מכתבי הרבנים שתמכו בו, תוך התנצלות וחולקת כבוד למתנגדיו וליעב"ץ.
בסופו של דבר, התקבל ר' יהונתן בעם ישראל כולו, והמחלוקת שככה.
נפטר באלטונה בכ"א באלול תקכ"ד.
ספריו[עריכה]
- כרתי ופלתי- חידושים וביאורים על טור יורה דעה (עד סימן קיא). ספר זה הוא הספר היחיד שהוציא ר' יהונתן עוד בחייו.
- אורים ותומים- על שולחן ערוך חושן משפט.
- בני אהובה- על משנה תורה לרמב"ם הלכות אישות וגירושין.
- בינה לעיתים- על רמב"ם הלכות יום טוב.
- שר האלף-על שולחן ערוך הלכות פסח (בתוך ספר "שם חדש" שיצא בורשה בשנת תקע"ז).
- ספר המדע- על הלכות ריבית.
- תרי"ג מצוות בדרך שיר וחרוז
- יערת דבש- דרשות בשני חלקים.
- תפארת יהונתן- חידושים ופירושים לתורה.
- אהבת יהונתן- על ההפטרות.
- קשת יהונתן- הספדים ודרשות.
- חיצי יהונתן- הספדים ודרשות.
- חידושי רבי יהונתן אייבשיץ על סוגיות הש"ס
- מאמר יהונתן- על הגדה של פסח
רבי שמעון בוכהלטר הוציא לאור את חידושיו של ר' יהונתן בקבלה ופילוסופיה תחת השם "שם עולם", אולם כנראה ספר זה מזוייף.