עשרת ימי תשובה
|
עשרת ימי תשובה אלו עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים המכונים גם בין כסה לעשור.
"עשרת ימי תשובה" - מפני שבהם התשובה מקובלת יותר, ועליהם נאמר "דרשו ה' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב".
"בין כסה לעשור" - כסה הוא ראש השנה על שם הכתוב (תהילים פא, ד): "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו", ודרשו חז"ל: "איזהו חג, שהחודש ((הירח)) מתכסה בו? הוי אומר: זה ראש השנה", כלומר בראש השנה שהוא ראש חודש, הירח מכוסה ואינו נראה, ועשור הוא יום הכיפורים החל בעשור לחודש.
תשובה
הימים שבין כסה לעשור, הינם ימים מיוחדים לקיום מצות התשובה. החיוב לעשות תשובה פרוס על פני כל השנה, אולם בימים אלו גובר מאוד חיוב זה. את הפסוקים בספר ישעיהו: "דרשו ה' בהמצאו, קראוהו בהיותו קרוב. יעזוב רשע דרכו, ואיש אוון מחשבותיו, וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלקינו כי ירבה לסלוח" פירשו חז"ל, כי מכוונים הם לעשרת הימים שמראש השנה ועד לאחר יום הכיפורים. בימים אלו ה' מתקרב לעמו ומצפה שכולם ישובו אליו בלב שלם.
בתלמוד, במסכת ראש השנה, מצינו כי שלושה ספרים נפתחים בראש השנה: ספר אחד, בו רשומים הצדיקים הגמורים אשר נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים; השני - ובו רשומים הרשעים הגמורים הנכתבים ונחתמים למיתה; והשלישי - ספרם של הבינוניים, שמצוותיהם ועברותיהם שקולות הן. גזר דינם של הבינוניים נשאר פתוח ועומד מראש השנה ועד יום הכיפורים, ובידם - על ידי חזרה בתשובה - להיכתב ולהיחתם לחיים.
התשובה כוללת: חרטה בלב שלם על חטאי העבר, עזיבת החטאים והמנעות מעשייתם, וידוי עליהם וקבלת החלטה אמיתית בלב שלא לחטוא עוד בעתיד.
ראוי להחמיר בימים שבין כסה לעשור בחומרות הלכתיות, אף על פי שבשאר ימות השנה, אין הוא מחמיר בחומרות אלו. בימים אלו אנו מבקשים מה' שיתנהג עמנו לפנים משורת הדין ולכן ראוי שנתנהג גם אנו בהם לפנים משורת הדין.
מנהגים
בימים אלו מוסיפים בתפילת שמונה עשרה הוספות מיוחדות. ההוספות הן: בברכת "אבות" מוסיפים: "זכרנו לחיים..."; בברכת "מחיה המתים" מוסיפים: "מי כמוך..."; בברכת "אתה קדוש" מסיימים: ב"המלך הקדוש" במקום "האל הקדוש"; בברכת "השיבה שופטנו" מסיימים: ב"המלך המשפט" במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט"; בברכת "מודים" מוסיפים: "וכתוב לחיים טובים..."; בברכת "שים שלום" מוסיפים: "בספר חיים ברכה ושלום...".
יש נוהגים בימים אלו להוסיף בתפילה הוספות שונות: אומרים "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'" [1] לאחר ישתבח לפני ברכו. אומרים אבינו מלכנו לאחר חזרת הש"ץ לפני תחנון, ובשבילו פותחים את הארון. בסליחות מאריכים יותר. מנהג האשכנזים להוסיף בהם פיוט על העקידה. השבת החלה בעשרת ימי תשובה נקראת שבת שובה ובה הרב דורש דרשה מיוחדת לעורר את הקהל לתשובה.
(ראה גם ערך: שבת שובה; כפרות).
הערות שוליים
- ↑ תהילים ק"ל