רבה בר נחמני

הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית

רַבָּה‏^[1] בר נחמני (270 בערך - 310 או 330 בערך) הקרוי בדרך כלל פשוט "רבה", היה אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו‏^[2], ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנים. היה תלמידם של רב הונא ורב יהודה. כל מאות פסקיו של רבה התקבלו להלכה חוץ משלושה‏^[3].

תולדותיו

רבה נולד בבבל. אחיו הזמינו אותו לארץ ישראל כדי ללמוד תורה מפי רבי יוחנן‏‏,‏^[4] ולדעת התוספות נענה רבה להזמנתם.‏^[5]

רבה היה תלמידם של רב הונא בישיבת סורא ושל רב יהודה בר יחזקאל בישיבת פומבדיתא. כשנפטר רב יהודה בר יחזקאל, היו שני מועמדים להחליפו בתפקיד ראש ישיבת פומבדיתא: רבה ורב יוסף. כיוון שרב יוסף היה בקי בהלכה ("סיני") (בניגוד לרבה, שהצטיין בפלפול, "עוקר הרים"), הוחלט למנותו, אך הוא לא הסכים לקבל את התפקיד, ולכן התמנה רבה.בבלי ברכות סד א בימיו של רבה הגיעה ישיבת פומבדיתא לשיא פריחתה. את לימודו היה פותח בדבר בדיחה, ולאחר מכן עבר לדיון הלכתי.בבלי שבת ל ב במחלוקות הרבות שבין רבה לרב יוסף, תמיד הלכה כרבה, מלבד שלושה מקרים.בבלי בבא בתרא קיד ב רבה התעמק גם במשניות שיתר חכמי בבל לא גילו בהן עניין, משום שנכללו בהן הלכות שלא נהגו בבבל, והעיד על עצמו: "יחיד אני בנגעים, יחיד אני באהלות".‏^[6] הוא היה המומחה הגדול בדורו לעניין הלכות נגעים{{מקור|תבנית:בבלי בבא מציעא פו א היה ממעט בשינה, ועל פי עדות תלמידו אביי, הוא ישן רק כשינת הסוס - "שיתין נשמי" (שישים נשימות) כרבו המובהק רבבבלי סוכה כו ב.

בעת שמונה לראש ישיבת פומבדיתא היה רבה בן 18 שנה, ועמד בראש הישיבה עד מותו, בגיל 40. על פי דעות אחרות היה רבה כשהוכתר בן 38, ונפטר בגיל 60.‏^[7] התלמוד מסביר‏^[8] שרבה לא זכה לאריכות ימים משום שהיה מצאצאי עלי הכהן, שעליו נאמר: "וכל מרבית ביתך ימותו אנשים". קיימת גם גרסה שבתלמוד מדובר אודות "רבא" חבירו של אביי, אך רבים הראיות כי הגרסה המדויקת היא "רבה" דודו של אביי, שהוא היה כוהן בוודאות, ולא על רבא‏^[9].

רבה חי בעוני, ותלמידו רבא השווה בינו ובין רב חסדא כדי להראות שאריכות ימים, בנים ומזונות אינם ניתנים לאדם לפי זכותו, אלא תלויים במזל: רב חסדא חי 92 שנים, ורבה - 40 בלבד; בביתו של רב חסדא היו 60 חתונות, ובביתו של רבה - 60 אסונות; בביתו של רב חסדא גם הכלבים אכלו סולת, ובביתו של רבה - אפילו לחם שעורים לאנשים היה נדיר.‏^[10]

היה דודו ואביו המאמץ של אביי ורבו המובהק‏‏^[11]. תלמיד נוסף שלו היה רבא, ושני תלמידיו אלה היו ראשי הדור הרביעי של האמוראים בבבל.

על פי התלמוד, פטירתו הייתה כרוכה בכמה נסים.‏^[6] הדבר אירע בעקבות הלשנה למלך פרס שיש יהודי נכבד שמבטל 12,000 יהודים ממסי המלכות שני חודשים בכל שנה, בזמן ירחי כלה. בעקבות ההלשנה, חיפשו שוטרי המלך את רבה. רבה ברח ולא מצאוהו. לאחר סדרת חיפושים, נפטר רבה בלא ששוטרי המלך מצאוהו.

האגדה מספרת‏^[6] שבשמים נפלה מחלוקת בעניין של טהרה: הקב"ה קבע: טהור, ופמליתו קבעה: טמא. החליטו לקרוא לרבה, שהיה בקי בתחום זה, שיפסוק במחלוקת. מלאך המוות, שנשלח להביאו, לא יכול לקחתו, משום שרבה לא חדל לרגע מתלמודו. נשבה הרוח בענפים, ורבה חשב שאלה פרשי המלך המחפשים אותו, וביקש למות כדי שלא ליפול בידיהם, ויצאה נפשו באומרו, בתשובה לשאלת השמים, "טהור טהור". יצאה בת קול ואמרה: "אשריך רבה בר נחמני, שגופך טהור ויצאתה נשמתך ב'טהור'".

חבריו

על חברי נמנה רב חסדא שככל הנראה נחשב גדול ממנו. על כך מסופר בבבא מציעא‏^[12] כי רב אושעיא ביקש מרבה שכאשר הוא הולך להפגש עם רב חסדא בסורא (ככל הנראה ללמוד תורה) ישאל אותה שאלה הלכתית (בדין תקפו כהן).

ההבחנה בין "רבה" ל"רבא"

בדפוסי התלמוד הבבלי, ויותר מכך בכתבי היד שלו, רבים החילופים בין רבה לרבא. על ההבדל ביניהם, בכתיב ובהגייה, כתב רב האיי גאון:‏^[13] "אלו כֻּלן ראבה נכתבין בהי והבֵּי דגש. אבל ראבא נכתב באלף, והבֵּי רפוי... ודעו כי ראבה אַבָּה שמו, וזה ריש שהוסיפו עליו - במקום רב. ורַאבָא אֲבָא שמו, וזה ריש המוסיף עליו - כמו רב. ופירוש אַבָּה כמו שאומר אָבִי, ופירוש אֲבָא כמו שאומר אבא סתם." במסורת ההגייה הרווחת היום, ההבדל בין השמות הוא בכך שרבה נהגה ב-ב' דגושה, ואילו רבא ב-ב' רפה. במסורת יהדות תימן ההבדל הוא בין דגש קל לדגש חזק, ושתי הקריאות מכוונות עקרונית להבחנה של רב האיי, שלדעתו גם הדברים נובעים מהבדל במשמעות בין השמות, בין "[ה]אב" ל"אבי".

באשר לכתיב, עמדו חוקרים על כך שגם בכתבי יד משובחים אין הבחנה חותכת ביניהם, ורבים החילופים. לדעת שמא יהודה פרידמן, הממצא בכתבי היד מעלה כי ככל הנראה במקור לא היה הבדל בכתיב בין שני החכמים, גם אם נשמר הבדל בהגייה, וככל הנראה במשך השנים הוסיפו צורות הבחנה שונות כדי להבדיל ביניהם גם בכתיב, אך לכלל אחידות לא הגיעו, וזה מה שיצר את החילופים הרבים בין החכמים.‏^[14]

מתורתו

• כלל הלכתי ידוע אותו אמר רבה, הוא כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו, כלומר כל שתי פעולות שלא ניתן לבצען בזו אחר זו, מכיוון שחלותה של האחת מונעת את השנייה, לא ניתן לבצען בפעם אחת.
• רבה מסביר את דיני השבועה המוטלת על מודה במקצת, בניגוד לסברת המיגו האומרת כי עליו להיות נאמן במיגו שהיה כופר הכול ופטור משבועה, על פי החזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו, האומרת כי הוא מודה במקצת לא מכיוון שהוא צודק, אלא מכיוון שהוא חושש להעיז פניו בפני בעל חובו שעשה לו טובה.
• לולב בימין ואתרוג בשמאל‏^[15].

משפחתו

בנו, רבי חייא, מוזכר בתלמוד‏^[16], מפורסם יותר הוא בנו רבא בריה דרבה.

בנו היה חמא‏^[17].

תורתו

"ורבה נמי לחדודי לאביי הוא דבעי" מסורת הש"ס ברכות לג:

שהרי היה רבו.

• כמה ידע האי צורבא מרבנן לרצויי למריה. אמר ליה אביי והא משתקין אותו תנן. ורבה נמי לחדודי לאביי הוא דבעי ברכות לג:.
• הווה קא בדיק ליה רבה לוושט מאבראי. אמר ליה אביי והא מר הוא דאמר ושט אין לו בדיקה אלא מבפנים וכו'. ורבה נמי לחדודי לאביי הוא דבעי חולין מג:.
• מאי טעמייהו דרבנן אשה מרגשת בעצמה. אמר ליה אביי אם כן תהא דיה שעתה. ורבה נמי לחדודי לאביי הוא דבעי נדה ד:.

"ומותבינן אשמעתין" ציין לזה מסורת הש"ס קידושין נ:

• ברכות לג., שבת קכה:, ערובין ט:, גיטין לח:, מנחות מט., קידושין נ:

"אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי" ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים

• בבא קמא פה., קידושין מז:, נידה כז. לגירסת גמרותינו, והב"ח גרס רבא

לקריאה נוספת

• רפאל הירשמן, "רבא ורבה - כמה שנים חיו ?", משפחה, מוסף "קולמוס" 56.

קישורים חיצוניים

• אהרן היימאן, "רבה בר נחמני", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 1070-1062, באתר HebrewBooks
• רבה בר נחמני, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• וילהלם בכר ויעקב בצלאל לויטערבאך, ‏Rabbah B. Nahmani, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia תבנית:אנגלית

הערות שוליים