הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
בעת שיעור
תאריך לידה	י"ד באייר תרע"א
תאריך פטירה	ט"ו בתשרי, יום טוב ראשון של סוכות תשס"ח
מקום פעילות	ירושלים
השתייכות	הציונות הדתית
נושאים שבהם עסק	הלכה, תלמוד,אמונה,גאולה תשובה,ארץ ישראל ,עם ישראל
תפקידים נוספים	ראש ישיבת מרכז הרב, הרב הראשי לישראל
רבותיו	הרב צבי פסח פרנק, הרב איסר זלמן מלצר, הרב משה מרדכי אפשטיין, הרב יחזקאל סרנא
תלמידיו	ראה לקמן
חיבוריו	ראה לקמן

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (ידוע בכינויו "רֵב אברום") היה ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל, ממנהיגי הציונות הדתית.

תולדות חייו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא נולד בי"ד באייר תרע"א בירושלים שבין החומות למשפחה ירושלמית ותיקה. אביו הרב שלמה זלמן ואימו הענא רייזל היו דור שישי בארץ, צאצאי תלמידי הגר"א. בילדותו התבלט כירא שמים גדול ובעל כשרונות. תמיד היה שקוע בספרים. למד בתלמוד תורה "עץ חיים" שבחורבת רבי יהודה החסיד. בגיל 12 חיבר את חיבורו הראשון "דרכי הקניינים".לאחר פרעות תרפ"ט, כשעברה ישיבת חברון לירושלים ורבים מלומדי התורה נמשכו ללמוד בה, החל גם הא ללמוד בה. בראשות הישיבה עמד אז הרב משה מרדכי עפשטיין. באותה תקופה כבר ידע הרב שפירא שלשה סדרי ש"ס על בוריים. בישיבת חברון הרב שקד על תלמודו שקידה עצומה, עד שלא הכיר את היושבים על ידו בספסל. גדולי התורה באותה תקופה, כמו החזון איש והרב איסר זלמן מלצר התכתבו איתו.

נשא לאישה את פנינה פערל בת הרב יעקב אלעזר הירשוביץ, אחות הרב שלום נתן רענן, חתנו של הראי"ה. לאחר נישואיו נכנס לישיבת מרכז הרב והחל להתמסר אליה. כשנחלש הרב יעקב משה חרל"פ, ראש הישיבה, החל להעביר את השיעורים הכלליים במקומו.

בשנת תשט"ז נתמנה על ידי הרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג לדיין בבית הדין בירושלים, לצידם של הרב יוסף שלום אלישיב, הרב בצלאל ז'ולטי והרב אליעזר גולדשמידט. בשנת תשל"א התמנה לתפקיד אב בית דין. בשנת תשל"ד נעשה חבר בבית הדין הגדול לערעורים בירושלים, לצד הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה יוסף, הרב שלמה גורן והרב אליעזר יהודה וולדינברג בעל ה'ציץ אליעזר'. בשנת תש"מ נבחר הרב להיות חבר במועצת הרבנות הראשית. לצד תפקידיו כדיין המשיך לכהן כראש ישיבה בישיבת מרכז הרב (לצד הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב שאול ישראלי), ומדי שבוע העביר �ת השיעור הכללי (שיעור כללי נוסף העביר הרב ישראלי).

הרב צבי יהודה קוק העביר אליו בשנותיו האחרונות את ניהול הישיבה. ובשנת ה'תשמ"ב (1982), לאחר פטירתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק, נתמנה לראש ישיבת מרכז הרב לצדו של הרב שאול ישראלי.

בשנת תשמ"ג נבחר לכהן כרב הראשי לישראל וכנשיא בית הדין הגדול, לצד הראשון לציון הרב מרדכי אליהו. בשנות כהונתו ייסד מחלקת ייבוא במערכת הכשרות, ופעל רבות להעמדת התורה על מקומה הראוי לה, הגנה על שלמות הארץ, ופסק פסקים מכריעים כקביעת רגע המות^[1], עליה להר הבית ושאלת יהדותם של עולי אתיופיה.

בשנת תשנ"� גמר את כהונתו בתפקיד זה, ומאז ועד פטירתו שימ� כראש ישיבה בלבד. בתוקף תפקידו כראש ישיבת מרכז הרב, הפך הרב שפירא לאחד ממנהיגי הציבור הדתי לאומי, שמרבית רבניו נשמעו להוראותיו והדרכותיו. כמו כן, שימש כראש רבני תנועת קוממיות.

נפטר ביום טוב של חג הסוכות, ט"ו בתשרי תשס"ח, ונקבר למחרת בהר הזיתים, על יד הראי"ה והרצי"ה. בהלוויתו השתתפו רבבות אנשים על אף שהיה מדובר בחול המועד וביום שישי (בשעון חורף).

דרכו והשקפתו

מסורת של תורה

בשיטתו של הרב שפירא, בלט מאד ענין העברת התורה מדור לדור. הוא הדגיש בפני תלמידיו פעמים רבות את דברי הרמב"ם בהקדמתו למשנה תורה, בהם הוא מפרט את השתלשלות התורה והעברתה מדור לדור. בשל כך, הרב שפירא התנגד לכל שינוי קטן מהנהוג והמקובל, הן בדרכי הלימוד, בהן סבר שאין לשנות מסדרי הלימוד הישיבתי הנהוג^[2], והן בפסיקת הלכה. הביטוי "מסורת של תורה" היה שגור על פיו, והוא הרבה לדבר ולכתוב על כך מהיבטים שונים^[3]. בשל כך, המושג שימוש תלמידי חכמים תפס בשיטתו מקום חשוב ביותר.

הוא הורה כי אין חיוב להטיל פתיל תכלת בציצית, משום שאין מסורת המצביעה על זיהוי זה^[4].

ישיבה ודרכי לימוד

הרב שפירא ראה בישיבה בית גידול לתלמידי חכמים. לכן, סבר כי מרבית הזמן והמרץ יש להשקיע בגמרא, בעיון ובבקיאות, על מנת לגדל תלמידי חכמים. בסדר הלימוד הורה תמיד שלא לשנות מן המקובל בישיבות (ראה לעיל), והדגיש כי הלימוד העיוני הינו הכרחי לרכישת דרכי חשיבה ולימוד החיוניים גם בפסיקת הלכה, ולכן למעשה כך ראוי ללמוד על מנת "לאסוקי שמעעתא אליבא דהלכתא". על דברי המהר"ל מפראג בנתיב התורה^{(דרוש מקור)} כנגד לימוד מפולפל שאינו להלכה והעדפת לימוד רא"ש על פני לימוד תוספות אמר: "כלל ישראל לא קיבל את המהר"ל בזה"^[5]. הוא התבטא כי מי שיודע ש"ס הוא תלמיד חכם, ומי שיודע ש"ס עם תוספות הוא גאון.

עם זאת, הוראתו היתה ללמוד בקצב מהיר, והמליץ על קצב של כשני דפי עיון בשבוע (למעט בתחילת הלימודים בישיבה, שאז סבר שיש להתעכב יותר על מנת לפתח דרכי לימוד^[6]).

הוא הורה כל על תלמידי ישיבה לעסוק בספרי אחרונים, כגון קצות החושן, נתיבות המשפט, שאגת אריה, ספרי רעק"א ועוד, משום שלשיטתו הם מקנים לתלמיד דרכי חשיבה ומחדדים את מוחו.

עם זאת, הורה לתלמידיו לעסוק גם בלימודי אמונה^[7], ובייחוד בכתבי הראי"ה, בהם המליץ להתחיל מהספר עין איה, משום שדרכו ניתן לראות כיצד הגיע הרב קוק להשקפותיו ורעיונותיו מתוך דברי חז"ל^[8]. הוא היה מהדוחפים להוצאת הספר עין איה.

ארץ ישראל

הרב שפירא היה מהלוחמים הגדולים למען שלמות ארץ ישראל. הוא התנגד לכל מסירה של חבלי מולדת, ועודד מחאות ומאבקים כנגד הנסיגה מסיני, הסכמי אוסלו, תכנית ההתנתקות ועוד. הוא דגל בסירוב פקודה, ובתקופת המאבק כנגד ההתנתקות פרסם פסק דין (עליו חתמו רבנים רבים מתלמידיו), בו נכתב בין השאר: "פקודה להשתתף בפינוי יהודים מביתם ע"מ למסור את הקרקע לנכרים הינה פקודה הונגדת את דת תורתנו הקדושה ואסור לקיימה... אסור להשמע לה ואין לאף אדם סמכות להורותה... כל שיעבור על איסור זה לא ינקה, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא". כמו כן, כתב שם: "רק גדולי תלמידי החכמים שבדור כוחם לפסוק שאלות חמורות בכל חלקי התורה, ופסקיהם מקובלים בישראל, ראויים לפסוק בשאלות אלה הנוגעים לכלל ישראל. כל מי שלא הגיע למדרגה זו עליו להימנע מלפסוק בעניינים אלה, ואם בכל זאת מורה הלכה כבר קרא עליו הרמב"ם (הל' ת"ת פ"ה ה"ד): 'רשע שוטה וגס הרוח ועליו נאמר כי רבים חללים הפילה וכו' ועליו נאמר ועצומים כל הרוגיה..." וקבע כי: "הנוקטים למעשה כפי מה שפסקו להם רבנים שלא הגיעו לדרגת הוראה בנושאים אלה, אינם בגדר שוגגים ועתידים ליתן את הדין"^[9].לפסק זה הצטרפו שבעים רבנים מרכזים מהציונות הדתית‏^[10]. עם זאת, התנגד לשימוש באלימות כלפי שוטרים וחיילים הבאים לפנות יהודים^[11].

עם זאת, הדגיש את חשיבותה וקדושתה של מדינת ישראל, על אף הנסיגות והפינויים, וסבר כי יש להמשיך ולומר הלל ביום העצמאות וכן התנגד לשינויים בתפילה לשלום המדינה.

התנגד לעלייה להר הבית בזמננו, מפני שכל ההר הוא בחזקת ספק איסור כרת. כשנשאל האם באבנים מהר הבית ישנה קדושה, ראה בעצם השאלה חילול השם, וכתב שהיא נובעת "מהמצב הנורא שנראה לפנינו כעת שיש עבדות פנימית מחוסר אמונה יהודית, ונכנעים לגוים ברגשי חנופה בכל ענייני קדושת א"י, ואין אדם כזה מרגיש בחילול השם הגדול והנורא שיש גם בהעלאת הדבר כבעיא, ושכינה אומרת כביכול קלני מראש קלני מזרועי^[12], וד' ירחם"^[13].

אישיותו

היה ידוע בכח הריכוז הגדול שלו. כח זה התבטא בכמה מישורים, בשקידתו העצומה בתורה, (עד שסיפר שבהיותו תלמיד בישיבת חברון לא ידע מיהו שכנו לספסל בבית המדרש. כמו כן, מספרים כי פעמים מספר נכנסו לביתו בהיותו לומד מבלי שהוא הבחין בכך), בכוונתו המרובה בתפילה (וכן שתמיד התפלל וברך מתוך סידור), וכן כשבאו אליו להתייעצות, שאלה או דיון.

היה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות ומתייחס לכל אדם מישראל אם בשאלה תורנית, עצה, ברכה ועוד. ידוע היה בחיוכו ושמחת חייו, והרבה לומר "מילתא דבדיחותא" ודברי שנינות לשמח את סובביו.

קשריו עם הרבי מליובאוויטש

הרב ביחד עם הרב מרדכי אליהו הגיעו במשך כהונתם כרבנים הראשיים שלושה פעמים להפגש עם הרבי מליובאוויטש בשנים א)תשד"מ ב)תשמ"ו ג) תשמ"ט

תלמידיו

|רבני ערים

• הרב יעקב אריאל - רב העיר רמת גן
• הרב שלמה קורח - רב העיר בני ברק
• הרב שלמה בן חמו- רב העיר קרית גת
• הרב דוד סתיו-רב העיר שוהם ויו"ר ארגון רבני צוהר
• הרב קלמן בר- רב העיר נתניה
• הרב ישעיהו מייטליס - רב העיר נהריה

|ראשי ישיבות ורבני ישובים

• הרב דב ליאור - רבה של חברון- קריית ארבע וראש ישיבת ניר קריית ארבע
• הרב זלמן ברוך מלמד - רב הישובבית אל וראש ישיבת בית אל
• הרב אליקים לבנון - רב היישוב אלון מורה,רב המועצה האזורית שומרון וראש ישיבת ברכת יוסף
• הרב אליעזר מלמד - רב היישוב הר ברכה וראש ישיבת הר ברכה
• בנו,הרב יעקב שפירא - ראש ישיבת מרכז הרב
• הרב דוד חי הכהן ראש ישיבת נתיבות ישראל בבת ים ורב שכונה בעיר
• הרב אמנון שוגרמן - ראש ישיבת הגולן בחספין
• הרב יואל מנוביץ - ראש ישיבת הגולן בחספין
• הרב אליעזר חיים שנוולד-ראש ישיבות ההסדר "מאיר הראל" במודיעין ובאופקים
• הרב נעם ולדמן -ראש ישיבת 'ניר' בקריית ארבע
• הרב שלמה לוי- ראש 'ישיבת ההסדר ראשון לציון'
• הרב יהושע שפירא-ראש ישיבת ההסדר ברמת גן
• הרב יהושע בן-מאיר - ראש ישיבת שבות ישראל באפרת
• הרב אלישמע כהן-ראש הישיבה הגבוהה בחומש
• הרב דני איזק - ראש ישיבת 'בית אורות'
• הרב יצחק בן שחר - ראש ישיבת קדומים
• הרב נתן אופנר-ראש ישיבת ההסדר 'רעותא' בכרמל
• הרב עמיאל שטרנברג - ראש ישיבת הר המור וראש כולל "חזון אלחנן" בעיר דוד
• הרב מרדכי שטרנברג - ראש ישיבת הר המור
• הרב ירחמיאל וייס - ראש הישיבה לצעירים
• הרב יאיר גזבר-ראש הישיבה לצעירים ור"מ בישיבת 'מרכז הרב'
• הרב אהרן טרופ - ראש הישיבה התיכונית 'בני צבי'
• הרב שמואל אקשטיין-ראש הישיבה התיכונית ב 'שעלבים'
• הרב יצחק דור - ראש הישיבה התיכונית חורב בירושלים.
• הרב יעקב שרעבי -ראש ישיבת נחלת ישראל במגדל העמק
• הרב ינון אילני -ראש הישיבה הגבוהה בערד
• הרב מיכאל הרשקוביץ- רב הישוב נריה ור"מ בישיבת 'מרכז הרב'
• הרב איתמר אורבך - רב היישוב 'חשמונאים' ור"מ בישיבת 'מרכז הרב'

• הרב משה ביגל- רב הישוב מיתר
• הרב אברהם גיסר-רב הישוב עפרה
• הרב אלחנן בן נון-רב הישוב שילה
• הרב גדעון פרל-רב היישוב אלון שבות ולשעבר מעוזריו ברבנות הראשית לישראל
• הרב דוד דודקביץ-רב הישוב יצהר וראש הכולל
• הרב יחזקאל דאום - רב תנובה והמושב רמת מגשימים
• הרב יונתן דון יחיא- רב מושב הזורעים
• הרב יצחק יעקובוביץ' - רב המועצה אזורית דרום השרון ובעבר ראש מחלקת כשרות הייבוא ברבנות הראשית לישראל.
• הרב יוסף טולדאנו-רבה של גבעת זאב.

|דיינים

• [[�רב שלמה שפירא]] -דיין בבית הדין הרבני הגדול ולשעבר אב"ד נתניה, נכד אחיו של הרב שפיר�, ומי שסיים את מפעלו של הרב שפירא בעריכת המהדורה השנייה של הספר"זכר יצחק"
• הרב מאיר פריימן-אב"ד בתל אביב וראש כולל ערב בישיבת 'מרכז הרב'
• הרב יגאל לרר -אב"ד בפתח תקווה ור"מ בישיבת 'מרכז הרב'
• הרב אברהם צבי גאופטמן -דיין בבאר שבע וראש כולל דיינות בישיבת 'מרכז הרב
• הרב אברהם יצחק כלאב - אב"ד בירושלים וראש כולל פסגות
• הרב סעדיה שרעבי- אב"ד בירושלים

|מנהיגי ציבור, פוסקים ור"מים בישיבות

• הרב איתן איזמן - ראש מוסדות החינוך "נעם", לשעבר ראש לשכתו של הרב שפירא כרב הראשי לישראל
• הרב מנחם בורשטין - ראש מכון פוע"ה
• הרב נריה גוטל ראש מכללת אורות ישראל
• הרב מרדכי פרום- ר"מ בישיבת 'מרכז הרב' (אשתו היא אחיינית אשתו של הרב שפירא).
• הרב חיים פוגל- רב מכללת אמונה,ראש הגרעין התורני ברחובות ויושב ראש חבר הנאמנים של מכללת אורות ישראל
• הרב חיים שטיינר - ר"מ בישיבת מרכז הרב
• הרב יהושע מגנס - ר"מ בישיבת מרכז הרב, ראש האולפנית בתל אביב
• הרב אברהם ישראל סילבצקי- ר"מ בישיבת מרכז הרב
• הרב פנחס מונדשיין -ר"מ בישיבת מרכז הרב ומגיד שיעור כללי ב'ישיבת ההסדר ראשון לציון'
• הרב חיים אביהוא שוורץ- ר"מ בישיבות 'מרכז הרב' ובית אל
• הרב חיים כ"ץ -ר"מ בישיבות 'מרכז הרב' ובית אל
• הרב אבינועם זומר- ר"מ בישיבת 'מרכז הרב'
• הרב איתן שנדורפי-ר"מ בישיבת 'מרכז הרב' וב'ישיבת ירושלים לצעירים'
• הרב בנימין רקובר - עורך סדרת ספרי "שיעורי מרן הגר"א שפירא" על התלמוד
• הרב משה קליין-רב בתי החולים 'הדסה' ורב שכונת 'כפר גנים' בפתח תקווה
• הרב משה לוינגר- היה ממקימי גוש אמונים, ממייסדי מועצת יש"ע וממנהיגיה בעבר.
• הרב שמחה שטטנר-נשיא הישיבה הגבוהה' נחלת ישראל' במגדל העמק
• הרב מרדכי ענתבי-רב שכונת בית הכרם בירושלים ור"מ במכון מאיר
• הרב משה דימנטמן- ר"מ בישיבת כרם ביבנה.
• הרב חיים ירוחם סמוטריץ' - ראש כולל בישיבת ניר קריית ארבע ורב היישוב יתיר.
• הרב משה הררי -מחבר הספרים 'מקראי קודש'
• הרב מנחם פרל-רב שירותי הכבאות והצלה
• הרב מנחם פליקס-מבוגרי ישיבת מרכז הרב ומראשי גוש אמונים
• הרב אריה קורן-מוותיקי תלמידי ישיבת מרכז הרב ומייסד תלמוד תורה מורשה
• הרב אביעזר שטראוס-ר"מ בת"ת מורשה
• הרב אריה רוזנברג-ר"מ בישיבת דרך חיים בשעלבים.
• הרב שהם גנוט-ר"מ במכון מאיר
• הרב משה לסקר-ר"מ בישיבת הגולן
• הרב אהרון אייזנטל-ר"מ בישיבת הגולן
• הרב בניהו ברונר- ראש הגרעין התורני בצפת ומייסד הישיבה
• הרב אברהם שרייבר-ראש כולל ולשעבר רב הישוב כפר דרום
• הרב יצחק יודאיקין-ראש כולל בתל אביב
• הרב שמואל יניב-מחבר ספרים

ועוד רבים מהרבנים שלמדו בישיבת מרכז הרב בשנות כהונתו.

ספריו

• שעורי מרן הגר"א שפירא - סדרת שיעוריו על הש"ס בעריכת הרב בנימין רקובר, בשישה כרכים על אחת עשרה מסכתות: שבת, פסחים, כתובות, קידושין, יבמות, גיטין, נדרים, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא וסנהדרין.
• מנחת אברהם - שאלות ותשובות, פסקי דין וחקרי הלכה (ארבעה כרכים).
• זכר יצחק - תשובות מאת רבי יצחק מפוניבז' שההדיר הרב שפירא, והוסיף להם קונטרס חשוב.
• מורשה (חלק א') - מאמרים בענייני התורה והשעה.
• עת לכל חפץ- מאמרים למועדים.
• ליקוטים מתוך שיעורי הגר"א שפירא הרב הראשי לישראל- במכונת כתיבה, בעריכת הרב צבי טל.
• חוברת פרזים ומוקפים פורים שחל להיות בשבת- ירושלים תשל"ו.

ספרים שיצאו לאור לאחר פטירתו

• אמרי שפר - פנינים על פרשות השבוע, 'שמועות מוצאי שבת' והדרכות בלימוד, בעריכת הרב בנימין רקובר והרב יצחק דדון.
• הרב יצחק דדון, ראש דברך - עובדות וסיפורים ממרן הגר"א שפירא לפי סדר פרשיות השבוע, ירושלים תש"ע
• מורשה (חלק ב') - שיחות למועדים.
• היושבת בגנים" - הגדה של פסח, נערך על ידי בנו ר' יעקב שפירא.
• מעמק אברהם- אהל אברהם- ספר מאת הרב חיים אביהוא שוורץ המורכב משני חלקים. האחד- עריכה של כמה משיעוריו הכלליים של הרב שפירא והשני על דמותו ותולדותיו.
• חוברות עם שיחותיו למועדים.
• קונטרס יומא דריגלא- שיחות שאמר בישיבה בימי האזכרה לרצי"ה
• קונטרס היושבת בגנים- על מצוות כתיבת ספר תורה

הקודם: הרב שלמה גורן

הרב הראשי האשכנזי

הבא: הרב ישראל מאיר לאו

הקודם: הרב צבי יהודה הכהן קוק

ראשי ישיבת מרכז הרב

הבא: הרב יעקב שפירא

לקריאה נוספת

• אתחלתא היא- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה' חלק ב.
• לזכר מו"ר הגאון הרב אברהם אלקנה שפירא מתוך "דגל ירושלים- בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים, חלק ו' עמ' 267-289.
• ניצני ארץ- בטאון ישיבת מרכז הרב, כרך י"ח, תשע"ג שהוקדש לזכרו.
• אשכבתיה דרבי: דברי הספד על מרן ראש הישיבה הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל שנאמרו בעיר הקודש רעננה, בהוצאת ישיבת מרכז הרב, י-ם תשס"ח.

קישורים חיצוניים

• הלויתו, ערוץ מאיר.

שיעוריו

• שיעורי הרב באתר ישיבה
• שיחות ושיעורים מפיו שהועברו במהלך השנים
• מאמרים תורניים של הרב באתר רמב"י
• מאמרי הרב באתר רמבי"ש

עליו

• סיפורים מאמרים ושיעורים לזכרו באתר ישיבה
• קובץ הספדים שנאמרו עליו מפי הרב עובדיה יוסף זצ"ל,הרב אזרחי,הרב חיים דרוקמן, הרב יעקב אריאל ועוד
• מאמר לזכר הרב שפירא מאת הרב שמחה שטטנר, אתר ישיבה
• שלושה כתרים, מאמר לזכרו מאת חתן בנו הרב אברהם ישראל סילבצקי, אתר ישיבה

הערות שוליים