ישיבת בית אל

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:13, 23 במאי 2023 מאת 89.208.57.58 (שיחה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: הוא איננו אנצקילופדי. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך זה עוסק בישיבה גבוהה בישוב בית אל. אם התכוונתם לישיבה בירושלים ללימודי קבלה, עיינו בערך ישיבת המקובלים בית אל.

ישיבת בית אל היא ישיבה גבוהה השוכנת בישוב בית אל שבחבל בנימין, בראשות הרב זלמן ברוך מלמד.


ישיבת בית אל
תלמידי הישיבה בשיחה של ראש הישיבה הרב זלמן מלמד לפני סליחות
סוג ישיבה גבוהה
תאריך יסוד תשל"ח
מיקום בית אל
השתייכות (זרם) הציונות הדתית
מייסדים הרב זלמן ברוך מלמד ותלמידים מישיבת מרכז הרב, בהדרכת הרב צבי יהודה הכהן קוק.
ראש הישיבה כיום הרב זלמן ברוך מלמד
מספר תלמידים כ- 360 ועוד כ- 120 אברכים

תולדות הישיבה[עריכה]

בשנת תשל"ח הטיל הרב צבי יהודה על הרב זלמן מלמד לייסד ישיבה ביישוב החדש עפרה, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל והוחלט להקים את הישיבה ביישוב חדש בבסיס הצבאי בבית אל. בהמשך הוקמה הישיבה על גבעה סמוכה וסביב הישיבה הוקם היישוב בית אל ב'. חציו השני של הגרעין המיישב בבסיס הצבאי, הקים את בית-אל א', יישובים סמוכים אשר לימים התאחדו.

בבית אל חלם יעקב "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה". לימים, חוזרים בניו אל המקום ומגשימים את החלום. ראשיתו - בגרעין קטן היושב בבסיס הצבאי הסמוך, והיום - בישוב בנוי לתלפיות, במוסדות חינוך רבים, ובישיבה גבוהה המונה כ-280 תלמידים ו-120 אברכים.

הישיבה מחנכת את תלמידיה לאור משנתו של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב צבי יהודה זצ"ל, בהדגשת ערכי הנצח של עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל, כחטיבה אחת מאוחדת. עובדה זו באה לידי ביטוי הן בתכני הלימוד והן בתכנים החינוכיים המבטאים את השייכות והחיבור לתהליך שיבת ישראל אל ארצם ואל תורתם. כמטרה מרכזית הציבה לה הישיבה את השאיפה להעמיד תלמידי חכמים בעלי שיעור קומה – באווירה המיוחד של תורת ארץ ישראל. בראשות הישיבה עומד מיום היוסדה הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א ולצידו צוות הר"מים ותיק ומנוסה הכולל דיינים ורבני ישובים. בישיבה מגוון רחב של תלמידים מכל רחבי הארץ, היוצרים ביחד אווירה של משפחה חמה, וגם לאחר עזיבתם רואים הם בה את המקור והמעיין לשלבים השונים בבניינם הרוחני.

מסלולי הלימוד בישיבה[עריכה]

מסגרות הלימוד בישיבה עשירות ומגוונות, משלבות לימודי גמרא עיון ובקיאות, אמונה ותנ"ך. לימוד הגמרא - בשנים א'-ו' - לימודי עיון ברמה גבוהה, בהנחיית הר"מים - ת"ח מובהקים, רובם דיינים וחלקם רבני יישובים. זאת לצד תוכנית בקיאות מקיפה במסכתות הישיבתיות.

לימודי הבקיאות כוללים מבחני בקיאות חודשיים בהיקפים של עשרים דפי גמרא, רש"י ותוספות, ומבחני חזרה בהיקף של חצי המסכת ועד למסכת שלמה. לאחרונה נפתח בישיבה מסלול נסיוני של לימוד עם ספרי פירושים (שוטנשטין, מתיבתא וכדו') והספק של כ30 דפים, רש"י ותוספות, בחודש.

לימודי האמונה - תוכנית לימוד שעל פיה במהלך שש שנים מכירים התלמידים את ספרי היסוד - ראשונים ואחרונים. הלימוד בנוי בחלקו על בסיס של לימוד אישי ובחלקו על בסיס שעורים.

כולל דיינות ורמי"ם - לימוד אינטנסיבי בעיון ובקיאות של מסכתות בסדר נשים ונזיקין, במקביל ללימוד שו"ע חושן משפט ואבן העזר. הלימוד במסגרת זו מכשיר את הלומדים להיות דיינים בישראל, ומרביצי תורה בישיבות גבוהות ותיכוניות. במסגרת הלימוד נבחנים התלמידים במבחני הסמכה לדינות של הרבנות הראשית לישראל.

כולל הלכה - תכנית לימוד הלכה בת שלוש שנים המכשירה את התלמידים לקראת היותם בעתיד רבני קהילות בארץ ובחו"ל. התלמידים ניגשים למבחני הסמכה של הרה"ר לישראל. ב"ה מתלמידי הישיבה זוכים להגשים את שליחותם ולשמש כרבני קהילות בארץ ובחו"ל. במשך שנות קיומה העמידה הישיבה רבני יישובים, רמי"ם בישיבות גבוהות בישיבות הסדר ובישיבות תיכוניות, וכן מורים למסגרות לימוד מגוונות.

כולל בני מנשה - תוכנית יחודית בארץ לקהילת בני מנשה, המכשירה צעירים בתחומי היהדות להיות רבנים מנהיגים בקהילה זו.


במשך השנים התרחבה הקריה החינוכית והוקמו מוסדות נוספים: ישיבה קטנה-תיכונית , מכינה קדם-צבאית לבוגרי תיכונים דתיים ואולפנות רעיה לבנות. (הטקסט נלקח מאתר ישיבת בית אל)

מספרי הישיבה[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים