אגרות לראי"ה

אגרות לראי"ה- ספר המאגד קובץ אגרות של גדולי ישראל אל הרב אברהם יצחק הכהן קוק. נערך ע"י הרב משה צבי נריה, והוא כולל בתוכו 240 אגרות מודפסות, ו52 מהן הובאו גם כשהן מצולמות בכתב יד הכותב . הספר יצא לאור בסוף חודש אב תשמ"ו בירושלים. חלק מהאגרות זכו לתגובת הרב קוק, שחלקן אף פורסמו באגרות הראי"ה או בספרי השו"ת של הרב קוק. בשנת תש"ן הודפסה בירושלים מהדורה שניה של הספר בעריכת הרב בן ציון שפירא, בנו של הרב אברהם שפירא. במהדורה זו נוספו כ-200 אגרות שלא היו במהדורה הראשונה, וכן נוספו ביוגרפיות קצרות של כותבי האגרות, וכן קובץ נספחים (הכולל מכתבים של רבנים אחרים- בעיקר האדר"ת ואליו או אל הרצי"ה).

ראה: כתבי הראי"ה, אגרות הראי"ה.

יחס הרצי"ה לפרסום האגרות[עריכה]

היו שטענו כי הרצי"ה בנו התנגד לפרסום אגרות שנכתבו לאביו, ולכן המהדורה הראשונה של הספר יצאה רק לאחר פטירתו: "ופעמים רבות העלינו בפני מו"ר הגרצי"ה זצ"ל את הרעיון להוציא לאור את מכתבי הגדולים אל הראי"ה, אך הוא דחה אותנו בטענה כי אביו, מרן זצ"ל, אינו זקוק להסכמות" (הרב יעקב פילבר, "כוכבי אור" עמ' 12-13). אולם, מתברר שהרצי"ה שלח לכתבי עת שונים עשרות אגרות שנכתבו לאביו, על מנת לפרסמן (למשל: "סיני" כ"ז, עמ' שפ-שפא, ועוד), וכן בעצמו הוציא בשנת תשל"ה, קונטרס בשם "לתקון עולם- קבוצת מכתבים", בו פורסמו אחד עשר מכתבים, ביניהם מרבי שמואל סלנט, רבי חיים ברלין, הרידב"ז, רבי משה מרדכי אפשטיין, רבי איסר זלמן מלצר, החזון איש ועוד ^[1]

בין כותבי המכתבים[עריכה]

ראשי ישיבות[עריכה]

• בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, ראש ישיבת מרכז הרב ומנהיג הציונות הדתית.
• הרב נפתלי צבי יהודה ברלין-ראש ישיבת וולוז'ין.
• הרב יעקב משה חרל"פ תלמידו, ראש ישיבות מרכז ובית זבול, רב שכונת שערי חסד בירושלים.
• רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק- מראשי ישיבת וולוז'ין ומגדולי הפלפלנים בדורות האחרונים.
• הרב איסר זלמן מלצר ראש ישיבת עץ חיים בירושלים מחבר "אבן האזל".
• הרב שמעון יהודה הכהן שקופ (שקאפ)- ראש ישיבות טלז וגרודנא.
• הרב יצחק יעקב וכטפויגל- ראש ישיבת מאה שערים.
• הרב אברהם יפה'ן- ראש ישיבת נובהרדוק.
• רבי נתן צבי פינקל- "הסבא מסבודקא", מייסד ישיבת סלבודקא ומגדולי המוסר.
• הרב משה מרדכי אפשטיין- ראש ישיבת חברון (כנסת ישראל-סלבודקא).
• הרב נפתלי טרופ- ראש ישיבת ראדין בעל "חידושי הגרנ"ט".
• הרב אהרן קוטלר- ראש ישיבת לייקווד.
• רבי מאיר שפירא מלובלין- ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד "הדף היומי".
• הרב חיים יהודה לייב אויערבאך- ראש ישיבת המקובלים שער השמים, מגדולי המקובלים בדורו.
• הרב ברוך בער ליבוביץ'- ראש ישיבת קאמניץ ומחבר הספר "ברכת שמואל".
• הרב יצחק הוטנר- ראש ישיבת רבנו חיים ברלין בעל "פחד יצחק".
• הרב עובדיה הדאיה-ראש ישיבת המקובלים בית אל ומחבר "שו"ת ישכיל עבדי".
• הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי (טוקצ'ינסקי)- מראשי ישיבת עץ חיים בירושלים.
• הרב ירוחם ליבוביץ- משגיח בישיבת מיר.
• הרב יהודה שפירא- ראש ישיבת וולוז'ין.
• הרב חיים יהודה לייב טיקטינסקי- ממייסדי וראשי ישיבת מיר.
• הרב יוסף אליהו וינוגרד- ראש ישיבת תורת חיים.
• הרב זרח אפשטיין- מראשי ישבת תורת חיים.
• הרב אברהם יצחק בלוך- ראש ישיבת טלז.
• הרב יוסף ברקוביץ'- ראש "ישיבת מהרש"א" באוסטרובה.
• הרב צבי דוב הלוי גליקזון- ראש ישיבת תורת חיים בורשה.
• הרב דב רעוועל- ראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן בארה"ב.
• הרב יחיאל מיכל גורדון- ראש ישיבת לומז'ה בפתח תקווה.
• הרב יעקב יצחק הלוי רודרמן- ראש ישיבת נר ישראל בבולטימור, ארה"ב.
• הרב ראובן גרוזובסקי- ראש ישיבת קמניץ וישיבת תורה ודעת בניו יורק.
• הרב שלמה היימאן- ראש ישיבת רמיילס בוילנא וישיבת תורה ודעת בניו יורק.

רבנים[עריכה]

• אביו הרב שלמה זלמן הכהן קוק.
• הרב ישראל מאיר הכהן מראדין- בעל החפץ חיים,שמירת הלשון, משנה ברורה ועוד.
• הרב אברהם יעלין- בעל הספרים ארך אפיים, גאולת ישראל ועוד.
• הרב אברהם ישעיהו קרליץ- החזון איש.
• הרב יוסף חיים זוננפלד- רבה של העדה החרדית בירושלים.
• הרב בן ציון מאיר חי עזיאל- רבה של תל אביב-יפו, לימים הראשון ליצון והרב הראשי לישראל.
• הרב פנחס אפשטיין- אב"ד העדה החרדית ירושלים.
• הרב חיים חזקיהו מדיני- רבה של חברון בעל ה"שדי חמד".
• הרב יצחק יעקב ריינס- רבה של לידא וראש הישיבה, מראשי התנועה הציונית והמזרחי.
• הרב מרדכי גימפל יפה-דודו של הרב קוק, רב באירופה.
• הרב חיים ברלין- רבה של ירושלים, בנו של הנצי"ב.
• הרב צבי פסח פראנק רבה של ירושלים.
• הרב שמואל סלנט- רבה של ירושלים.
• הרב יעקב דוד וילובסקי הרידב"ז- רבה של צפת.
• הרב יצחק ירוחם דיסקין- מראשי העדה החרדית בירושלים, בנו של המהרי"ל דיסקין.
• הרב משה קליערס- רבה של טבריה.
• הרב יחיאל יעקב וינברג בעל שו"ת "שרידי אש".
• הרב אליהו מאיר פאניז'ל- הראשון לציון.
• הרב אברהם דובער כהנא שפירא-רבה של קובנא ומחבר הספר "דבר אברהם".
• הרב ברוך מרקוס- רבה של חיפה.
• הרב סלימאן מנחם מני- רבה של חברון.
• הרב יחזקאל אברמסקי- רבה של סלוצק ומחבר "חזון יחזקאל" על התוספתא.
• הרב ראובן זעליג בענגיס- רבה של העדה החרדית בירושלים.
• הראשון לציון הרב חיים משה אלישר.
• הרב אריה מרדכי רבינוביץ'- מייסד בני ברק ורבה הראשון.
• הרב שלמה אהרונסון- רבה הראשון של תל אביב.
• רבי יצחק יהודה טרונק- רבה של קוטנא, נכדו וממשיכו של רבי ישראל יהושע טרונק.
• הרב משה אביגדור עמיאל- רבה של תל אביב.
• רבי שלמה אלישיב (עליאשאו)- מגדולי המקובלים בדורו, מחבר ספר "לשם שבו ואחלמה".
• הרב אהרן שלמה מהריל- מגדולי מקובלי ירושלים.
• הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי- אב"ד וילנא, מחבר שו"ת אחיעזר.
• הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק- "הרב מבריסק" או "הגרי"ז"- מגדולי הקנאים בירושלים.
• הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג- הרב הראשי לישראל (באותה תקופה היה רב בדבלין, אירלנד).
• הרב דוד שפרבר- מגדולי פוסקי דורו, מחבר "שו"ת אפרקסתא דעניא"
• הרב שלמה אליעזר אלפנדרי- "הסבא קדישא"- רבה של צפת.
• הרב שמשון אהרון פולונסקי- "הרב מטעפליק", רב ומו"ץ בירושלים.
• הרב אליהו ראם - אב"ד בירושלים.
• הרב שניאור זלמן סלונים- רב חסידי חב"ד בתל אביב יפו.
• הרב מנחם זמבה- מרבני אגודת ישראל בפולין.
• הרב יהודה לייב זיו- אב"ד קאמיי.
• הרב שלמה דוד כהנא- רבה של ורשה והעיר העתיקה בירושלים.
• הרב בן ציון אברהם קואינקה- אב"ד של הקהילה הספרדית בירושלים.
• הרב יעקב הלוי האלשטוק- אב"ד אוסטרובצה.
• הרב ישראל אבא ציטרון- רבה של פתח תקווה.
• הרב גרשון לפידות- רבה של שכונת בית ישראל בירושלים.
• הרב אברהם בנימין קלוגר- רבה של ברודי.
• הרב יהודה לייב צירלזון- רבה של קישינוב ונציג היהודים בפרלמנט הרומני.
• הרב חיים נחום- ראש רבני מצרים.
• הרב אבא יעקב הכהן בורוכוב- רב בוולוקוביסק.

אדמו"רים[עריכה]

• רבי יעקב פרידמן- האדמו"ר מהוסיאטין.
• רבי יוסף יצחק שניאורסון- האדמו"ר מליובאוויטש.
• רבי דוד בורשטיין- האדמו"ר מסוכטשוב, בעל 'חסדי דוד'.
• רבי אברהם מרדכי אלטר - האדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת".
• רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק מאוסטרובצה בעל 'מאיר עיני חכמים'.
• רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביטש (חסידות רוז'ין).
• רבי יחזקאל הלוי האלשטוק- האדמו"ר מאוסטרובצה.
• רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר- האדמו"ר מראדזין.
• רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב- האדמו"ר ממודז'יץ.
• רבי מנחם נחום טברסקי- האדמו"ר מרחמיסטריווקא.
• רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן- האדמו"ר מסדיגורא.
• רבי זאב טברסקי- האדמו"ר מרחמיסטריווקא.
• רבי אלטר ישראל שמעון- האדמו"ר מנובומינסק.
• רבי שם קליינברג- האדמו"ר מזאלושיץ.