הלכות פורים ביום שישי

מתי סועדים כשפורים חל בשישי? - הרב עודד מילר

השנה ט"ו באדר חל ביום שישי, מכיוון שכך בירושלים פורים מחובר לשבת, וכדאי להיערך לכך. 

ראוי להקדים את סעודת הפורים לשעות הבוקר משום כבוד השבת, מי שלא מספיק להתחיל בשעות הבוקר צריך להקפיד שלא להתחיל מאוחר ולא להגיע לשלוש שעות שלפני השקיעה, בדיעבד מי שלא הספיק גם את הזמן הזה יכול להתחיל עד השקיעה. בכל מקרה מי שמתחיל בשעות הקרובות לשבת צריך להשתדל למעט באכילה, כדי שיוכל לאכול את סעודת ליל שבת בתיאבון.

זהו המנהג הרגיל, אך יש כאלה שנהגו לחבר את סעודת פורים עם סעודת שבת, מנהג שנקרא "פורס מפה ומקדש". הנוהגים כך מתפללים מנחה לפני הסעודה, מתחילים את הסעודה במהלך היום וממשיכים אותה עד ליל שבת. במהלך הסעודה, כחצי שעה לפני השקיעה הם מקבלים את השבת בהדלקת הנרות, פורסים מפה על החלות ומקדשים על כוס יין. לא מברכים 'הגפן' מכיוון שכבר בירכו על היין במהלך הסעודה. לאחר מכן ממשיכים בסעודה, ויש להקפיד לאכול כביצה פת בשביל לקיים את סעודת השבת, ולפחות כמות של כזית. בסיום הסעודה מברכים ברכת המזון ואומרים 'רצה והחליצנו', כשאת 'ועל הניסים' מוסיפים בתוך 'הרחמן' שבסוף הברכה. לאחר מכן, מתפללים ערבית.

יש מהפוסקים שהזכירו את המנהג השני להלכה, ויש מגדולי ישראל שגם נהגו כך כמו למשל המאירי. עם זאת, הרמ"א כתב לקיים את הסעודה בשעות הבוקר. הרב דב ליאור האריך לבאר מדוע יש לנהוג כפסיקת הרמ"א, ולהקפיד להתחיל ולסיים את הסעודה מספיק מוקדם כדי להיכנס לשבת כראוי.

הרב ליאור נשאל גם האם שתיית יין בפורים שחל ביום שישי לא יכולה לפגום בתפילות ובסעודה של ליל שבת, והאם משום כך יש לצמצם בשתייה. הרב השיב שגם ללא קשר לשבת הסמוכה, מצוות השתייה בפורים היא מצוות שמחה של עונג, שמחה שמתוכה מגיעים לאהבת ה'. אם אדם יודע שבעקבות שתייה מרובה הוא יעשה שטויות, יקיא או יעשה מעשים לא מחושבים - הוא צריך לשתות פחות. כמובן שיש מצווה לשתות, אך הרב הביא שלפי המאירי והחיי אדם אין לאבד את צלילות הדעת לגמרי. על פי זה, מובן שעל האדם לדאוג שהשתייה לא תמנע ממנו לברך ברכות או להתפלל כראוי.

הרב זלמן מלמד נשאל האם ניתן לאכול סעודה חלבית כשפורים חל בערב שבת, ותשובתו של הרב הייתה שיש שגם אז נהגו לאכול סעודה בשרית. עם זאת, הרב הוסיף שמי שיותר אוהב מאכלי חלב יכול לאכול סעודה חלבית כל שנה.