שלום לכבוד הרב, תמיד קיבלתי בשווה נפש את דברי מרן הרצי"ה זיע"א ותלמידיו, שהמקור הבסיסי והמוכרח ביותר לכך שאנו בתקופת גאולה, הוא הגמ’ בסנהדרין על "הקץ המגולה", ברם, כשראיתי את דברי רש"י בפנים, קיבלתי חבטה עזה לתפיסתי, הלא מרש"י רואים באופן ברור, שאין הכוונה בלשון קץ מגולה ש"החל הקץ עצמו", אלא "שאנחנו קרובים לקץ", אבל הוא בעצמו עדיין לא החל!!, ואח"כ ראיתי שאיזה מחבר חרדי שכתב ספר בנושא הגאולה, לא ניצרך לציין לשיטת המהרש"א בפירושו השני, ולא ניצרך לדוחק של האדמו"ר מסאטמר בשיטת רש"י, אלא בצורה הכי פשוטה רש"י כתב במפורש שנתינת הפירות בעין יפה זה רק מורה על קירוב הקץ אבל לא התחלת הקץ עצמו, ולזה מסכימים כל הרבנים החרדיים עכ"ד, אומנם לפי פירושו הראשון של המהרש"א שקירוב הקץ ב"נתינת הפירות" הוא משום שהקץ עצמו הוא ה"קיבוץ" ונתינת הפירות היא הכנה לקיבוץ של ישראל, מה שמורה שהקץ קרוב, ולפי"ז דברי רש"י חוזרים להיות תואמים במידה מסוימת את דברי ריבותינו מבית מדרשו של מרן הרב קוק, אבל עדיין א. אין הכרח שלזה התכויין רש"י, כי אם שזה דעתו של המהרש"א, ואם נרצה להביא ראיה מהמהרש"א אף הם יענו לנו - למה בחרתם את פירושו הראשון קחו לכם את פירושו השני שאינו ראיה לתפיסתכם, וא"כ הרי שאין שום ראיה מהגמ’ דהקץ המגולה לכך שאנו בתחילת הגאולה. ב. גם אם נניח שפירושו הראשון הוא הבנה נכונה בשיטת רש"י ואילו את הפירוש השני נייחס למהרש"א עצמו, כי הלא רש"י כתב במפורש שאין הכוונה לעניין ניסי אלא לנתינת פירות טבעית, וא"כ הרי שמשיטת רש"י לפי פירושו של המהרש"א אכן יש לנו ראיה לתפיסתנו, ואילו משיטת המהרש"א אין לנו ראיה, אבל ברור שדברי "ראשון" קודמים לדברי "אחרון" בייחוד כשמדובר בפרש"י והרי שיש ראיה חזקה לתפיסתנו, אכתי אין זה תואם את דברי מרן הרצי"ה ואני חושב שכן עולה גם מגדולים שלפניו כמו הגר"א מגוטמכר בעניין ק"ל משפחות וכן מהגאון מקוטנא על התנוצצות רוח הגאולה כבר מזמן שנתעוררה התשוקה ליישוב הארץ בכל הצב"ור, וכן ממרן הרב קוק באיגרת, וכן כתבו עוד רבנים - שהקץ המגולה מורה על התחלת הגאולה עצמה, והלא לרש"י זה אינו כי אם הכנה לקיבוץ שהוא התחלת הגאולה עצמה, ולשיטת המהרש"א עצמו וודאי שזה אינו, וא"כ על איזה מקור ברור נסתמכו ריבותינו הקדושים??? וקצת יש ליישב שהם נסתמכו על דברי היד רמה בפירושו הראשון שכתב שהקץ המגולה היינו שהקץ עצמו החל, וכוונתו שיש לנו "סימן" גלוי לביאתו לעומת "זמן" הקץ שכידוע נסתם ממנו, דא עקא שבפירושו השני כתב כדברי רש"י, ועדיין קצת קשה - מה הביא אותם לסמוך על פירוש אחד ביד רמה למרות שיש פירוש שני שם, ולמרות שזה דלא כשיטת רש"י הפרשן הגדול של התלמוד! ובוודאי שלא כשיטת המהרש"א!! והרי שרוב הפרשנים לתלמוד אינם מסכימים לדבריהם שהקץ המגולה מורה על התחלת הגאולה עצמה, ולאור זאת הדבר תמוה ביותר איך מרן הרצי"ה כל כך חזר ונשען בכל כוחו על הגמ’ הזו כראיה להתחלת הגאולה, עד כדי שכידוע היה מתפלא איך אפשר להיות יהודי שמחויב לחז"ל ולא להכיר בהתחלת הגאולה, ושמעתי מהרב הדרי זצ"ל כמדומה, שבכנס חנוכת משכנה החדש של מרכז הרב, בזמן שהרב סרנא הגיע לבימת המכובדים, והרצי"ה היה באמצע לדבר, אז הוא אמר מנהמת ליבו - שאלו שאומרים שאנחנו לא בתקופת הגאולה "הם משקרים בשם התורה" וחזר על זה בהתרגשות אדירה, והלא אין זה מוכרח כלל וכלל שהגמ’ הנ"ל היא ראיה לכך שהחלה הגאולה!!? מצפה לתשובה מכבוד מורינו ורבינו שליט"א. תומ"ר.

כפי שציטטת בעצמך יש כאן לא רק סימן על הקץ המגולה שקרב, אלא יש גם עובדת קיבוץ גלויות בימינו שלא היה קיבוץ כמוהו אפילו בימי עזרא ונחמיה שחז"ל קראו לתקופתם גאולה בזכות אותו קיבוץ. וכן כתב הרמב"ם בסוף הלכות מלכים כי מי שכופר במשיח כפר לא רק בדברי הנביאים אלא גם בתורה שנאמר בה "אם יהיה נידחך... משם יקבצך..." ומכאן שהרמב"ם סובר שקיבוץ גלויות הוא זמן משיח, ועי' רש"י במגילה י"ז: שקיבוץ גלויות הוא בזמן ברכת השנים.